פליקס בלוך

פיזיקאי שווייצרי

פליקס בלוךאנגלית: Felix Bloch; ‏23 באוקטובר 1905 - 10 בספטמבר 1983) היה פיזיקאי יהודי אמריקאי יליד שווייץ, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1952.

פליקס בלוך
Felix Bloch
לידה 23 באוקטובר 1905
ציריך, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בספטמבר 1983 (בגיל 77)
ציריך, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים שווייץ, ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות אוברר פריזנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ורנר הייזנברג, פטר דביי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Carson D. Jeffries, Michael Schick עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Clara Gertrud Leonore Misch עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Ruth H. Bloch עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
תרומות עיקריות
פיתוח השיטות למדידה מדויקת של המגנטיות הגרעינית והתגליות שנעשו בעזרת שיטות אלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

בלוך נולד בציריך[1] והחל ללמוד הנדסה במכון הטכנולוגי של ציריך. לאחר שנת לימודים אחת עבר ללמוד מתמטיקה ופיזיקה. למד אצל ארווין שרדינגר, שלימד באותה עת במכון זה. בשנת 1927, לאחר ששרדינגר עזב את המכון, עבר בלוך ללמוד באוניברסיטת לייפציג תחת ורנר הייזנברג. שם הוא הוסמך לתואר דוקטור לפיזיקה בשנת 1928.

עבודת המחקר שלו הייתה בחלקה על מכניקת הקוונטים של אלקטרונים בגבישים ובחלקה על גילוי תיאורית ההולכה במתכות. בתקופה זו הייתה לבלוך ההזדמנות לעבוד עם כמה מחשובי הפיזיקאים כמו וולפגנג פאולי, ורנר הייזנברג, נילס בוהר ואנריקו פרמי. בלוך החל לעבוד כמרצה באוניברסיטת לייפציג[2].

עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, עזב בלוך את גרמניה ועבר לארצות הברית שם החל לעבוד באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה.

בשנת 1934, בעת עבודתו בסטנפורד, הגה את הרעיון בדבר קיומה של שיטה לקיטוב נייטרונים (באופן חלקי להפריד בין כיווני סיבוביהם החיוביים והשליליים). בשנת 1939, תוך שימוש בשיטה זו, הוא ולואי אלווארז (חתן פרס נובל לפיזיקה 1968) הצליחו למדוד את המומנט המגנטי של הנייטרון (תכונה של השדה המגנטי שלו). בתקופת מלחמת העולם השנייה, בלוך היה שותף בפרויקט מנהטן ועבד גם על אמצעי נגד למכ"ם[3].

עם תום המלחמה שב לאוניברסיטת סטנפורד והמשיך בעבודתו שהובילה אותו, ביחד עם הנסן ופאקרד, לגילוי העיקרון של ההשראה הגרעינית (המוכרת בשם תהודה מגנטית גרעינית - NMR). היה זה גילוי חשוב ביותר, שכן הוא עזר לבסס את הקשר בין שדה מגנטי גרעיני, גבישים ותכונות מגנטיות של חומרים שונים.

מאוחר יותר, ההשראה הגרעינית הפכה שימושית בקביעת ההרכב והמבנה של מולקולות, והפכה לשימושית באבחון הרפואי בבתי החולים.

בעבור פיתוח השיטות למדידה מדויקת של מגנטיות גרעינית ועל התגליות שנעשו בעזרת שיטות אלה, זכה בלוך, במשותף עם אדוארד מילס פרסל, בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1952.

בשנת 1954 מונה בלוך למנהל CERN שהוקם אז[4].

בלוך נפטר בשווייץ בספטמבר 1983[5].

קשריו עם ישראל

עריכה

בתחילת 1954 נענה בלוך להזמנה לכהן בחבר הנאמנים של מכון ויצמן למדע[6], ובשנת 1955 הוא הגיע לביקור בישראל[7]. במאי 1958 הוא השתתף בחנוכת המכון הגרעיני של מכון ויצמן[8]. בתחילת 1960 הוא הגיע כמרצה אורח לסמסטר באוניברסיטה העברית[3]. בפברואר 1962 הוא הוכתר בתואר ד"ר לשם כבוד על ידי האוניברסיטה העברית[9].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פליקס בלוך בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה