פרשת רשות המיסים

(הופנה מהדף פרשת רשות המסים)

פרשת רשות המיסים היא פרשה שנחשפה בישראל בתחילת 2007, ובה התערבו גורמים חיצוניים בקביעת מינויים ברשות המיסים בישראל, ובראשם מינויו של ראש הרשות, ג'קי מצא, שנאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות חשיפת הפרשה. שמונה מהחשודים בפרשה, מהם חמישה עובדי רשות המיסים, הועמדו לדין והורשעו.

הפרשה נודעה לציבור ב-2 בינואר 2007, עם זימונם לחקירה משטרתית של 22 חשודים[1] ומעצרם של אחדים מהם: ראש רשות המיסים ג'קי מצא, קודמו בתפקיד איתן רוב, איש העסקים יורם קארשי וחשודים נוספים. שולה זקן, אחותו של קארשי וראש לשכתו של שר האוצר ולאחר מכן ראש הממשלה, אהוד אולמרט, נשלחה למעצר בית.[2]

במסגרת הסדר טיעון הודה מצא שקובי בן-גור ויורם קארשי סייעו לבחירתו למנהל רשות המיסים, ובעקבות זאת נענה לדרישותיהם למנות ולקדם עובדים ברשות המיסים.

שולה זקן הורשעה בפרשה זו במרמה והפרת אמונים ונדונה ל-4 חודשי עבודות שירות, על שסייעה למקורבים להתמנות לתפקידים בכירים ברשות.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ציין שהפרשה הייתה חמורה במיוחד ואם לא הייתה נחשפת, תוך זמן קצר כל צמרת רשות המיסים הייתה מאוישת באנשים שהיו חייבים את מינויים לגורמים בעלי עניין מחוץ למערכת. מזוז הוסיף כי: "זה הדבר הכי קרוב שהגענו אליו של השתלטות עוינת של גורמים בעלי עניין על אחת המערכות הציבוריות הכי רגישות. לכן, בעיני זו הפרשה הכי חמורה. פה הנגע העמיק לתוך הגוף והפך ממש לסרטני."[3]

פסקי דין בפרשה

עריכה

ב-9 ביולי 2009 הוגשו כתבי אישום נגד שמונה מהחשודים בפרשה.[4] כל השמונה הורשעו, חלקם על פי הודאתם בהסדרי טיעון. ארבעה מהמורשעים נדונו למאסר בפועל וארבעה נדונו לעבודות שירות. המורשעים:

עובדי רשות המיסים:

  • ג'קי מצא נדון לשנת מאסר, לאחר שהודה בארבע עבירות של מרמה והפרת אמונים ועבירה אחת של סיוע במתן שוחד.[5] מצא שוחרר מהכלא לאחר שריצה שני שלישים מהעונש שנגזר עליו.
  • יגאל סער, נציג רשות המיסים בארצות הברית, הורשע בשלוש עבירות של הפרת אמונים ונדון לחמישה חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי.[6]
  • שמואל בוברוב, סמנכ"ל למינהל ברשות המיסים, הודה בארבע עבירות של מרמה והפרת אמונים ונדון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.[7]
  • יוסי שטיינמץ, מנהל תחום יבוא אישי ומכס ברשות המיסים, נדון ל-5 חודשי עבודות שירות ו-6 חודשי מאסר על תנאי.[8]
  • גידי בר-זכאי, סמנכ"ל לעניינים מקצועיים ברשות המיסים, הורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים ונדון ל-75 ימי עבודות שירות ושלושה חודשי מאסר על-תנאי.[8]

מחוץ לרשות המיסים:

  • יורם קארשי, אחיה של שולה זקן, הודה בהסדר טיעון בעבירות של מתן שוחד, סיוע למתן שוחד, עבירת מרמה והפרת אמונים ושידול עובד ציבור לבצע מרמה. בית המשפט המחוזי בפתח תקווה דן אותו ל-7 חודשי מאסר.[9] שני הצדדים ערערו על גזר הדין. בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר את עונשו לשנת מאסר בפועל.[10]
  • קובי בן גור הודה בשתי עבירות של מתן שוחד ובשתי עבירות של שידול עובדי ציבור להפרת אמונים ונדון ל-8 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי.[11]
  • שולה זקן הורשעה במרמה והפרת אמונים ונשלחה ל-4 חודשי עבודות שירות.[12]

חשדות להעלמת מידע מהחקירה - פרשת המכולה המוברחת

עריכה

בנובמבר 2017, פורסמה חוות דעת של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן, אשר בה ציין כי מצא שיש ממש בתלונה שהגיש רפי רותם כנגד סגירת התיק על ידי רות דוד תוך שלושה ימים במהלך 2004.[13] רוזן העלה חששות לגבי טיוח, לאור זאת שהתיק בוער בזמן לא ידוע ואי תיעוד הביעור, לאחר דרישת הנציבה הקודמת הילה גרסטל ומעצרה של רות דוד. כן מתח ביקורת על היעדר כל תיעוד לפניות של רפי רותם בעניין זה, מה שמעלה חשד למחיקת המידע במערכת הממוחשבת.[14]

