גמר ה-ATP

טורניר טניס

אליפות סבב המאסטרס העולמי (נקרא בעבר גביע המאסטרס) הוא טורניר הטניס החשוב ביותר במסגרת הסבב העולמי לגברים של ATP, הנחשב ליוקרתי ביותר לאחר ארבעת טורנירי הגראנד סלאם. לטורניר אין מיקום קבוע, כשהחל מ-2009 הטורניר מתקיים בלונדון. בשנת 2021 שונה מיקום הטורניר, כאשר הוא שוחק לראשונה בעיר טורינו שבאיטליה.

גמר ה-ATP
הסבב העולמי לגברים (ATP)
קטגוריה גמרים של ה-ATP
משטח קשה/ סגור
הגרלה 8S / 8D
סך פרסים US$7,250,000 (2021)
www.nittoatpfinals.com/es/

טורנירי טניס מקצועני
טורנירי גראנד סלאם
גברים (ATP) נשים (WTA)
סבב ה-ATP
סבב ה-ATP צ'לנג'ר
טורנירי ITF
סבב ה-WTA
סבב ה-WTA צ'לנג'ר
טורנירי ITF

הטורניר מתקיים בסוף כל שנה (בדרך כלל בשבוע השלישי של נובמבר), ומשתתפים בו 8 היחידים ו-8 הזוגות שדורגו במקומות הראשונים בדירוג העולמי השנתי (להבדיל מדירוג הכניסה). שחקן או זוג שזכה בטורניר גרנד סלאם זכאי להשתתף בטורניר גם אם לא דורג בין 8 הראשונים אבל לא נמוך מה-20, ובמקרה כזה הוא תופס את מקומו של השחקן או הזוג במקום ה-8 (דבר כזה קרה לאנדי רם ויוני ארליך בשנת 2005 שדורגו במקום 8 אבל לא נכנסו לטורניר כי היה זוג שזכה בגרנד סלאם שלא היה בין 8 הראשונים).

הטורניר שונה מטורנירים רגילים בכך שהשלב הראשון מתנהל בשיטה של 2 בתים (הבית האדום ובית הזהב) עם 4 שחקנים בכל אחד המשחקים נגד שלושת יריביהם בבית, ולא בשיטת הנוק-אאוט (המפסיד יוצא) הרגילה. השחקנים המדורגים במקום הראשון והשני בכל בית עולים לחצי הגמר, בו הראשונים בבית משחקים בהצלבה נגד השניים, והמנצחים עולים לגמר. השיטה בטורניר הזוגות היא זהה.

בנוסף לכך, אם שחקן פורש במהלך שלב הבתים אז שחקן מחליף משחק במקומו את המשחקים הנותרים.

בתחרות ניתן לזכות בעד - 1500 נקודות דירוג בסבב העולמי לגברים-ATP (עבור אלוף בלתי מנוצח).

בשיא הזכיות בטורניר מחזיק נובאק ג'וקוביץ' עם 7 זכיות, לפני רוג'ר פדרר עם 6 זכיות ופיט סמפראס ואיוואן לנדל עם 5 זכיות כל אחד. ג'וקוביץ' מחזיק בשיא של 4 זכיות רצופות.

היסטוריה

עריכה

גמר ה-ATP הוא הגרסה החמישית של אליפות שהחלה בשנת 1970. היא נודעה במקור כ-"Masters Grand Prix" והייתה חלק מסבב הטניס ה"גראנד פרי". האליפות אורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לטניס הדשא (ILTF) והוא התקיים במקביל לגמר ה-WCT. המאסטרס היה אירוע ראווה של סוף השנה בין השחקנים הטובים ביותר בסבב הגברים, אך לא נחשב לנקודות דירוג עולמיות.

בשנת 1990, התאחדות הטניסאים המקצוענים (ה-ATP) השתלט על ניהול סבב הגברים והחליף את המאסטרס ב"אליפות העולם בסבב ה-ATP". נקודות בדירוג העולמי היו כעת על כף המאזניים, כאשר אלוף בלתי מנוצח זוכה באותו מספר נקודות שהם ירוויחו עבור זכייה באחד מארבעת אירועי הגראנד סלאם. ה-ITF, שהמשיך לנהל את טורנירי הגראנד סלאם, יצר אירוע סוף שנה מתחרה הידוע בשם גביע הגראנד סלאם, בו התמודדו 16 השחקנים עם השיאים הטובים ביותר בטורנירי גראנד סלאם ספציפית באותה שנה.

