צ'ארלס הסקל

צ'ארלס נתניאל הסקל (באנגלית: Charles Nathaniel Haskell;‏ 13 במרץ 1860 – 5 ביולי 1933) היה עורך דין, איש תעשיית הנפט ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמושל אוקלהומה הראשון מקבלתה של אוקלהומה כמדינה בארצות הברית בנובמבר 1907 ועד ינואר 1911. כנציג בוועידת החוקה של אוקלהומה ב-1906, היה לו תפקיד מכריע בניסוח חוקת אוקלהומה וקבלתה של אוקלהומה כמדינה ה-46 של ארצות הברית. כאיש עסקים בולט בעיר מוסקוגי, הוא סייע לעיר להגדיל את חשיבותה. הוא ייצג את העיר הן כנציג ועידת אוקלהומה של 1906 והוועידה המוקדמת יותר של 1905, שבה נעשה ניסיון בלתי מוצלח ליצור את מדינת סקוייה.

צ'ארלס הסקל
Charles Haskell

צ'ארלס הסקל
לידה	13 במרץ 1860 וסט לייפסיק, אוהיו, ארצות הברית
פטירה	5 ביולי 1933 (בגיל 73) אוקלהומה סיטי, אוקלהומה, ארצות הברית
שם מלא	צ'ארלס נתניאל הסקל
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות גרינהיל, מוסקוגי, אוקלהומה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג	ליליאן גאלופ הסקל
מושל אוקלהומה ה־1 16 בנובמבר 1907 – 9 בינואר 1911 (3 שנים ו־7 שבועות) סגן מושל אוקלהומה ג'ורג' ו. בלאמי → פרנק פרנץ (כמושל טריטוריאלי) לי קרוס ←
חתימה

במהלך ועידת החוקה של אוקלהומה, דחף הסקל להכללת חוק היובש, ולמניעת הכללת זכות הבחירה לנשים בחוקת המדינה. כמושל, הוא היה אחראי להעברת בירת המדינה לאוקלהומה סיטי, להקמת בתי ספר וסוכנויות הממשל המדינתי, לביצוע רפורמות במערכת הכליאה, ולאכיפת חוק היובש. חוקת אוקלהומה אסרה על יותר מכהונה אחת רצופה של המושל בתפקידו. לאחר תום כהונתו ירש את הסקל לי קרוס, והוא שב לעיסוקו בעריכת דין ולפעילות עסקית. הסקל נפטר ב-1933 כתוצאה משבץ מוחי.

ראשית חייו

צ'ארלס הסקל נולד בכפר וסט לייפסיק שבאוהיו לאביו ג'ורג' ר. הסקל, חבתן במקצועו, שנפטר כאשר בנו היה בן שלוש. אמו האלמנה, ג'יין ריבס הסקל, עבדה עבור הכנסייה המתודיסטית המקומות כמצלצלת הפעמונים וכשמשית הכנסייה כדי לפרנס את ששת ילדיה. בגיל עשר החל הסקל לעבוד כנער חווה אצל איכר בשם מילר במחוז פאטנם, אוהיו. הוא חי ועבד שם במשך שמונה שנים עד הגיעו לבגרות. מילר היה מורה בבית הספר, אך להסקל הצעיר לא היה פנאי לבקר בבית הספר בשל עבודתו. תחת זאת, לימדה אותו רעייתו של מילר בבית, ובגיל 17 הוא קיבל תעודת הוראה.

קריירה עסקית

בגיל 18 היה הסקל למורה ולימד במשך שלוש שנים במחוז פטנאם. לאחר מכן למד משפטים בקריאה עצמית כחניך במשרד עורכי דין, הוא עבר את בחינות לשכת עורכי הדין ב-6 בדצמבר 1880. בגיל עשרים הוא היה לעורך דין, והקים את משרדו בכפר אוטווה.

במסגרת עבודתו באוטווה, היה הסקל לאחד מעורכי הדין המצליחים ביותר בכפר שהיה מקום מושב המחוז. הוא גם היה לדמות בולטת במפלגה הדמוקרטית בצפון-מערב אוהיו. ב-1888 החל הסקל לעבוד כקבלן בניין. במשך 16 השנים הבאות הובילה אותו הקריירה העסקית שלו להבנה בתעשייה האמריקאית. במהלך תקופה זו הוא חי במשך חלק מהזמן בניו יורק ובסן אנטוניו.

נישואים ומשפחה

ב-1881 נשא הסקל לאישה את לוסי פומרוי, בת למשפחה מכובדת מאוטווה. לזוג נולדו שני בנים ובת. לוסי הסקל נפטרה ב-1888. ב-1889 נישא הסקל בשנית ללילי אליזבת גאלופ. לזוג נולדו שתי בנות ובן.

המעבר למוסקוגי

בעקבות הבהלה לקרקעות של 1889, העברת החוק לארגונה של טריטוריית אוקלהומה ב-1890, והגירתם ההמונית של המתיישבים הלבנים אליה, עלתה חשיבותה של הטריטוריה ברמה הלאומית. במרץ 1901 עבר הסקל עם משפחתו למוסקוגי, בירתה של אומת המוסקוגי. עם הגיעו למוסקוגי הוא מצא עיירה שמנתה 4,500 תושבים. הוא בנה את בניין העסקים בגובה של חמש קומות הראשון בכפר ובטריטוריית אוקלהומה.

הסקל ארגן את סלילתם של רוב קווי הרכבת שהגיעו למוסקוגי. נאמר שבבעלותו היו 14 בנייני לבנים בעיר. בהשפעתו התפתחה מוסקוגי להיות מרכז של עסקים ותעשייה, ואוכלוסייתה גדלה ליותר מ-20,000 תושבים. הסקל אמר לעיתים קרובות לאחרים שהוא מקווה שמוסקוגי תהפוך ל"עיר המלכה של דרום-המערב".

הקמת אוקלהומה

הסקל הרחיב את השפעתו בפוליטיקה של הטריטוריה האינדיאנית ומשך את תשומת ליבם של מנהיגי אומת המוסקוגי. באותה תקופה דנו האינדיאנים בטריטוריה על הקמת מדינה שתצטרף לארצות הברית ושתיקרא בשם מדינת סקוויה. בני המוסקוגי בחרו בהסקל כנציגם הרשמי לוועידות שהתקיימו באפאולה, אוקלהומה ב-1902 ובמוסקוגי ב-1905, בתור סגן הנשיא של חמשת השבטים המתורבתים. מתוך ששת הנציגים בוועידת מוסקוגי, רק הסקל וויליאם מארי היו הלבנים היחידים. נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט בלם את הניסיון להקים את מדינת סקוויה, שכן הוא התנגד למדינה נוספת שתהייה בפוטנציאל להפוך למדינה בעלת רוב דמוקרטי.

הסקל כתב את רוב חלקיה של חוקת המדינה המוצעת. אף על פי שהוא פעל בפומבי להקמת מדינה נפרדת על בסיס הטריטוריה האינדיאנית, בינו לבין עצמו הוא היה שבע רצון לראות את ההצעה להקמתה של מדינת סקוויה יורדת מעל סדר היום. הסקל האמין שהדבר יאלץ את מנהיגי האינדיאנים להצטרף כמדינה יחד עם טריטוריית אוקלהומה.

הקונגרס של ארצות הברית והנשיא רוזוולט הסכימו שטריטוריית אוקלהומה והטריטוריה האינדיאנית צריכות להשתלב למדינה אחת שתתקבל לאיחוד, מדינת אוקלהומה. לאחר שעבר החוק המתאים בקונגרס ב-1906 נבחר הסקל כנציג בוועידת החוקה, וייצג את המחוז ה-76, שכלל את מוסקוגי. בנסיעה לוועידת החוקה שהתקיימה בגתרי ב-20 בנובמבר 1906, פגש הסקל את ויליאם מארי ואת רוברט ויליאמס. בשל פעילותם בשתי הוועידות, היו הסקל ומארי לידידים לכל ימי חייהם.

בין הנציגים בוועידה בגתרי היו רבים שהשתתפו בוועידת סקוויה. מרכיבים רבים של החוקה המוצעת של המדינה החדשה התבססו על חוקת סקוויה. הסקל היה הבעלים של העיתון New State Tribune, ובאמצעות מאמרי המערכת של העיתון הוא קידם את המרכיבים בחוקה החדשה שהוא היה מעוניין בהם. רבים מהם שולבו בחוקה, במהותם אם לא באופן מפורש. בעוד שמארי שימש כנשיא הוועידה, הכירו הנציגים בכוחו של הסקל. העיתון המקומי Guthrie Report כינה באותה את עת הסקל בכינוי "הכוח שמאחורי כס המלכות".

