מגדל העמק

מגדל העמק
	בניין העירייה במגדל העמק
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	אלי ברדה
גובה ממוצע	‎212 מטר
תאריך ייסוד	1953
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לאמצע 2021 (אומדן)
- אוכלוסייה	25,914 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	79
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.3% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,962 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	73
תחום שיפוט	8,750 דונם
- דירוג שטח שיפוט	143
	(למפת הכרמל רגילה) מגדל העמק32°40′41″N 35°14′36″E / 32.6780193999794°N 35.2432518455981°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2017	4 מתוך 10
מדד ג'יני; לשנת 2018	0.3976
- דירוג מדד ג'יני	186
לאום ודת
	יהודים: 89.2%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 10.8%;
	יהודים: 89.2%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 10.8%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.7%
גילאי 5 - 9	8.1%
גילאי 10 - 14	7.8%
גילאי 15 - 19	8.5%
גילאי 20 - 29	13.4%
גילאי 30 - 44	17.6%
גילאי 45 - 59	15.9%
גילאי 60 - 64	5.6%
גילאי 65 ומעלה	14.5%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך
סה"כ בתי ספר	26
– יסודיים	13
– על-יסודיים	15
תלמידים	5,630
– יסודי	3,118
– על-יסודי	2,512
מספר כיתות	268
ממוצע תלמידים לכיתה	23.5
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
	פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
	http://www.migdal-haemeq.muni.il

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת.

סמל העיר בעיצוב שהיה בשימוש עד לראשית העשור השלישי של המאה ה-21

כיכר הכניסה למגדל העמק. הפסל הוא ישראל פרימו

המגדל במגדל העמק שבראשו הייתה אמורה להיות "מסעדה מסתובבת"

בית עלמין של מגדל העמק (כניסה ראשית)

שםעריכה

בחודשיו הראשונים נקרא היישוב מוג'דל כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם^[3]. במקורות חז"ל נזכרת עיירה בשם מגדל צבעייא אשר שכנה ליד העיירה התלמודית מהלול (נהלל המקראית), הסמוכה לעיר^[4]. ראש מועצת האזור הציע לקרוא למקום "מגדל חיים" על שם נשיא המדינה שנפטר, חיים ויצמן^[5], אולם הבקשה נדחתה כי כבר היו מקומות שנקראו על שמו. ועדת השמות הממשלתית בחרה את השם "מגדל העמק"^[6] כהצעת נשיא המדינה אז יצחק בן-צבי. שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל^[7]. השם מגדל גם מרמז למיקומו הטופוגרפי על גבעה נישאה^[8].

היסטוריהעריכה

מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בקרבת הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל במסגרת מדיניות הממשלה לפיזור האוכלוסייה ויהוד הגליל. ראשוני התושבים היו עולים מהמעברות שמרון ורמת ישי וכן יוצאי מנצ'וריה, חרבין, מגדן וטיינג'ין, שזכו לכינוי "הסינים".

מאוחר יותר הפכה מגדל העמק לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988. בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות בחלקה הצפוני. כדי לאפשר את שילובן בעיר הועתק קטע כביש 75 (טבעון-נצרת), שעבר בתוך היישוב, צפונה.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לאמצע 2021 (אומדן), מתגוררים במגדל העמק 25,914 תושבים (מקום 79 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, למגדל העמק דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 64.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 6,998 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).^[9]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונותעריכה

גן ישראל
יסמין
יערת העמק
יפה נוף
מגדל אור
מצפה העמק
נוף העמק
פנינת העמק
יד לבנים
קריית רבין
רמת אשכול
רמת בלפור
רסקו
שכונת שלום
קריית חינוך
חימר
פנחס ספיר
מערבית
נחל צבי

תשי"ג
תימורים
זבולון
קדש

תעשייהעריכה

בעיר שלושה אזורי תעשייה:

אזור התעשייה הצפוני רמת גבריאל מיועד בעיקר לתעשיית היי טק. מועסקים בו כ-4,000 עובדים.
אזור התעשייה הדרומי מעלה מיכאל - מיועד לתעשייה זעירה ולשירותים נלווים ומועסקים בו כ-1500 עובדים.
פארק תעשיות שגיא 2000 - אזור חדש דרומית לצומת כפר ברוך על כביש 73. אזור זה משותף לעיריית מגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל. מסילת העמק - מסילת הרכבת מחיפה לבית שאן, עוברת בסמוך לו.

מפעלי תעשייה בולטים בעיר הם פלקס ישראל, נילית, האמה וטאואר-ג'אז.

בעיר ישנם 22 גני ילדים ממלכתיים, ארבעה גנים ממלכתיים-דתיים, ו-21 גנים עצמאיים. החינוך היסודי בה כולל ארבעה בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי אחד, בית ספר אחד לחינוך מיוחד ובתי ספר חרדיים. בחינוך העל-יסודי יש שתי חטיבות ביניים ובית ספר תיכון המקיף "אורט רוגוזין". בנוסף להם יש גם ישיבות ובניהם ישיבת חב"ד תומכי תמימים ישיבת נחלת ישראל וכוללים. בנוסף הוקמה בעיר גם אולפנת תפארת, אולפנה לבנות של מוסדות נחלת ישראל.

בעיר ממוקם מרכזה של רשת החינוך הארצית "מגדל אור", שהוקמה על ידי הרב יצחק דוד גרוסמן רב העיר.

תרבות ופנאיעריכה

מצפה ה-73 לזכר חללי אסון המסוקים ב-1997

כיכר הספרים במגדל העמק. בה נמצא הפסל "מילה בסלע" של האמן דני קדם. ברקע המרכז למוזיקה ולמחול על שם ד"ר ברנרד הלר

בעיר קיימים מתנ"ס, היכל תיאטרון ומרכז מוזיקה ומחול. פעילויות תרבות נערכות גם בבית ”יד לבנים” שנפתח בשנת 2000. במגדל העמק פועלות להקת מחול, חבורת זמר מבני היישוב וחוג לריקודים סלוניים שזכה מספר פעמים באליפות הארץ.

בצפון העיר שוכן הפארק העירוני רבין. הפארק משתרע על שטח של 35 דונם והוקם ע”י הקק”ל והעירייה בשנת 2006. בדרום-מזרח העיר שוכן יער בלפור המשתרע על שטח של 4,300 דונם. מסלול אופניים מעגלי באורך של 15 קילומטרים מקיף את העיר. בין שכונת פנינת העמק לשכונת יערת העמק, נמצא פארק עתיקות. בפארק 15 גתות ששימשו לייצור תירוש וכן מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית ומערכות קבורה.

בספורט מייצגת את העיר קבוצת כדורסל הפועל נעם בליגה הארצית בכדורסל. בכדורגל מייצגת את העיר הפועל מגדל העמק בליגה.

החל משנת 2018 פועלת בעיר קומונה מטעם תנועת הנוער שלך האחוד החקלאי. השנה (2018) היו בקומונה חמישה גרעינרים בשנת שירות שפעלו במסגרות שונות בעיר ובניהן יערת העמק, יגאל אלון, מרכז הנוער "אחים" ומועדון קידום נוער.

תחבורה בין-עירונית מרוכזת במסוף מגדל העמק.

ראשי המועצה והעירעריכה

1957 - 1953: נאג'י קוויטי, יושב ראש המועצה הממונה מטעם משרד הפנים .
1959 - 1957: אברהם זלוסצר (בן שמעון), ממובילי הקמת היישוב מטעם המוסדות המיישבים, ראש הוועד הנבחר הראשון, שימש לאורך שנים רבות סגן ומ"מ ראש המועצה.
1977 - 1959: צבי אלדרוטי, ראש המועצה הראשון
1978 - 1977: יעקב טולדנו
1998 - 1978: שאול עמור. משנת 1988 - ראש העיר
1998 - מכהן: אלי ברדה

סמל העירעריכה

הסמל כולל את המוטיבים הבאים:

ענף עץ זית - מסמל את עצי הזית הרבים הגדלים באזור.
גלגל שיניים - מסמל את התפתחות התעשייה בעיר וחשיבותה הכלכלית.
שדה חרוש - מסמל את החקלאות בעמק יזרעאל.
בית בצלע ההר - מסמל את אופי הבניה של העיר על צלע ההר.

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא מגדל העמק בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מגדל העמק

פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס

טוביה כרמל, במגדל העמק? - "הכל בסדר", מעריב, 18 באוגוסט 1966
יערה שאלתיאל, ערן חמו, נירית קורן-לורנס ונמרוד גצוב, מגדל העמק: "אימוץ אתר" - הכשרת פארק ארכאולוגי, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2007
מפת אזור נצרת ומגדל העמק, 1958 (הדפסת 1959) (צפונית מזרחית למגדל העמק מסומן הכפר הנטוש אל מג'ידל), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

הערות שולייםעריכה

^ ¹ ² אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
^ יישובי עולים חדשים בגליל, שערים, 16 בדצמבר 1952
^ תלמוד ירושלמי, מעשר שני, פ"ה ה"ב.
^ ישוב חדש במבואות נצרת, דבר, 23 בינואר 1953
^ החגיגות בעמק יזרעאל, דבר, 21 באפריל 1953
^ הסבר על שם העיר על פי האקדמיה ללשון
^ בעמק ובגליל, על המשמר, 26 בספטמבר 1965
^ פרופיל מגדל העמק באתר הלמ"ס

ראשי עיריית מגדל העמק

כמועצה מקומית	נאג'י קוויטי (מועצה ממונה)	אברהם זלוסצר (מועצה ממונה)	צבי אלדרוטי	יעקב טולדנו	שאול עמור
כמועצה מקומית	1957 - 1953	1959 – 1957	1977 - 1959	1978 - 1977	1988 - 1978

כעירייה	שאול עמור	אלי ברדה
כעירייה	1998 - 1988	מכהן - 1998

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.

[STAT-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019

[3] יישובי עולים חדשים בגליל, שערים, 16 בדצמבר 1952

[4] תלמוד ירושלמי, מעשר שני, פ"ה ה"ב.

[5] ישוב חדש במבואות נצרת, דבר, 23 בינואר 1953

[6] החגיגות בעמק יזרעאל, דבר, 21 באפריל 1953

[7] הסבר על שם העיר על פי האקדמיה ללשון

[8] בעמק ובגליל, על המשמר, 26 בספטמבר 1965

[9] פרופיל מגדל העמק באתר הלמ"ס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]