פתיחת התפריט הראשי

פרעות קונסטנטין, אלג'יריה (1934)

פרעות קונסטנטין, אלג'יריה התרחשו במשך שלושה ימים (3–5 באוגוסט 1934) בעיר קונסטנטין שבאלג'יריה ובהן רצחו המוסלמים 25 משכניהם היהודים, פצעו יהודים רבים נוספים והרסו את חנויותיהם ובתיהם.

תוכן עניינים

רקעעריכה

יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם ובשיאה מנתה כ-130,000 נפשות. בקונסטנטין, העיר השלישית בגודלה באלג'יריה, שכנה קהילה יהודית, מהעתיקות בצפון אפריקה. על פי המסורת המקומית, ראשית ההתיישבות היהודית במקום החלה עוד בתקופת בית ראשון ומכל מקום, לפחות החל מהמאה השנייה לספירה, כבר ניתן למצוא במקום קברים יהודיים. לקראת סוף המאה ה-19 הוערך מספר היהודים בעיר בכ-13,000 איש[1], ומספר זה גדל במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-20, בעיקר עקב הגירה יהודית ממרוקו ותוניסיה.

פרעות ואנטישמיות הכו ביהודי קונסטנטין, כמו בכל יהדות אלג'יריה, בכל מהלך שנות מגוריהם במקום, כולל בתקופה הצרפתית. ב-1896 אף ניצחה בבחירות העירוניות המקומיות בין המתיישבים הצרפתים בעיר, מפלגה אנטישמית. בין השנים 19151921 פעל ברחבי אלג'יריה ״הוועד האלג׳יראי למחקרים חברתיים״ (Le Sociales Etudes'd Algérien Comité), שהוקם בדיוק כדי להלחם בגילויים האנטישמיים הללו ברחבי המדינה, אולם דווקא קהילת יהודי קונסטנטין התנגדה לפעילותו של הוועד והוא אכן התמקד בעיקר במלחמה באנטישמיות בעיר אלג'יר. פעילותו הופסקה ב-1921 ויורש קם לו רק ב-1936, כשנתיים אחרי הפרעות בקונסטנטין ובמידה רבה בגללן[2]. לכל אלה חשוב להוסיף את זהותו של ראש עיריית קונסטנטין בתקופת הטבח, אמיל ז'אן מורינו - Émile Jean Morinaud (צר'), פוליטיקאי אנטישמי מובהק, שעשה כל שביכולתו, הן כדי ללבות את השנאה כלפי היהודים לפני הפרעות והן כדי להטיל עליהם עצמם את האחריות למותם, לאחר מעשה.

בקרב המוסלמים, בשנות העשרים של המאה העשרים, הפכה קונסטנטין לאחד ממרכזי התנועה הלאומנית, אסלאמיסטית ואנטישמית החדשה, הסלפיה, שאחד ממנהיגיה נולד בעיר. בנוסף, בראשית שנות השלושים הגיעו השפעותיו של המשבר הכלכלי הגדול, הכלל עולמי, גם לקונסטנטין והניגוד בין המוסלמים מוכי השבר הכלכלי לבין היהודים ששרדו אותו ונהגו להלוות לשכניהם כספים בריבית קצוצה, רק הגביר את השנאה האנטישמית. היהודים גם זוהו על ידי המוסלמים כחלק מהכיבוש הצרפתי. ולבסוף, בראשית שנות השלושים עלתה התעמולה הנאצית כפורחת, גם במדינות המזרח התיכון, בייחוד אחרי השתלטותו של היטלר על גרמניה ב-1933. ערבים רבים, גם בקונסטנטין הושפעו ממנה[3].

הטבחעריכה

בערב שבת, ה-3 באוגוסט 1934 עבר חייל יהודי בשם אליהו חאליפה, מהזואבים הצרפתים, ליד מסגד, ששכן סמוך לרובע היהודי של קונסטנטין. השמועה פשתה בין המוסלמים, שאותו חייל הטיל את מימיו על המסגד וקילל מוסלמים אחדים בעודו שיכור. הם התקבצו מיד והחלו לזרוק אבנים על היהודים שעברו בסביבה. 15 יהודים נפצעו באותו יום בטרם פיזרה המשטרה הצרפתית את ההמון.

השבת שלמחרת עברה בשקט, אך ביום א' ה-5 באוגוסט פרץ הפוגרום האמיתי. שוב פשתה שמועה בקרב המוסלמים והפעם היא אמרה שמוסלמי חבר מועצת העיר קונסטנטין נרצח על ידי היהודים. המון מוסלמי זועם פרץ אל תוך הרובע היהודי והשתלט על כל הדרכים בו. כלי רכב ואוטובוסים נעצרו ונבדקו למציאת יהודים בתוכם והיהודים שנמצאו הוצאו מהם ונשחטו. חנויות היהודים ובתיהם נבזזו ונשרפו. עד שעות הצהרים עלה מספר היהודים שנרצחו ל-25 וכ-130 יהודים נוספים נפצעו. חמישה בניינים הועלו באש וכ-200 חנויות נבזזו וחלקן הוצתו. גל הפרעות הגיע גם אל הכפרים סביב קונסטנטין. בשני מקומות נרצחו יהודים נוספים: חאמה ומילה ומכפר שלישי, עין באיידה גורשו / ברחו כ-300 היהודים תושבי המקום. רק אז הואילה המשטרה הצרפתית להתערב בנעשה ופיזרה את ההמון.

סוכנות הידיעות היהודית JTA תיארה בזמן אמת את שהתרחש בקונסטנטין: "ההשוואה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא למאורעות 1929 בארץ ישראל. מצאתי נערות יהודיות ששדיהן נכרתו, זקנים יהודים שנדקרו למוות, ילדים יהודים מתים מדקירות סכין רבות ומשפחות שלמות שננעלו בבתיהן ונשרפו למוות על ידי הפורעים[4]."

ועדת חקירה צרפתית שבדקה את האירועים לאחר מעשה האשימה בעצם את היהודים, בכך שקבעה שבהיותם מלווים בריבית קצוצה למוסלמים, הם גרמו להתרוששותם של המוסלמים ובכך עוררו שנאה כלפיהם, דבר שהוליך לפרוץ הפרעות.

רוב יהודי אלג'יריה ובהם יהודי קונסטנטין היגרו בשנת 1962 לצרפת ולישראל וכיום נותרו במדינה ובעיר יהודים ספורים בלבד.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה