פריז מאסטרס

טורניר טניס

פריז מאסטרס, המכונה גם בשם טורניר פריז-ברסי, הוא טורניר טניס לגברים בסדרת המאסטרס 1000 של סבב ה-ATP המתקיים בפריז, צרפת. הוא נערך באולם אקור הוטל ארנה בשכונת ברסי, בין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר, והוא לרוב האחרון בעונת הטניס לפני גמר ה-ATP. מאז שנת 2009, המאסטרס בפריז הוא טורניר המאסטרס היחיד שמשוחק באולם.

פריז מאסטרס
הסבב העולמי לגברים (ATP)
Nadal VS Wawrinka 2007 Paris.jpg
מיקום פריז, צרפת
קטגוריה טורניר מאסטרס
משטח משטח קשה (אולם)
הגרלה 48S / 24Q/ 24D
סך פרסים €5,207,405 (2019)
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הטורניר התפתח מאליפות צרפת במגרשים מקורים (French Covered Courts Championships), שנערכה בין 1895 ועד תחילת העידן הפתוח בטניס. הטורניר בצורתו הנוכחית הוקם ב-1968 בשם "אליפות פריז הפתוחה" (Open de Paris), שנערך עד שנת 1982 באולם פייר דה קוברטן. בשנים 1983–1985 לא נערכה האליפות, וב-1986 חזרה לעונת הטניס ונערכה במיקומה הנוכחי, באולם בברסי. החל משנת 1989 מעמדה של האליפות שודרג, והיא הפכה לטורניר בסבב הגראנד פרי (שלימים ייקראו טורנירי המאסטרס). בשל חסויות, שמו הרשמי של הטורניר התחלף מספר פעמים בעבר: בשנים 2003–2016 נקרא מאסטרס BNP פריבה, ומשנת 2017 מאסטרס רולקס פריז.[1]

עד שנת 2006, המשטח עליו שוחק הטורניר היה שטיח, משטח מהיר אך מסוכן, שגרם לפציעות רבות ונזנח לחלוטין מסבב ה-ATP בעונת 2009. החל מ-2007, הוא משוחק על משטח קשה, עם מהירות משטח משתנה; לדוגמה, בשנת 2010 אנדי מארי אמר כי המשטח בפריז באותה שנה היה המהיר ביותר עליו שיחק מאז הצטרף לסבב ה-ATP; לעומת זאת שנה לאחר מכן, סבסטיאן גרוז'אן טען שהמשטח "אולי אף איטי יותר מהחימר ברולאן גארוס".[2] בשנים האחרונות (2016–2018) מהירות המשטח נחשבת בינונית על ידי סבב ה-ATP, ומדורגת בקטגוריה 3 מתוך 5 קטגוריות המהירות של הארגון.[3][4]

איליה נסטסה, אנדרה אגאסי, רוג'ר פדרר ונובאק ג'וקוביץ' הם השחקנים היחידים שזכו בשני הטורנירים הפריסאים בסבב (ברסי ואליפות צרפת הפתוחה). פדרר זכה באליפות צרפת הפתוחה ב-2009 ובברסי ב-2011, ג'וקוביץ' זכה בברסי ב-2009 ובאליפות צרפת הפתוחה ב-2016, ואנדרה אגסי זכה בשניהם בשנת 1999 בדומה לאיליה נסטסה ב-1973.[5]

זוכי העברעריכה

יחידים[6]עריכה

שנה מנצח מקום שני תוצאה
1968 צ'כוסלובקיה  מילאן הולוצ'ק אוסטרליה  רוברט קארמייקל 6–4, 10–8, 3–6, 6–3
1969 הולנד  טום אוקר ארצות הברית  בוץ' בוקהולץ 8–6, 6–2, 6–1
1970 ארצות הברית  ארתור אש ארצות הברית  מארטי ריסן 7–6, 6–4, 6–3
1971 Not held
1972 ארצות הברית  סטן סמית' ספרד (1945–1977)  אנדרס חימנו 6–2, 6–2, 7–5
1973 רומניה (1965-1989)  איליה נסטסה ארצות הברית  סטן סמית' 4–6, 6–1, 3–6, 6–0, 6–2
1974 ארצות הברית  בראיין גוטפריד ארצות הברית  אדי דיבס 6–3, 5–7, 8–6, 6–0
1975 הולנד  טום אוקר (2) ארצות הברית  ארתור אש 6–3, 2–6, 6–3, 3–6, 6–4
1976 ארצות הברית  אדי דיבס צ'ילה  חאימה פיול 5–7, 6–4, 6–4, 7–6
1977 איטליה  קוראדו ברצוטי ארצות הברית  בראיין גוטפריד 7–6, 7–6, 6–7, 3–6, 6–4
1978 ארצות הברית  רוברט לוץ ארצות הברית  טום גליקסון 6–2, 6–2, 7–6
1979 ארצות הברית  הרולד סולומון איטליה  קוראדו ברצוטי 6–3, 2–6, 6–3, 6–4
1980 ארצות הברית  בראיין גוטפריד (2) איטליה  אדריאנו פנטה 4–6, 6–3, 6–1, 7–6
1981 ארצות הברית  מארק ויינס צרפת  פסקל פורט 6–2, 6–4, 6–3
1982 פולין  וויצ'ך פיבאק ארצות הברית  ביל סקנלון 6–2, 6–2, 6–2
1983–85 Not held
1986 גרמניה  בוריס בקר ספרד  סרחיו קסל 6–4, 6–3, 7–6
1987 ארצות הברית  טים מיוט ארצות הברית  בראד גילברט 2–6, 6–3, 7–5, 6–7, 6–3
1988 ישראל  עמוס מנסדורף ארצות הברית  בראד גילברט 6–3, 6–2, 6–3
1989 גרמניה  בוריס בקר (2) שוודיה  סטפן אדברג 6–4, 6–3, 6–3
1990 שוודיה  סטפן אדברג גרמניה  בוריס בקר 3–3, retired
1991 צרפת  גי פורז'ה ארצות הברית  פיט סמפראס 7–6(11–9), 4–6, 5–7, 6–4, 6–4
1992 גרמניה  בוריס בקר (3) צרפת  גי פורז'ה 7–6(7–3), 6–3, 3–6, 6–3
1993 קרואטיה  גוראן איוואנישביץ' אוקראינה  אנדריי מדבדב 6–4, 6–2, 7–6(7–2)
1994 ארצות הברית  אנדרה אגאסי שווייץ  מארק רוסה 6–3, 6–3, 4–6, 7–5
1995 ארצות הברית  פיט סמפראס גרמניה  בוריס בקר 7–6(7–5), 6–4, 6–4
