רומניה

רומניה (ברומנית: ‏România^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא רפובליקה במזרח אירופה, המשתרעת בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת באוקראינה בצפון וגם בדלתת הדנובה בדרום; במולדובה במזרח, בהונגריה במערב, ובסרביה ובבולגריה בדרום, לאורך נהר הדנובה. בדרום מזרח המדינה יש לרומניה רצועת חוף לאורך הים השחור ובה עיר הנמל קונסטנצה. ב-2004 הצטרפה רומניה לברית נאט"ו ומ-2007 היא גם חברת האיחוד האירופי.

רומניה
România

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
המנון לאומי	התעורר, רומני! המנון
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש המדינה	נשיא רומניה
נשיא רומניה	קלאוס יוהאניס
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת רומניה
ראש ממשלת רומניה	מרצ'ל צ'ולאקו
שפה רשמית	רומנית
עיר בירה	בוקרשט 44°25′N 26°06′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	הפרלמנט של רומניה
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי	238,391 קמ"ר (84 בעולם)
אחוז שטח המים	3.0%
אזור זמן	UTC +2
היסטוריה
הקמה	איחוד הנסיכויות ולאכיה ומולדובה
הכרזה הכרה בקונגרס ברלין	24 בינואר 1859 13 ביולי 1878
ישות קודמת	הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	18,979,153 נפש (68 בעולם)
צפיפות	79.61 נפש לקמ"ר (132 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים גילאי 0–14 15.72% גילאי 15–24 11.02% גילאי 25–54 40.63% גילאי 55–64 12.66% גילאי 65 ומעלה 19.98%
כלכלה
תמ"ג (2023)	351 מיליארד $ (44 בעולם)
תמ"ג לנפש	18,494$ (75 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.827 (53 בעולם)
מדד ג'יני	34.8 (נכון ל־2019)
מטבע	לאו רומני‏ (RON)
בנק מרכזי	הבנק הלאומי של רומניה
שונות
סיומת אינטרנט	ro
קידומת בין־לאומית	40
www.guv.ro
(למפת רומניה מוגדלת)   בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים השחור רומניה (למפת רומניה רגילה)   בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים השחור רומניה

מקור השם

מקור השם "רומניה" (ברומנית: România) בשפה הלטינית, והוא נגזר משם התואר הלטיני Romanus שפירושו רומאי. זאת – שכן הרומאים כבשו את דאקיה ב-106 לספירה, ובמשך 165 שנה היא הייתה פרובינקיה רומית. הרומאים הושיבו במקום וטרנים מבין הלגיונרים הרומאים, עם פרישתם מהשרות בצבא.

מסמך ראשון הכתוב בשפה הרומנית שנמצא הוא מכתב שהופנה לראש העיר בראשוב ומזהיר אותו מהתקפה קרובה של חיילים טורקים, מ-1521. המכתב זוכה לכבוד נוסף, בהיותו המסמך הראשון המספר על מאורע ברומניה, ו-ולאכיה מוזכרת בו בשם "צארה רומניאסקה" (Ţeara Rumânească, "ארץ הרומנים"). במאות הבאות, מסמכים ברומנית נחתמו רשמית בשם "רומניה" בשתי גרסאות: משם המקור Român, ומשם המקור Rumân. רק במאה ה-19, עם התעוררות הלאומיות בכל רחבי אירופה, צורת ההגייה של הלאום (ומתוך זה שם הארץ והשפה) נקבעה באופן אחיד כ-Român, כהוקרה כביכול למורשת האימפריה הרומית.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של רומניה

בעת העתיקה התיישבו בשטח רומניה דהיום בני שבט גטו-תראקי בשם דאקים, וארצם נקראה לפיכך דאקיה. במאה הראשונה לפנה"ס התגבשו המתיישבים לישות מאוחדת ומוגדרת וכוננו ממלכה רבת עוצמה שאיימה על האינטרסים של רומא באזור. כתוצאה מכך, התנגשות בין הצדדים ארעה בראשית המאה ה-2 ודאקיה נכבשה על ידי הרומאים. פרובינקיה רומית בשם "דאקיה פליקס" נוסדה במקום הממלכה הדאקית העתיקה.

