פרויקט המיפוי הבתימטרי הלאומי של ישראל

פרויקט המיפוי הבתימטרי הלאומי של ישראל היה מיזם משותף של המכון הגאולוגי לישראל, המכון לחקר הימים והאגמים והמרכז למיפוי ישראל (בסיוע רשות הספנות והנמלים וחיל הים), במהלכו בוצע בין השנים 20012016 מיפוי בתימטרי של האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל. מטרת המיזם הייתה לייצר תשתית מידע למחקר פיזיקאלי, ביולוגי, גאולוגי ואקולוגי, שתהיה שמישה גם לצורכי חיפוש גז ונפט, העברת תשתיות ימיות ועוד.

רקעעריכה

בשנת 1998 הוקם גף מיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל כדי לתת מענה לצרכים של גופים כמו משרדי הממשלה, חיל הים, נמלים ומרינות, אוניברסיטאות וחברות מסחריות.[1] בשנת 2001 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין המכון הגאולוגי לישראל, חיא"ל ומפ"י בנושא פרויקט מיפוי בתימטרי לאומי.

מהלך הפרויקטעריכה

מיפויעריכה

את תהליך המיפוי מהובילו ד"ר גדעון טיבור מחיא"ל וד"ר ג'ון ק. הול מהמכון הגאולוגי לישראל.[2]

השלב הראשוןעריכה

ב-2001 נרכש סונאר רב-אלומות (מולטיב) מסוג EM 1002 והותקן על הספינה "עציונה" של חיא"ל, באמצעותו בוצע שלב המיפוי הראשון. בין השנים 2001–2008 מופו חופי ישראל בעומקים בין 5-30 מטר ל-600 מטר. במסגרת שלב זה בוצעו 240 ימי הפלגה, ונסקר שטח בן 4,500 קמ"ר. רזולוציית הנתונים נעה בין 4-15 מטר לפיקסל.

השלב השניעריכה

 
ספינת המחקר "Mediterranean Explorer", באמצעותה נאספו הנתונים בשלב השני

בחודשים אוקטובר ונובמבר 2010 בוצע השלב השני, במסגרתו מופה השטח הימי של ישראל בעומקים בין 500 מטר ל-1,700 מטר באמצעות סונאר SeaBeam Elac 3050, שהותקן על ספינת המחקר "Mediterranean Explorer". נסקר שטח של כ-8,930 קמ"ר ברזולוציית נתונים של 50 מטר לפיקסל.

השלב השלישיעריכה

בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2016 בוצע השלב השלישי, במסגרתו מופה השטח הימי בעומקים בין 900 מטר ל-2,040 מטר באמצעות סונאר EM302, שהותקן על ספינת המחקר "בת גלים". במסגרת שלב זה בוצעו 30 ימי הפלגה, ונסקר שטח של כ-15,000 קמ"ר, החופף בחלקו לשטח שנסקר בשלב השני, ברזולוציה של 25 מטר לפיקסל. בנוסף, נסקרו נתוני הסייסמיקה הרדודה של חלק מהשטח, בעומק של כמה עשרות מטרים, באמצעות סונאר Knudsen Chirp 3260.

עיבוד הנתוניםעריכה

את שלב עיבוד המידע הובילו ד"ר מור כנרי מחיא"ל וד"ר אורי שטנר מאוניברסיטת חיפה.[2]

תהליך עיבוד הנתונים כלל תיקון שגיאות מדידה שנבעו מרפרקציה של גלי הקול במים, בקרת איכות והפרדת נתונים מיותרים וניקוי רעשים ומדידות חריגות.

תוצרי הפרויקטעריכה

באמצעות המידע שנאסף בפרויקט הוכנה מפה בתימטרית של האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, המכסה שטח של 25,950 קמ"ר, וקיימת בקנה מידה של 200 מטר לפיקסל (זמין לציבור) ושל 25 מטר לפיקסל (מוגבל מטעמי ביטחון מידע). בין התוצרים הנוספים שהופקו ניתן למנות מפת שיפועים, מפת עוצמת ההחזרה (Backscatter) (אנ'), מפה ראשונית של גודל הגרגיר (על בסיס ההחזר האקוסטי) ומפה מורפולוגית בה נראים העתקים, קמטים, ערוצים תת-ימיים וגלי-סדימנט.

לקריאה נוספתעריכה

  • Mor Kanari; Gideon Tibor; John k. Hall; Tomer Ketter; Guy Lang; Uri Schattner (אפריל 2020). "Sediment transport mechanisms revealed by quantitative analyses of seafloor morphology: New evidence from multibeam bathymetry of the Israel exclusive economic zone". Marine and Petroleum Geology 114. doi:10.1016/j.marpetgeo.2020.104224. 

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לימור גור-אריה, מיפוי ימי, עתמודד 22, לשכת המודדים המוסמכים בישראל, 2004, עמ' 26–29.
  2. ^ 1 2 מה מסתתר בקרקעית הים במים הכלכליים של ישראל?, באתר ynet, 19 בפברואר 2020.