פלאואנתרופולוגיה
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
פלאואנתרופולוגיה הוא המדע העוסק בחקר האבולוציה של האדם. במובנו המצומצם, חקר שרידי שלד אנושיים עתיקים הוא ענף של אנתרופולוגיה פיזית, אולם במובן הרחב, מדענים מתחומים רבים עוסקים בפלאואנתרופולוגיה, בעיקר ארכאולוגים המתמחים בתקופה הפלאוליתית וחוקרים העוסקים בגאוכרונולוגיה, פלאונטולוגיה ופלאואקולוגיה של תקופות הפליוקן והפליסטוקן.
מקור המונח פליאונתרופולוגיה: המילה palaiós (παλαιός) ביוונית עתיקה פירושה "ישן, עתיק", המילה ánthrōpos (ἄνθρωπος) ביוונית עתיקה פירושה "אנוש'י" והסיומת -logía (-λογία) "מחקר של".
מקורות איסוף המידע הם משיניים, גולגולות, לסתות, אצבעות, שברי אבנים ושברי עצמות ושלדים כמעט שלמים דוגמת לוסי. במחקר הפלאואנתרופולוגי נחקרו מעל 6,000 פרטים ששיחקו תפקיד מפתח באבולוציית האדם מהאוסטרלופיתקוס עד להומו היידלברגנסיס ומשם לאדם הנבון.[1] [2] [3] התחום משלב מידע מענפי מחקר שונים: פרימטולוגיה, פליאונטולוגיה, אנתרופולוגיה ביולוגית ואנתרופולוגיה תרבותית. ככל שהטכנולוגיות ושיטות המחקרמתקדמות, הגנטיקה משחקת תפקיד הולך וגובר, במיוחד בחינה והשוואה של מבנה ה-DNA ככלי חיוני למחקר של קווי הקרבה האבולוציוניים של מינים וזנים קרובים.
היסטוריה של מחקר התחום
עריכהמוצא והתפתחות
עריכהההומינואידים הם משפחת-על של פרימטים, משפחת ההומינידים נחשבת כיום כמרכיבה הן את שושלת הקופים הגדולים והן את שושלת האדם בתוך משפחת העל ההומינואידים . ה"הומינינות " מורכבות הן מהשושלות האנושיות והן משושלת הקופים האפריקאים. המונח "קופים אפריקאים" מתייחס רק לשימפנזים וגורילות. [4] הטרמינולוגיה של המשפחה הביולוגית הקרובה נמצאת כעת בתנופה. המונח "הומינין" מתייחס לכל סוג בשבט האנושי , שההומו סאפיינס (בני אדם מודרניים) הוא הדוגמה החיה היחידה שלו. [5] [6]
בשנת 1758 הציג החוקר קארולוס לינאוס את השם Homo sapiens כשם מין במהדורה העשירית של יצירתו Systema Naturae, ללא תיאור מדעי של המאפיינים הספציפיים למין. [7] מאחר שהקופים הגדולים נחשבו לקרובי משפחתם הקרובים ביותר של בני-האדם, בהתבסס על דמיון מורפולוגי, במאה ה-19, הועלתה השערה שקרובי המשפחה החיים הקרובים ביותר לבני-אדם היו שימפנזים (סוג פאן ) וגורילה (סוג גורילה ), ובהתבסס על הטווח הטבעי של יצורים אלו, השערה הייתה שבני האדם חולקים מאובן ומאובן משותף של אפריקה . להימצא באפריקה. [7] [8]
בשנות ה-60 של המאה ה-19 לאחר פרסום "מוצא המינים" מאת צ'ארלס דרווין, פיתחו תומאס הנרי האקסלי וארנסט הקל את ההשערה כי גם האדם הוא תוצר התפתחותי ולא יציר בריאה מיוחדת.
בשנת 1871 פרסם דרווין את ספרו "מוצא האדם" ובו טען כי לאדם ולקופי האדם יש מקור משותף. לדרווין לא היה ידע בגנטיקה - ניסויים של גרגור מנדל שנעשו באותו זמן לא פורסמו בכתבי עת שלדרווין הייתה גישה אליהם. חרף זאת, דרווין שיער שישנו מנגנון המעביר את התכונות מדור לדור, ושמדי פעם הטבע מאפשר פיצול של מינים עד שבתוך דורות רבים הצאצאים של שתי הקבוצות אינם יכולים עוד להתרבות אלה עם אלה, וכך נוצר מין חדש - תהליך הקרוי ספציאציה. רק המשך ההתפתחות במדע ותגליות נאו-דרוויניסטיות, כולל הסינתזה האבולוציונית המודרנית, חזרו והוכיחו שוב ושוב את צדקתו ואף עדכנו את תורת האבולוציה. אך לטענתו של דרווין הייתה השלכה מיידית על הציבור שעד אז האמין רובו ככולו בתהליך הבריאה כפי שתואר בספר בראשית.