בשלהי ימי הביניים קמו בחלקה המזרחי והדרומי של רומניה שתי נסיכויות: במזרח נסיכות מולדובה (Moldova) ובדרום מונטניה (Muntenia), שכונתה גם "הארץ הרומנית" (Ţara Românească) וגם ולאכיה (Vlahia או Valachia). האזור המערבי טרנסילבניה Transilvania, המוכר גם כארדאל (ברומנית: Ardeal, בהונגרית: Erdely) נשלט במשך כאלף שנים על ידי ההונגרים, תחילה כחלק מממלכת הונגריה. לאחר כיבוש הונגריה בידי הטורקים, זכה החבל לאוטונומיה ונקרא נסיכות טרנסילבניה, שהייתה במאה ה-18 לחלק מהאימפריה האוסטרית ההבסבורגית (לימים האימפריה האוסטרו-הונגרית).

ב-1812, לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית, סופחו לרוסיה מזרח מולדובה ואזורים סמוכים. ב-1859 התאחדו "נסיכויות הדנובה" מולדובה (Moldova) ומונטניה (Muntenia) לישות אחת בשם "הנסיכויות הרומניות המאוחדות", ובהמשך, מ-1866: "ממלכת רומניה".

ב-1878 הוכרה עצמאות רומניה על ידי רוב המעצמות בקונגרס ברלין. בשנת 1883 רומניה הצטרפה לברית-הארבע, אך לא פרסמה את זה באופן רשמי. במלחמת העולם הראשונה הצטרפה רומניה לצד מדינות ההסכמה ב-1916, אך בתום הקרבות שנערכו בשטחה בשנים 1917–1918 היא נכבשה על ידי מעצמות המרכז. לאחר המלחמה, בזכות היותה בת ברית של מדינות ההסכמה המנצחות, קיבלה את דרום דוברוג'ה מבולגריה, ובנוסף, את בסרביה מרוסיה ואת בוקובינה וטרנסילבניה מאוסטרו-הונגריה. כך השיגה רומניה את איחוד כל השטחים שהיו מאוכלסים היסטורית ברומנים, ונוצרה "רומניה הגדולה".

במלחמת העולם השנייה חברה רומניה, בהנהגת המרשל אנטונסקו, למעצמות הציר וצבאה לחם לצד הוורמאכט הנאצי, החל ממבצע ברברוסה (הפלישה לרוסיה) ב-1941. לקראת סוף המלחמה, באוגוסט 1944, רומניה נכבשה על ידי הצבא האדום תוך כדי מסעו לדחיקת הנאצים מערבה. בלחץ כוחות הכיבוש הסובייטים היא "החליפה צד" באותה שנה ועברה מתמיכה במדינות הציר - למלחמה נגדן. בהמשך, אף שאולצה לוותר על בסרביה ועל צפון בוקובינה לטובת ברית המועצות, היא קיבלה בחזרה את טרנסילבניה (שסופחה ב-1940 להונגריה תחת הורטי).

בתום המלחמה נשארו על אדמת רומניה כוחות כיבוש סובייטים שעזבו את שטחה רק בסוף שנות ה-50'. המלוכה הרומנית התקיימה במשך 66 שנה, עד להפיכת המדינה לרפובליקה ב-1947, כשאולץ המלך מיכאי הראשון לוותר על כסאו ולגלות מן הארץ. החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ניהלו שליטיה, גאורגה גאורגיו-דז' תחילה ואחריו יורשו ניקולאה צ'אושסקו, מדיניות חוץ עצמאית מול ברית המועצות, תוך שמירה אדוקה, כלפי פנים, על משטר קומוניסטי. בניגוד לשאר מדינות הגוש הקומונסטי, רומניה לא ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל מעולם, ב-1969 אף הועלתה רמת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לדרג של שגרירים. פגישת מנחם בגין עם צ'אושסקו בשנות ה-70 קדמה להכנות לקראת ביקור אנואר סאדאת בישראל.