1996 שוודיה  תומאס אנקוויסט רוסיה  יבגני קפלניקוב 6–2, 6–4, 7–5
1997 ארצות הברית  פיט סמפראס (2) שוודיה  יונאס ביורמן 6–3, 4–6, 6–3, 6–1
1998 הממלכה המאוחדת  גרג רוזדסקי ארצות הברית  פיט סמפראס 6–4, 7–6(7–4), 6–3
1999 ארצות הברית  אנדרה אגאסי (2) רוסיה  מראט סאפין 7–6(7–1), 6–2, 4–6, 6–4
2000 רוסיה  מראט סאפין אוסטרליה  מארק פיליפוסיס 3–6, 7–6(9–7), 6–4, 3–6, 7–6(10–8)
2001 צרפת  סבסטיאן גרוז'אן רוסיה  יבגני קפלניקוב 7–6(7–3), 6–1, 6–7(5–7), 6–4
2002 רוסיה  מראט סאפין (2) אוסטרליה  לייטון יואיט 7–6(7–4), 6–0, 6–4
2003 הממלכה המאוחדת  טים הנמן רומניה  אנדריי פאבל 6–2, 7–6(8–6), 7–6(7–2)
2004 רוסיה  מראט סאפין (3) צ'כיה  ראדק סטפנק 6–3, 7–6(7–5), 6–3
2005 צ'כיה  תומאש ברדיך קרואטיה  איוואן ליוביצ'יץ' 6–3, 6–4, 3–6, 4–6, 6–4
2006 רוסיה  ניקולאי דווידנקו סלובקיה  דומיניק הרבטי 6–1, 6–2, 6–2
2007 ארגנטינה  דוויד נלבנדיאן ספרד  רפאל נדאל 6–4, 6–0
2008 צרפת  ז'ו-וילפריד צונגה ארגנטינה  דוויד נלבנדיאן 6–3, 4–6, 6–4
2009 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' צרפת  גאל מונפיס 6–2, 5–7, 7–6(7–3)
2010 שוודיה  רובין סודרלינג צרפת  גאל מונפיס 6–1, 7–6(7–1)
2011 שווייץ  רוג'ר פדרר צרפת  ז'ו-וילפריד צונגה 6–1, 7–6(7–3)
2012 ספרד  דויד פרר פולין  ייז'י ינוביץ' 6–4, 6–3
2013 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (2) ספרד  דויד פרר 7–5, 7–5
2014 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (3) קנדה  מילוש ראוניץ' 6–2, 6–3
2015 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (4) הממלכה המאוחדת  אנדי מארי 6–2, 6–4
2016 הממלכה המאוחדת  אנדי מארי ארצות הברית  ג'ון איזנר 6–3, 6–7(4–7), 6–4
2017 ארצות הברית  ג'ק סוק סרביה  פיליפ קריינוביץ' 5–7, 6–4, 6–1
2018 רוסיה  קארן חצ'אנוב סרביה  נובאק ג'וקוביץ' 7–5, 6–4
2019 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (5) קנדה  דניס שפובלוב 6–3, 6–4

