פלפלון בכות

מין של עץ שמקורו בפרו וגרגיריו נמכרים כפלפל

פלפלון בכות (שם מדעי: Schinus molle) הוא מין של עץ ירוק-עד בעל שרף, אריך חיים ומהיר צמיחה שגדל עד גובה של 15 מטרים. מין זה משתייך לסוג פלפלון במשפחת האלתיים ומונה שני תת-מינים. מוצאו בשני אזורים נפרדים באמריקה הדרומית, האחד בהרי האנדים בפרו ובצפון צ'ילי והשני מצפון ברזיל ועד צפון מזרח ארגנטינה[2]. הפירות הוורודים הבוהקים של פלפלון בכות נמכרים לעיתים קרובות כ"גרגירי פלפל ורוד" אף על פי שפלפלון בכות אינו קשור לפלפל אמיתי (Piper nigrum). הסיומת molle בשם המדעי באה מ-mulli, המילה בקצ'ואה לעץ. העץ הוא פונדק לעש עץ הפלפל, Bombycomorpha bifascia (אנ').

קריאת טבלת מיוןפלפלון בכות
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: אלתיים
סוג: פלפלון
מין: פלפלון בכות
שם מדעי
Schinus molle
ליניאוס, 1753
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור עריכה

פלפלון בכות הוא עץ ירוק-עד בעל מוהל, שגדל במהירות עד לגובה ולרוחב של 15 מטרים. זהו הגדול ביותר מבין כל מיני הפלפלון וייתכן שגם המין בעל אורך החיים הגדול ביותר. הקליפה, העלים ופירות העץ ארומטיים בעת כתישה. פלפלון דמוי אלה הוא שיח או עץ דו-ביתי או פוליגמי. מין זה נושא פרחים זכריים או נקביים שמופיעים על צמחים נפרדים (צמח דו-ביתי) או נושא פרחים דו-מיניים וחד-מיניים גם יחד (צמח פוליגמי).

הענפים העליונים של העץ נטויים כלפי מטה כמו גם העלים תלויים, ועל כן מראה העץ מזכיר ערבה בוכייה (ומכאן שמו). הענפים רבים, דקים, חומים, מכוסים בדלילות בשערות דקיקות בהתחלה אך מקריחים.

הפטוטרת קצרה 2 עד 3 ס"מ קירחת, לא מכונפת ובסיסה ללא לוואים.

העלים מסורגים, מורכבים-מנוצים אי-זוגיים ל-19 עד 41 עלעלים, אורכם 8 עד 25 ס"מ ואף יותר מזה ורוחבם 4–9.

העלעלים מסורגים או כמעט מסורגים, יושבים, דמויי-סרגל או דמויי-אזמל, ארוכים ודקים ומתחדדים, לעיתים רחוקות חדים, החוד על פי רוב עקום (מתעקל). בסיס העלעל קהה או דמוי יתד.

קירחים או פלומתיים בדלילות, שפת העלעל תמימה עם מעט שיניים או משוננת לעיתים קרובות, אורכם 3 עד 6 ס"מ ורוחבם אינו עולה בממוצע על 8 מ"מ[3].

התפרחות הן משני סוגים: 1. תפרחות אמיריות (בקצה הענף) מסוג Thyrse, דהיינו הציר הראשי שלה גדל כתפרחת בלתי מסוימת (מבלי להוציא פרח מסיים בקצה הציר הראשי) ואלו סעיפי המשנה גדלים כתפרחת מסוימת (הציר המשני מסתיים בפרח). 2. תפרחות חיקיות, מסוימות מסוג מכבד מסועף.

הפרחים קטנים, לבנים ונישאים בשפע במכבדים מסועפים מאוד בקצוות ענפים משתלשלים. הפרחים הזכריים והנקביים דומים מאוד.

הגביע קצר בעל 5 אונות.

עלי הכותרת 5 (בשונה מהמינים של הסוג אלה שפרחיהם ללא עלי כותרת).

אבקנים 10 (בשונה מאוד מאוג שמספר אבקניו חמש) בולטים מבין עלי הכותרת.