ב-22 בדצמבר 1989, לאחר מהפכה אנטי-קומוניסטית עקובה מדם, ומהומות קשות שהחלו בטימישוארה והתפשטו למקומות נוספים, בראשם לעיר הבירה, הודח צ'אושסקו. לאחר משפט בזק שנערך בבסיס צבאי הוא הוצא להורג ביחד עם אשתו, שלושה ימים לאחר שנתפס. המשפט עצמו ארך כשעה בלבד, ללא הצגת עדויות ובלא שניתן לנאשמים ייצוג משפטי, כך בא לקיצו המשטר הקומוניסטי ברומניה.

ב-2004 הצטרפה רומניה לברית נאט"ו, וב-2007 התקבלה גם לאיחוד האירופי; בתחילת 2014 פקעו מגבלות שהטילו 9 מדינות במערב אירופה על מהגרים מרומניה, ואזרחי רומניה יכולים מאז לעבוד ולגור בכל מדינה באיחוד האירופי.

יחסי ישראל–רומניה

ערך מורחב – יחסי ישראל–רומניה

בין מדינת ישראל ורומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל מ-1948. חרף התקררות היחסים במהלך המלחמה הקרה, רומניה הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שלא ניתקה כלל את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל אחרי מלחמת ששת הימים.

בעקבות סופה של המלחמה הקרה, התחממו היחסים בין שתי המדינות, בד בבד עם עלייה משמעותית בהיקף הסחר ההדדי ותיירות החוץ. ממשלת רומניה הבהירה, כי היא מגדירה עצמה כאחת מידידותיה הקרובות של מדינת ישראל, ותומכת בעקביות בשדרוג מעמדה של ישראל במגעיה עם האיחוד האירופי. כן הכריזה ממשלת רומניה כי היא מכירה באחריותה לשואת יהודי רומניה, ופועלת בהתמדה להנצחת זיכרון השואה בקרב אזרחיה.

בעשור השני של המאה ה-21, רומניה היא יעד תיירותי מרכזי עבור ישראלים.

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של רומניה

מרכז העיר סיביו

רומניה היא רפובליקה דמוקרטית עם משטר נשיאותי-למחצה. הפרלמנט של רומניה הוא הרשות המחוקקת של הממשל הרומני ומורכב משני בתים: הסנאט, בו יש 136 חברים (נכון לשנת 2020), ו"קאמרה דפוטצילור" ("בית הנבחרים") שבו 330 חברים (נכון לשנת 2020). מדי ארבע שנים נערכות בחירות לשני בתי הפרלמנט. חוקת הרפובליקה מבוססת על החוקה של הרפובליקה הצרפתית החמישית (חוקת צרפת הנוכחית).

הנשיא, ראש הרשות המבצעת, נבחר כל חמש שנים ורשאי להיבחר ל-2 כהונות רצופות. הוא ממנה ראש ממשלה, שממנה מצידו את חברי ממשלתו, התלויה באישור הפרלמנט.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת רומניה

עד מלחמת העולם השנייה התבססה הכלכלה הרומנית בעיקר על חקלאות ותעשיית עץ, שהניבו כמחצית מהכנסות המדינה. בתקופת השלטון הקומוניסטי נעשו מאמצים להפוך את רומניה למדינה תעשייתית מודרנית. בהיותה מדינה המשופעת באוצרות טבע, עלתה רומניה לשורה הראשונה של המדינות המתועשות במזרח אירופה, כשהדגש על תעשיית יצור פלדה ותעשיית הנפט. גם התעשייה הכימית התפתחה, לצד תעשיית מכרות הפחם.

