פנים אחרות

פנים אחרות הוא סיפור קצר עברי, בן ארבעה פרקים, מאת ש"י עגנון. הסיפור נכלל בכרך "על כפות המנעול", שכותרת המשנה שלו היא "סיפורי אהבים". הסיפור עוסק בטוני ומיכאל הרטמן, בשעות הראשונות לאחר שהתגרשו.

תמצית העלילה

טוני הרטמן יצאה מבית הדין לאחר שקיבלה גט מבעלה, ומיד קפצו לקראתה שני מחזריה, סווירש הבלונדיני ודוקטור טנצר. כעבור זמן מה יצא הרטמן מבית הדין ואמר לטוני: "אל תלכי עמהם", ושני המחזרים הסתלקו לדרכם. טוני והרטמן עמדו נרגשים ונבוכים בעקבות הגירושים. הם החלו ללכת יחדיו, והרטמן זכר את בנותיהם, בת 9 ובת 7, שנשלחו אל דודתה של טוני שבכפר.

טוני, שהבינה מדברי הרטמן שיש קשיים בעסקיו, נתנה לו הזדמנות לתאר את קשייו אלה, והבינה "שכל כעסו הוא תולדה של עסקיו הרעים" וכאילו אמר: "עכשיו יודעת את על שום מה שרוי הייתי בכעס, עכשיו יודעת את על שום מה באנו לידי כך, כלומר לידי גירושין".

השמש שקעה. הרטמן הביע באוזני טוני את סלידתו מסווירש ודוקטור טנצר. "טוני הגביהה עיניה כנגד מיכאל. אותה שעה לילה היה ולא ראה את עיניה, אבל הרגיש שהן מודות לו, כאילו הקנה לה חכמה ודעת שאינה יכולה לקנות מעצמה. הרטמן הציע שילכו לנוח ולאכול בפונדק שאורו נראה במרחק, וכך עשו. במהלך הסעודה חשב הרטמן: "מיום שנכנסתי עם טוני לחופה לא הייתה שעה שנהגתי עמה כהוגן כבשעת נתינת הגט". בסוף הסעודה סיפר הרטמן לטוני חלום שחלם. בחלומו ישב בברלין וזיסנשטיין, שחזר מאפריקה, בא לבקרו. זיסנשטיין ביקש את עזרתו במציאת דירה, והם הלכו לראות דירה שהרטמן המליץ עליה. אף שהדירה הייתה נאה, אמר זיסנשטיין להרטמן: "דירה זו איני מייעץ לך לשכור". התפלא הרטמן, שהרי זיסנשטיין הוא המבקש לשכור דירה, ולא הוא. זיסנשטיין התלונן שאין תנור בדירה, והרטמן חש צינה עזה. "הקיצותי וראיתי שנשמטה השמיכה מן המיטה", סיים הרטמן את סיפור חלומו.

הם יצאו מהמסעדה והחלו ללכת חזרה לעיר, אך טוני חשה עייפות, ולכן הציע הרטמן שיחזרו למסעדה, אולי ימצאו בה מיטה לנוח. ואכן, מצאו שם חדר אחד פנוי, שניתן לטוני, ולהרטמן הוצעה מיטה על שולחן הביליארד. על מיטתו הרהר הרטמן בטוני, והמספר מתאר: "הרהורי בקורת כלפי טוני שהיו בלבו כל הימים לא נסתלקו ממנו גם בשעה זו, אבל הרגיש שכל החסרונות הללו אין גורעים ממנה כלום". תוך כדי מחשבות אלה נרדם הרטמן.

פרשנות

שם הסיפור

הָרַי גולומב דן במשמעות שמו של הסיפור, ומוצא קושי בתרגום שם זה לשפה אחרת, עקב ריבוי המשמעויות שיש בעברית למילה "פנים" ולצירופי הלשון שלה. הוא מציין, בין השאר, כי "במהלך הסיפור מגלה הרטמן פנים אחרות וחדשות בו עצמו, בטוני, בחייהם – מתוך מבט לאחור – ובתינוקת מוכרת פרחים, בבחור ובתולה, בתלולית ובחלום, ולמעשה בכל הנקרה בדרכם בסיפור. יש דברים המשתמעים לשתי פנים, שטוני מגלה בהם פנים לכאן, והרטמן – לכאן; אבל אפשר לראות ממהלך הסיפור – במפורש ובמרומז – כי הרטמן גילה בעצמו את היכולת להסביר פנים, להדור פנים ולחלות פנים, והעיקר – לעמוד מול טוני ומול עצמו ומול חייו פנים אל פנים.

