ציונה לוי-לירון

ציונה לוי-לירון
לידה	20 במאי 1927; תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	30 באוקטובר 2010 (בגיל 83); שפיים, ישראל
תקופת הפעילות	1951–2010 (כ־59 שנים)

ציונה לוי-לירון (20 במאי 1927 – 30 באוקטובר 2010) הייתה מלחינה, מפיקה מוזיקלית, אמנית רב-תחומית, וסופרת ישראלית. מהראשונות בישראל שהלחינו את שיריהם של משוררי יהדות ארצות האסלאם^[1].

ביוגרפיה

לוי-לירון נולדה בתל אביב למשפחת עולים מתימן שהגיעו לארץ ישראל בשנת 1924. לפני העלייה, במהלך המסע הרגלי לעיר הנמל עדן נפטרו סבה וסבתה, שתי אחיותיה וכן אח אחד שמת בלידה. מעדן שטו בספינה למצרים ומשם הגיעו לארץ ישראל. המשפחה השתקעה בתל אביב, ועברה מספר בתים. לוי-לירון נולדה בבית ברחוב נחמיה בשכונת כרם התימנים. היא קיבלה את שמה בהשראת המסע של משפחתה אל ארץ ישראל. גדלה בבית דתי ולמדה בבית ספר לבנות של תנועת המזרחי ברחוב הכרמל בנחלת בנימין^[1].

קריירה מוזיקלית

לוי-לירון החלה את דרכה המוזיקלית בגיל 24, כשלמדה לנגן בפסנתר יחד עם בתה הצעירה מאירה אצל עליזה שטיינברג (אשתו של המשורר יעקב שטיינברג ואחותו של חיים ארלוזורוב). המשפחה עברה לגבעתיים ושם החלה ללמד ריתמיקה בגני הילדים ובתי הספר בעיר^[2]. בנוסף העבירה שיעורי ריתמיקה בהתנדבות לילדי שכונת הארגזים בדרום תל אביב. מאוחר יותר בחייה, בהשראת חוויותיה אלה, תכתוב לימים את הספר "שכונת הארגזים"^[1].

בשנת 1957 סיימה את לימודיה במדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה בתל אביב, ואחר כך השתלמה בריתמיקה בשווייץ. החל מתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 השקיעה את עבודתה היצירתית כמלחינה ועורכת מוזיקלית בתחום שירי הילדים והשתתפה בפרויקטים ומופעים שונים. בשנת 1963 יצא האלבום הראשון שבהפקתו נטלה חלק, כעורכת המוזיקלית וקריינית קטעי קישור, "היום הראשון בגן", תקליט שירי הילדים של הזמרת חנה אהרוני. אחר כך ערכה והפיקה את תקליטי שירי הילדים "שירי מעגל ומשחק" ו"שירי ימי הולדת" של הזמרת מרים פרופס (עיבוד וניצוח יוסף הדר). וב-1966 ערכה את האלבום "יומו של ילד" של חדוה עמרני^[3]. כמו כן הלחינה מוזיקה להצגות ילדים רבות בהן: "דני דין הרואה ואינו נראה" (1971), "פרח לב זהב" (1972)^[4], "מקס ומוריץ" (1976)^[5].

בסוף שנות ה-60 הרחיבה את תחומי יצירתה והייתה מראשוני המלחינים בישראל, ששבו למקורותיהם המוזיקליים של יהדות ארצות האסלאם. היא הלחינה את שיריהם של משוררי ספרד הגדולים, דוגמת: יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול, שמואל הנגיד, אברהם אבן עזרא ומשה אבן עזרא, ובשנת 1971 הוציאה את האלבום "אם אשכחך ירושלים", שבו בין היתר הלחינה ושרה את שיריו של שלום שבזי, ואותו הקדישה "לאוהבי ירושלים והנופלים על שחרורה"^[6]. בראיון עיתונאי שנתנה הסבירה את מניעיה:

חשוב לי מאוד להפיץ את השירים של יהדות ספרד ותימן. השירים הללו אינם פולקלור. אמרתי זאת לאנשי "קול ישראל" אך הם סירבו לקבל את דברי. מדוע כל אמן שמכבד את עצמו שש להשמיע את שיריהם של ביאליק וטשרניחובסקי, ואילו שירים שהלחנתי למילותיו של רבי שלום שבזי הם רק פולקלור?".. אני רוצה שישמיעו את השירים הללו כשירים ישראליים חדשים ותו לא. אין אלה שירי עדות או שירי שכונה. אני לא מאמינה שיש חשיבות למוצא העדתי. אני מאמינה רק במוזיקה טובה

— ציונה לירון-לוי באתר שירה עובדת

.