זוגות[7]עריכה

שנה מנצחים מקום שני תוצאה
1969 אוסטרליה  ג'ון ניוקומב
אוסטרליה  טוני רוץ'
הולנד  טום אוקר
ארצות הברית  מארטי ריסן
10–8, 6–4, 6–2
1970 ארצות הברית  פנצ'ו גונסאלס
אוסטרליה  קן רוזוול
הולנד  טום אוקר
ארצות הברית  מארטי ריסן
6–4, 7–6, 7–6
1971 לא התקיים
1972 צרפת  פייר ברטה
צרפת  פרנסואה ז'ופרה
ספרד (1945–1977)  אנדרס חימנו
ספרד (1945–1977)  חואן חיסברט
6–7, 6–2, 6–3
1973 ספרד (1945–1977)  חואן חיסברט
רומניה (1965-1989)  איליה נסטסה
ארצות הברית  ארתור אש
ארצות הברית  רוסקו טאנר
6–3, 6–4
1974 צרפת  פטריס דומינגז
צרפת  פרנסואה ז'ופרה (2)
ארצות הברית  בראיין גוטפריד
מקסיקו  ראול רמירס
7–5, 6–4
1975 פולין  וויצ'ך פיבאק
גרמניה המערבית  קארל מיילר
רומניה (1965-1989)  איליה נסטסה
הולנד  טום אוקר
6–3, 9–8
1976 הולנד  טום אוקר
ארצות הברית  מארטי ריסן
ארצות הברית  פרד מקנר
ארצות הברית  שרווד סטיוארט
6–2, 6–2
1977 ארצות הברית  בראיין גוטפריד
מקסיקו  ראול רמירס
ארצות הברית  ג'ף בורוויאק
הממלכה המאוחדת  רוג'ר טיילור
6–2, 6–0
1978 ארצות הברית  ברוס מנסון
ארצות הברית  אנדרו פטיסון
רומניה (1965-1989)  יון ציריאק
ארגנטינה  גיז'רמו וילאס
7–6, 6–2
1979 צרפת  ז'אן-לואי אייה
צרפת  ז'יל מורטון
הממלכה המאוחדת  ג'ון לויד
הממלכה המאוחדת  טוני לויד
7–6, 7–6
1980 איטליה  פאולו ברטולוצ'י
איטליה  אדריאנו פנטה
ארצות הברית  בראיין גוטפריד
דרום אפריקה (1928-1994)  ריימונד מור
6–4, 6–4
1981 רומניה (1965-1989)  איליה נסטסה
צרפת  יאניק נואה
הממלכה המאוחדת  אנדרו ג'ארט
הממלכה המאוחדת  ג'ונתן סמית'
6–4, 6–4
1982 ארצות הברית  בראיין גוטפריד (2)
ארצות הברית  ברוס מנסון (2)
ארצות הברית  ג'יי לפידוס
ארצות הברית  ריצ'רד מאייר
6–4, 6–2
1983–85 לא התקיים
1986 ארצות הברית  פיטר פלמינג
ארצות הברית  ג'ון מקנרו
איראן  מנסור בהראמי
אורוגוואי  דייגו פרס
6–3, 6–2
1987 שווייץ  יאקוב הלאסק
שווייץ  קלאודיו מצדרי
ארצות הברית  סקוט דייוויס
ארצות הברית  דייוויד פייט
7–6, 6–2
1988 ארצות הברית  פול אנקון
אוסטרליה  ג'ון פיצג'רלד
ארצות הברית  ג'ים גראב
דרום אפריקה (1928-1994)  כריסטו ואן רנסבורג
6–2, 6–2
1989 אוסטרליה  ג'ון פיצג'רלד (2)
שוודיה  אנדרס יאריד
שווייץ  יאקוב הלאסק
צרפת  אריק וינוגרדסקי
7–6, 6–4
1990 ארצות הברית  סקוט דייוויס
ארצות הברית  דייוויד פייט
אוסטרליה  דארן קייהיל
אוסטרליה  מארק קרצמן
7–6, 7–6
1991 אוסטרליה  ג'ון פיצג'רלד (3)
שוודיה  אנדרס יאריד (2)
ארצות הברית  קלי ג'ונס
ארצות הברית  ריק ליץ'
7–6, 6–4
1992 ארצות הברית  ג'ון מקנרו (2)
ארצות הברית  פטריק מקנרו
ארצות הברית  פטריק גלבריית'
דרום אפריקה (1928-1994)  דני ויסר
7–6, 6–3
1993 זימבבואה  ביירון בלאק
ארצות הברית  ג'ונתן סטארק
הולנד  טום נייסן
צ'כיה  ציריל סוק
4–6, 7–5, 6–2
1994 הולנד  יאקו אלטינג
הולנד  פול הארהאוס
זימבבואה  ביירון בלאק
ארצות הברית  ג'ונתן סטארק
3–6, 7–6, 7–5
1995 קנדה  גרנט קונל
ארצות הברית  פטריק גלבריית'
ארצות הברית  ג'ים גראב