חלומו של הרטמן

חלומות היוו בסיס לפרשנות כבר מימי קדם, ובוודאי דורשים פרשנות לאחר פרסום "פשר החלומות" של פרויד. פרשנים אחדים עסקו במשמעות חלומו של הרטמן. הלל ברזל ציין:

בתפקיד של אספקלריה, המראה במרוכז את כל פרשת הנישואין, מופיע החלום של הרטמן. לחלום מהות בבואתית. הדירה היא בבואה לנישואין והתנור – לחיי קרבה. הבעיה היא היכן להציב את התנור: בחדר המיטות, או בחדר העבודה? בבעיה זו משתקפת שאלת היסוד של חיי הרטמן וטוני.

מה הלאה?

הסיפור מסתיים בסיום פתוח, המושך את הקורא לתהות על המשך קורותיהם של טוני והרטמן: האם לאחר אפיזודה זו ישובו לחיות יחדיו, או ילכו איש לדרכו?

לאה גולדברג ראתה את הגירושים כצעד שאין ממנו חזרה: "מעשה בזוג שנתגרשו, וכמעט מיד אחרי הגירושין תפס שמעשה הגט היה מיותר לחלוטין, ואין להשיב". באופן דומה התייחס לסיפור דוד צימרמן. הלל ברזל, לעומתם, מציין: "הסיפור על כל מרכיביו מוקדש לתיאורו של מסע מתקן, מחזיר דברים לקדמותם". שרה הלפרין מצטרפת לפרשנותו של ברזל. בועז שרוני מצטרף אליהם באומרו: "הסיפור מכוון לתאר את מיכאל וטוני השבים למצב של נישואים, תיקון שצלח. העלילה נשארת פתוחה אך ברור כי מיכאל מוצא מחדש בלבו את אהבתו לטוני, ומה שנדרש ממנו כעת הוא הכוח להחזירה."

מנחם פרי ומאיר שטרנברג מציגים גישה שלישית: "בניגוד לתשובות חד-משמעיות, לכאן או לכאן, שהשיבו מבקרים שונים, אפשר להראות כיצד מקפיד עגנון לפזר במהלך הסיפור פרטים השולחים לכאן ולכאן כאחד, וכיצד נזהר הוא מפני חיזוק יתר של אחד משני הכיוונים", ומוסיפים: "תשובה מדויקת על השאלה: מה יקרה לאחר סיום סיפור זה? אינה מעניינו של קורא הספרות, אלא מעניינו של הרכלן צמא הסנסאציות". הָרַי גולומב הצטרף לגישה זו וציין:

שאלה זו לא זו בלבד שהיא חורגת מגבולות הסיפור, אלא שההתעניינות בה שולית ל"דרך המלך" שלו. שהרי מבחינת אותן תבניות, שהכותרת ומבנה הסיפור גם יחד מצביעים על מרכזיותן – הסיום סגור: התהליך, שבו מגלה הגיבור פנים אחרות בעולם הסובב אותו ומתוך כך גם פניו הוא נעשות אחרות – תהליך זה מתרחש בתוך גבולות הסיפור עד תום.

תולדות הסיפור

גרסה מוקדמת של הסיפור הופיעה בעיתון "דבר" בשנת 1932. גרסה נוספת של הסיפור, קרובה לגרסתו הסופית, הופיעה בכתב העת "גליונות" בשנת 1941.

בקיץ 1941 יצא לאור "אלו ואלו", הכרך השמיני בסדרת כל סיפורי עגנון, ובו 47 סיפורים, ובהם הסיפורים "פנים אחרות" ו"הרופא וגרושתו" שהופיעו תחת הכותרת המשותפת "אנשים ונשים". במהדורת 1953 של "כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון", הועברו שני סיפורים אלה לכרך "על כפות המנעול", למקבץ הקרוי "סיפורים קטנים" ובו שלושה סיפורים נוספים: "אחות", "עובדיה בעל מום" ו"חופת דודים".

בגרסה המוקדמת של הסיפור, לאחר שמיכאל סיפר לטוני את חלומו, מופיע המשפט: "מיכאל הכיר לה טובה שלא פרשה את חלומו על פי פרויד וסייעתו". בגרסה שהופיעה ב"אלו ואלו" נעלם אזכור זה של פרויד, בהתאם לגישתו של עגנון שלא להזכיר בכתביו ספרות שאינה יהודית-מסורתית.

זיקה לסיפורים אחרים של עגנון

ברומן "אורח נטה ללון" מספר עגנון לקוראיו את המשך קורותיהם של הרטמן וטוני. המספר ברומן זה מספר לקובה, שהוא הרופא מהסיפור "הרופא וגרושתו": "אדם אחד יש הרטמן שמו, יום אחד נתן גט לאשתו, כשיצאו מבית הרב נכנסה בו אהבתה והחזירה".