השחלה בעלת מגורה אחת ועמוד שחלה אחד[4].

הפרי הוא בית גלעין ורוד-אדום, כדורי בקוטר 5 עד 7 מ"מ מכיל זרע מעוצה. צבע הפרי הופך מירוק לאדום, ורוד או סגול. הקליפה האפרפרה המחוספסת מעוותת ומטפטפת מוהל. הפירות נישאים באשכולות צפופים של מאות דמויי-ענבה שיכולים להתפתח במשך כל השנה. הפירות הבשלים משתלשלים בדומה לעלים.

תפוצה עריכה

מקורו של פלפלון הבכות באזור הצחיח של צפון אמריקה הדרומית ומדבריות האנדים של פרו, המשתרעים עד למרכז ארגנטינה ומרכז צ'ילה. עם זאת, הוא הופץ באופן נרחב ברחבי העולם. הוא ידוע בעץ החזק שלו המשמש לאוכפים, והיה אחד ממקורות האספקה של המושבות הספרדיות לאוכפים. הוא שימש גם לייצור תבלינים, אך נטוע בעיקר כעץ נוי.[5] פלפלון בכות הוא מין ירוק-עד עמיד לבצורת, בעל אורך חיים גדול וחסון, שהפך למין פולש רציני בעולם. לדוגמה, בדרום אפריקה פלש פלפלון הבכות לסוואנה ואדמות עשב וגדל לאורך קווי ניקוז ושולי דרכים באזורים צחיחים למחצה.[5] הוא גם מין פולש בכל חלקי אוסטרליה במגוון בתי גידול, החל משטחי עשב ועד אזורי יער פתוחים וחוף יבשים, כמו גם בשולי סוללות מסילות רכבת וחוות נטושות.

בישראל הוא גדל בצדי דרכים, אך טרם יצר אוכלוסיות גדולות והוא עדיין נחשב כפליט תרבות נדיר בשומרון ובהרי יהודה. מין זה מוגדר בישראל כ"מאוזרח". מכיוון שבדרום אפריקה עבר זמן רב (כ-150 שנה) מאז שהוכנס המין ועד שהפך לפולש, משערים שנדרשת לו תקופת הסתגלות ארוכה עד שהוא הופך למין פולש[6]. הוא נכלל ברשימת המינים שאינם מומלצים לגינון שפרסמו המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות הטבע והגנים והגן הבוטני בירושלים.

טקסונומיה ושמות עריכה

פלפלון בכות מונה שני תת-מינים:

תת-מין Schinus molle var. molle - מוצאו בעיקר באזורים הסוב-טרופיים של אמריקה הדרומית. מוצאו בשני אזורים נפרדים באמריקה הדרומית, האחד בהרי האנדים בפרו ובצפון צ'ילי והשני מצפון ברזיל ועד צפון מזרח ארגנטינה[2]. תת-מין זה הופץ אל מחוץ לארצות מולדתו ונטע בצורה מסודרת.

תת- מין Schinus molle var. rusbyi F.A.Barkley - מוצאו הרי האנדים של דרום פרו וצפון צ'לי והוא גדל בעיקר במדבריות ואזורים מכוסים בשיחים (בתות). תת-מין זה לא הופץ מחוץ לאזור מוצאו.

השם העברי "פלפלון" ניתן לסוג schinus  במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 819, וגם את השם פלפלון בכות בסעיף 820 שלאחריו. השם פלפלון דמוי-אלה ניתן במילון "צמחי ארץ ישראל" משנת 2003.

פלפון בכות היה מוכר גם בשם פלפלון רך. שמו שלפלפון בכות בקצ’ואה, שפתם של צאצאי האינקה, הוא molle. כאשר שמו של צמח זה נידון בוועדה לשמות צמחים בעברית, סברו המשתתפים כי מקור השם molle הוא בלטינית ”רך”, ולא בקצ’ואה, שלא רבים דוברים אותה בישראל[7].

