עאבוד

**עאבוד** (כפר)
**عابود**
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	רמאללה ואל-בירה
שטח	15 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	2,667 (2016)
קואורדינטות	32°00′54″N 35°04′05″E / 32.015016666667°N 35.068133333333°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גוש דן רגילה) עאבוד

עָאבּ֫וּּּד (בערבית: عابود) הוא כפר ברשות הפלסטינית בנפת רמאללה ואל-בירה, בגובה של כ-375 מטר מעל פני הים, כ-30 ק"מ מערבית לרמאללה. הכפר גובל בגדר ההפרדה ומערבית לו נמצא הישוב בית אריה-עופרים.

מקור השם אינו ידוע לחוקרים.^[2] על פי הפטריארכיה הלטינית בירושלים השם עאבוד הוא ממקור סורי ופירושו "אמן", "יוצר" ו"יוצר".^[3]

היסטוריה עריכה

ליד הכפר יש אזור שנקרא "מקטעא עאבוד" (בעברית: מחצבות עבוד) שבו נמצאו מערות קבורה מהתקופה הרומית בארץ ישראל. ראה: מערות עאבוד וכן מערה קרסטית גדולה, שבה נתגלו ממצאים מהתקופה הכלכוליתית, הברונזה התיכונה, תקופת הברזל, התקופה הרומית, הביזנטית והמוסלמית הקדומה. במהלך מרד בר כוכבא, נעשה שימוש במערה זו וארכאולוגים משערים שבתקופה הרומית הקדומה, עבוד היה כפר יהודי,^[4] שככל הנראה נפגע במהלך מרידות יהודה ברומא ותושביו נטשו אותו.^[5]

במרכז הכפר נמצאים שרידים מהתקופה הרומית. מערבית לכפר, על ראש גבעה, נמצאים שרידי כנסייה על שם ברברה הקדושה. בכנסיה יש כתובת בארמית נוצרית המציינת שהיא הוקמה בשנת 1058.^[6]^[7]

התקופה המוסלמית המוקדמת עריכה

במהלך התקופה המוסלמית המוקדמת, היישוב הנוצרי בכפר עבר תהליך של ערביזציה, ואימץ את השפה הערבית. השימוש בשפה הארמית הנוצרית הארץ ישראלית כשפת הדיבור היומיומית פסק, אך עדיין נעשה בה שימוש באותה התקופה כשפה ליטורגית באירועים טקסיים ובמהלך התפילה.^[8]

בתקופת השושלת הפאטמית נזיר בן הכפר הקים את מנזר "דיר אל-כאוכב" סמוך לכפר.^[6]

התקופה הצלבנית עריכה

בתקופה הצלבנית נקרא הכפר "קאסל סנטה מריה" (Casale Santa Maria), רוב התושבים היו נוצרים אורתודוקסים ועסקו בחקלאות והכפר לא היה מבוצר. מיעוטם של התושבים היו מתיישבים צלבנים, שעזרו בשיפוץ והרחבת הכנסייה בכפר. בשנת 1167 מכר בלדווין הרביעי, מלך ירושלים את הכפר למסדר ההוספיטלרים והם השתמשו בהכנסות מהכפר, למימון רכישת לחם לבית החולים שלהם בירושלים.^[9]

התקופה האיובית עריכה

בשנת 1225, יאקות אל-חמאווי כתב כי עאבוד הוא "כפר קטן בג'ונד פילסטין, ליד ירושלים. השם הוא במקור בשפה העברית, ועבר ערביזציה".^[6]

התקופה העות'מאנית עריכה

בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, והעריך שגרו בו כ-800 תושבים, מחציתם נוצרים אורתודוקסים ומחציתם מוסלמים. גרן כתב: ”בשעה ארבע הגעתי לעבוד. בדרכי משם מערבה ראיתי אגב אורחא, על תלה, את כנסיית ברברה הקדושה, שכבר הזכרתי. אחר כך, בשעה ארבע ושבע עשרה דקות, התעכבתי בין מחפורות נהדרות שנחצבו לאורך הדרך בצוקים, והן קרויות מקטע עבוד (מחצבת עבוד). אכן משתרעות שם מחצבות בשטח גדול מאוד, שהוסבו אחר כך, כבר בימי קדם, למערות קבורה. צלעות גבעה מוארכת, הבנויה מסלע קשה מאוד וצפוף מאוד, נוקרו מכל עבר, בתחילה בוודאי כדי להפיק מהן אבני גזית נאות, ואחר כך כדי לכרות שם קברים. להלן תיאור אלה שנראו לי המעניינים ביותר. תחילה בחנתי מצבת קבורה גדול אשר בשני עברי שער פרוזדורו יש אומנות שעוצבו בעבי הסלע. מלמעלה יש אבן מגולפת בחן. עיטוריה העיקריים הם שושנות, דיסקיות, ובמרכז אשכול ענבים נהדר בין שני זרי פרחים...”.^[10]