ארצות הברית  טוד מרטין
6–3, 7–6
1996 הולנד  יאקו אלטינג (2)
הולנד  פול הארהאוס (2)
רוסיה  יבגני קפלניקוב
צ'כיה  דניאל ואצ'ק
6–4, 4–6, 7–6
1997 הולנד  יאקו אלטינג (3)
הולנד  פול הארהאוס (3)
ארצות הברית  ריק ליץ'
ארצות הברית  ג'ונתן סטארק
6–2, 7–6
1998 הודו  מאהש בהופטהי
הודו  לאנדר פאס
הולנד  יאקו אלטינג
הולנד  פול הארהאוס
7–6, 7–6
1999 קנדה  סבסטיאן לארו
ארצות הברית  אלכס אובראיין
הולנד  פול הארהאוס
ארצות הברית  ג'ארד פאלמר
6–1, 6–3
2000 שוודיה  ניקלאס קולטי
בלארוס  מקס מירני
הולנד  פול הארהאוס
קנדה  דניאל נסטור
7–6(8–6), 7–5
2001 דרום אפריקה  אליס פריירה
ארצות הברית  ריק ליץ'
הודו  מאהש בהופטהי
הודו  לאנדר פאס
5–7, 7–6(7–2), 6–4
2002 צרפת  ניקולה אסקודה
צרפת  פבריס סנטורו
ברזיל  גוסטבו קוורטן
צרפת  סדריק פיולין
6–3, 6–3
2003 אוסטרליה  ויין ארתורס
אוסטרליה  פול הנלי
צרפת  מיקאל יודרה
צרפת  פבריס סנטורו
6–3, 1–6, 6–3
2004 שוודיה  יונאס ביורקמן
אוסטרליה  טוד וודברידג'
זימבבואה  ויין בלאק
זימבבואה  קווין אולייט
6–3, 6–4
2005 ארצות הברית  בוב בראיין
ארצות הברית  מייק בראיין
איי בהאמה  מארק נואלס
קנדה  דניאל נסטור
6–4, 6–7(3–7), 6–4
2006 צרפת  ארנו קלמון
צרפת  מיקאל יודרה
צרפת  פבריס סנטורו
סרביה ומונטנגרו  ננאד זימוניץ'
7–6(7–4), 6–2
2007 ארצות הברית  בוב בראיין (2)
ארצות הברית  מייק בראיין (2)
קנדה  Daniel Nestor
סרביה  ננאד זימוניץ'
6–3, 7–6(7–3)
2008 שוודיה  יונאס ביורקמן (2)
זימבבואה  קווין אולייט
דרום אפריקה  ג'ף קוציה
דרום אפריקה  וסלי מודי
6–2, 6–2
2009 קנדה  דניאל נסטור
סרביה  ננאד זימוניץ'
ספרד  מרסל גרנוייס
ספרד  טומי רוברדו
6–3, 6–4
2010 הודו  מאהש בהופטהי (2)
בלארוס  מקס מירני (2)
איי בהאמה  מארק נואלס
ישראל  אנדי רם
7–5, 7–5
2011 הודו  רוהאן בופנה
פקיסטאן  אייסאם-אול-האק קורשי
צרפת  ז'וליין בנטו
צרפת  ניקולה מאהו
6–2, 6–4
2012 הודו  מאהש בהופטהי (3)
הודו  רוהאן בופנה (2)
פקיסטאן  אייסאם-אול-האק קורשי
הולנד  ז'אן-ז'וליין רויר
7–6(8–6), 6–3
2013 ארצות הברית  בוב בראיין (3)
ארצות הברית  מייק בראיין (3)
אוסטריה  אלכסנדר פייה
ברזיל  ברונו סוארס
6–3, 6–3
2014 ארצות הברית  בוב בראיין (4)
ארצות הברית  מייק בראיין (4)
פולין  מרצ'ין מטקובסקי
אוסטריה  יורגן מלצר
7–6(7–5), 5–7, [10–6]
2015 קרואטיה  איוואן דודיג
ברזיל  מרסלו מלו
קנדה  ואשק פוספיסיל
ארצות הברית  ג'ק סוק
2–6, 6–3, [10–5]
2016 פינלנד  הנרי קונטינן
אוסטרליה  ג'ון פירס
צרפת  פייר-אוג ארבר
צרפת  ניקולה מאהו
6–4, 3–6, [10–6]
2017 פולין  לוקאש קובוט
ברזיל  מרסלו מלו (2)
קרואטיה  איוואן דודיג
ספרד  מרסל גרנוייס
7–6(7–3), 3–6, [10–6]
2018 ספרד  מרסל גרנוייס
ארצות הברית  רג'יב רם
הולנד  ז'אן-ז'וליין רויר
רומניה  הוריה טקאו
6–4, 6–4
2019 צרפת  פייר-אוג ארבר
צרפת  ניקולה מאהו
רוסיה  קארן חצ'נוב
רוסיה  אנדריי רובלב
6–4, 6–1

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פריז מאסטרס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה