פתיחת התפריט הראשי

פנטקוסטליזם

זרם מאוחר בנצרות הפרוטסטנטית
כנסייה פנטקוסטלית בדרום אפריקה

פנטקוסטליזםאנגלית: Pentecostalism) הוא תנועה אמונית נוצרית, חלק מ"תנועות ההתחדשות הדתית" במסגרת הנצרות האוונגליסטית הנאו-פרוטסטנטית, השמה דגש מיוחד על חוויה דתית מאוחרת הקרויה "טבילה בידי רוח הקודש" חוויה זאת היא איזכור של ירידת רוח הקודש על הנוצרים הראשונים בירושלים בחג השבועות או פנטקוסט (מעשי השליחים, ב, ל"ח). חוויה זאת הייתה ככל הנראה שכיחה בתנועות הנוצריות הראשונות.

בדומה לצורות אחרות של נאו-פרוטסטנטיזם, הפנטקוסטליזם דורש דבקות בסמכותם הבלתי מעורערת של כתבי הקודש הנוצרים (ה"ביבליה" - הברית הישנה והברית החדשה) ועל ידי ההכרח לקבל את ישו כאל מושיע אישי. לפי הפנטקוסטליזם, הטבילה בידי רוח הקודש מאפשרת לנוצרי לחוות חיים מלאים ומועצמים על ידי רוח הקודש. העצמה זו כוללת שימוש במתנות רוחניות כמו הגלוסולליה - "הדיבור בלשונות" וריפוי אלוהי. על ידי המחויבות לסמכות המקראית, למתנות הרוחניות, דומה הפנטקוסטליזם ל"תנועה הכריזמטית", שהתפתחה מוקדם יותר ונפרדה מהכנסייה הממסדית. לפחות בתקופה המוקדמת של התנועה נטו הנוצרים הכריזמטיים להישאר עדיין חברים בכנסיות אליהן השתייכו. בגלל הקרבה לתנועה הכריזמטית, לפעמים המושגים "פנטקוסטלי" ו"כריזמטי" משמשים כמילים נרדפות.

המונח "פנטקוסטליזם" מקורו ב"פנטקוסט", המילה האנגלית ממקור יווני המציינת את חג השבועות היהודי. בשביל הנוצרים, חג הפנטקוסט חוגג את ירידתה של רוח הקודש על שליחיו של ישו, בהתאם לספר "מעשי השליחים" שבברית החדשה.

צ'ארלס פוקס פרהם, מייסד הפנטקוסטליזם המודרני

הפנטקוסטלים מאמינים כי תנועתם משקפת אותו סוג של כוח רוחני, סגנון עבודת האל ואותה תורה כמו בכנסייה של הנוצרים הראשונים. לכן פנטקוסטלים אחדים משתמשים בשביל תנועתם גם בשם "אפוסטולית" (של השליחים) או של "האוונגליון השלם".

פנטקוסטליזם הוא מושג רחב הכולל מגוון רחב של תפיסות תאולוגיות וארגוניות דתיות. משום כך לא קיים אף ארגון מרכזי או כנסייה יחידה המנהלת את התנועה. ישנם פנטקוסטלים טריניטרים, כלומר המאמינים בשילוש הקדוש, אך קיימים גם פנטקוסטלים אנטיטריניטרים. כנסיות פנטקוסטליות רבות מיוצגות ב"ועידה הפנטקוסטלית העולמית". במדינות מסוימות, כמו ברזיל הפנטקוסטלים קוראים לעצמם "אוונגליסטים".

אמונהעריכה

במסגרת הפנטקוסטליזם קיימים שלושה זרמים יסודיים. חסידי מרבית הכנסיות הפנטקוסטליות מאמינים שיכולים להגיע לגאולה, למחילת החטאים ולהתקבלות על ידי אלוהים, באמצעות האמונה בישו כאדון ומושיע.

בדומה לאוונגליסטים אחרים, באופן אופייני, הפנטקוסטלים מאמינים שלכתבי הקודש (ביבליה) סמכות מכריעה בנושאי אמונה. בקרב הזרם הפנטקוסטלי המרכזי "הדיבור בלשונות" הוא סימן לטבילה על ידי רוח הקודש אך אינו קשור לגאולת היחיד. חסידיה מאמינים שהטבילה על ידי רוח הקודש היא השראה על-טבעית לשליחות דתית המופקדת על מישהו רק אחרי שהוא קיבל את האמונה הנוצרית.

שתי הקבוצות האחרות של פנטקוסטלים מתייחסות לבשורת הגאולה שב"מעשי השליחים" ב, ל"ח, לפיה על האדם לחזור בתשובה ולהיות מוטבל בשם האדון ישו ולקבל את רוח הקודש. בעיני חסידי הזרמים האלה, קבלת רוח הקודש היא הכרחית לגאולה האישית והיא כוללת את הדיבור בלשונות.