שמות עממיים באנגלית: American Pepper, California Pepper Tree

שימושים עריכה

 
קליפת העץ

מזון עריכה

אף על פי שאינם קשורים לפלפל מסחרי (Piper nigrum) נמכרים הגרגרים הוורודים/אדומים כגרגרי פלפל ורוד ולעיתים קרובות מעורבבים עם פלפל מסחרי. עם זאת, הפרי והעלים עלולים להיות רעילים לעופות, חזירים ואולי לעגלים. יש גם תיעוד של ילדים צעירים שחוו הקאות ושלשולים לאחר אכילת הפרי. אין לפלפלון הבכות מעמד מוכר כבטוח (באנגלית generally recognized as safe ובראשי תיבות GRAS) במנהל המזון והתרופות האמריקאי.[8]

תמציות של פלפלון בכות שימשו כתוספי טעם במשקאות ובסירופים.[9]

ברפואה עריכה

ברפואה העממית שימש פלפלון בכות לטיפול במגוון פצעים וזיהומים בשל תכונותיו האנטי-בקטריאליות והמחטאות.[9] הוא שימש גם כנוגד דיכאון ומשתן, ולכאבי שיניים, שיגרון והפרעות במחזור החודשי,[9] כאשר מחקרים עדכניים בעכברים מספקים תמיכה אפשרית להשפעותיו נוגדות הדיכאון.[10][11] הועלתה גם השערה שתכונות קוטל החרקים של פלפלון בכות הופכות אותו למועמד טוב לשימוש כחלופה לכימיקלים סינתטיים בהדברת מזיקים.[9]

עלים ירוקים טריים בצרורות משמשים באופן שמאני בטקסים מסורתיים מסו-אמריקאים לטיהורים וברכות.[12]

שימושים אחרים עריכה

העלים משמשים גם לצביעה טבעית של טקסטיל באזור האנדים. נוהג זה מתוארך לתקופות הפרה-קולומביאניות. בני האינקה השתמשו בשמן מעליו בשיטות חניטה מוקדמות כדי לשמר ולחנוט את מתיהם.

שימושים היסטוריים עריכה

האינקה השתמש בחלק החיצוני המתוק של פירות בשלים להכנת משקה. הפירות שופשפו בזהירות כדי למנוע ערבוב עם החלקים הפנימיים המרים, התערובת סוננה ולאחר מכן הושארה לכמה ימים כדי לייצר משקה. נהוג גם להרתיח לסירופ או לערבב עם תירס להכנת דייסה מזינה.

ישנן גם עדויות ארכאולוגיות משמעותיות לכך שפירותיו של פלפלון הבכות שימשו באופן נרחב באזורי האנדים המרכזיים בסביבות 550–1000 לספירה להפקת צ'יצ'ה, משקה אלכוהולי מותסס.

בסוף המאה ה-19, נשתל פלפלון הבכות בשפע בקליפורניה ונודע כ"עץ הפלפל של קליפורניה" לרבים.[13] לעץ היו אסוציאציות רומנטיות עם המיסיונים הספרדיים של המדינה - בשנות ה-70 של המאה ה-19 "עץ הפלפל הפך לדימוי חזותי מוכר כמו הסנדלים והמטות של הכמרים."[13] הם זכו להערכה גם בשל הצל שלהם ועמידותם לתנאים של צחיחות למחצה, וכך הם נשתלו לאורך שדרות חדשות בערים של דרום קליפורניה. בשנת 1911 הלל מאמר מערכת בלוס אנג'לס טיימס את עץ הפלפל:

אחד המאפיינים הראשונים שתופסים את תשומת ליבו של התייר מהמזרח בעת ביקור באתר הנופש החורפי המועדף הזה הוא העלווה הנוצתית הנפלאה וגרגרי היער הארגמן המדהימים של עץ המצל הזה שאין דומה לו, המעניקים אווירה נעימה של חג ושפע של צבעים טרופיים לנוף הקליפורני...אכן, עץ הפלפל הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים באזור הדרום שטוף השמש.