הסקל נכח ברוב דיוני הוועידה והצביע בהם. הוא דחף להכנסתם של סעיפים שהשפיעו על בעיות העבודה של הטריטוריה ודחק בנציגים לקיים עבודה מאורגנת. הוא גם ניסח דוח לגבולות מחוזות המדינה, הוביל מסע צלב להנהגת חוק יובש במדינה, הציג את ההצעה להנהגת חוקי ג'ים קרואו, כפי שהיה נפוץ בקרב מדינות הדרום כדי להגביל את האפרו-אמריקאים כאזרחים מדרגה שנייה, והסיר מסדר היום של הוועידה את מתן זכות הבחירה לנשים.

הבחירות למשרת המושל

ב-26 במרץ 1907, במהלך הפסקה בדיוני ועידת החוקה לקראת קבלת הנוסח הסופי, קיים הסקל כינוס גדול של המפלגה הדמוקרטית במלון בריידי בטלסה, בו נכחו בין 500 ל-600 מהדמוקרטים המובילים במדינה החדשה. במהלך כינוס זה נפתחו מסעות הבחירות של המועמדים הראשונים לתפקיד מושל המדינה. באותו ערב הציגו ידידיו של הסקל את מועמדותו כמועמד המפלגה הדמוקרטית למשרת המושל. בין המועמדים האפשריים האחרים היו תומאס דוייל מפרי ולי קרוס מארדמור. להסקל, כמו לדמוקרטים הבולטים של התקופה, הייתה תמיכה חזקה בקרב מנהיגי הפועלים והמגזר החקלאי.

הבחירות המקדימות של המפלגה למשרת המושל נקבעו ל-8 ביוני, ודויל וקרוס כבר החלו במסעות הבחירות שלהם. לרשותו של הסקל עמד זמן מועט. במהלך מסע הבחירות שלו, הוא נשא 88 נאומים ב-45 ימים, והגיע לכמעט כל אחד ממחוזות המדינה. המועמדים לתפקיד סגן המושל של כל אחד מהמועמדים פעלו במרץ בבתי הספר המחוזיים והבטיחו את תמיכתה של כל אחת מהקהילות. טבעו של הסקל לעבודה קשה הוביל אותו לזכות במועמדות המפלגה הדמוקרטית. בבחירות המקדימות של המפלגה הוא זכה ברוב של יותר מ-4,000 קולות. מועמד המפלגה הרפובליקנית היה מושל הטריטוריה המכהן פרנק פרנץ.

פרנץ היה בעברו איש רגימנט הפרשים המתנדבים הראשון של ארצות הברית, וידיד של נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט, שמינה אותו לתפקידו. הוא היה מועמד חזק מאוד של המפלגה הרפובליקנית. הסקל אתגר אותו בדיונים פומביים משותפים בכל רחבי המדינה. הם דנו בכל בעיה שנצבה בפני הממשל של המדינה החדשה במהלך מערכת הבחירות.

בנוסף, שני אישים בולטים ברמה הלאומית נאמו בכמה מקומות: המועמד הרפובליקני לנשיאות ויליאם הווארד טאפט, ומועמד הדמוקרטים ויליאם ג'נינגס ברייאן. נראה שחוסר שביעות רצונו של טאפט מהחוקה המוצעת של אוקלהומה והמלצתו שהתושבים יצביעו נגדה הגדילו את היקף התמיכה בדמוקרטים. בבחירות הכלליות למשרת המושל, שהתקיימו ב-17 בספטמבר, ניצח הסקל בהפרש של יותר מ-30,000 קולות. באותו היום אישרו המצביעים גם את חוקת אוקלהומה.