ואולם, ב-1976 פקד משבר את הכלכלה הרומנית, והיא הידרדרה במהירות. המשבר גרר ירידה קשה ברמת החיים במדינה, והחמרת משטר הטירור כלפי פנים - ובסופו היה בין גורמי המהפכה האנטי קומוניסטית בסוף שנות ה-80. מ-1999 רוב החברות הופרטו ונמצאות מאז בידיים פרטיות. בשנות ה-2000 חוותה המדינה שנים של צמיחה כלכלית מואצת והשקעות חוץ רבות, אך המשבר הכלכלי העולמי פגע קשות בכלכלת המדינה ועצר את הצמיחה המהירה. רומניה צורפה לאיחוד האירופי ב-1 בינואר 2007.

המטבע הרומני הוא הלאו הרומני (Leu, סימנו RON), המחולק ל־100 באני (Bani). ב-2014 הייתה צפויה רומניה לאמץ את מטבע האירו, אך לא עשתה כן לבסוף.

גאוגרפיה

מרבית נהרות רומניה

רומניה נמצאת באירופה והיא גובלת בדרום עם בולגריה וסרביה, במערב עם הונגריה, בצפון (ובדרום-מזרח) עם אוקראינה ובמזרח עם רפובליקת מולדובה. שטחה של רומניה כ-237,500 קמ"ר ואורך גבולותיה כ-3,200 קילומטר. היא מחולקת ל-41 מחוזות.

מבחינה טופוגרפית קיימים הבדלי גובה גדולים בין האזורים ההרריים בצפון המדינה - שם נמצאים הרי הקרפטים, המקיפים את רמת טרנסילבניה - למישורים המאפיינים את הדרום. רכסי הקרפטים משתרעים לאורך של כ-900 קילומטר בצורת חצי סהר וגובהם מגיע עד 2,500 מטר, במקומות מסוימים. מדרום וממזרח לרכסי הרים אלה משתרעים שטחי גבעות וסמוך להן המישור הרחב של הדנובה. כשליש משטח המדינה מהווים המישורים ושני שלישים הם אזורי גבעות או אזורים הרריים.

שלושה-רבעים משטחה של רומניה מכוסים ביערות.

מהרי הקרפטים נובעים פלגים ונחלים שופעי מים שמרביתם זורמים לכיוון הדנובה ודרכה לים השחור. הנהרות העיקריים הם: Prut פרוט (953 ק"מ), Mureş מורש (766 ק"מ), Siret סירט (706 ק"מ), Olt אולט (615 ק"מ), Someş סומש (435 ק"מ), Ialomiţa יאלומיצה (417 ק"מ), Argeş ארג'ש (350 ק"מ), Timiş טימיש (340 ק"מ), Jiu ז'יו (331 ק"מ), Jijia ז'יז'יה (307 ק"מ), Buzău בוזאו (302 ק"מ), Bistriţa ביסטריצה (283 ק"מ), Dâmboviţa דמבוביצה (258), Bega בגה (255), Târnava טרנבה (249 ק"מ), Vedea ודיה (244 ק"מ), Moldova מולדובה (216 ק"מ), Bârlad ברלאד (207 ק"מ).

חלוקה אדמיניסטרטיבית

ערך מורחב – מחוזות רומניה

רומניה מחולקת ל־41 מחוזות. התחום המוניצפאלי של בוקורשט מהווה יחידה נפרדת. בארץ יש כמה חבלי ארץ היסטוריים:

• מולדובה (חבל ארץ) Moldova
• מונטניה Muntenia
• אולטניה Oltenia
• טרנסילבניה (ארדאל) Transilvania, Ardeal (כיום כלולים בה חבלי ארץ שהיו בעבר נפרדים: באנאט Banat, מרמורש Maramureş, וקרישאנה)
• בוקובינה Bucovina
• דוברוג'ה Dobrogea

דמוגרפיה

ערך מורחב – רומנים

ברומניה 19 מיליון תושבים. תוחלת החיים במדינה היא 76 שנים. ממוצע הילודה היא 1.8 צאצאים לאישה. 54% מתושבי רומניה גרים בערים (ראו ערך: ערי רומניה לפי מספר התושבים).

