פרנץ אולנדורף

פרנץ היינריך אולנדורף
לידה	15 במרץ 1900; ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	9 בדצמבר 1981 (בגיל 81); חיפה, ישראל
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ישראל, גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר)
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין; אוניברסיטת גדנסק לטכנולוגיה ;
מנחה לדוקטורט	הנס לורנץ, הנס לורנץ
מוסדות	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
תלמידי דוקטורט	Eliezer A. Mishkin
פרסים והוקרה	חתן פרס ישראל לשנת תשי"ד (1954), פרס ויצמן ופרס רוטשילד להנדסה (1971); המרכז למחקר בתקשורת ואוטומציה "מינרווה" של הטכניון נקרא על שמו;
בן או בת זוג	רות אולנדורף
תרומות עיקריות
	מחקרים בתחום החשמל, האלקטרוניקה והביופיזיקה

חיים (פרנץ היינריך) אוֹלֶנְדוֹרְף (Franz Heinrich Ollendorff;‏ 15 במרץ 1900 – 9 בדצמבר 1981) היה פיזיקאי, ממקימי הפקולטה להנדסת חשמל, פרופסור להנדסת חשמל בטכניון וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת תשי"ד (1954).

קורות חיים

פרנץ אולנדורף נולד בשנת 1900 בשרלוטנבורג שבברלין, בירת גרמניה למרתה לבית ווהלאואר (Wohlauer) ואיש העסקים נתן אולנדורף. הוא למד הנדסה באוניברסיטה הטכנית של ברלין, בה המשיך לימודיו וסיים תואר דוקטור בשנת 1921. במהלך לימודיו היה אולנדורף סטודנט של מקס פלאנק ועבד במכון מקס פלאנק וכן שימש כאסיסטנט של אלברט איינשטיין. לאחר לימודיו עבר לאוניברסיטת דנציג, בה ביצע מחקרים בתדרי הרדיו ושם הכיר את אשתו, רות לבית קלטר (מתרגמת ומורה לחלילית).

בשנת 1924 בעקבות התנגדות אנטישמית להעסקתו שהובלה על ידי פרופ' פטרסן עזב אולנדורף את משרתו באוניברסיטת דנציג ועבר לעבוד כמהנדס ראשי בחברת סימנס.^[1] לאחר מכן חזר לאוניברסיטת ברלין, שם כיהן כמרצה (פריבט-דוצנט) במחלקה של ארנסט אולריך, משרה שממנה הודח בשנת 1933 עם עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק להחזרת הפקידות המקצועית הלאומית על כנה. במהלך עבודתו כמרצה באוניברסיטת ברלין פרסם מספר ספרים חשובים בנושאי התאוריה האלקטרומגנטית. כמו כן פיתח את מתמטיקת הפזורים^{[דרושה הבהרה]} מתוך המתמטיקה של המספרים המרוכבים.^[^{דרוש מקור]}

בברלין עסק בנוסף בחינוך בבית הספר היהודי.^[2] בשנת 1926 ביקר אלונדורף בארץ ישראל ומסר הרצאות אורח בטכניון.^[1] בשנת 1934 העתיק את בית הספר לירושלים יחד עם תלמידי בית הספר ולאחר מכן שב לגרמניה והיה פעיל ב"עליית הנוער". בשנת 1937 עלה יחד עם אשתו לארץ ישראל והצטרף לסגל הטכניון.^[3]^[4] בטכניון, אשר בו לימד משך 44 שנים, ייסד בשנת 1938 את המחלקה להנדסת חשמל, בה שימש דיקן הפקולטה הראשון. בשנת 1939 הועלה לדרגת פרופסור.^[5]^[6] בשנת 1955 מונה לפרופסור מחקר, הראשון בטכניון במעמד זה.^[7] בסוף 1956 מונה לפרופסור מחקר באוניברסיטת קליפורניה, אך עם תחילת מבצע סיני חזר לישראל.^[8]

במקביל לעבודתו בטכניון הצטרף אולנדורף לסגל המורים של בסמ"ת, שבו לימד עד לשנת 1975. שם הקים את המגמה לחשמל (שנקראה אז זרם חזק) ומגמת רדיו שלימים הפכה למגמת אלקטרוניקה. אשתו עבדה כמורה למוזיקה, לזוג לא היו ילדים. אמו נשלחה ב-1942 לטרזיינשטט, שם נספתה.

מחקריו עסקו בתורת הגלים האלקטרומגנטיים והמכ"ם, כאשר במסגרת מחקריו פיתח את תורת השיקופים לפתרון בעיות אלקטרומגנטיות. בנוסף מחקריו עסקו בתחום שפופרות ריק ו-TWT. עוד עסקו מחקריו בביופיזיקה, בביואלקטרוניקה ובביורפואה. בנוסף עסק בפיתוח מכשירים רפואיים עם הד"ר אברהם צליוק בתחום רפואת אף אוזן גרון^[9] סדרת הרצאותיו בנושאי פילוסופיה של המדע זכתה להצלחה בינלאומית, ובה הביע את חשיבות המכניקה בהליכים רפואיים. מחקריו בתחום השדות המגנטיים הביאו לפיתוח עין אלקטרונית אשר תאפשר יכולת ראייה לעיוורים באמצעות אלקטרודות.

אולנדורף התנגד לרישום פטנטים על גילויים והמצאות של אנשי מדע. איש המדע, חייב, לדעתו, להנחיל את המצאותיו לכלל. ואכן, שום עבודת מחקר לא נרשמה על שמו במשרד הפטנטים. אולנדורף נמנה במשך תקופה מסוימת על חברי הוועדה לאנרגיה אטומית, ופרש משום שלא ראה תועלת בישיבות הוועדה. ההחלטות נתקבלו, לדבריו, במוסדות אחרים. פרישתו הייתה אמנם גם תוצאה מגישתו העקרונית והמצפונית לבעיית השימוש באנרגיה האטומית, אך הוא נמנע מלדבר על פרטי הדבר.^[10] בתחילת שנות ה-60 נמנה עם קבוצה של אנשי מדע ישראלים שקראו לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני.^[11]

נפטר בחיפה ב-9 בדצמבר 1981 ונקבר בבית הקברות כפר סמיר.^[12]

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית^[13]

הוקרה

פרס ויצמן לשנת תש"ט (1949)^[14]
פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת תשי"ד (1954).^[15]
חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,
דוקטור של כבוד מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין (1959).^[16]
אזרח כבוד של חיפה (1960).^[17]
פרס רוטשילד להנדסה (1971).
חבר הקהילה הבינלאומית של מהנדסי החשמל IRE (כיום ארגון ה-IEEE) וסגן נשיא בשנת 1960.^[18]
מדליית זהב לחינוך טכנולוגי בארצות הברית על שם ג'יימס מאליגן (Mulligan) בשנת 1971.
המרכז למחקר בתקשורת ואוטומציה "מינרווה" של הטכניון נקרא על שמו.

לקריאה נוספת

J.Baal -Schem. The Birth of Hi - Tech Society, First steps in Electronics and Computing in Israel. IEEE EuroCon 2007 "The international Conference on Computer as a Tool" Warsaw Sep pp. 2638 - 2640
Franz Ollendorff, Vice President, 1961 Proceedings of the IRE Publication Date: March 1961 Volume: 49, Issue: 3 On page(s): 722-722
Technical University in Gdansk in the years 1904 -1945
Bell Labs John R. Pierce Electron Tubes
Prof Yehuda Safran Columbia University USA

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנץ אולנדורף בוויקישיתוף

פרנץ אולנדורף באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
ש. שחורי, פרופ' פ. אולנדורף, חוקר ומחנך בטכניון, דבר, 26 באפריל 1959
פרופ' אולנדורף בן 70, דבר, 3 במאי 1970
מאיר הראובני, 70 לפרופ' אולנדורף, למרחב, 2 באפריל 1970, המשך
מידע על פרנץ אולנדורף בקטלוג הספרייה הלאומית
פרנץ אולנדורף, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
פרנץ אולנדורף (1900-1981), דף שער בספרייה הלאומית

מכּתביו:

בין מדע ודת, דבר, 4 ביולי 1966
האדם בעידן הטכנולוגי, למרחב, 23 ביוני 1964
"תנועת בראון" בחיי האדם, למרחב, 27 באוקטובר 1970

הערות שוליים

^ ¹ ² בתכניון העברי, הצפון, 26 בנובמבר 1926
^ סנטה יוספטל, מחנך הומניסטי בעולם אכזר, דבר, 12 בינואר 1982
^ מורים חדשים בתכניון, דואר היום, 22 בינואר 1936
^ כוחות הוראה חדשים, דבר, 1 באפריל 1937
^ פרופסורים חדשים בתכניון, הצופה, 24 באוגוסט 1939
^ מינוי פרופסורים בתכניון, הצופה, 4 בינואר 1940
^ תואר "פרופ מחקר" לפרופ' אולנדורף, הארץ, 12 בספטמבר 1955
^ נתקבל כפרופיסור בארה"ב וחזר לארץ בימי החירום, דבר, 8 בנובמבר 1956
^ רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", נסים ויעל לוי. הוצאת איתי בחור, זכרון-יעקב, מהדורה שנייה ,מרץ 2012, עמוד 357, ערך: צליוק, אברהם נחום "מחלוצי הטיפול והחינוך של הילד החרש בישראל"
^ ש. שחורי, פרופ' פ. אולנדורף, חוקר ומחנך בטכניון, דבר, 26 באפריל 1959
^ קבוצה של אנשי מדע קוראת לפירוז אטומי של המזרח התיכון, על המשמר, 26 במרץ 1962, המשך
^ פרנץ אולנדורף באתר חברה קדישא חיפה
^ ארכיון פרנץ אולנדורף, בספרייה הלאומית
^ חתני פרס וייצמן. תש"ט, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בפברואר 1949
^ הוענקו 10 "פרסי ישראל", הארץ, 7 במאי 1954
^ תואר "דוקמור כבוד" של אוניבדסיטת ברלין הוענק לפרופ' אולנדורף, על המשמר, 23 במרץ 1959
^ תוענק אזרחות כבוד ל-12 אזרחי חיפה, על המשמר, 13 במאי 1960
^ פרופ' אולנדורף — סגן גשיא מהנדסי רדיו בארה"ב, דבר, 4 בדצמבר 1960

[הצפון26-1] ¹ ² בתכניון העברי, הצפון, 26 בנובמבר 1926

[2] סנטה יוספטל, מחנך הומניסטי בעולם אכזר, דבר, 12 בינואר 1982

[3] מורים חדשים בתכניון, דואר היום, 22 בינואר 1936

[4] כוחות הוראה חדשים, דבר, 1 באפריל 1937

[5] פרופסורים חדשים בתכניון, הצופה, 24 באוגוסט 1939

[6] מינוי פרופסורים בתכניון, הצופה, 4 בינואר 1940

[7] תואר "פרופ מחקר" לפרופ' אולנדורף, הארץ, 12 בספטמבר 1955

[8] נתקבל כפרופיסור בארה"ב וחזר לארץ בימי החירום, דבר, 8 בנובמבר 1956

[9] רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", נסים ויעל לוי. הוצאת איתי בחור, זכרון-יעקב, מהדורה שנייה ,מרץ 2012, עמוד 357, ערך: צליוק, אברהם נחום "מחלוצי הטיפול והחינוך של הילד החרש בישראל"

[10] ש. שחורי, פרופ' פ. אולנדורף, חוקר ומחנך בטכניון, דבר, 26 באפריל 1959

[11] קבוצה של אנשי מדע קוראת לפירוז אטומי של המזרח התיכון, על המשמר, 26 במרץ 1962, המשך

[12] פרנץ אולנדורף באתר חברה קדישא חיפה

[13] ארכיון פרנץ אולנדורף, בספרייה הלאומית

[14] חתני פרס וייצמן. תש"ט, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בפברואר 1949

[15] הוענקו 10 "פרסי ישראל", הארץ, 7 במאי 1954

[16] תואר "דוקמור כבוד" של אוניבדסיטת ברלין הוענק לפרופ' אולנדורף, על המשמר, 23 במרץ 1959

[17] תוענק אזרחות כבוד ל-12 אזרחי חיפה, על המשמר, 13 במאי 1960

[18] פרופ' אולנדורף — סגן גשיא מהנדסי רדיו בארה"ב, דבר, 4 בדצמבר 1960

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

תרומות עיקריות

לידה	15 במרץ 1900 ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	9 בדצמבר 1981 (בגיל 81) חיפה, ישראל
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ישראל, גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר)
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין אוניברסיטת גדנסק לטכנולוגיה
מנחה לדוקטורט	הנס לורנץ, הנס לורנץ
מוסדות	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
תלמידי דוקטורט	Eliezer A. Mishkin
פרסים והוקרה	חתן פרס ישראל לשנת תשי"ד (1954), פרס ויצמן ופרס רוטשילד להנדסה (1971) המרכז למחקר בתקשורת ואוטומציה "מינרווה" של הטכניון נקרא על שמו
בן או בת זוג	רות אולנדורף
מחקרים בתחום החשמל, האלקטרוניקה והביופיזיקה