עאבוד

כפר בנפת רמאללה ואל-בירה, ברשות הפלסטינית

עָאבּ֫וּּּדערבית: عابود) הוא כפר ברשות הפלסטינית בשומרון, השוכן בסמוך ליישוב בית אריה-עופרים. בכפר מתגוררים כ-2,300 תושבים, מוסלמים ונוצרים (קתולים ויוונים-אורתודוקסים). ליד הכפר נמצאים מעיינות רבים, המהווים חלק ממקורות נחל הירקון. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה אוכלוסיית עאבוד 2,667 תושבים[1].

עאבוד (כפר)
عابود
עאבוד
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
שטח 15 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,667[1] (2016)
קואורדינטות 32°00′54″N 35°04′05″E / 32.015016666667°N 35.068133333333°E / 32.015016666667; 35.068133333333 
אזור זמן UTC +2
הכנסייה היוונית בעבוד, 1932. התמונה צולמה במסגרת טיול מודרך של חיים ברגר.

היסטוריהעריכה

ב"מקטעא עאבוד" שליד הכפר נמצאו מערות קבורה קדומות מהתקופה הרומית בארץ ישראל. מערה אחת ביניהן מפוארת במיוחד, ובכניסה לה מוצב משקוף מעוטר בגילופי זרים, אשכולות ענבים ועלי גפן, המזכירים את אלו של קברי המלכים בירושלים.[2][3][4]

בסמוך לכפר שוכנת מערת עאבוד, מערה קרסטית גדולה ובה שרידים מהתקופה הכלכוליתית, הברונזה התיכונה, תקופת הברזל, התקופה הרומית, הביזנטית והמוסלמית הקדומה. במהלך מרד בר כוכבא, המערה שימשה כמערת מפלט עבור פליטים יהודים שהותירו בה ממצאים רבים בני התקופה, ובהם מנורות, כלי זכוכית ומתכת, ומטבעות מתקופת המרד. על-בסיס הממצאים מן המערה ומערות הקבורה הסמוכות, ארכאולוגים משערים שעבוד היה כפר יהודי בתקופה הרומית הקדומה.[4]

במרכז הכפר נמצאים שרידים נוספים מהתקופה הרומית. בסמוך לעאבוד נמצאים שרידי כנסייה עתיקה על שם ברברה הקדושה; כנסייה זו, שהייתה ממוקמת בראש גבעה ממערב לכפר, הוקמה בתקופה הביזנטית.

בתקופת השושלת הפאטמית נזיר בן הכפר הקים את מנזר "דיר אל כאוכב" סמוך לכפר. בכנסיית מרי הקדושה שבכפר, יש כתובת בארמית נוצרית המציינת שהכנסייה הוקמה בשנת 1058.[5]

התקופה הצלבניתעריכה

בתקופה הצלבנית נקרא הכפר "קאסל סנטה מריה" (Casale Santa Maria), רוב התושבים היו נוצרים אורתודוקסים ועסקו בחקלאות והכפר לא היה מבוצר. מיעוטם של התושבים היו מתיישבים צלבנים, שעזרו בשיפוץ והרחבת הכנסייה בכפר. בשנת 1167 מכר בלדווין הרביעי, מלך ירושלים את הכפר למסדר ההוספיטלרים. ההוספיטלרים השתמשו בהכנסות מהכפר למימון רכישת לחם לבית החולים שלהם בירושלים[5].

התקופה האיוביתעריכה

בשנת 1225, יאקות אל-חמאווי כתב כי עבוד הוא "כפר קטן בג'ונד פילסטין, ליד ירושלים. השם הוא במקור בשפה העברית, ועבר ערביזציה".[6]