כנסיות פנטקוסטליות אלה מתחלקות לארבעה סוגים: "השם ישוע", "הראשון" "אחדות" ו"יחידיות", לפי צביון טקס הטבילה - בשם ישו בלבד, או בשם האב, הבן ורוח הקודש.

מכיוון שרבות מהכנסיות הפנטקוסטליות נולדו מתוך המתודיזם או מתוך תנועת הקודש המתודיסטית, הסוטריולוגיה (אנ') הפנטקוסטלית היא בדרך כלל יותר ארמיניאנית (אנ') מאשר קלוויניסטית, מבוססת על האמונה שהיכולת להאמין בישו תלויה ברצון החופשי של האדם.

פנטקוסטליזם בארץ ישראלעריכה

בישראל פועלות כמה התארגנויות כנסייתיות פנטקוסטליות. עמן נמנות:

  • . קהילות האל או כנסיות האל (Assemblies of God) - ארגון כנסייתי שנוסד בהוט ספרינגס במדינת ארקנסו, ארצות הברית בשנת 1914. מדובר בארגון פעיל במעל 70 מדינות. בשנת 1908 ייסדה מיס בראון מרכז ראשון "פנטקוסט" בירושלים. אחרי מלחמת העולם הראשונה הצטרף ארגון זה ל"קהילת האל" ומרכזו פעל עד שנת 1962 בבניין שנרכש במערב ירושלים. הבניין נמסר בהמשך לקהילת עברים משיחיים.

החל משנת 1990 פועל בירושלים "קולג' מלך המלכים" הנתמך על ידי קהילת האל בקנדה. במערב ירושלים פועלת חנות הספרים הפנטקוסטלית "לפיד" השייכת לארגון זה. מרכזים של קהילות האל פועלות גם במזרח ירושלים, בשטח ה"רשות הפלסטינית" - ברמאללה - ובממלכת ירדן[1]

  • . כנסיית האל (Church of God) שנוסדה בקליפורניה בשנת 1886. את השם "כנסיית האל" אימצה בשנת 1907 אחרי איחודן של כמה קהילות פנטקוסטליות בדרום ארצות הברית. בארץ ישראל התחילה לפעול החל משנת 1946 בבית לחם. כיום מרכזה בהר הזיתים בירושלים. יש לה מרכזים נוספים בשטחי "הרשות הפלסטינית" בעאבוד ובבית ג'אלה.[1]
  • כנסיית חזון האל (Church of God Prophecy) - הוא פלג שנוצר מתוך כנסיית האל בשנת 1923 ושהנהגת מילטון טומליסון אימצה בשנת 1952 את השם הנוכחי. בשנת 1962 ביקרה משלחת הכנסייה הזאת בראשות מילטון טומליסון בישראל והקימה אנדרטה בקרני חיטין. הכנסייה הציבה מצבות זיכרון בהר האושר ובגן הקבר בירושלים.

בשנת 1966 התחילה לפעול גם במזרח ירושלים, אז תחת השלטון הירדני, ובהמשך הקימה קהילות גם בגדה המערבית - ברמאללה ובבית ג'אלה, כעת בשטח הרשות הפלסטינית.[1]

  • אבן פינה (Corner stone), הוא ארגון פנטקוסטלי נוסף שהוקם בשנת 1935 בקנדה, בשם "מסיון מציון - Zion Mission מייסדו, ויליאם הול, היה מסיונר ותומך נלהב ברעיון הציוני. עד 1948 פרסם ארגון זה כתב עת בשם "פנטקוסט בפלשתינה" שאחרי שנת 1948 שינה את שמו ל" קול נוצרי בישראל". הול ראה בהקמת ישראל מעשה ידי האל ושלב לקראת שובו של ישו בשנית.

בימי מעצרו של אדולף אייכמן בישראל נפגש הול עם אייכמן פעמים אחדות ובעקבות כך פרסם בשנת 1963 ספר שבו טען שהשואה הייתה תוצאה של אי קבלתו של ישו על ידי היהודים. משום דעות אלה נאלץ הול לעזוב את ישראל לצמיתות. לקהילות "אבן פינה" מרכז ראשון - "בית ציון" שהוקם בשנת 1936 ברח' הנביאים בירושלים. המרכז שכלל ספרייה וחנות לכתבי דת נפגע פעמים רבות על ידי קנאי דת יהודים בשנת 1989 נהרס המקום ומרכז הקהילה עברה בשם "אבן פינה" לדרום ירושלים. עד שנת 1988 היה המרכז תחת חסות כנסיות פנטקוסטליות מארצות הברית ומשוודיה והיה נעדר מסר ציוני.[2]