בדצמבר 1999, ה-ATP וה-ITF הסכימו להפסיק את שני האירועים הנפרדים וליצור אירוע חדש בבעלות משותפת בשם "גביע המאסטרס לטניס". בדומה לגרנד פרי המאסטרס ואליפות העולם בסבב ה-ATP, בגביע המאסטרס בטניס התמודדו שמונה שחקנים. עם זאת, השחקן שדורג במקום השמיני בדירוג המירוץ העולמי של אלוף ATP לא היה מובטח. אם שחקן שזכה באחד מאירועי הגראנד סלאם של השנה סיים את השנה בדירוג מחוץ לשמונה הראשונים, אך עדיין בין 20 הראשונים, הוא נכלל בגביע המאסטרס בטניס במקום השחקן המדורג שמיני. אם שני שחקנים מחוץ לשמונה הראשונים זכו באירועי גראנד סלאם, השחקן הממוקם הגבוה מבין השניים בדירוג העולמי תפס את המקום האחרון בגביע המאסטרס בטניס. מחווה זו עבור זוכי גראנד סלאם אשר בכל זאת מדורגים מחוץ לשמונה המובילים ממשיכה בצורתו הנוכחית של האירוע.

בשנת 2009 שונה שמה של האליפות ל-"ATP World Tour Finals" ונערכה ב-O2 ארנה שבלונדון. החוזה נמשך עד 2013, אך הוארך עד 2015 ב-2012, ופעם נוספת עד 2018 ב-2015. בשנת 2017 שונה שם האירוע ל"גמר ה-ATP" והחוזה עם O2 ארנה הוארך ל-2020. בדצמבר 2018 הוכרז כי לונדון, יחד עם מנצ'סטר, סינגפור, טוקיו וטורינו, היו ברשימת המועמדים של חמש ערים אשר עשו את החתך מרשימה ראשונית של 40 ערים לאירוח האירוע החל משנת 2021. באפריל 2019, ה-ATP הודיע שטורינו הולכת לארח את גמר ה-ATP מ-2021 עד 2025.

שמות הטורניר בעבר

עריכה

1970–1989:

המאסטרס גראנד פרי ‏(באנגלית: Masters Grand Prix )

1990–1999:

סבב אליפויות העולם של ה-ATP ‏(באנגלית: ATP Tour World Championships)

2000–2008

גביע המאסטרס בטניס ‏(באנגלית: Tennis Masters Cup)

2009–2016

סבב הגמרים העולמי של ה-ATP ‏(באנגלית: ATP World Tour Finals)

2017–כיום

גמר ה-ATP ‏(באנגלית: ATP Finals)

מיקום הטורניר לאורך השנים

עריכה
מיקום שנים משטח אצטדיון מספר מושבים
יפן  טוקיו, יפן 1970 "שטיח" האולם העירוני של טוקיו 6,500
צרפת  פריז, צרפת 1971 אצטדיון פייר דה קוברטן 5,000
ספרד  ברצלונה, ספרד 1972 פלאו בלאוגרנה 5,700
ארצות הברית  בוסטון, ארצות הברית 1973 בוסטון גארדן 14,900
אוסטרליה  מלבורן, אוסטרליה 1974 דשא אצטדיון קויונג 8,500
שוודיה  סטוקהולם, שוודיה 1975 "שטיח" Kungliga tennishallen 6,000
ארצות הברית  יוסטון, ארצות הברית 1976 The Summit 16,300
ארצות הברית  ניו יורק, ארצות הברית 1977–1989 מדיסון סקוור גארדן 18,000
גרמניה  פרנקפורט, גרמניה 1990–1995 Festhalle Frankfurt 12,000
גרמניה  הנובר, גרמניה 1996–1999 קשה
"שטיח"
מגרשי הנובר 15,000
פורטוגל  ליסבון, פורטוגל 2000 קשה Pavilhão Atlântico 12,000
אוסטרליה  סידני, אוסטרליה 2001 ארינת אייסר 17,500
הרפובליקה העממית של סין  שנגחאי, סין 2002 SNIEC
ארצות הברית  יוסטון, ארצות הברית 2003–2004 מועדון הטניס ווסטסייד 5,240
הרפובליקה העממית של סין  שאנגחאי, סין 2005–2008 קשה
"שטיח"
הארנה העירונית קוויזונג 15,000
בריטניה  לונדון, הממלכה המאוחדת 2009–2020 קשה O2 ארנה[1] 17,500
איטליה  טורינו, איטליה 2021– קשה פאלה אלפיטור 16,600