הסברה כי לאדם ולקופי האדם האפריקניים מוצא משותף מקבלת חיזוקים פילוגנטיים שכן קיימות הומולוגיות רבות בין האדם לשימפנזה ולגורילה. היו שטענו כי מדובר באבולוציה מתכנסת - התפתחות בלתי תלויה של איברים אצל יצורים שונים, כך שהם נראים דומים ותפקידם בגוף לרוב זהה. מאובנים של קופי אדם קדומים שנמצאו במאה ה-20 חיזקו את ההשערה שהתכונות ההומולוגיות הללו נגזרות מתכונותיהם של אותם יצורים קדומים והם לא התפתחו באבולוציה מקבילה. ברם, השוואה ציטוגנטית שערך גודמן בשנת 1963 בין כרומוזומי אדם לבין כרומוזומים של קופי אדם הראתה, כפי שסברו דרווין ועמיתיו, כי האדם, השימפנזה והגורילה משתייכים לאותה קבוצה מבלי האורנגאוטן. מחקרים מולקולריים שנערכו מאוחר יותר חיזקו דעה זו.
ערך מורחב – מוצאו האפריקאי של האדם המודרני
עד שנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה מקובלת על הקהילה המדעית הדעה כי האדם מקורב לקופי האדם האפריקניים שימפנזה וגורילה. מאז ועד שנות ה-60 של המאה ה-20 התחזקה ההשערה כי מוצא האדם באסיה והוא רחוק במוצאו משאר קופי האדם. החוקרים ווד ג'ונס ואוסבורן היו בין התומכים בהשערה זו. הסברה התהפכה שוב, והסברה המקובלת בימינו היא כשל דרווין, הקסלי והקל, כי לאדם ולקופי האדם מוצא משותף באפריקה.
התפשטות גאוגרפית
עריכההתפשטות מוקדמת של הומינינים אל מחוץ לאפריקה החלה לפני כ-2 מיליון שנה ונמשכה עד לפני כ-200,000 שנה. מינים שידוע שיצאו מאפריקה היו הומו ארקטוס והומו היידלברגנסיס.
התפשטות האדם הקדמון למזרח התיכון החלה לפני כ-70,000 שנה ומשם לדרום אסיה לפני כ-50,000 שנה ומשם לאוסטרליה לפני כ-40,000 שנה. הומו ספיינס מודרני אנטומית פרץ לאזורים שאליהם לא הגיע ההומו ארקטוס. אל אירופה הגיע אדם זה, ההומו ספיינס המודרני, לפני כ-40,000 שנה ולמזרח אסיה וצפון אמריקה - לפני כ-30,000 שנה.
סדר התפתחות התכונות
עריכהויכוח נוסף הוא מה קדם למה: מוח מפותח ששינה את מרכז כובד הגוף והביא להליכה זקופה, או עמידה על שתי רגליים בטרם החל המוח להתפתח. הדעה השנייה נעשית בימינו מקובלת יותר וכי ההומינידים מן העבר לא היו יצורים כה נבונים כפי שבעבר סברו.
הפולמוס סביב האבולוציה
עריכה- ערך מורחב – ההתנגדות לתורת האבולוציה
רעיונות האבולוציה ובמיוחד משמעותם לגבי האבולוציה של האדם - נושא המחקר של הפלאואנתרופולוגיה, עוררו מאז פרסומם ועדיין מעוררים פולמוס חריף. ישנן כמה גישות:
- הקהילה המדעית מקבלת בכללותה את עיקרי תורת האבולוציה על כל השלכותיה כולל השלכותיה על מוצא האדם.
- עיקר הציבור הדתי כופר בכל רעיון האבולוציה, וטוען כי כל היצורים ברואי אל הם ולא השתנו כהוא זה מעת בריאתם.
- ציבור אחר לא שולל את רעיון האבולוציה אך מתנגד לסברה כי גם האדם הוא תוצר אבולוציוני בחזקת "מותר האדם מן הבהמה". ישנם גם המעלים את שאלת נפש האדם בחזקת "התומך באבולוציית האדם טוען כי הנפשות בלתי קיימות". טענה זו היא הד לטענתו של אלפרד ראסל וולאס, לפיה האבולוציה פועלת על כל עולם החי, אך התפתחות האדם עירבה גורם טרנסצנדנטי.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אשכול ידיעות בנושא אבולוציה - עליית האדם, באתר "הידען"
- סיינטיפיק אמריקן ישראל, האבולוציה האנושית נמשכת, באתר "הידען", 16 באוגוסט 2009
- יואל רק, “444” הקדומה בגולגולות האדם, מחשבות 67, אפריל 1995, עמ' 50–65
- פלאואנתרופולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פליאואנתרופולוגיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Human Fossils, humanorigins.si.edu
- ^ "paleoanthropology". Oxford University Press. אורכב מ-המקור ב-12 בדצמבר 2013. נבדק ב-1 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "paleoanthropology". Dictionary com LLC. ארכיון מ-8 במרץ 2016. נבדק ב-1 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Hominoid taxonomies August 1, 2001 Science Week". University of California Los Angeles. ארכיון מ-23 באוקטובר 2018. נבדק ב-2 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Paleoanthropology Hominid Family History". Communication Studies, University of California, Los Angeles. ארכיון מ-17 באוקטובר 2018. נבדק ב-2 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fossil Hominids The Evidence for Human Evolution". Jim Foley. ארכיון מ-3 ביוני 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Caroli Linnæi Systema naturæ. Biodiversity Heritage Library. 1894. ארכיון מ-8 בנובמבר 2012. נבדק ב-27 בספטמבר 2015.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Kerry Bright, sponsored by the National Science Foundation at the University of Montana. "Human Evolution: Background Information". Evolution Education website, evoled.org. אורכב מ-המקור ב-2003-12-26.