פרנסואה ויון

משורר צרפתי
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טעויות עובדתיות וצורך בעריכה רבה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרנסואה ויוןצרפתית: François Villon; ב-19 באפריל[1] 14311463 לערך נעלם, יש סברה כי מת באפריל 1463) הוא שם העט של François de Montcorbier או François Des Loges, משורר צרפתי, רוצח, גנב ונווד. את יצירותיו הנודעות "Ballade des Pendus" ו-"Testaments" כתב בעת שהייתו בכלא.

פרנסואה ויון
François Villon
לידה 1431
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1463 (בגיל 32 בערך)
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה François de Montcorbier עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית של ימי הביניים, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Ballade des pendus, Le Testament, Épître à Marie d'Orléans עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

ויון נולד ב-1431 לערך בפריז. קרוב לוודאי כי נולד למשפחה ענייה וכי אביו מת בצעירותו. אימו חיה עד היותו בן 30 לפחות ועליה כתב את אחת הבלדות המפורסמות שלו. נראה כי ויון היה אדם של חיי הוללות, בייחוד בזמן תקופת לימודיו באוניברסיטת פריז. נראה כי ויון קיבל אימץ את שם משפחתו מאחד הפרופסורים לחוק קאנוני אשר לקח אותו תחת חסותו ושיכן אותו בביתו.

המשורר היה לסטודנט לאומנות, והחל את לימודיו בגיל מוקדם מאוד, ייתכן כשהיה כבן שתים עשרה. הוא סיים תואר ראשון ב-1449 ותואר מאסטר ב-1452. אחד האירועים המרכזיים בחייו אירע ב-5 ביוני 1455, כאשר הרג כומר בעת קטטה ברחוב. עונשו של ויון אשר נמלט מפני החוק נקבע כהגליה, אשר נמחלה לו מאוחר יותר. ב-1456 נקלע לצרה נוספת בקטטה בה נחבל קשות, שבעקבותיה נמלט לצפון צרפת. לפני עזיבתו את צרפת חיבר את Petit testament או Lais, המבטא מרירות פנימית על חיים מבוזבזים, כפי שבא לידי ביטוי ביצירה החשובה ממנה שאחריה, Grand testament.

במרץ 1457 החלה חקירה על גנבת 500 כתרי זהב אשר הובילה בסופה של חקירת חברי כנופיות סטודנטים, אל ויון אשר עמד בראש כנופיית הפורצים. ויון גורש מהאזור ובמשך ארבע שנים היה למשוטט והיה חלק מכנופיית גנבים תועים. מקיץ 1461 עד אוקטובר אותה שנה ישב בכלא על שוד כנסייה.

ב-1461, בהיותו בן שלושים, כתב את Grand testament, יצירה אשר הקנתה לו תהילה רבה. שנה לאחר מכן שב להסתבך עם החוק, עד שנאסר ונשפט לתליה, שהומרה לגירוש. מאותו זמן ואילך לא נזכרים עוד פרטי חייו, והם ניתנים להשערה וניחוש בלבד.

עבודתו

עריכה

גדולתו של ויון הייתה בחידושיו במוטיבים השיריים. הוא הבין היטב את המוסר הביניימי, אך לעיתים בחר לכתוב נגד האצולה, בהופכו את הערכים המקובלים כשהוא מהלל את האנשים הבזויים בעיני החברה שנידונו לגרדום, בנופלו בשמחה לבדיחות גסות ובחדשו תמידית את השפה בה הוא משתמש. אך עדיין, שיריו עוסקים ברובם בחייו שלו, ולא היו אלה חיים מאושרים. עבודתו הגדולה, ה-Grand Testament מ-1461, מהווה במידת מה המשך ל-Petit Testament מ-1456. על 2023 חרוזיה נטבע מראה המוות בידי תליין. עם אמביוולנטיות יוצאת מגדר הרגיל, ויון מערבב את השתקפות הזמן החולף, הלעג המריר ולהט דתי. הטון המעורבל של כנות אומללה עומדת בניגוד לזו של משוררים בני זמנו. ויון לא היה נודע ביצירותיו בימי חייו, והן נתגלו מחדש במאה ה-16.

כתבי ויון בעברית

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פרנסואה ויון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בספרו של Jacques Charpier, "FRANCOIS VILLON", מצוין שהוא נולד ב-19 באפריל (סגנון חדש) או 1 באפריל (סגנון ישן) ובצרפתית 1er avril 1431 (vieux style) ou 19 avril 1431 (nouveau style)