על פי דו"ח האושר העולמי השנתי שפורסם בסוף מרץ 2024, רומניה ממוקמת במקום ה-32 במדד האושר בקרב האוכלוסייה הכללית, ובמקום השמיני בקרב צעירים מתחת לגיל 30.

קבוצות אתניות

הרומנים מהווים 89 אחוז מאוכלוסיית המדינה. הם צאצאיהם של תושבי דאקיה הקדומה בחבלי ולאכיה/מונטניה, מולדובה וטרנסילבניה של היום. המיעוט הגדול ביותר הוא המיעוט ההונגרי, המהווה בין 3 ל־5 אחוז מאוכלוסיית המדינה. מיעוט זה יושב בעיקר באזור טרנסילבניה ובעיקר באזור הארגיטה וקובסנה. מיעוטים בולטים אחרים הם המיעוט הצועני והמיעוט הגרמני. על פי מפקד משנת 2011, הרכבה האתני של האוכלוסייה ברומניה הוא:

• רומנים – 88.9%
• הונגרים – 6.1%
• צוענים – 3.0%
• גרמנים – 2.0%
• אוקראינים – 0.3%
• רוסים – 0.2%
• טורקים וטטרים – 0.2%
• אחרים – 0.3%

קבוצות דתיות

על פי מפקד משנת 2011, הכריזו על עצמם:

• 18,806,428 נוצרים אורתודוקסים, המהווים 81% מהאוכלוסייה.
• 1,028,401 נוצרים קתולים, המהווים 4.3% מהאוכלוסייה.
• 698,550 נוצרים רפורמים, המהווים 3.7% מהאוכלוסייה.
• 330,486 נוצרים פנטיקוסטלים, המהווים 1.5% מהאוכלוסייה.
• 195,481 נוצרים יוונים־קתוליים, המהווים 0.8% מהאוכלוסייה.
• 129,937 נוצרים בפטיסטים, המהווים % 0.6
• 97,041 נוצרים אדוונטיסטים של יום השביעי המהווים 0.4%
• 64,337 מוסלמים סונים המהווים 0.3%
• 66,846 נוצרים יוניטרייאנים המהווים 0.3%
• 46,029 נוצרים לפי האוונגליון ("האחים מפלימות'") המהווים 0.2%
• 39,660 אתאיסטים המהווים 0.2%
• 39,485 נוצרים לפי הפולחן הישן המהווים 0.2%
• 26,194 נוצרים אוונגלים לותרנים סינודו-פרסביטריאנים המהווים 0.1%
• 11,204 נוצרים אוונגלים אוגוסטינים המהווים 0.1%
• 3,519 יהודים

יהדות רומניה

ערך מורחב – יהדות רומניה

שפות

ערך מורחב – רומנית

השפה הרשמית של רומניה היא רומנית, שהיא שפה לטינית. רומנית מדוברת כשפת אם על ידי 91% מהאוכלוסייה. הונגרית ורומאני (שפת הצוענים) הן שפות המיעוט החשובות ביותר, המדוברות על ידי 6.7% ו-1.1% מכלל האוכלוסייה, בהתאמה. ברומניה יש כ-32,000 דוברי טורקית. אנגלית וצרפתית הן השפות הזרות העיקריות הנלמדות בבתי הספר. השפה האנגלית שגורה בפי 5 מיליון רומנים, צרפתית מדוברת על ידי 4–5 מיליון, גרמנית, איטלקית וספרדית מדוברות על ידי 1–2 מיליון כל אחת.

