פרעה (בימי יוסף)

פַּרְעֹה הוא דמות מקראית, פרעה מלך מצרים, שמלך בתקופת ירידתם של יוסף ואחיו למצרים.

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: חֲלוֹם חָלַמְנוּ, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף: הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים; סַפְּרוּ נָא לִי.
יוסף פותר החלומות במצרים, בציור מאת פטר פון קורנליוס משנת 1816 לערך. מוצג בגלריה הלאומית הישנה בברלין

הוא הכיר את יוסף לאחר שפתר את חלומותיו, ומינה אותו לתפקיד המשנה למלך.

יש אומרים שהוא אותו פרעה אשר שיעבד את בני ישראל[1].

הכרותו עם יוסףעריכה

 
יוסף פותר את חלום פרעה, ציור מאת הצייר ההולנדי, בן המאה ה-16, אנטוני ון מונטפורט
  ערך מורחב – חלומות פרעה

יוסף שהיה בנו האהוב של יעקב, נמכר לפוטיפר שר הטבחים במצרים והפך לראש ביתו[2]. אולם, בעקבות עלילה שטפלה אשת פוטיפר עליו, הוא הושלך לבית האסורים. הוא נשא חן בעיני שר בית הסוהר, שמינה אותו לשרת את שר האופים ושר המשקים, שנכלאו בשל רשלנות בהכנת מאכלי המלך[3]. כאשר שניהם חלמו חלומות מוזרים, פתר להם יוסף את החלומות: שר האופים ייתלה, ואילו שר המשקים יקבל חנינה וישוב למשרתו, יוסף צדק בפתרונו ושר האופים נתלה, ושר המשקים חזר לשרת את פרעה. יוסף ביקש משר המשקים לזכור לו חסד ולשחררו מבית האסורים, אך שר המשקים שכח את יוסף.

לאחר שנתיים[4], פרעה חלם שני חלומות:

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר.
וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ.
וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר.
וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה.
וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן.
וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם.

לפתרון החלומות פנה פרעה אל חרטומי מצרים וחכמיה, אך אלה לא מצאו פתרון. בעצת שר המשקים פנה פרעה אל יוסף, וזה הציע פתרון:

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה: חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא. אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה.
שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת – שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה. וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת – שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה. חֲלוֹם אֶחָד הוּא.
וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן – שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה. וְשֶׁבַע הַשִׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים – יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב.
הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה.

בעקבות הפתרון יוסף הציע לפרעה לאגור מזון בשנות השובע כדי שהארץ תוכל לשרוד בזמן הרעב. פרעה התפעל מהפתרון ומההצעה המעשית שבעקבותיו, ומינה את יוסף למשנה למלך, והפקיד אותו על ביצוע משימת אגירת המזון. יוסף ביצע בהצלחה את המשימה ואגר אוצרות מזון רבים, שאותם מכר לאחר מכן ליושבי מצרים[5].

יחסו לבני ישראלעריכה

לאחר ירידת בני ישראל למצרים יוסף מודיע לפרעה שאביו ואחיו הגיעו למצרים ומסביר לפרעה שאחיו רועי צאן. לאחר שיחה בין אחי יוסף ופרעה, פרעה מזמין אותם להתיישב בארץ גושן.

אחר כך, יוסף מביא את יעקב אביו להפגש עם פרעה. יעקב מברך את פרעה על הזמנתו ופרעה שואל את יעקב לגילו. ברש"י מובא שברכו שיעלה נילוס לרגליו, לפי שאין מצרים שותה מי גשמים אלא נילוס עולה ומשקה, ומברכתו של יעקב ואילך היה פרעה בא אל הנילוס והוא עולה לקראתו ומשקה את הארץ[6].

פרעה מתואר כמי שהתייחס בכבוד ובנדיבות לבני ישראל, אך לפי דעות מסוימות[1] לאחר מות יוסף הוא שכח את חסדו של יוסף והתחיל לשעבד את בני ישראל.

מותועריכה

בתחילת ספר שמות, נכתב: ”וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע אֶת-יוֹסֵף”, ועל משמעות פסוק זה מתקיימת מחלוקת בתלמוד[1] בין רב לשמואל, לפי אחד מהם המלך החדש היה ”חדש ממש” ופרעה שהיה בימי יוסף מת. ולפי השני כוונת הפסוק היא שהמלך לא התחלף, אלא ”נתחדשו גזירותיו”, ופרעה שהיה בימי יוסך הוא אותו פרעה ששיעבד את בני ישראל.

ראו גםעריכה

זיהויו ההיסטוריעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א, עמוד א'
  2. ^ ספר בראשית, פרק ל"ט
  3. ^ ספר בראשית, פרק מ'
  4. ^ ספר בראשית, פרק מ"א
  5. ^

    וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹוהִים בּוֹ.
    וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹוהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ.
    אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.
    וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
    וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ.
    וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם

    בראשית פרק מ"א, פסוקים ל"ח-מ"ו
  6. ^ רש"י על בראשית מז פסוק י, אתר ספריא