בדצמבר דווח בעיתון גלובס על פרשייה שבה חוקר המכס עו"ד חיים שצ'ופק, אחד מ"קבוצת 15 החוקרים", מצא הצהרה כוזבת על שווי מכולה וחרף זאת המכולה שוחררה מבלי לנקוט בצעדים כנגד הנציג שבא לשחרר אותה. נמצא קשר בין המכולה לשמעון בלולו, אחד מנאשמי פרשת ב. יאיר (בה הואשמו רות דוד ורונאל פישר בשיבוש הליכי משפט) ופעיל בעל השפעה במרכז הליכוד, זאת לפי עדות מקור מודיעיני שצולם בחקירה במשטרה. לפי העדות לכאורה, התקבלה הוראה מלשכת שר האוצר בנימין נתניהו לשחרר את המכולה, אך הקלטת לא נכללה בדו"ח שנמסר לעיונו של דוד רוזן על ידי מנחם מזרחי, סגנה של רות דוד. המקור דיווח על חשש כי נחשף וביוני 2005 נמצא מת עם שקית על ראשו. אלמנת המקור תבעה את המדינה על הפקרת המקור אך טרם שלב ההוכחות בתביעה, הפרקליטות הודיעה כי ישולם לאלמנה פיצוי.[15]

המידע העולה מחוות הדעת של מזרחי ורוזן מצביע על חשדות לקשר בין בכירים באגף חקירות מכס (שמואל גונן), רשות המיסים (רפי עמיאל) ואחרים לעבריינים העוסקים בהברחה.

הפקת לקחים

עריכה

בעקבות הפרשה מונתה ועדה להפקת לקחים בראשות היועץ המשפטי של הרשות, משה מזרחי. הוועדה הייתה אמורה להגיש את מסקנותיה לא יאוחר מ-30 ביוני 2009, אך הגישה אותן לבסוף במרץ 2011. באפריל 2011 הודיע מנהל הרשות יהודה נסרדישי כי הרשות מאמצת את מסקנות הוועדה. בדו"ח שנתי שהגיש מבקר המדינה יוסף שפירא בשנת 2018 נקבע כי "חלק ניכר מהמלצות הוועדה לא יושמו".[16]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אבי כהן, פרשת רשות המסים: לא רק מצא וזקן, באתר ynet, 2 בינואר 2007
  2. ^ אבי כהן, הוארך בשישה ימים מעצרו של ראש רשות המסים, באתר ynet, 3 בינואר 2007
  3. ^ ארי שביט, עיוור צבעים, באתר הארץ, 29 בינואר 2010
  4. ^ הדר קנה, הוגשו כתבי אישום נגד שמונה מהמעורבים בפרשת רשות המסים, באתר כלכליסט, 9 ביולי 2009
  5. ^ נעמה כהן פרידמן, פרשת רשות המסים: 12 חודשי מאסר לג'קי מצא, באתר ynet, 30 בינואר 2011
  6. ^ אלה לוי-וינריב, ‏פרשת רשות המסים: 5 חודשי מאסר בפועל ליגאל סער, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2011
  7. ^ חן מענית, ‏פרשת רשות המסים: 6 חודשי עבודות שירות לשמואל בוברוב, באתר גלובס, 27 במרץ 2011
  8. ^ 1 2 חן מענית, ‏עבודות שירות לבר זכאי ושטיינמץ בפרשת רשות המסים, באתר גלובס, 21 ביולי 2011
  9. ^ חן מענית, ‏פרשת רשות המסים: 7 חודשי מאסר בפועל ליורם קארשי, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2011
  10. ^ הילה רז, העליון החמיר את עונשו של יורם קארשי: נידון לשנת מאסר בפועל, באתר TheMarker‏, 15 בפברואר 2012
  11. ^ אלה לוי-וינריב, ‏הוחמר עונשו של קובי בן-גור: ירצה 8 חודשי מאסר בפועל, באתר גלובס, 28 ביוני 2012
  12. ^ יובל יועז, ‏פרשת רשות המסים: שולה זקן הורשעה במירמה והפרת אמונים, באתר גלובס, 26 בפברואר 2012
    ת"פ (י-ם) 2949/09 מדינת ישראל נגד שולה זקן, ניתן ב-26 בפברואר 2012
  13. ^ טובה צימוקי, פרקליטת המחוז לשעבר רות דוד סגרה תיק בתוך שלושה ימים: "חשש כבד לטיוח", באתר ynet, 20 בנובמבר 2017
  14. ^ איתמר לוין, הפרקליטות השמידה ראיות בעניין דוד - ואולי אף מחקה קבצי מחשב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 22 בנובמבר 2017
  15. ^ משה ליכטמן וחן מענית, ‏פרשת המכולה המוברחת: האם נתניהו היה מעורב?, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2017
  16. ^ משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור, הטמעת המלצות הוועדה להפקת לקחים בעקבות פרשת רשות המיסים, 22 באוקטובר 2018, עמ' 205