פתיחת התפריט הראשי

אוניברסיטאות בישראל

רשימת ערכים
משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל, בצילום משנת 1913

תשע אוניברסיטאות ישראליות עוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה. כולן מפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

לצד האוניברסיטאות בישראל פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ־245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.

הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון ולסינון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית[1].

האוניברסיטאות בישראלעריכה

תשע בסך הכול, וכולן אוניברסיטאות מחקר.

מוסד מיקום שנת ייסוד מספר הסטודנטים בשנת ה'תשע"ד נשיא/ה הערות דירוג שאנגחאי לשנת 2018
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל חיפה 1924 13,703 פרץ לביא קמפוס ראשי בקריית הטכניון בנווה שאנן, הפקולטה לרפואה נמצאת בבת גלים, בסמוך למרכז הרפואי רמב"ם 93
האוניברסיטה העברית בירושלים ירושלים 1925 20,624 אשר כהן שלושה קמפוסים בירושלים, אחד ברחובות, קמפוס משנה בבית דגן וכן המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת 101-150
מכון ויצמן למדע רחובות 1949 1,080 דניאל זייפמן מעניקה תואר שני ומעלה בלבד 101-150
אוניברסיטת בר-אילן רמת גן 1955 24,453 אריה צבן מפעילה גם את הפקולטה לרפואה בצפת 401-500
אוניברסיטת תל אביב תל אביב 1956 27,191 יוסף קלפטר   151-200
אוניברסיטת חיפה חיפה 1963 כ-20,000 (2017) רון רובין כולל קמפוס הנמל ומתקני מחקר בכל אזור הצפון. ב-2017 הוכרז על איחוד צפוי עם מכללת אורט בראודה בכרמיאל ומכללת ויצו וכן בניית מגדל מחקר במרכז הרפואי רמב"ם 601-700
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באר שבע 1969 19,902 רבקה כרמי קמפוסים נוספים בשדה בוקר ובאילת 401-500
האוניברסיטה הפתוחה רעננה 1976 47,713 מימי אייזנשטדט קמפוס ראשי ברעננה, כ-70 מבנים ברחבי הארץ. לא מעניקה תואר דוקטור לא מדורגת 
אוניברסיטת אריאל בשומרון אריאל 1982 (הוכרזה כאוניברסיטה ב-2012) 15,000 יהודה דנון האוניברסיטה ממוקמת מחוץ לקו הירוק. 801-900

חיפה היא העיר היחידה בארץ לה קמפוסים ראשיים של שתי אוניברסיטאות שונות: הטכניון, ואוניברסיטת חיפה.

בשנת 2005 ממשלת ישראל אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה בגליל; בהמשך החלה אוניברסיטת בר-אילן בהקמת בית ספר לרפואה, והחל משנת הלימודים תשע"ב (2011) פועלת הפקולטה לרפואה בצפת מטעם בר-אילן.

נכון ל-2017, כל האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות ציבוריות.

השינוי במספר הסטודנטים הכולל בישראלעריכה

 
בניין המנהלה בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית
שנה מספר הסטודנטים הכולל
1948 כ-1,600
1958 כ-9,000
1970 כ-35,000
1980 כ-56,000
1990 כ-76,000
2000 כ-166,000
2006 כ-245,000
2013 כ-300,600
 
המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן
 
בניין רבין, אוניברסיטת חיפה

נכון לשנת 2018, 49.9% מהאוכלוסייה בין הגילאים 25 עד 64 מחזיקים בתואר אקדמי (כולל מכללות). לפיכך, ישראל היא במקום השלישי מבין המדינות המשכילות בעולם[2].

מסלולים מיוחדיםעריכה

באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים:

  • מסלולי לימוד מיוחדים ומקוצרים פתוחים בפני אנשי מערכת הביטחון, הממומנים על ידי שרותי הביטחון. אנשי אקדמיה מתחו ביקורת על מסלולי הלימוד הייחודיים לקצינים, בטענה שהם רק הסדר נוח לשיפור תנאי השירות, ואינם חושפים את הלומדים לעושר הדעות באוניברסיטה ולקושי אקדמי אמיתי[3].
בקורס טיס משולבים לימודים אקדמיים, ובסיומו מקבלים הבוגרים גם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בתוכנית תלפיות מסיימים הבוגרים תואר ראשון מורחב בפיזיקה, מתמטיקה ו/או מדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית[4], בתוכנית ברקים מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מטעם הטכניון ותואר כפול בהנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בתוכנית פסגות מסיימים הבוגרים תואר ראשון בהנדסה מטעם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטת בן-גוריון, וכן בתוכנית חבצלות מקבלים הבוגרים תואר ראשון מטעם אוניברסיטת חיפה. גם בתום קורס חובלים ניתן למסיימים תואר ראשון בלימודים רב תחומיים, מטעם אוניברסיטת חיפה.
  • במרבית בתי הספר למנהל עסקים קיימות תוכניות לימוד מואצות חוץ תקציביות במסלולי מנהלים, בהן שכר הלימוד גבוה מהרגיל. תוכניות דומות קיימות גם בבתי הספר למינהל ציבורי. נגד תוכניות אלו נטען כי הן מובילות להפרטה של האקדמיה ולמכירת תארים.
  • מרבית הפקולטות לרפואה מפעילות תוכניות חוץ תקציביות לסטודנטים אמריקאים, בהן שכר הלימוד דומה לשכ"ל בארצות הברית. במסגרת תוכניות אלו הסטודנטים המשלימים את לימודי הרפואה בישראל בתוכניות המותאמות למערכת הרפואית בארצות הברית.

ארגוני העובדים והסטודנטיםעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.
  2. ^ שירות כלכליסט, הישג מרשים לישראל: המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, לפי ה-OECD, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2018
  3. ^ יוסף גרודזינסקי, צה"ל חסר השכלה, הארץ,25 בינואר 2007
  4. ^ http://www.talpiot.mod.gov.il/traing/Pages/default.aspx, www.talpiot.mod.gov.il