אוכלוסיה עריכה

מפקדי אוכלוסין כפר עאבוד
שנה	תושבים	מקור	הערות
1870	800	^[10]	מחציתם נוצרים אורתודוקסים ומחציתם מוסלמים
1922	754	^[11]^[12]	מהם: 352 מוסלמים ו-402 נוצרים
1931	910	^[11]^[12]	ב 215 בתים
1945	1,080	^[11]^[12]
1961	1,521	^[11]
1967	1,043	^[2]
1982	1,043	^[11]
1987	1,610	^[11]
1997	1,738	^[11]
2005	2,374	^[11]
2007	2,539	^[11]^[13]	מתוכם: 418 קתולים ו-375 יוונים אורתודוכסים
2016	2,667	^[14]	מוסלמים ונוצרים (קתולים ויוונים-אורתודוקסים)

אדמות חקלאות ומים עריכה

בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל נמצא ששטח הכפר הוא כ-15,007 דונם, מתוכם 7 דונם מושע.^[15]

כיום, השטח הבנוי הוא כ-55 דונם, 6,748 דונם משמשים לחקלאות ו-8,204 דונם הן אדמות בור.^[11]

בפברואר 1980 חתם מפקד האזור על צווים להפקעת כ-1,000 דונם של תושבי הכפר, לצורך הקמת בית אריה-עופרים.^[16] הממשלה אישרה את התכנית למרות התנגדות סגן ראש הממשלה יגאל ידין שסבר שלא הייתה סיבה ביטחונית להפקעה.^[17]

לאחר הסכם אוסלו, כ-2,462 דונם שהם כ-16.8% מאדמות הכפר מוגדרים כשטח B, וה-12,193 דונם הנותרים שהם כ-83.2% מוגדרים כשטח C.

מצפון לכפר יש מספר מעיינות, הממוקמים על אדמה פרטית ומשמשים את תושבי הכפר להשקיה של גידולי שלחין. באחד המעיינות, עין אל-מע'ארה, בנה בעל הקרקע מתחם הכולל בריכת שחייה ומסעדה. בסמוך נמצאים גם שרידים של שתי טחנות קמח עתיקות שאליהן מובילות אמות מהמעיינות.

מאז 1967, ישראל מונעת קידוח בארות, כדי לא לפגוע באקוויפר ההר, שהמהווה מאגר מי התהום הגדול בישראל.

פח"ע עריכה

ב-28 בפברואר 1988 נסעו שלושה ישראלים דרך הכפר, נתקלו במחסום אבנים ונרגמו באבנים. אחד הנוסעים ירה בתוקפים ומן הירי נהרגו שני מתושבי הכפר.^[18] המשטרה עצרה שניים מהנוסעים, אך בית המשפט הורה על שחרורם לאחר שקבע שהראיות הצביעו על כך שהירי בוצע להגנה עצמית.^[19]

בתקופת האינתיפאדה הראשונה עבר כביש 465 בתוך הכפר. בעקבות מספר מקרים של השלכת אבנים והקמת מחסומים, הפכה התנועה לבלתי אפשרית והוחלט על סלילת כביש עוקף עאבוד.

מאבק נגד גדר ההפרדה עריכה

בשנת 2005 החלה ישראל בהקמת גדר ההפרדה. באזור הכפר, הגדר לא נבנתה על תוואי הקו הירוק, אלא כ-5 קילומטר ממזרח, כך שהכפר איבד את האדמה שעליה נבנתה הגדר ונוצר מצב שכ-3,900 דונם, כרבע מהאדמות החקלאיות של הכפר, נמצאות מצידה השני של הגדר.^[20] החל מה-18 בנובמבר 2005, במשך מספר חודשים, נערכה ליד הכפר מדי שבוע, ביום שישי, הפגנה נגד בניית הגדר.^[21]^[22] בהפגנות נטלו חלק תושבים מהכפר, פעילי שמאל רדיקלי ישראלים (בעיקר חברי "אנרכיסטים נגד הגדר") וכן פעילים ממדינות זרות.^[22]