בשנת 1982 הפיקה שני מופעים שיצאו גם בתקליטים, ערב שירי ספרד, וערב משירי חיים גורי, שלירון הלחינה כ-30 משיריו^[7].

ב-22 ביוני 1986 נערך מופע מחווה לכבודה במועדון "צוותא" בהשתתפות: עופרה חזה, יזהר כהן, רוחמה רז, ליאור ייני[ שלוה ברטי, עוזי מילר, איתן מסורי, בני נדלר וגיתית שובל. במופע נשא דברי ברכה חבר הכנסת ומזכ"ל ההסתדרות ישראל קיסר^[8].

בשנת 1992 השתתפה במופע לציון 500 שנים לגירוש ספרד^[9].

קריירה כאמנית פלסטית

במקביל לעשייתה המוזיקלית והחינוכית החלה לעסוק גם בתחומי האמנות הפלסטית. בשנת 1972 סיימה לימודי ציור ופיסול במכון אבני, לאחר מכן למדה חינוך ואמנות באוניברסיטת תל אביב. ב-1984 נסעה להשתלם בוושינגטון, ארצות הברית, אצל האמן פיליפ רטנר. עבודותיה הוויזואליות הוצגו לאורך השנים בתערוכות רבות, בהן בבית האמנים תל אביב, במכון לאמנויות תל-חי, במוזיאון רמת גן ועוד^[1].

חיים אישיים

בנעוריה התחתנה עם מרדכי לוי שהיה יהלומן והייתה לאמא בטרם מלאו לה שש עשרה. נולדו לה שלושה ילדים, מאירה, ארנון ויובל, והיא נפרדה מבן זוגה מרדכי.

בשנת 1964 הייתה אחראית על אירועי התרבות במלון בקיבוץ שפיים. בקיבוץ הכירה את חיים לירון, חבר שפיים ואמן בעצמו. הם נישאו ומאז גרה בקיבוץ. בקיבוץ המשיכה בהוראת ריתמיקה וגם הוציאה מספר תקליטים עם ילדי הקיבוץ. כמו כן ניהלה אולפנה למוזיקה בחוף השרון ובמשך כעשור הייתה אחראית על התרבות בקיבוץ. משנת 2000 ואילך גם כתבה ופרסמה ארבעה ספרי פרוזה, ביוגרפים ובדיוניים. נפטרה ב-30 באוקטובר 2010 ונטמנה בבית העלמין בקיבוץ שפיים.

דיסקוגרפיה

דיסקוגרפיה כמבצעת, מלחינה, מפיקה ועורכת מוזיקלית:

"חנה אהרוני – היום הראשון בגן" (1963)
"ילדי קיבוץ שפיים: 14 שירי משחק לפעוטות", מקולית (1965)
"ילקוט מלא שירים של אלכסנדרה; מקהלת ילדי שפיים" (1969)^[10]
"אם אשכחך ירושלים", משירי שלום שבזי (1968)^[11]^[12]
השתתפות ב"הרפתקאות דני דין, הרואה ואינו נראה" (1971)
"שירת משוררי ספרד" (1982)
"האש והאבן", שירי חיים גורי (1982)^[13].
"משוררי זהב" (1993)
"ילדי קיבוץ שפיים – "ילדים למען ילדים", "הבה נשחקה"
"בצליל ובתנועה משחקים רתמיים עם ילדי קיבוץ שפיים " (1984)
"זמרת הארץ עם משפחת סולימאן הגדול" (עם חבורת זמר קיבוץ שפיים; הוקלט בהופעה חיה), הפיקה יחד עם דב זעירא, חיפה: התקליט (1994) (שרים: שלמה, שרה, חופני, יזהר, ורדינה ופיני כהן)

תערוכות

תערוכת פיסול וציור, גלריה שי דנון, תל אביב (1977)
פיסול ציונה לירון, בית יד לבנים חולון (1978)
בית יד לבנים תל אביב (1980)
מוזיאון רמת גן (1982)
בית סוקולוב תל אביב (1983)
עבודה עם הפסל פילפ רטנר (בוושינגטון) – הגלריה לאמנות פרישמן תל אביב (1985).
"לבן על שחור", גלריית הקיבוץ, יפו (1986)
בית האמנים, ירושלים (1987)
תל חי 87, מפגש אמנות בת זמננו, תערוכה קבוצתית, המכון לאמנויות תל-חי (1987)
"חדשות באדום", בית האמנים, תל אביב (1995)
תערוכה רטרוספקטיבית, גלריה עמליה ארבל (1996)
גלריה היכל התרבות נתניה (1996)
מוזיאון בית התנ"ך (2000)
גלריה בצוותא, תל אביב (2000)
מוזיאון חניתה (2002)
גלריה שי דנון, תל אביב (2003)^[14]
גלריית ההיכל, נתניה (2003)
מגדל המים בקיבוץ שפיים (2007)