התקופה העות'מאניתעריכה

בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, והעריך שגרו בו כ-800 תושבים, מחציתם נוצרים אורתודוקסים ומחציתם מוסלמים. גרן כתב: ”בשעה ארבע הגעתי לעבוד. בדרכי משם מערבה ראיתי אגב אורחא, על תלה, את כנסיית ברברה הקדושה, שכבר הזכרתי. אחר כך, בשעה ארבע ושבע עשרה דקות, התעכבתי בין מחפורות נהדרות שנחצבו לאורך הדרך בצוקים, והן קרויות מקטע עבוד (מחצבת עבוד). אכן משתרעות שם מחצבות בשטח גדול מאוד, שהוסבו אחר כך, כבר בימי קדם, למערות קבורה. צלעות גבעה מוארכת, הבנויה מסלע קשה מאוד וצפוף מאוד, נוקרו מכל עבר, בתחילה בוודאי כדי להפיק מהן אבני גזית נאות, ואחר כך כדי לכרות שם קברים. להלן תיאור אלה שנראו לי המעניינים ביותר. תחילה בחנתי מצבת קבורה גדול אשר בשני עברי שער פרוזדורו יש אומנות שעוצבו בעבי הסלע. מלמעלה יש אבן מגולפת בחן. עיטוריה העיקריים הם שושנות, דיסקיות, ובמרכז אשכול ענבים נהדר בין שני זרי פרחים...”[7].

תקופת המנדט הבריטיעריכה

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה בעאבוד אוכלוסייה של 754 נפש, 352 מוסלמים ו-402 נוצרים. במפקד 1931 נמנו בכפר 215 בתים מיושבים ב-910 נפשות, מעט מעל מחציתם נוצרים והשאר מוסלמים[8].

בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צוין שמספר תושבי הכפר הוא כ-1,080 ושטחו כ-15,007 דונם, מתוכם 7 דונם של אדמה ציבורית[9].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, הוא עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר עאבוד משליטה ירדנית לישראלית.

בפברואר 1980 חתם מפקד אזור יהודה ושומרון, תת-אלוף בנימין בן אליעזר, על צווים לתפיסת שטח של כ-1,000 דונמים של תושבי הכפר לצורך הקמת ההתנחלות בית אריה-עופרים (שנקראה בתחילה "לבונה")[10]. הממשלה אישרה את התוכנית למרות התנגדותו של סגן ראש הממשלה יגאל ידין לתוכנית, מכיוון שלא הייתה סיבה ביטחונית לבצע את ההפקעה[11].

ב-28 בפברואר 1988 נסע נחמיה שניידר יחד עם שני אנשים נוספים הכפר ונתקלו במחסום אבנים. השלושה הותקפו באבנים, יצאו מרכבם ושניידר ירה בתוקפים. מן הירי נהרגו שניים מתושבי הכפר: אחמד אבראהים ברגותי וראיד מחמוד ברגותי[12]. המשטרה עצרה את שניידר ואחד הנוסעים, אך בית המשפט הורה על שחרורם לאחר שקבע כי הראיות מצביעות על כך ששניידר ירה להגנה עצמית[13].

בתקופת האינתיפאדה הראשונה עבר כביש 465 בתוך עאבוד, עקב השלכת אבנים ומחסומים הפכה התנועה לבלתי אפשרית. בעקבות כך הוחלט על סלילת כביש עוקף עאבוד.

לאחר הסכם אוסלו, כ-2,462 דונם שהם כ-16.8% מאדמות הכפר מוגדרים כשטח B, וה-12,193 דונם הנותרים שהם כ-83.2% מוגדרים כשטח C.

ב-22 פברואר 2013, מוחמד עספור, סטודנט בן 23 מעאבוד, נפצע קשה בראשו מירי כדור גומי במהלך הפגנה ומת מפצעיו כעבור שבועיים[14][15].

ב-12 בדצמבר 2015, חיילי צה"ל הפריעו לשידור חי של כתבת רשות השידור הפלסטינית, בעת שהכתבת העבירה דיווח מהכפר[16]. תיעוד התקרית הפך לוויראלי ברשתות החברתיות, והחיילים נשפטו ל-14 ימי ריתוק[17].

