צבי סוף

צבי סוף או ראדבוק (שם מדעי: Redunca; בעבר: Cervicapra) הוא סוג של אנטילופה בינונית דמוית-צבי או אייל בתת-משפחת צבאי סוף, הכוללת שלושה מינים החיים ביבשת אפריקה. בניגוד לשמו הוא אינו קשור כלל לסוג צבי או לתת-משפחת הצבאיים. צביי הסוף אינם נחשבים כמינים בסיכון ותפוצתם חופפת במרכז טנזניה. הפירוש בלטינית של השם המדעי "Redunca" הוא כפוף\מעוקל, ומתייחס למבנה הקרניים של המינים בסוג. בעבר השם המדעי של הסוג היה Cervicapra שנגזר משתי מילים בלטינית: "Cervus" = אייל, "capra" = עז; בהתייחסו לדמיון הרב שיש בין סוג זה לבין האיילים.

צבי סוף
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
תת־סדרה:	מעלי גרה
משפחה:	פריים
תת־משפחה:	צבאי סוף
סוג:	צבי סוף
מינים
Redunca arundinum Redunca redunca Redunca fulvorufula
שם מדעי
Redunca ‏סמית, 1827

מאפיינים

צביי הסוף מאופיינים בקרניים המעוקלות שלהם, שמבנן משתנה בכל מין. כמו כן הם דומים מאוד לאיילים: אוזניהם גדולות ורחבות, זנבם עבה ומעוגל, ויש להם אף גדול ושחור. הרגליים, הגוף והצוואר שלהם ארוכים, והראש קטן למדי ומאורך. פרוותם שעירה ובהירה, ויש להם בדרך כלל מתחת לאוזניים עיגולים שחורים המשמשים כבלוטות ריח. כפי שמרמז שמם, בית גידולם של מינים אלה הוא בסבך העשבים הגבוהים, ובשעת סכנה הם נוטים לשכב בו ללא תזוזה כשפרוותם מספקת להם הסוואה מצוינת. הנטייה לחיות בסוואנות או בהרים משתנה בין המינים. יש להם חושי שמיעה וריח טובים, והם אינם אצנים לטווח רחוק.

מינים אלו פעילי יום ולילה, עם שיא של שעות פעילות בשעות הזריחה והשקיעה, ומנוחה בשעות החמות של היום. הם תלויים מאוד במקורות זמינים של מזון, מים וצמחייה עבותה למסתור. הנקבות שלהם פעילות בקבוצות קטנות, והזכרים טריטוריאליים ונוטים לבדידות. תזונתם מורכבת בעיקר מעשבים. בניגוד לקורביהם הקובוסים, הם אינם אוהבים להשתכשך כל כך במים. הטמפרטורות בתחומי מחייתם נעים בין 10 ל-30 מעלות במשך השנה. אויביהם העיקריים הם הטורפים הגדולים של אפריקה כדוגמת האריה הברדלס, הנמר ועוד.

מינים

• צבי סוף מצוי (Redunca arundinum) - המין הגדול בסוג. נפוץ בטנזניה, מוזמביק, מלאווי, זמביה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, גבון, אנגולה, נמיביה, בוצוואנה, זימבבואה, סווזילנד ודרום אפריקה. סימני ההיכר שלו: קרניים גדולות, ארוכות ומעוקלות עם רקמה חיוורת בבסיס, ופרווה בצבע חום\צהבהב\אדמדם. יש לו שני תת-מינים ודרגת שימורו היא "ללא חשש" (LC).
• צבי סוף הסוואנה (Redunca redunca) - המין הבינוני בסוג. נפוץ בטנזניה, קניה, רואנדה, בורונדי, אוגנדה, אתיופיה, אריתריאה, סודאן, דרום סודאן, צ'אד, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קמרון, ניגריה, ניז'ר, מאלי, בנין, טוגו, בורקינה פאסו, גאנה, גינאה, גינאה ביסאו, חוף השנהב, סנגל וגמביה. סימני ההיכר שלו: קרניים עבות ובינוניות בצורת צבתות, ופרווה זהובה. יש לו חמישה תת-מינים ודרגת שימורו היא "ללא חשש" (LC).
• צבי סוף ההרים (Redunca fulvorufula) - המין הקטן בסוג. מצוי בשלושה אזורים גאוגרפים נפרדים: טנזניה, קניה, אוגנדה, אתיופיה ודרום סודאן, קמרון וניגריה, ובוצוואנה, מוזמביק, סווזילנד, לסוטו ודרום אפריקה. סימני ההיכר שלו: קרניים קטנות וקצרות עם עיקום חד כלפי קדימה, פרווה חומה-אפרפרה בגוף, וצהבהבה או אדמדמה בצוואר. יש לו שלושה תת-מינים ודרגת שימורו היא "ללא חשש" (LC).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צבי סוף בוויקישיתוף

• צבי סוף, באתר ITIS (באנגלית)
• צבי סוף, באתר NCBI (באנגלית)
• צבי סוף, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• צבי סוף, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• צבי סוף, באתר GBIF (באנגלית)
• צבי סוף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)