ספריה

מפגשים, הוצאת עם עובד, 1985 (אלבום תווים של לחניה)
מעבר לזמן ולמקום, הוצאת ירון גולן, 2000 (רומן)
דפיקות על פח, הוצאת ירון גולן, 2000 (קובץ סיפורים)
שמע ישראל, הוצאת ירון גולן, 2004
שכונת הארגזים, הוצאת טרקלין, 2012.

קישורים חיצוניים

ציונה לוי-לירון, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
נעם סמית, את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, 17 באפריל 2017
ציונה לוי-לירון, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ציונה (ציקי) לוי-לירון - פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה, באתר פוליטיקלי קוראת, ‏6 ביוני 2017
^ הריתמיקה מקצוע יוצא־דופן בגן ובביה"ס, למרחב, 23 במרץ 1967
^ יומו של ילד בתקליט, למרחב, 28 בנובמבר 1966
^ יעקב העליון, פרח לב הזהב, מעריב, 9 במרץ 1972
^ יעקב העליון, מסך ומסכה - תעלולי מקס ומוריץ, מעריב, 9 בדצמבר 1976
^ יעקב העליון, מסך ומסכה - אחרי העבודה במשק, מעריב, 4 ביוני 1970
^ ארנון מגן, שירי ספרד וחיים גורי במופע מוסיקלי, דבר, 20 ביוני 1982
^ אירועים - תל אביב - צוותא, חדשות, 22 ביוני 1986
^ מופעים - אנסמבל תור הזהב, מופעים, חדשות, 29 במאי 1992
^ זאב רב-נוף, תקליטים - ילקוט מלא שירים (אר. סי. אי.), דבר, 16 ביוני 1969
^ תקליט חדש - "אם אשכחך ירושלים", למרחב, 19 בספטמבר 1968
^ תמר אבידר, תקליט לירושלים, מעריב, 10 בנובמבר 1968
^ יעקב בר-און, תקליטים ישראליים / "האש והאבן" - שירי חיים גורי, דבר, 18 באוגוסט 1982
^ תערוכות חדשות, באתר הארץ, 29 בינואר 2003

[פוליטיקליקוראת-1] ¹ ² ³ ⁴ ציונה (ציקי) לוי-לירון - פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה, באתר פוליטיקלי קוראת, ‏6 ביוני 2017

[2] הריתמיקה מקצוע יוצא־דופן בגן ובביה"ס, למרחב, 23 במרץ 1967

[3] יומו של ילד בתקליט, למרחב, 28 בנובמבר 1966

[4] יעקב העליון, פרח לב הזהב, מעריב, 9 במרץ 1972

[5] יעקב העליון, מסך ומסכה - תעלולי מקס ומוריץ, מעריב, 9 בדצמבר 1976

[6] יעקב העליון, מסך ומסכה - אחרי העבודה במשק, מעריב, 4 ביוני 1970

[7] ארנון מגן, שירי ספרד וחיים גורי במופע מוסיקלי, דבר, 20 ביוני 1982

[8] אירועים - תל אביב - צוותא, חדשות, 22 ביוני 1986

[9] מופעים - אנסמבל תור הזהב, מופעים, חדשות, 29 במאי 1992

[10] זאב רב-נוף, תקליטים - ילקוט מלא שירים (אר. סי. אי.), דבר, 16 ביוני 1969

[11] תקליט חדש - "אם אשכחך ירושלים", למרחב, 19 בספטמבר 1968

[12] תמר אבידר, תקליט לירושלים, מעריב, 10 בנובמבר 1968

[13] יעקב בר-און, תקליטים ישראליים / "האש והאבן" - שירי חיים גורי, דבר, 18 באוגוסט 1982

[14] תערוכות חדשות, באתר הארץ, 29 בינואר 2003

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]


לידה	20 במאי 1927 תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	30 באוקטובר 2010 (בגיל 83) שפיים, ישראל
תקופת הפעילות	1951–2010 (כ־59 שנים)