מאבק נגד גדר ההפרדהעריכה

בשנת 2005 החלה ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. באזור הכפר הגדר לא נבנתה על תוואי הקו הירוק, אלא כ-5 קילומטר ממזרח, כך שהכפר איבד 3,900 דונם מהאדמות החקלאיות שלו הנמצאות מצידה השני של הגדר. התוואי נקבע כדי לכלול את ההתנחלות בית אריה-עופרים מצידה המערבי של הגדר[18]. החל מה-18 בנובמבר 2005, במשך מספר חודשים, נערכה ליד הכפר מדי שבוע, ביום שישי, הפגנה נגד גדר ההפרדה שהחלה להיבנות בסמוך לכפר על אדמות השייכות לו[19][20]. בהפגנות נטלו חלק מתושבי הכפר, פעילי שמאל רדיקלי ישראלים (בעיקר חברי "אנרכיסטים נגד הגדר") ופעילים ממדינות זרות. המאבק בכפר אורגן על ידי הוועדה העממית של הכפר והוא היה חלק ממאבק כולל יותר כנגד גדר ההפרדה[21]. הפגנות דומות, אם כי בעלות הד תקשורתי רחב ואופי אלים יותר, נערכו בבילעין.

במאי 2006 דחה בית המשפט העליון שתי עתירות נגד תוואי הגדר. עתירה אחת הוגשה מטעם המועצה המקומית בית אריה, ונטען בה כי אין ביכולתו של תוואי הגדר המתוכנן לספק מענה הולם לצורכי הביטחון של היישוב ותושביו. כך למשל, תוואי גדר הביטחון אינו עונה על צורכי הביטחון של תלמידי בית הספר האזורי, שאינו מוגן מפני חדירת מחבלים. עוד טענה המועצה המקומית, כי קרבת הגדר לכביש הגישה המתוכנן ליישוב תסכן את בטיחותם של אלפי הנוסעים בו[22]. במקביל הגישו תושבי עאבוד עתירה, שבה ביקשו מבית המשפט להורות על ביטול תוואי הגדר או הסטתו מערבה. לטענתם, הפגיעה הנגרמת להם כתוצאה מתפיסתן של קרקעות חקלאיות ועקירתם של למעלה מ-1,000 עצי זית, כמו גם הפגיעה הנגרמת להם כתוצאה מהותרתם של אלפי דונמים מצידה ה"ישראלי" של הגדר, היא פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בזכות הקניין של תושבי הכפר ובזכותם לפרנסה ולתעסוקה, כמו גם בחופש התנועה שלהם[23]. בית המשפט דחה את שתי העתירות, בקובעו, כי בתוואי הגדר, יש כדי לספק את צורכי הביטחון של תושבי בית אריה, וכי תוספת הביטחון לתושבי היישוב שהייתה מושגת על ידי שינוי התוואי כבקשתם, אינה שקולה כנגד הנזק הנוסף שהיה נגרם לתושבים הפלסטינים באזור כתוצאה משינוי התוואי כאמור. כמו כן, תוואי הגדר הוא תוצאה של איזון מידתי שערך המפקד הצבאי בין צורכי הביטחון, זכויות התושבים הישראלים, וזכויות התושבים הפלסטינים[24].

חינוךעריכה

בעאבוד ארבעה בתי ספר. שני בתי ספר ממשלתיים באחריות משרד החינוך של הרשות הפלסטינית. בית ספר תיכון לבנים, ובית ספר מעורב בו לומדים בנים ובנות. ושני בתי ספר פרטיים, בית ספר יסודי מעורב ובית ספר תיכון של הפטריארכיה הלטינית[25].

גאוגרפיהעריכה

הכפר ממוקם בשולי שלוחה, על גבעה שפסגתה בגובה של כ-430 מטר מעל פני הים. מצפון לכפר נובעים סדרה של מעיינות, בוואדי בו שכבת הסלע היא בקו המגע שבין סלע הדולומיט של תצורת עמינדב, לבין מחשוף החוור תצורת מוצא. המעיינות, הממוקמים על אדמה פרטית, משמשים את תושבי הכפר להשקיה של גידולי שלחין. באחד המעיינות, עין אל מאר'רה, בנה בעל הקרקע מתחם הכולל בריכת שחייה ומסעדה. בסמוך נמצאים גם שרידים של שתי טחנות קמח עתיקות שאליהן מובילות אמות מהמעיינות.