נקודות דירוג וסכומי זכייה לזוכים

עריכה
שלב נקודות דירוג מספר משחקים סכום זכייה יחיד ($) סכום זכייה זוגות ($)
להופיע לתחרות 93,000 33,000
השתתפות משחק אחד - 86,500

2 משחקים - 129,750
3 משחקים - 173,000

משחק אחד - 32,000

2 משחקים - 61,000
3 משחקים - 82,000

בתים 200+ (לניצחון) 3 173,000+ (לניצחון) 33,000+ (לניצחון)
חצי גמר 400+ 1 530,000+ 84,000+
גמר 500+ 1 1,094,000+ 164,000+

מספר זכיות בטורניר לאורך השנים

עריכה

כתיב מודגש מסמן שחקנים פעילים

יחידים
שחקן תארים שנות זכייה
סרביה  נובאק ג'וקוביץ' 7 2008, 2012, 2013, 2014, 2015, 2022, 2023
שווייץ  רוג'ר פדרר 6 2003, 2004, 2006, 2007, 2010, 2011
צ'כיה  איוואן לנדל 5 1981, 1982, 1985, 1986, 1987
ארצות הברית  פיט סמפרס 1991, 1994, 1996, 1997, 1999
רומניה  איליה נסטסה 4 1971, 1972, 1973, 1975
ארצות הברית  ג'ון מקנרו 3 1978, 1983, 1984
גרמניה  בוריס בקר 1988, 1992, 1995
שוודיה  ביורן בורג 2 1979, 1980
אוסטרליה  לייטון יואיט 2001, 2002
גרמניה  אלכסנדר זברב 2018, 2021
ארצות הברית  סטן סמית' 1 1970
ארגנטינה  גיז'רמו וילאס 1974
ספרד  מנואל אורנטס 1976
ארצות הברית  ג'ימי קונורס 1977
שוודיה  סטפן אדברג 1989
ארצות הברית  אנדרה אגאסי 1990
גרמניה  מיכאל שטיך 1993
ספרד  אלכס קורטחה 1998
ברזיל  גוסטבו קורטן 2000
ארגנטינה  דוד נלבנדיאן 2005
רוסיה  ניקולאי דווידנקו 2009
בריטניה  אנדי מארי 2016
בולגריה  גריגור דימיטרוב 2017
יוון  סטפנוס ציציפס 2019
רוסיה  דנייל מדבדב 2020
זוגות
שחקן מס' תארים שנות זכייה
ארצות הברית  פיטר פלמינג 7 1978, 1979, 1980, 1981, 1982, 1983, 1984
ארצות הברית  ג'ון מקנרו
ארצות הברית  מייק בריאן 5 2003, 2004, 2009, 2014, 2018
ארצות הברית  בוב בריאן 4 2003, 2004, 2009, 2014
קנדה  דניאל נסטור 2007, 2008, 2010, 2011
שוודיה  אנדרס ג׳ריד 3 1985, 1986, 1991
ארצות הברית  ריק ליץ' 1988, 1997, 2001
שוודיה  סטפן אדברג 2 1985, 1986
אוסטרליה  טוד וודברידג' 1992, 1996
אוסטרליה  מארק וודפורד
הולנד  ג'אקו אלטינך 1993, 1998
הולנד  פול האארהויס
שוודיה  ג'ונאס ביורקמן 1994, 2006
בלארוס  מקס מירני 2006, 2011
סרביה  ננאד זימוניץ' 2008, 2010
פינלנד  הנרי קונטינן 2016, 2017
אוסטרליה  ג'ון פירס
צרפת  פייר-הוגו הרברט 2019, 2021
צרפת  ניקולה מאהו

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גמר ה-ATP בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Newbery, Piers (2007-07-03). "London to host World Tour Final". BBC News.