פלאואנתרופולוגיה

חקר אבולוציית האדם
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פלאואנתרופולוגיה הוא המדע העוסק בחקר האבולוציה של האדם. במובנו המצומצם, חקר שרידי שלד אנושיים עתיקים, זהו ענף של אנתרופולוגיה פיזית. אולם במובן הרחב מדענים מתחומים רבים עוסקים בפלאואנתרופולוגיה, בעיקר ארכאולוגים המתמחים בתקופה הפלאוליתית וחוקרים העוסקים בגאוכרונולוגיה, פלאונטולוגיה ופלאואקולוגיה של תקופות הפליוקן והפליסטוקן.

אבולוציה
מנגנונים ותהליכים

הסתגלות
סחף גנטי
זרימת גנים
מוטציה
ברירה טבעית
ברירה זוויגית
ברירת שארים
היווצרות המינים

מחקר והיסטוריה

התפתחות המחקר
ראיות
היסטוריה של החיים
מאובן מעבר
הסינתזה המודרנית
השפעות חברתיות
תאוריה ועובדה
התנגדויות / מחלוקת

תחומים בביולוגיה אבולוציונית

קלדיסטיקה
גנטיקה אקולוגית
ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית
אבולוציה של האדם
אבולוציה של צמחים
אבולוציה מולקולרית
פילוגנטיקה
גנטיקה של אוכלוסיות
אבולוציה של השפה

קטגוריית אבולוציה
פורטל ביולוגיה
מצעד הקדמה, איור המתאר את האבולוציה של האדם. משמאל מוצג קוף, ומימין הומו סאפיינס – האדם המודרני.

היסטורית מחקר התחום עריכה

בשנות ה-60 של המאה ה-19 לאחר פרסום "מוצא המינים" על ידי צ'ארלס דרווין, החלו החוקרים תומאס הנרי האקסלי וארנסט הקל להעלות השערה כי גם האדם הוא תוצר התפתחותי ממין אחר ולא יציר בריאה מיוחדת.

בשנת 1871 פרסם דרווין את ספרו "מוצא האדם" ובו טען כי לאדם ולקופי האדם יש מקור משותף. לדרווין לא היה ידע כלשהו בגנטיקה - ניסויים של גרגור מנדל שנעשו באותו זמן לא פורסמו בכתבי עת שלדרווין הייתה גישה אליהם. חרף זאת, הוא שיער שישנו מנגנון המעביר את התכונות מדור לדור, ואשר מדי פעם הטבע מאפשר פיצול של מינים עד שבתוך דורות רבים הצאצאים של שתי הקבוצות אינם יכולים עוד להתרבות הדדית וכך נוצר מין חדש (תהליך הקרוי ספציאציה). רק המשך ההתפתחות במדע ותגליות נאו-דרוויניסטיות, חזרו והוכיחו שוב ושוב את צדקתו ואף עדכנו את תורת האבולוציה, אך לטענתו של דרווין הייתה השלכה מיידית על הציבור, שעד אז האמין רובו ככולו בתהליך הבריאה כפי שתואר בספר בראשית.

תולדות המחקר הפלאואנתרופולוגי עריכה

עד שנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה מקובלת על הקהילה המדעית הדעה כי האדם מקורב דווקא לקופי האדם האפריקניים, שימפנזה וגורילה. מאז ועד שנות ה-60 של המאה ה-20 התחזקה ההשערה כי מוצא האדם באסיה והוא רחוק במוצאו משאר קופי האדם. החוקרים ווד ג'ונס ואוסבורן היו בין תומכיה הנלהבים של דעה זו. אולם, בסופו של דבר התהפכה הדעה והסברה המקובלת בימינו היא כשל דרווין, הקסלי והקל, כי לאדם ולקופי האדם מוצא משותף וכי מוצאו מאפריקה.

ויכוח נוסף שמתקיים הוא מה קדם למה: מוח מפותח ששינה את מרכז כובד הגוף והביא להליכה זקופה לפי דוגמת "איש פילטדאון" או עמידה על שתי רגליים בטרם החל המוח להתפתח. הדעה השנייה נעשית בימינו מקובלת יותר ויותר וכי ההומינידים מן העבר לא היו יצורים כה נבונים כפי שבעבר סברו.

הסברה כי לאדם ולקופי האדם האפריקניים מוצא משותף מקבלת בימינו חיזוקים פילוגנטיים שכן קיימות הומולוגיות רבות בין האדם לשימפנזה ולגורילה. היו שטענו כי מדובר באבולוציה מתכנסת (התפתחות בלתי תלויה של איברים אצל יצורים שונים באופן שהם נראים דומים זה לזה ותפקידם בגוף לרוב זהה). במאובנים של קופי אדם קדומים שנמצאו במהלך המאה הקודמת הייתה מן ההוכחה כי התכונות ההומולוגיות הללו נגזרות מתכונותיהם של אותם יצורים קדומים והם לחלוטין לא התפתחו באבולוציה מקבילה. ברם, השוואה ציטוגנטית שערך גודמן בשנת 1963 בין כרומוזומי אדם לבין כרומוזומים של קופי אדם הראתה כפי שסברו דרווין ועמיתיו כי האדם, השימפנזה והגורילה משתייכים לאותה קבוצה מבלי האורנגאוטן. מחקרים מולקולריים שנערכו מאוחר יותר חיזקו דעה זו.

הפולמוס סביב רעיון האבולוציה עריכה

  ערך מורחב – ההתנגדות לתורת האבולוציה

רעיונות האבולוציה ובמיוחד משמעותם לגבי האבולוציה של האדם - נושא המחקר של הפלאואנתרופולוגיה, עוררו מאז פרסומם ועדיין מעוררים פולמוס חריף. למתנגדי הרעיונות יש כמה גישות:

  • הקהילה המדעית מקבלת בכללותה את עיקרי תורת האבולוציה על כל השלכותיה כולל השלכותיה על מוצא האדם.
  • עיקר הציבור הדתי כופר בכל רעיון האבולוציה, וטוען כי כל היצורים ברואי אל הם ולא נישתנו כהוא זה מעת בריאתם.
  • ציבור אחר לא שולל את רעיון האבולוציה אך מתנגד לסברה כי גם האדם הוא תוצר אבולוציוני בחזקת "מותר האדם מן הבהמה". ישנם גם המעלים את שאלת נפש האדם בחזקת "התומך באבולוציית האדם טוען כי הנפשות בלתי קיימות".

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה