מגדל העמק

מגדל העמק
	בניין העירייה במגדל העמק
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	אלי ברדה
גובה ממוצע	‎212 מטר
תאריך ייסוד	1953
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2023 (אומדן)
- אוכלוסייה	27,053 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	82
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.6% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	3,110 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	71
תחום שיפוט	8,700 דונם
- דירוג ארצי	143
	(למפת הכרמל רגילה) מגדל העמק32°40′41″N 35°14′36″E / 32.6780193999794°N 35.2432518455981°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	5 מתוך 10
- דירוג ארצי	157
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3785
- דירוג ארצי	186
לאום ודת
	יהודים: 88.8%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 11.2%;
	יהודים: 88.8%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 11.2%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.6%
גילאי 5 - 9	8.3%
גילאי 10 - 14	7.6%
גילאי 15 - 19	8.4%
גילאי 20 - 29	13.3%
גילאי 30 - 44	17.5%
גילאי 45 - 59	15.8%
גילאי 60 - 64	5.2%
גילאי 65 ומעלה	15.3%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	26
– יסודיים	13
– על-יסודיים	15
תלמידים	5,586
– יסודי	3,172
– על-יסודי	2,414
מספר כיתות	271
ממוצע תלמידים לכיתה	23.3
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	http://www.migdal-haemeq.muni.il

ערך זה עוסק בעיר במחוז הצפון. אם התכוונתם למגדל המים של מגדל העמק, ראו מגדל המים (מגדל העמק).

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת.

שםעריכה

בחודשיו הראשונים נקרא היישוב מוג'דל כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם^[4]. ראש מועצת האזור הציע לקרוא למקום "מגדל חיים" על שם נשיא המדינה שנפטר, חיים ויצמן^[5], אולם הבקשה נדחתה כי כבר היו מקומות שנקראו על שמו. ועדת השמות הממשלתית בחרה את השם "מגדל העמק"^[6] כהצעת נשיא המדינה אז יצחק בן-צבי. שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל^[7]. השם מגדל גם מרמז למיקומו הטופוגרפי על גבעה נישאה^[8].

היסטוריהעריכה

מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בשטח הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל, שתושביו ברחו לנצרת בעת שנכבש בזמן מלחמת השחרור^[9]. הכפר הוכרז כנכסי נפקדים ועבר לחזקת רשות הפיתוח^[10]. חלק מתושבי הכפר היו נוצרים קתולים ובעת שהוקם ביקש נציג הכס הקדוש שיותר להם לחזור לכפר, אך הוא נענה בסרוב^[11]. היישוב הוקם במסגרת מדיניות הממשלה לפיזור האוכלוסייה ויהוד הגליל. ראשוני התושבים היו עולים מהמעברות שמרון ורמת ישי וכן יוצאי מנצ'וריה, חרבין, מגדן וטיינג'ין^[12].

מאוחר יותר הפכה מגדל העמק לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988.

בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות בחלקה הצפוני. באותה עת הועתק קטע כביש 75 (טבעון-נצרת), שעבר בתוך היישוב, צפונה כדי להסיט את התנועה הבינעירונית אל מחוץ לעיר. בשנת 1993, בתקופת ממשלת רבין השנייה, הוכרזה מגדל העמק אזור עדיפות לאומית ועקב כך זכתה לסיוע, מענקים, הטבות מס ותמריצים שונים, כדי למשוך אליה תושבים ויזמים^[13]. מעמד אזור העדיפות הלאומית של מגדל העמק חודש אחר כך מספר פעמים^[14].