במאי 2006 דחה בית המשפט העליון שתי עתירות נגד תוואי הגדר. עתירה אחת הוגשה מטעם המועצה המקומית בית אריה, ונטען בה כי אין ביכולתו של תוואי הגדר המתוכנן לספק מענה הולם לצורכי הביטחון של היישוב ותושביו,^[23] ומנגד תושבי עאבוד הגישו עתירה וביקשו מבית המשפט להורות על ביטול תוואי הגדר או הסטתו מערבה. לטענתם, התוואי שנקבע גורם לתפיסת קרקעות חקלאיות, לעקירת למעלה מ-1,000 עצי זית, וכן לניתוק תושבי הכפר מאלפי דונמים שנותרו מצידה המערבי של הגדר.^[24] בית המשפט דחה את שתי העתירות, וקבע שתוואי הגדר מספק את צורכי הביטחון של תושבי בית אריה, וכן שהתוואי הוא תוצאה של איזון מידתי שערך המפקד הצבאי בין צורכי הביטחון, זכויות התושבים הישראלים, וזכויות התושבים הפלסטינים.^[25]

חינוך עריכה

בכפר יש ארבעה בתי ספר. שני בתי ספר ממשלתיים באחריות משרד החינוך של הרשות הפלסטינית: בית ספר תיכון לבנים, ובית ספר מעורב שבו לומדים בנים ובנות. ושני בתי ספר פרטיים: בית ספר יסודי מעורב ובית ספר תיכון של הפטריארכיה הלטינית.^[26]

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא עאבוד בוויקישיתוף

עדות בוידיאו מכפר עאבוד, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:12)

הערות שוליים עריכה

^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ ¹ ² זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 5591
^ הפטריארכיה הלטינית בירושלים, رعية اللاتين في عابود - كنيسة سيدة الأوجاع - הקהילה לטינית בעבוד - כנסיית גבירתנו של הצער
^ Jackson-Tal, Ruth E.; Raviv, Dvir; Langford, Boaz; Davidovich, Uri; Frumkin, Amos; Porat, Roi; Zissu, Boaz (2020). "Glass Use as a Reflection of Abandonment Processes: The 'Abud Refuge Cave, Roman Judea (133/134 C.E.)". Journal of Glass Studies. 62: 69–82. ISSN 0075-4250.
^ זיסו, בועז; לנגפורד, בועז; פורת, רועי; רביב, דביר; פרומקין, עמוס (2017). "מערת עבוד בימי מרידות היהודים ברומאים - תובנות חדשות לאור ממצאים חדשים וניתוח הממצא הקרמי". In טבגר, אהרון; עמר, זהר (eds.). במעבה ההר. Vol. 7. אוניברסיטת אריאל ומדרשת הרי גופנא. pp. 172–173. ISBN 978-965-91808-0-6.
^ ¹ ² ³ על-פי כתביו של לה-סטריינג, 1890, עמ' 382.
^ ראה צילומים באתר, בשפה הערבית: https://www.maan-ctr.org/magazine/article/1368/
^ Rubin, Milka (1998). "Arabization versus Islamization". In Kofsky, Arieh; G. Stroumsa, Guy (eds.). Sharing the Sacred: Religious Contacts and Conflicts in the Holy Land: First-Fifteenth Centuries CE. Jerusalem: Yad Izhak Ben Zvi. p. 158.
^ Ellenblum, Ronnie (2003). Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem. Cambridge University Press. ISBN 9780521521871.
^ ¹ ² ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ Palestine Remembered, عابود - 'Abud - עאבוד, Palestine Remembered
^ ¹ ² ³ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932, Internet Archives , p. 47
^ peter saleh, ציטוט כתבה: Palestinian Christians Threatened In Aboud by ROBERT NOVAK SUN-TIMES, Palestine Remembered, June 11, 2007
^ https://www.pcbs.gov.ps
^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 64
^ תושבי כפר באזור רמאללה מתלוננים על תפיסת אלף דונם להקמת לבונה, דבר, 13 בפברואר 1980
^ דני רובינשטיין, עשרות משפחות של גוש-אמונים לישוב החדש "לבונה" בשומרון, דבר, 4 בינואר 1980
^ אבינועם בר יוסף, שני הרוגים בכפר עבוד, מעריב, 29 בפברואר 1988
^ יוסי לוי, המתנחל החשוד בהריגת 2 תושבי כפר עבוד שוחרר בערבות, מעריב, 1 במרץ 1988
^ בין גדרות - המובלעות שיצר מכשול ההפרדה, אוקטובר 2006, באתר במקום
^ דיווח: מפגין נדרס בהפגנה נגד הגדר בכפר עבוד, באתר וואלה!‏, 18 בנובמבר 2005
^ ¹ ² יהונתן ליס, בן 17 נפצע בעינו בעת שהפגין נגד הגדר, באתר הארץ, 25 בפברואר 2006
^ בג"ץ 11651/05
^ בג"ץ 1998/06
^ נדחו עתירות ישראלים ופלסטינים כנגד תוואי גדר הביטחון באזור בית אריה ועופרים
^ Aboud Parish, באתר הפטריארכיה הלטינית