"הסיפור "פנים אחרות" נכלל בכרך "על כפות המנעול", ומיד אחריו נכלל בכרך זה הסיפור "הרופא וגרושתו". הלל ברזל מייחס משמעות לסמיכות זו:

כך נודעת חשיבות גדולה להסמכה שהסמיך עגנון את "פנים אחרות" ל"הרופא וגרושתו". ניתן לומר כי המחבר יוצר תקבולת ניגודית בין שני סיפוריו. האחד עניינו כרת מוגמר ושני – שיבה ותיקון. הקבלת שני הסיפורים עשויה על כן לסייע בפירוש של כל אחד מהם.

עיבוד לתיאטרון

הסיפור "פנים אחרות" עובד למחזה על ידי אנה בניאל ואביה ערן בניאל, והועלה באוקטובר 2013 בתיאטרון "תמונע" בבימויה של בניאל. רן בגנו מגלם במחזה את הרטמן, ואייר וולפה מגלמת את טוני הרטמן.

לקריאה נוספת

• יוסף אבן, הדיאלוג בסיפורי ש"י עגנון ודרכי עיצובו: על פי "סיפור פשוט", "שבועת אמונים" ו"פנים אחרות", הספרות ג (2), נובמבר 1971, עמ' 294-281.
• אודי בונשטיין, פנים אחרות לחלום: על שינוי בהבנייתו-מחדש של חלום במהלך טיפול, שיחות 21 (3), 2007, עמ' 279-273.
• אברהם בלבן, קריאה מגדרית ב"פנים אחרות", בתוך: חנן חבר (עורך), רגע של הולדת, מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון, ירושלים: מוסד ביאליק, 2007, עמ' 447-439.
• הלל ברזל, "פנים אחרות – הדרך חזרה", עלי-שיח 1, יוני 1974, עמודים 110-96.
• הלל ברזל, קנאה על סף תהום: "גבריאלה", "הרופא וגרושתו", "פנים אחרות" לש"י עגנון, עלי-שיח 34, קיץ 1994, עמודים 41-33.
• שרה הלפרין, "הדרך חזרה" או "את הנעשה אין להשיב", בקורת הפרשנות הפסימית לסיפור "פנים אחרות" לש"י עגנון, ביקורת ופרשנות 25, אפריל 1989, עמודים 30-21.
• משולם טוכנר, צורות ואמצעים אסתטיים בסיפורי עגנון ("הטכניקה של הפנים האחרות"), ירושלים: מאסף לדברי ספרות, כרך 1, 1965, עמ' 36-31.
• מלכה פוגל, עיון בתפקיד ’העיניים’ ב"פנים אחרות" לעגנון, ביקורת ופרשנות 19, ינואר 1983, עמ' 50-35.
• דוד צימרמן, על שלושה מסיפורי עגנון, הסוכנות היהודית, תשכ"ב.
• זיוה שמיר, ש"י עולמות – ריבוי פנים ביצירת עגנון, הוצאת ספרא; הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, פרק רביעי: הסיפור הנועז על חומה אשת אביי והשתקפותו בפואמה "המתמיד" של ביאליק והסיפור "פנים אחרות" של עגנון, עמ' 162-143.
• דבורה שריבוים, חלומו של הרטמן, פשר החלומות ביצירותיו של ש"י עגנון, הוצאת פפירוס, תל אביב, 1993, עמ' 180-151.
• אברהם בנד, שאלות נכבדות, הוצאת דביר, 2007, הפרק "עגנון מגלה פני פרויד", עמ' 218-207.
• מרדכי וורצל, הפנים והפנים של הסיפור פנים אחרות של ש"י עגנון, פתח תקווה, הוצאה עצמית, 2015.

קישורים חיצוניים

• ש"י עגנון, פנים אחרות, דבר, 23 בדצמבר 1932 – גרסה מוקדמת של הסיפור
• לאה גולדברג, "פנים אחרות" לש"י עגנון, על המשמר, 2 באוגוסט 1963, המשך. נכלל גם בספרה אמנות הסיפור : עיונים בצורות הסיפור הקצר ובתולדותיו, ספרית פועלים, 1975, "פנים אחרות – לש"י עגנון", עמ' 204–221.
• הרי גולומב, הדיבור המשולב — טכניקה מרכזית בפרוזה של עגנון לפי הסיפור "פנים אחרות", הספרות א (2), 1968, עמ' 262-251.
• הרי גולומב, פנים מרובות: על יחסי-הגומלין בין הסיפור 'פנים אחרות' לעגנון ובין כותרתו, הספרות א (4-3), 1969, עמ' 718-717.
• עדית אנקורי ומיכה אנקורי, "פנים אחרות" לפני ולפנים - על חלומו של הרטמן בסיפורו של עגנון, "פסיכואקטואליה", ינואר 2007, עמ' 15-12.
• בועז שרוני, חלומות הגיבורים הגברים ב"פנים אחרות" וב"רופא וגרושתו", עי"ן גימ"ל, גיליון ב', תשע"ג-2012
• מיכל ארבל, ״פנים אחרות״ - החשבון הכלכלי ודחף המוות, מעשה סיפור 4, 2018