מערת עאבודעריכה

מערת עאבוד היא מערה קרסטית גדולה הנמצאת במדרון הצפוני של ואדי אל חרוב, במרחק של כקילומטר מדרום-מערב לכפר. המערה התפתחה כתוצאה מהמסה של סלעי דולומיט מגיל קנומן עליון עקב חדירת מי גשמים. במערה נתגלה ממצא ארכאולוגי מהתקופה הנאוליתית והתקופה הרומית בארץ ישראל.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עאבוד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ "Lieut. Claude R. Conder's Reports: Belad el Jemain Tani Beni Sab - an unexplored country". Palestine Exploration Quarterly (באנגלית). 5 (4): 143. 1873. doi:10.1179/peq.1873.024. ISSN 0031-0328.
  3. ^ Rachel, Hachlili (2005). Jewish funerary customs, practices and rites in the Second Temple period. Brill. p. 147. ISBN 90-04-12373-3. OCLC 56566954.
  4. ^ 1 2 Jackson-Tal, Ruth E.; Raviv, Dvir; Langford, Boaz; Davidovich, Uri; Frumkin, Amos; Porat, Roi; Zissu, Boaz (2020). "Glass Use as a Reflection of Abandonment Processes: The 'Abud Refuge Cave, Roman Judea (133/134 C.E.)". Journal of Glass Studies. 62: 69–82. ISSN 0075-4250.
  5. ^ 1 2 Ellenblum, Ronnie (2003). Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem. Cambridge University Press. ISBN 9780521521871.
  6. ^ על-פי כתביו של לה-סטריינג, 1890, עמ' 382.
  7. ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984
  8. ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932, Internet Archives  , p. 47
  9. ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 64
  10. ^ תושבי כפר באזור רמאללה מתלוננים על תפיסת אלף דונם להקמת לבונה, דבר, 13 בפברואר 1980
  11. ^ דני רובינשטיין, עשרות משפחות של גוש-אמונים לישוב החדש "לבונה" בשומרון, דבר, 4 בינואר 1980
  12. ^ אבינועם בר יוסף, שני הרוגים בכפר עבוד, מעריב, 29 בפברואר 1988
  13. ^ יוסי לוי, המתנחל החשוד בהריגת 2 תושבי כפר עבוד שוחרר בערבות, מעריב, 1 במרץ 1988
  14. ^   חיים לוינסון וגילי כהן, צעיר פלסטיני שנפגע מירי צה"ל מת מפצעיו, באתר הארץ, 7 במרץ 2013
  15. ^ אליאור לוי, כדור גומי קטלני: מת פלסטיני שנורה מאש צה"ל, באתר ynet, 7 במרץ 2013
  16. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, תיעוד: חיילי צה"ל מפריעים לשידור של כתבת רשת "פלסטין", באתר וואלה!‏, 12 בדצמבר 2015
  17. ^ יואב זיתון, ריתוק ללוחמים שהפריעו לכתבת הפלסטינית, באתר ynet, 15 בדצמבר 2015
  18. ^ בין גדרות - המובלעות שיצר מכשול ההפרדה, אוקטובר 2006, באתר במקום
  19. ^ דיווח: מפגין נדרס בהפגנה נגד הגדר בכפר עבוד, באתר וואלה!‏, 18 בנובמבר 2005
  20. ^ יהונתן ליס, בן 17 נפצע בעינו בעת שהפגין נגד הגדר, באתר הארץ, 25 בפברואר 2006
  21. ^ יהונתן ליס, בן 17 נפצע בעינו בעת שהפגין נגד הגדר, באתר הארץ, 25 בפברואר 2006
  22. ^ בג"ץ 11651/05
  23. ^ בג"ץ 1998/06
  24. ^ נדחו עתירות ישראלים ופלסטינים כנגד תוואי גדר הביטחון באזור בית אריה ועופרים
  25. ^ Aboud Parish, באתר הפטריארכיה הלטינית