עם זאת בתחילת המאה העשרים ירד פלפלון הבכות מגדולתו כעץ רחוב, בין השאר משום שהוא פונדקאי לכנימת מגן מהמין כנימת הזית הרכה (אנ') שאיימה על מטעי ההדרים של דרום קליפורניה.[13] העצים גם נוטים להרים מדרכות עם שורשיהם, לייצר שריגים מהגזע ולפגוע בחוטי טלפון וצינורות ביוב קבורים.[13][14] רבים מהעצים העתיקים ביותר נעקרו ונטיעות רחוב חדשות נאסרו ביישובים שגידלו הדרים (לוס אנג'לס אסרה על נטיעות רחוב חדשות ב-1930).

גידול עריכה

העץ מתרבה באמצעות זרעים, שריגים וייחורים. לזרעים יש קליפה קשה במיוחד ושיעורי הנביטה משתפרים מאוד לאחר שעברו במעיים של ציפורים או חיות אחרות. זרעים נובטים באביב, כאשר שתילים גדלים באיטיות עד שהם מתבססים. הזרעים נובטים בקלות מתחת לעץ בערימת העלים הקיימת של עץ האם, במאות בבת אחת וניתן לשתול אותם בקלות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פלפלון בכות בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פלפלון בכות באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 .Schinus molle L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏10-2023
  3. ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, תל אביב, 1998, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 240
  4. ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 240-241
  5. ^ 1 2 Iponga, D.M.; Milton, S.J.; Richardson, D.M. (2008), "Superiority in competition for light: A crucial attribute defining the impact of the invasive alien tree Schinus molle (Anacardiaceae) in South African savanna", Journal of Arid Environments (פורסם ב-במאי 2008), vol. 72, no. 5, pp. 612–623, Bibcode:2008JArEn..72..612I, doi:10.1016/j.jaridenv.2007.10.001 {{citation}}: (עזרה)
  6. ^ עפרי גבאי, פלפלון בכות, באתר צמח השדה
  7. ^ אבינעם דנין, גלויה רביעית - פלפלון רך ואחירותם החורש, באתר צמחיית ישראל ברשת, ‏7-5-2014
  8. ^ Singh, Ram J.; Lebeda, Ales; Tucker, Arthur O. (2011). "2. Medicinal Plants—Nature's Pharmacy". In Singh, Ram J. (ed.). Genetic Resources, Chromosome Engineering, and Crop Improvement: Medicinal Plants. Vol. 6. CRC Press (פורסם ב-15 בספטמבר 2011). p. 17. ISBN 978-1420073843. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 4 Ferreroa, Adriana; Alejandra, Minettib; Cristina, Brasa; Zanettia, Noelia (2007), "Acute and subacute toxicity evaluation of ethanolic extract from fruits of Schinus molle in rats", Journal of Ethnopharmacology (פורסם ב-2007-09-25), vol. 113, no. 3, pp. 441–447, doi:10.1016/j.jep.2007.06.019, PMID 17716846
  10. ^ Machadoa, Daniele G.; Kastera, Manuella P.; Binfaréa, Ricardo W.; Diasc, Munique; Santosb, Adair R.S.; Pizzolattic, Moacir G.; Brighentec, Inês M.C.; Rodrigues, Ana Lúcia S. (2007), "Antidepressant-like effect of the extract from leaves of Schinus molle L. in mice: Evidence for the involvement of the monoaminergic system", Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry, Elsevier (פורסם ב-2007-03-30), 31 (2): 421–428, doi:10.1016/j.pnpbp.2006.11.004, PMID 17182164
  11. ^ Daniele G. Machado, Luis E.B. Bettio, Mauricio P. Cunha, Adair R.S. Santos, Moacir G. Pizzolatti, Inês M.C. Brighente, and Ana Lúcia S. Rodrigues (2008). "Antidepressant-like effect of rutin isolated from the ethanolic extract from Schinus molle L. in mice: Evidence for the involvement of the serotonergic and noradrenergic systems." Eur. J' Pharmacol. 587 163-168.
  12. ^ "Peruvian Pepper". elmaskincare.com.
  13. ^ 1 2 3 4 Nathan Masters (2013-09-13). "When Pepper Trees Shaded the 'Sunny Southland'". www.kcet.org.
  14. ^ Nathan Masters, Jared Farmer (2014-01-23). "How Did L.A. Become a City of Palms? And Other Questions About California's Trees". kcet.org.