עיור

ערך מורחב – ערי רומניה

אף על פי ש-54.0% מהאוכלוסייה התגוררה באזורים עירוניים בשנת 2011, אחוז זה נמצא בירידה מאז 1996. מחוזות עם יותר מ-2⁄3 אוכלוסייה עירונית הם חונדוארה, בראשוב וקונסטנצה, בעוד אלו עם פחות משליש הם דמבוביצה (30.06%), גורז' וטלאורמן. בוקרשט היא הבירה והעיר הגדולה ברומניה, עם אוכלוסייה של למעלה מ-1.8 מיליון תושבים בשנת 2021. באזור העירוני הגדול יותר שלה יש אוכלוסייה של כמעט 2.2 מיליון תושבים אשר מתוכננים להיכלל בשטח מטרופולין בוקרשט שהוא עד פי 20 משטחה של העיר עצמה. ל-17 ערים נוספות יש אוכלוסייה של למעלה מ-100,000 תושבים, עם קלוז'-נאפוקה, טימישוארה ויאשי עם קצת יותר מ-300,000 תושבים, קונסטנצה, קראיובה ובראשוב עם למעלה מ-240,000 תושבים, וגאלאץ ופלוישט עם כ-200,000 תושבים. אזורי מטרופולין הוקמו עבור רוב הערים הללו.

הערים הגדולות של רומניה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2021
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
בוקרשט קלוז'-נאפוקה
	1	בוקרשט	בוקרשט	1,819,419	11	בראילה	בראילה	155,000	טימישוארה יאשי
	2	קלוז'-נאפוקה	קלוז'	324,700	12	ארד	ארד	150,700
	3	טימישוארה	טימיש	308,500	13	סיביו	ארג'ש	145,200
	4	יאשי	יאשי	303,000	14	פיטשט	סיביו	143,800
	5	קונסטנצה	קונסטנצה	269,700	15	בקאו	בקאו	133,800
	6	קראיובה	דולז'	246,400	16	טרגו מורש	מורש	125,700
	7	בראשוב	בראשוב	246,200	17	באיה מארה	מרמורש	115,900
	8	גאלאץ	גאלאץ	227,800	18	בוזאו	בוזאו	102,300
	9	פלוישט	פרחובה	190,700	19	בוטושאן	בוטושאן	96,800
	10	אוראדיה	ביחור	187,000	20	סאטו מארה	סאטו מארה	94,600

צבא וביטחון

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של רומניה

צבא רומניה הוא הארגון המרכזי לשמירת ביטחונה של מדינת רומניה. צבא זה כולל 3 זרועות עיקריות: צבא היבשה של רומניה, הצי הרומני וחיל האוויר הרומני.

רומניה הצטרפה לנאט"ו ב-29 במרץ 2004.

תיירות

התיירות לרומניה מתמקדת בעיקר ביופיו של הטבע ובעושר ההיסטורי של המדינה. אחרי המסחר, ענף התיירות הוא מגזר השירותים הגדול במדינה, והוא הענף הגדל בקצב הגבוה ביותר. טרנסילבניה מהווה יעד תיירותי מוביל, עם הערים בראשוב, סיביו, סיגישוארה, קלוז' נאפוקה, סינאיה ועוד, כביש הטראנספגרשן, ואתר הסקי הגדול ברומניה פויאנה בראשוב. התיירות מבוססת במידה רבה על הפולקלור והמסורת המקומיים. ברומניה 7 אתרים שהוכרו אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

ראו גם

• שואת יהודי רומניה
• המטבח הרומני
• אופינקה
• ממלכת רומניה

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של רומניה
• מידע פוליטי-חברתי על רומניה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• השואה ברומניה, בסרביה, בוקובינה וטרנסניסטריה, בית הספר המרכזי להוראת השואה, יד ושם
• מנחה נופה, עכבר העיר, הרבה מעבר לממליגה: רומניה לתייר המתחיל, באתר הארץ, 9 במרץ 2018
• רומניה - הבדלים תרבותיים ואזוריים (באנגלית)
• הלבוש הרומני (באנגלית)
• רומניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רומניה, דף שער בספרייה הלאומית