הרחבת העירעריכה

בינואר 2012 ועדת גבולות שהקים משרד הפנים בראשות פרופסור ערן רזין, בעקבות סכסוך גבולות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל, עיריית מגדל העמק וכפר יפיע, החלטה שכ־1,100 דונם יעברו משטחי קיבוץ כפר החורש שבמועצה האזורית עמק יזרעאל לשטחה המוניציפלי של מגדל העמק. זאת לטובת הקמת שכונת ענק בת 4,500 יחידות דיור^[15]. במקביל באותה עת הוחל בתכנון תוכנית מתאר חדשה לעיר שתכפיל את מספר התושבים מכ-25,000 ל-50,000^[16].

בדצמבר 2016 אושרה תוכנית להקמת שכונה חדשה בעיר, המשתרעת על שטח של כ-1,400 דונם, שתכלול כ-4,500 יח"ד^[17]. השכונה החדשה, שכונת "שריד" ממוקמת מדרום מערב לשכונת "מצפה העמק"^[18], חלק מהשכונה הוקם במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן"^[19]. בנובמבר 2017 נחתם הסכם גג לבניית כ-6,000 יחידות בעיר^[20]. ביוני 2018 הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז הצפון אישרה להפקדה את התכנית להקמת השכונה החדשה, על השטחים שסופחו לעיר מצפון מערב^[21]. בפברואר 2019 החלה הקמת השכונה בשם "קריית בגין"^[22].

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2023 (אומדן), מתגוררים במגדל העמק 27,053 תושבים (מקום 82 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 69.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,998 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[23]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונותעריכה

גן ישראל
יסמין
יערת העמק
יפה נוף
מגדל אור
מצפה העמק
נוף העמק
פנינת העמק
יד לבנים
קריית רבין
רמת אשכול
רמת בלפור
רסקו
שכונת שלום
קריית חינוך
חימר
פנחס ספיר
מערבית
נחל צבי

תשי"ג
תימורים
זבולון
קדש

כלכלה ותחבורהעריכה

תעשייהעריכה

בעיר שלושה אזורי תעשייה:

אזור התעשייה הצפוני רמת גבריאל מיועד בעיקר לתעשיית היי טק. מועסקים בו כ-4,000 עובדים.
אזור התעשייה הדרומי מעלה מיכאל - מיועד לתעשייה זעירה ולשירותים נלווים ומועסקים בו כ-1500 עובדים.
פארק תעשיות שגיא 2000 - אזור חדש דרומית לצומת כפר ברוך על כביש 73. אזור זה משותף לעיריית מגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל.

מפעלי תעשייה בולטים בעיר הם סנפרוסט^[24], נילית, מפעלי חמצן וארגון^[25], KLA^[26], האמה וטאואר-ג'אז.

תחבורהעריכה

במרכז העיר ממוקם במסוף מגדל העמק ממנו יוצאים קווי אוטובוס עירוניים ובינעירוניים.

ב-29 באוגוסט 2016 נחנכה תחנת הרכבת מגדל העמק – כפר ברוך על מסילת העמק מחיפה לבית שאן^[27], והשירות לציבור החל בה ב-16 באוקטובר 2016^[28].

חינוךעריכה

בעיר ישנם 22 גני ילדים ממלכתיים, ארבעה גנים ממלכתיים-דתיים, ו-21 גנים עצמאיים. החינוך היסודי בה כולל ארבעה בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי אחד, בית ספר אחד לחינוך מיוחד ובתי ספר חרדיים. בחינוך העל-יסודי יש שתי חטיבות ביניים ובית ספר תיכון המקיף "אורט רוגוזין". בנוסף להם יש גם ישיבות ובניהם ישיבת חב"ד תומכי תמימים ישיבת נחלת ישראל וכוללים. בנוסף הוקמה בעיר גם אולפנת תפארת, אולפנה לבנות של מוסדות נחלת ישראל. הרשות זכתה פעמיים בפרס החינוך הארצי בשנת 2009 ובשנת 2021.

תרבות ופנאיעריכה

מצפה ה-73 לזכר חללי אסון המסוקים ב-1997

כיכר הספרים במגדל העמק. בה נמצא הפסל "מילה בסלע" של האמן דני קדם. ברקע המרכז למוזיקה ולמחול על שם ד"ר ברנרד הלר

בעיר קיימים מתנ"ס, היכל תיאטרון ומרכז מוזיקה ומחול. פעילויות תרבות נערכות גם בבית ”יד לבנים” שנפתח בשנת 2000. במגדל העמק פועלות להקת מחול, חבורת זמר מבני היישוב וחוג לריקודים סלוניים שזכה מספר פעמים באליפות הארץ.

בצפון העיר שוכן הפארק העירוני רבין. הפארק משתרע על שטח של 35 דונם והוקם ע”י הקק”ל והעירייה בשנת 2006. בדרום-מזרח העיר שוכן יער בלפור המשתרע על שטח של 4,300 דונם. מסלול אופניים מעגלי באורך של 15 קילומטרים מקיף את העיר. בין שכונת פנינת העמק לשכונת יערת העמק, נמצא פארק עתיקות. בפארק 15 גתות ששימשו לייצור תירוש וכן מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית ומערכות קבורה.

בספורט מייצגת את העיר קבוצת כדורסל הפועל נעם בליגה הארצית בכדורסל. בכדורגל מייצגת את העיר הפועל מגדל העמק בליגה.

בעיר פועל קיבוץ מחנכים של תנועת המחנות העולים ומספר מועדוני נוער וילדים ביניהם: מועדון הקוביה, בית שוקו, תימורים ומרכז מוזיקה.

ראשי המועצה והעירעריכה

1957 - 1953: נאג'י קוויטי, יושב ראש המועצה הממונה מטעם משרד הפנים .
1959 - 1957: אברהם זלוסצר (בן שמעון), ממובילי הקמת היישוב מטעם המוסדות המיישבים, ראש הוועד הנבחר הראשון, שימש לאורך שנים רבות סגן ומ"מ ראש המועצה.
1977 - 1959: צבי אלדרוטי, ראש המועצה הראשון
1978 - 1977: יעקב טולדנו
1998 - 1978: שאול עמור. משנת 1988 - ראש העיר
1998 - מכהן: אלי ברדה

סמל העירעריכה

הסמל כולל את המוטיבים הבאים:

ענף עץ זית - מסמל את עצי הזית הרבים הגדלים באזור.
גלגל שיניים - מסמל את התפתחות התעשייה בעיר וחשיבותה הכלכלית.
שדה חרוש - מסמל את החקלאות בעמק יזרעאל.
בית בצלע ההר - מסמל את אופי הבניה של העיר על צלע ההר.

הישגים בתחום ההתנדבות העירוניתעריכה

בעיר מערך מתנדבים גדול, הזוכה להערכה ולפרסים, מהם:

מגן שר הרווחה
2017 אות קהילה מתנדבת
מאי 2022 אות 'עשות משפט ואהבת חסד'^[29]

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא מגדל העמק בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מגדל העמק

פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

טוביה כרמל, במגדל העמק? - "הכל בסדר", מעריב, 18 באוגוסט 1966
יערה שאלתיאל, ערן חמו, נירית קורן-לורנס ונמרוד גצוב, מגדל העמק: "אימוץ אתר" - הכשרת פארק ארכאולוגי, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2007
מפת אזור נצרת ומגדל העמק, 1958 (הדפסת 1959) (צפונית מזרחית למגדל העמק מסומן הכפר הנטוש אל מג'ידל), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
מגדל העמק (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שולייםעריכה

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ יישובי עולים חדשים בגליל, שערים, 16 בדצמבר 1952
^ ישוב חדש במבואות נצרת, דבר, 23 בינואר 1953
^ החגיגות בעמק יזרעאל, דבר, 21 באפריל 1953
^ הסבר על שם העיר על פי האקדמיה ללשון
^ בעמק ובגליל, על המשמר, 26 בספטמבר 1965
^ פניית תושבי מג'דל היושבים בנצרת, על המשמר, 29 בספטמבר 1948
^ י. ושיץ, לעג לרש, על המשמר, 13 בספטמבר 1949
^ רפאל בשן, נציג הוותיקן בישראל תובע להחזיר קרקעות ערביי מוג'ידל, מעריב, 2 באוקטובר 1953
^ מעברות סופחו למועצות מקומיות, הארץ, 26 ביולי 1954
^ השינויים במפת איזורי העדיפות הלאומית, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1997
^ ספיר פרץ, ‏איזורי התעשייה יוקנעם, מגדל העמק ונהריה - הפכו איזורי עדיפות לאומית א' קבועים, באתר גלובס, 15 ביולי 2002
^ שירלי ששון-עזר, אחרי 16 שנה: שטחי עמק יזרעאל יעברו למגדל העמק לבניית דירות, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2012
^ תוכנית 221-0201715 מגדל העמק
^ אלפי אליהו שאולי, ‏לאחר הרכבת, הגיעו הדירות: ייבנו 1,800 יח"ד במגדל העמק, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2016
^ אריאל רוזנברג, ‏מגדל העמק: נמכרה הדירה האחרונה במצפה העמק, באתר גלובס, 6 ביולי 2008
^ טל תפוחי, ‏"מחיר למשתכן" במגדל העמק: רווח יזמי של 10% בלבד, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2016
אורי חודי, ‏מחיר למשתכן: נסגרו מכרזים בדימונה ובמגדל העמק, באתר גלובס, 8 במרץ 2018
^ עמר כהן, ‏דיור / מגדל העמק: הסכם לבניית כ-6,000 יחידות דיור בכמיליארד שקלים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בנובמבר 2017
גילי מלניצקי, "דירות יעלו 700-640 אלף שקל": כחלון הציג את הסכם הגג למגדל העמק, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2017
^ מגדילים, לראשונה: מגדל העמק תבנה שכונה על אדמות עמק יזרעאל, Magdilim, ‏2 ביוני 2018
^ ורד לוי, מגדל העמק: השכונה החדשה 'קריית בגין' עולה על הקרקע, באתר mynet‏ העמק, 13 בפברואר 2019
דוד ורטהיים‏, מדור חדש: שכונת התקווה. איפה מסתתרת הבוננזה הבאה?, באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2021
^ פרופיל מגדל העמק באתר הלמ"ס
^ גולן פרידנפלד, ‏סנפרוסט רוכשת קרקעות במגדל העמק בהיקף 41 מיליון שקל, באתר גלובס, 6 ביולי 2005
שני אשכנזי, ‏חשד לדליפת אמוניה במפעל סנפרוסט במגדל העמק; 100 עובדים פונו, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2020
^ יורם גביזון, קרן פימי מכרה את הבעלות המלאה במפעלי חמצן וארגון תמורת 575 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2020
^ יניב הלפרין, ‏KLA ישראל תגייס כ-150 עובדים חדשים השנה, באתר "אנשים ומחשבים"
^ אורן דורי, רכבת העמק עלתה על הפסים: תיפתח רשמית בנובמבר, באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2016
^ 64 שנים אחרי שנסגרה: רכבת העמק שוב נוסעת על המסילה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2016
^ מגדל העמק זוכה בפרס ערכי ויוקרתי: "אות עשות משפט חסד", באתר בלינקר, ‏2022-03-08

ראשי עיריית מגדל העמק

כמועצה מקומית	נאג'י קוויטי (מועצה ממונה)	אברהם זלוסצר (מועצה ממונה)	צבי אלדרוטי	יעקב טולדנו	שאול עמור
כמועצה מקומית	1957 - 1953	1959 – 1957	1977 - 1959	1978 - 1977	1988 - 1978

כעירייה	שאול עמור	אלי ברדה
כעירייה	1998 - 1988	מכהן - 1998

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.

[STAT-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021

[ESHKOL-3] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[4] יישובי עולים חדשים בגליל, שערים, 16 בדצמבר 1952

[5] ישוב חדש במבואות נצרת, דבר, 23 בינואר 1953

[6] החגיגות בעמק יזרעאל, דבר, 21 באפריל 1953

[7] הסבר על שם העיר על פי האקדמיה ללשון

[8] בעמק ובגליל, על המשמר, 26 בספטמבר 1965

[9] פניית תושבי מג'דל היושבים בנצרת, על המשמר, 29 בספטמבר 1948

[10] י. ושיץ, לעג לרש, על המשמר, 13 בספטמבר 1949

[11] רפאל בשן, נציג הוותיקן בישראל תובע להחזיר קרקעות ערביי מוג'ידל, מעריב, 2 באוקטובר 1953

[12] מעברות סופחו למועצות מקומיות, הארץ, 26 ביולי 1954

[13] השינויים במפת איזורי העדיפות הלאומית, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1997

[14] ספיר פרץ, ‏איזורי התעשייה יוקנעם, מגדל העמק ונהריה - הפכו איזורי עדיפות לאומית א' קבועים, באתר גלובס, 15 ביולי 2002

[15] שירלי ששון-עזר, אחרי 16 שנה: שטחי עמק יזרעאל יעברו למגדל העמק לבניית דירות, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2012

[16] תוכנית 221-0201715 מגדל העמק

[17] אלפי אליהו שאולי, ‏לאחר הרכבת, הגיעו הדירות: ייבנו 1,800 יח"ד במגדל העמק, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2016

[18] אריאל רוזנברג, ‏מגדל העמק: נמכרה הדירה האחרונה במצפה העמק, באתר גלובס, 6 ביולי 2008

[19] טל תפוחי, ‏"מחיר למשתכן" במגדל העמק: רווח יזמי של 10% בלבד, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2016
אורי חודי, ‏מחיר למשתכן: נסגרו מכרזים בדימונה ובמגדל העמק, באתר גלובס, 8 במרץ 2018

[20] עמר כהן, ‏דיור / מגדל העמק: הסכם לבניית כ-6,000 יחידות דיור בכמיליארד שקלים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בנובמבר 2017
גילי מלניצקי, "דירות יעלו 700-640 אלף שקל": כחלון הציג את הסכם הגג למגדל העמק, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2017

[21] מגדילים, לראשונה: מגדל העמק תבנה שכונה על אדמות עמק יזרעאל, Magdilim, ‏2 ביוני 2018

[22] ורד לוי, מגדל העמק: השכונה החדשה 'קריית בגין' עולה על הקרקע, באתר mynet‏ העמק, 13 בפברואר 2019
דוד ורטהיים‏, מדור חדש: שכונת התקווה. איפה מסתתרת הבוננזה הבאה?, באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2021

[23] פרופיל מגדל העמק באתר הלמ"ס

[24] גולן פרידנפלד, ‏סנפרוסט רוכשת קרקעות במגדל העמק בהיקף 41 מיליון שקל, באתר גלובס, 6 ביולי 2005
שני אשכנזי, ‏חשד לדליפת אמוניה במפעל סנפרוסט במגדל העמק; 100 עובדים פונו, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2020

[25] יורם גביזון, קרן פימי מכרה את הבעלות המלאה במפעלי חמצן וארגון תמורת 575 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2020

[26] יניב הלפרין, ‏KLA ישראל תגייס כ-150 עובדים חדשים השנה, באתר "אנשים ומחשבים"

[27] אורן דורי, רכבת העמק עלתה על הפסים: תיפתח רשמית בנובמבר, באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2016

[28] 64 שנים אחרי שנסגרה: רכבת העמק שוב נוסעת על המסילה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2016

[29] מגדל העמק זוכה בפרס ערכי ויוקרתי: "אות עשות משפט חסד", באתר בלינקר, ‏2022-03-08

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]