מגדל העמק

	מגדל העמק
	בניין העירייה במגדל העמק
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	אלי ברדה
גובה ממוצע	‎212‏ מטר
תאריך ייסוד	1953
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017‏
- אוכלוסייה	25,371 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	‎76
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.1%‏ בשנה עד סוף 2017
- צפיפות אוכלוסייה	2,900 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	‎72
תחום שיפוט	8,750 דונם
- דירוג שטח שיפוט	‎143
	(למפת הכרמל רגילה) מגדל העמק32°40′41″N 35°14′36″E / 32.6780193999794°N 35.2432518455981°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2015	4 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3755
- דירוג מדד ג'יני	‎198
לאום ודת
	יהודים: 90.4%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 9.6%;
	יהודים: 90.4%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 9.6%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.8%
גילאי 5 - 9	8.1%
גילאי 10 - 14	7.7%
גילאי 15 - 19	8.1%
גילאי 20 - 29	14.1%
גילאי 30 - 44	18.1%
גילאי 45 - 59	16.3%
גילאי 60 - 64	5.7%
גילאי 65 ומעלה	13.2%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר	23
– יסודיים	13
– על-יסודיים	13
תלמידים	5,275
– יסודי	2,924
– על-יסודי	2,351
מספר כיתות	256
ממוצע תלמידים לכיתה	20.6
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
	פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
	http://www.migdal-haemeq.muni.il

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת.

כיכר הכניסה למגדל העמק. הפסל הוא ישראל פרימו

המגדל במגדל העמק שבראשו הייתה אמורה להיות "מסעדה מסתובבת"

בית עלמין של מגדל העמק (כניסה ראשית)

תוכן עניינים

שםעריכה

בחודשיו הראשונים נקרא המקום מוג'דל כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם^[2]. ראש מועצת האזור הציע לקרוא למקום "מגדל חיים" על שם נשיא המדינה שנפטר, חיים ויצמן^[3], אולם הבקשה נדחתה כי כבר היו מקומות שנקראו על שמו. ועדת השמות הממשלתית בחרה את השם "מגדל העמק"^[4] כהצעת נשיא המדינה אז יצחק בן צבי. שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל^[5]. השם מגדל גם מרמז למיקומו הטופוגרפי על גבעה נישאה^[6].

היסטוריהעריכה

מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בקרבת הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל במסגרת מדיניות הממשלה לפיזור האוכלוסייה ויהוד הגליל. ראשוני התושבים היו עולים מהמעברות שמרון ורמת ישי וכן יוצאי מנצ'וריה, חרבין, מגדן וטיינג'ין, שזכו לכינוי "הסינים".

מאוחר יותר הפכה מגדל העמק לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988. בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות בחלקה הצפוני. כדי לאפשר את שילובן בעיר הועתק קטע כביש 75 (טבעון נצרת), שעבר בתוך היישוב, צפונה.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במגדל העמק 25,371 תושבים (מקום 76 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, למגדל העמק דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 52.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 6,931 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).^[7]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כפי שניתן לראות בגרף, אוכלוסיית מגדל העמק גדלה באופן איטי מאוד, זאת מאחר שתושבים רבים עוזבים את העיר, שכן בעיר אין אפשרויות תעסוקה ומקומות בילוי.

שכונותעריכה

גן ישראל
יסמין
יערת העמק
יפה נוף
מגדל אור
מצפה העמק
נוף העמק
פנינת העמק
יד לבנים
קריית רבין
רמת אשכול
רמת בלפור
רסקו
שכונת שלום
קריית חינוך
חימר
פנחס ספיר
מערבית
נחל צבי

תעשייהעריכה

בעיר שלושה אזורי תעשייה:

אזור התעשייה הצפוני רמת גבריאל מיועד בעיקר לתעשיית היי טק. מועסקים בו כ-4,000 עובדים.
אזור התעשייה הדרומי מעלה מיכאל - מיועד לתעשייה זעירה ולשירותים נלווים ומועסקים בו כ-1500 עובדים.
פארק תעשיות שגיא 2000 - אזור חדש דרומית לצומת כפר ברוך על כביש 73. אזור זה משותף לעיריית מגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל. מסילת העמק - מסילת הרכבת מחיפה לבית שאן, עוברת בסמוך לו.

מפעלי תעשייה בולטים בעיר הם פלקס ישראל, נילית, האמה וטאואר-ג'אז.

בעיר ישנם 22 גני ילדים ממלכתיים, 4 גנים ממלכתיים-דתיים, ו-21 גנים עצמאיים. החינוך היסודי בה כולל 4 בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי אחד, בית ספר אחד לחינוך מיוחד ובתי ספר חרדיים. בחינוך העל-יסודי יש שתי חטיבות ביניים ובית ספר תיכון המקיף ”אורט רוגוזין”. בנוסף להם יש גם ישיבות ובניהם ישיבת חב"ד תומכי תמימים ישיבת נחלת ישראל וכוללים. בנוסף הוקמה בעיר גם אולפנת תפארת, אולפנה לבנות של מוסדות נחלת ישראל.

בעיר ממוקם מרכזה של רשת החינוך הארצית "מגדל אור", שהוקמה על ידי רב העיר, יצחק דוד גרוסמן.

תרבות ופנאיעריכה

מצפה ה-73 לזכר חללי אסון המסוקים ב-1997

כיכר הספרים במגדל העמק. בה נמצא הפסל "מילה בסלע" של האמן דני קדם. ברקע המרכז למוזיקה ולמחול על שם ד"ר ברנרד הלר

שוק מגדל העמק

בעיר קיימים מתנ"ס, היכל תיאטרון ומרכז מוזיקה ומחול. פעילויות תרבות נערכות גם בבית ”יד לבנים” שנפתח בשנת 2000. במגדל העמק פועלות להקת מחול, חבורת זמר מבני היישוב וחוג לריקודים סלוניים שזכה מספר פעמים באליפות הארץ.

בצפון העיר שוכן הפארק העירוני רבין. הפארק משתרע על שטח של 35 דונם והוקם ע”י הקק”ל והעירייה בשנת 2006. בדרום-מזרח העיר שוכן יער בלפור המשתרע על שטח של 4,300 דונם. מסלול אופניים מעגלי באורך של 15 קילומטרים מקיף את העיר. בין שכונת פנינת העמק לשכונת יערת העמק, נמצא פארק עתיקות. בפארק 15 גתות ששימשו לייצור תירוש וכן מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית ומערכות קבורה.

בספורט מייצגת את העיר קבוצת כדורסל "הפועל מגדל העמק" בליגה הלאומית בכדורסל. בכדורגל מיצגת את העיר הפועל מגדל העמק בליגה א'

החל משנת 2018 פועלת בעיר קומונה מטעם תנועת הנוער שלך האחוד החקלאי. השנה (2018) היו בקומונה חמישה גרעינרים בשנת שירות שפעלו במסגרות שונות בעיר ובניהן יערת העמק, יגאל אלון, מרכז הנוער "אחים" ומועדון קידום נוער.

ראשי המועצה והעירעריכה

1957 - 1953: נאג'י קוויטי, יושב ראש המועצה הממונה מטעם משרד הפנים .
1959 - 1957: אברהם זלוסצר (בן שמעון), ממובילי הקמת היישוב מטעם המוסדות המיישבים, ראש הוועד הנבחר הראשון, שימש לאורך שנים רבות סגן ומ"מ ראש המועצה.
1977 - 1959: צבי אלדרוטי, ראש המועצה הראשון
1978 - 1977: יעקב טולדנו
1998 - 1978: שאול עמור. משנת 1988 - ראש העיר
1998 - מכהן: אלי ברדה

סמל העירעריכה

הסמל כולל את המוטיבים הבאים:

ענף עץ זית - מסמל את עצי הזית הרבים הגדלים באזור.
גלגל שיניים - מסמל את התפתחות התעשייה בעיר וחשיבותה הכלכלית.
שדה חרוש - מסמל את החקלאות בעמק יזרעאל.
בית בצלע ההר - מסמל את אופי הבניה של העיר על צלע ההר.

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא מגדל העמק בוויקישיתוף

אתר העירייה

פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס

טוביה כרמל, במגדל העמק? - "הכל בסדר", מעריב, 18 באוגוסט 1966
יערה שאלתיאל, ערן חמו, נירית קורן-לורנס ונמרוד גצוב, מגדל העמק: "אימוץ אתר" - הכשרת פארק ארכאולוגי, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2007

הערות שולייםעריכה

^ ^1.0 ^1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
^ יישובי עולים חדשים בגליל, שערים, 16 בדצמבר 1952
^ ישוב חדש במבואות נצרת, דבר, 23 בינואר 1953
^ החגיגות בעמק יזרעאל, דבר, 21 באפריל 1953
^ הסבר על שם העיר על פי האקדמיה ללשון
^ בעמק ובגליל, על המשמר, 26 בספטמבר 1965
^ פרופיל מגדל העמק באתר הלמ"ס

ראשי עיריית מגדל העמק

כמועצה מקומית	נאג'י קוויטי (מועצה ממונה)	אברהם זלוסצר (מועצה ממונה)	צבי אלדרוטי	יעקב טולדנו	שאול עמור
כמועצה מקומית	1957 - 1953	1959 – 1957	1977 - 1959	1978 - 1977	1988 - 1978

כעירייה	שאול עמור	אלי ברדה
כעירייה	1998 - 1988	מכהן - 1998

[U-1] 1.0 ^1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.

[2] יישובי עולים חדשים בגליל, שערים, 16 בדצמבר 1952

[3] ישוב חדש במבואות נצרת, דבר, 23 בינואר 1953

[4] החגיגות בעמק יזרעאל, דבר, 21 באפריל 1953

[5] הסבר על שם העיר על פי האקדמיה ללשון

[6] בעמק ובגליל, על המשמר, 26 בספטמבר 1965

[7] פרופיל מגדל העמק באתר הלמ"ס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]