  • חברת הידידים השוודית של העם היהודי - נוסדה בשנת 1936, בימי רדיפות הנאצים נגד היהודים,
  • השליחות האוונגלית המקראית - נוסדה בשנת 1931 בידי הפסטור פירסון ומתארחת החל משנת 1975 בכנסיית סנט פול -בית המבשר בירושלים. בשנת 1980 ניטעה חורשה לזכרו של פירסון ביער בריטניה על הר דבורה על יד נצרת.
  • קול לרפואה (Voice of Healing) או משיח לאומות (Christ to Nations) הוא ארגון בעל אופי פנטקוסטלי נוסף שנוסד בשנת 1947 ופועל בארץ ישראל מאז שנת 1957. לארגון קפלה על הר הזיתים. אמונתו שמה דגש בחשיבות התפילה למען מרפא ועל רעיונות מילנאריים בדומה להשקפות האדוונטיסטיות.
  • בארץ ישראל פועלות גם קהילות פנטקוסטליות מפינלנד ומנורווגיה. כמו כן קהילות נוצריות עצמאיות של ערבים ויהודים הלובשות צביון פנטקוסטלי.[3]

לפי פרופסור וולטר ראסל (ממכון הדסון) במאה ה-21 מתגברת האהדה של הזרם הפנטקוסטליי (שהוא חלק מהזרמים האוונגליסטים) כלפי היהדות וכלפי לישראל.[4]

רשימת קבוצות דתיות פנטקוסטליות בעולםעריכה

  • כנסיות פנטקוסטליות עצמאיות - 50 מיליון מאמינים
  • כנסיית האל בתוך המשיח Church of God in Christ - מיליון מאמינים
  • הכנסייה האפוסטוליתThe Apostolic Church - ‏ 6 מיליון מאמינים
  • השליחות הפנטקוסטלית 6–7 מיליון מאמינים
  • כנסיית האל - Church of God בקליבלנד, טנסי - 5 מיליון מאמינים
  • הכנסייה הפנטקוסטלית הבינלאומית המאוחדת United Pentecostal Church International - ‏ 4 מיליון מאמינים
  • הכנסייה האפוסטולית של המשיח Christ Apostolic Church ‏ 2.8 מיליון מאמינים
  • הקונגרגציה הנוצרית של ברזיל - 2.5 מיליון מאמינים
  • הכנסייה הנוצרית של ציון - 2.5 מיליון מאמינים
  • הכנסייה של האל אלאדורה - 2.5 מיליון מאמינים
  • הכנסייה הבינלאומית של האוונגליון המרובע - 2 מיליון מאמינים
  • הכנסייה האוניברסלית של ממלכת האל - 2 מיליון מאמינים
  • הקהילות הפנטקוסטליות של קנדה - 1 מיליון מאמינים
  • כנסיית הקירוב הנוצרית - (אוסטרליה, ניו זילנד, איי שלמה) פחות מ-1 מיליון מאמינים
  • כנסיית הקריה הנוצרית - Christian City Church - פחות ממיליון מאמינים
  • האיגוד העולמי לשליחויות נוצריות World Christian Ministries Association - פחות ממיליון מאמינים
  • כנסיית הילסונג - פחות ממיליון מאמינים

קהילות נוספות בעלות השפעה בעולם הפנטקוסטלי:

  • הפנטקוסטלים מנורתגייט (Northgate Pentecostals) בדאלאס-פורט וורת', טקסס
  • כנסיית ישוע המשיח של הנבואה - בבנטון, טנסי Church of Jesus Christ of Prophecy (AKA Mercy Tabernacle, Benton Tennessee)
  • הכנסייה הבינלאומית של ישו המשיח (International Church of Jesus Christ) בקולומבוס, אוהיו
  • "האגודה הנוצרית - בית הקדר" בפרסקוט, אריזונה Potter's House Christian Fellowship
  • הכנסייה הנוצרית המאוחדת - בקליוולנד, טנסי
  • הכנסייה הפנטקוסטלית והאפוסטולית של שליחותו של ישו - בסן פאולו, בברזיל
  • המרכזים הבינלאומיים לתחייה מחדש - האגודה לתחייה - באוסטרליה

לקריאה נוספתעריכה

  • רמי דגני - כנסיות, עדות ומסדרים נוצריים בישראל - כתב העת "אריאל", גליונות 137–138, יוני 1999 - הוצאת ספרים "אריאל", ירושלים- 1999

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 רמי דגני 1999 עמ' 168
  2. ^ רמי דגני 1999 עמ' 168-169
  3. ^ רמי דגני עמ' 1999 עמ' 169
  4. ^ דוד וינברג, ‏[https://hashiloach.org.il/שיחה-עולמית/ "לעלייתם של נוצריי התנ"ך "], השילוח 12, דצמבר 2018