[אוכלוסייה-1] מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[:1-2] ¹ ² זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 5591

[3] הפטריארכיה הלטינית בירושלים, رعية اللاتين في عابود - كنيسة سيدة الأوجاع - הקהילה לטינית בעבוד - כנסיית גבירתנו של הצער

[4] Jackson-Tal, Ruth E.; Raviv, Dvir; Langford, Boaz; Davidovich, Uri; Frumkin, Amos; Porat, Roi; Zissu, Boaz (2020). "Glass Use as a Reflection of Abandonment Processes: The 'Abud Refuge Cave, Roman Judea (133/134 C.E.)". Journal of Glass Studies. 62: 69–82. ISSN 0075-4250.

[:0-5] זיסו, בועז; לנגפורד, בועז; פורת, רועי; רביב, דביר; פרומקין, עמוס (2017). "מערת עבוד בימי מרידות היהודים ברומאים - תובנות חדשות לאור ממצאים חדשים וניתוח הממצא הקרמי". In טבגר, אהרון; עמר, זהר (eds.). במעבה ההר. Vol. 7. אוניברסיטת אריאל ומדרשת הרי גופנא. pp. 172–173. ISBN 978-965-91808-0-6.

[:3-6] ¹ ² ³ על-פי כתביו של לה-סטריינג, 1890, עמ' 382.

[7] ראה צילומים באתר, בשפה הערבית: https://www.maan-ctr.org/magazine/article/1368/

[Rubin98-8] Rubin, Milka (1998). "Arabization versus Islamization". In Kofsky, Arieh; G. Stroumsa, Guy (eds.). Sharing the Sacred: Religious Contacts and Conflicts in the Holy Land: First-Fifteenth Centuries CE. Jerusalem: Yad Izhak Ben Zvi. p. 158.

[9] Ellenblum, Ronnie (2003). Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem. Cambridge University Press. ISBN 9780521521871.

[תיאור-10] ¹ ² ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984

[:2-11] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ Palestine Remembered, عابود - 'Abud - עאבוד, Palestine Remembered

[towns-12] ¹ ² ³ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932, Internet Archives , p. 47

[13] ter saleh, ציטוט כתבה: Palestinian Christians Threatened In Aboud by ROBERT NOVAK SUN-TIMES, Palestine Remembered, June 11, 2007

[14] ttps://www.pcbs.gov.ps

[15] הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 64

[16] תושבי כפר באזור רמאללה מתלוננים על תפיסת אלף דונם להקמת לבונה, דבר, 13 בפברואר 1980

[17] דני רובינשטיין, עשרות משפחות של גוש-אמונים לישוב החדש "לבונה" בשומרון, דבר, 4 בינואר 1980

[18] אבינועם בר יוסף, שני הרוגים בכפר עבוד, מעריב, 29 בפברואר 1988

[19] יוסי לוי, המתנחל החשוד בהריגת 2 תושבי כפר עבוד שוחרר בערבות, מעריב, 1 במרץ 1988

[20] בין גדרות - המובלעות שיצר מכשול ההפרדה, אוקטובר 2006, באתר במקום

[21] דיווח: מפגין נדרס בהפגנה נגד הגדר בכפר עבוד, באתר וואלה!‏, 18 בנובמבר 2005

[נפצע-22] ¹ ² יהונתן ליס, בן 17 נפצע בעינו בעת שהפגין נגד הגדר, באתר הארץ, 25 בפברואר 2006

[23] בג"ץ 11651/05

[24] בג"ץ 1998/06

[25] נדחו עתירות ישראלים ופלסטינים כנגד תוואי גדר הביטחון באזור בית אריה ועופרים

[26] Aboud Parish, באתר הפטריארכיה הלטינית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]


טריטוריה	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה	רמאללה ואל-בירה
שטח	15 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	2,667^[1] (2016)
קואורדינטות	32°00′54″N 35°04′05″E / 32.015016666667°N 35.068133333333°E / 32.015016666667; 35.068133333333
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת גוש דן מוגדלת) עאבוד (למפת גוש דן רגילה) עאבוד (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עאבוד (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עאבוד