מושל אוקלהומה

ב-16 בנובמבר 1907, חמש דקות לאחר שנודע שאוקלהומה הייתה באופן רשמי למדינה בארצות הברית, ניהל עורך העיתון Guthrie Leader, לסלי ג. ניבלק את טקס ההשבעה של הסקל כמושל אוקלהומה. הטקס נערך באופן פרטי בחדר המלון של הסקל בנוכחות משפחתו הקרובה, הסנאטור הנבחר רוברט לתהאם אוון, ותומאס אוון ממוסקוגי, המנהל הפוליטי לשעבר של הסקל. נאום ההשבעה של הסקל בגתרי, נישא על המדרגות הדרומיות של ספריית קרנגי, ועד מהרה הוא בלט ברמה הלאומית.

עם ייסודה של המדינה עלה גם כוחם של ידידיו הוותיקים של הסקל, ויליאם מארי ורוברט ויליאמס, כשמארי נבחר כיושב ראש הראשון של בית הנבחרים של אוקלהומה, ויליאמס מונה על ידי הסקל כנשיא הראשון של בית המשפט העליון של המדינה. הסקל קבע תקדים לשימוש בסמכות הרשות המבצעת.

במהלך המושב הראשון של בית הנבחרים של אוקלהומה, העביר הסקל הודעה על הקמת ועדה שהייתה אחראית על שליחת הודעה לקונגרס של ארצות הברית: תיקון חוקת ארצות הברית שעל פיו ייבחרו חברי הסנאט של ארצות הברית בהצבעה ישרה על ידי ציבור הבוחרים. אף על פי שמהלך זה לא יצא אל הפועל אלא רק לאחר סיום כהונתו של הסקל, מאמציו, כמו פעולתם של מנהיגי העידן הפרוגרסיבי, הובילו לקבלתו של התיקון ה-17 לחוקת ארצות הברית ב-1912.

אף על פי שגתרי הייתה הבירה הרשמית של אוקלהומה. הפעיל הסקל את הממשל שלו באוקלהומה סיטי. עד מהרה צמחה אוקלהומה סיטי בהיקף התעשייה שבה ובהיותה עיר חשובה, ואוכלוסייתה גדלה ל-64,000 תושבים, ובכך האפילה על העיר הקטנה יותר גתרי, ששכנה לא הרחק מאוקלהומה סיטי הצומחת. הסקל הוביל באופן אישי את העברת בירת המדינה מגתרי לאוקלהומה סיטי. ראשית, הוא העביר את החותם הגדול של המדינה ואת החוקה. עד מהרה כל פעולות הממשלה עברו לאוקלהומה סיטי.

במושב הראשון של בית הנבחרים, בהנהגתו של הסקל, אימצה אוקלהומה חוקים לפיקוח על מערכת הבנקאות במדינה, החליטה על רפורמות במערכת הכליאה הישנה של הטריטוריה, והגנה על הציבור מפני חברות הרכבות, שירותים ציבוריים, קרטלים ומונופולים שינצלו אותם. הסקל גם יזם קבלת חוק להבטחת פקדונות במקרה של קריסת בנקים, חוק שהיה ציון דרך חשוב ברמה הלאומית. הוא גם אכף בנוקשות את חוק היובש. אף על פי שהוא דבק בעקרונות הפרוגרסיביים בכל הזדמנות, כמו חוק עבודת הילדים, חוקי הפיקוח על בתי החרושת, כללי הבטיחות למכרות, חוקי הבריאות וההיגיינה, ואחריות המעסיק כלפי עובדיו, תוכנית החקיקה של הסקל כללה גם את חוקי ג'ים קרואו של אוקלהומה. פעולותיו המשמעותיות האחרות של הסקל בעת כהונתו כמושל כללו את הקמת הסקר הגאולוגי של אוקלהומה , בית הספר לעיוורים של אוקלהומה , קולג' הנשים של אוקלהומה ומחלקת הבריאות של מדינת אוקלהומה. בנוסף, הוא סייע להקמת בית המשפט לעתירות פליליות של אוקלהומה ב-1908, ובחר את השופטים הראשונים של בית משפט זה.

טרם קבלתה של אוקלהומה כמדינה, נכלאו אסירים שהורשעו בפשעים בתחומי טריטוריית אוקלהומה בקנזס. המפקחת על מוסדות הרווחה ובתי הכלא של אוקלהומה, קייט ברנרד, שהייתה האישה הראשונה באוקלהומה שכיהנה כפקידת ממשל, ביקרה בבתי הכלא בקנזס ודיווחה להסקל על התנאים הקשים שם. בתגובה לכך, דחף הסקל ב-1908 לקבלת חוק בבית הנבחרים של המדינה להעברת 50 אסירים מאוקלהומה שהיו אסורים במתקן הכליאה של קנזס בלנסינג למקאלסטר שבאוקלהומה. כאשר העבירו כוחות המיליציה של אוקלהומה את האסירים למקאלסטר, הם לא מצאו שם שום כלא. בפיקוח צבאי, בנו האסירים את בית הכלא המדינתי, הראשון באוקלהומה, שעדיין בשימוש עד היום. חיילי המיליציה שיכנו את האסירים במאהל והוסמכו על ידי הסקל להרוג כל אסיר שינסה להימלט.

במושב השני של בית הנבחרים התקבל "סעיף הסבא" (Grandfather clause) על ידי מנהיגי הדמוקרטים במדינה, שלמעשה הדיר את האפרו-אמריקאים מהצבעה בבחירות. ב-11 ביוני 1910 התגשם חלומו של הסקל ואוקלהומה סיטי הייתה לבירת המדינה.

במשך כל תקופת כהונתו כמושל, לא יוחסו להסקל שחיתויות. בדיונים שהוא ניהל הוא התעלם מנאומים מליציים ותחת זאת הוא הציג עובדות, נתונים סטטיסטיים ומספרים, תוך שימוש בשנינותו ובחוש ההומור שלו להדגשת הנקודות אליהן הוא חתר.

ב-1911 סיים הסקל את כהונתו כמושל. לי קרוס, שהתחרה נגדו בבחירות המקדימות של המפלגה ב-1907, הושבע כמושל השני של אוקלהומה. ב-1912 התמודד הסקל ללא הצלחה מול הסנאטור המכהן רוברט לתהאם אוון על המושב בסנאט של ארצות הברית.

פוליטיקה ארצית

מעבר להיותו דמות בולטת בפוליטיקה של אוקלהומה, שורשיו הפרוגרסיבים של הסקל ואופיו הפופוליסטי הקנו לו השפעה ברמה הארצית. ב-1908 עמד הסקל בראש המשלחת של אוקלהומה לוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית שהתקיימה בדנוור, ובמשך כמה חודשים הוא היה הגזבר של ועדת מסע הבחירות של המפלגה. הוא היה דוברו של ויליאם ג'נינגס ברייאן בכתיבת המצע של הוועידה. ב-1920 הוא עמד שוב בראש המשלחת של אוקלהומה לוועידה הארצית של המפלגה, שהפעם התקיימה בסן פרנסיסקו, ושם הוא הביע את מחויבותו לפעול למען מועמדותו של הסנאטור רוברט לתהאם אוון לנשיאות ארצות הברית. הסקל היה ראש המשלחת של אוקלהומה עוד פעמיים נוספות: בוועידת המפלגה שהתקיימה ביוסטון ב-1928, ובוועידה שהתקיימה בשיקגו ב-1932.

בכל אחת מהוועידות בהן השתתף הוא הוקיע בנאומיו ובמאמריו שהופיעו בעיתונות את ההבנה הקרובה שלו על עשירי אמריקה ואת השימוש המושחת שלהם בכספי הציבור לטובת האינטרס האישי המושחת שלהם.

שנותיו האחרונות, מותו והנצחתו

לאחר תום כהונתו כמושל, נכנס הסקל לעסקי הנפט, תחום שבו הוא יישאר עד יומו האחרון. ב-1933 לקה הסקל בשבץ מוחי, ממנו הוא לא החלים.

צ'ארלס הסקל נפטר ב-5 ביולי 1933, בגיל 73, במלון סקריווין שבאוקלהומה סיטי כתוצאה מדלקת ריאות לאחר שיום קודם לכן איבד את הכרתו. הוא נטמן בבית הקברות גרינהיל שבמוסקוגי.

על שמו נקראו בתי ספר בערים אדמונד וברוקן ארו שבאוקלהומה. על שמו נקראו גם העיירה הסקל ומחוז הסקל שבאוקלהומה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס הסקל בוויקישיתוף

• צ'ארלס הסקל באתר האגודה ההיסטורית של אוקלהומה (באנגלית)
• צ'ארלס הסקל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)