יוסף הדר
יוסף (יוסקה) הדר (הדריך) (16 בדצמבר 1926 – 26 באוגוסט 2006) היה מלחין, מנצח מקהלות ומורה למוזיקה ישראלי. יוצר חשוב בזמר העברי, שהלחין עשרות שירים, בהם בולטים במיוחד הם שירי הרועים, שרווחו בשנות ה-50 של המאה ה-20.
יוסף הדר, מתוך תמונת מחזור של בית הספר הממלכתי "יהל״ם" ברמת גן, יוני 1959 | |
לידה |
16 בדצמבר 1926 תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
26 באוגוסט 2006 (בגיל 79) אבן יהודה, ישראל |
שם לידה | יוסף הדריך |
מוקד פעילות | ישראל |
שפה מועדפת | עברית |
פרסים והוקרה |
|
ביוגרפיה
עריכהיוסף הדר (במקור: הדריך) נולד בדצמבר 1926 בתל אביב ליפה ויחיאל הדריך, שעלו מפולין. בגיל 7 עבר לגור עם משפחתו בשכונת בורוכוב בגבעתיים, שם החל ללמוד נגינה בכינור. מגיל צעיר התעצב טעמו המוזיקלי, ששילב מוזיקה אירופית קלאסית ושירי ארץ-ישראל. הדר ניחן בכישרון יוצא דופן וביוזמה, וכבר בגיל 14 הקים תזמורת מנדולינות, כינורות ומפוחיות-פה.
בתום לימודיו התיכוניים התנדב לחטיבת הנוטרים בגליל. בשירותו הצבאי היה קצין תרבות ומדריך שירה בחיל השריון, חטיבה 7. השתתף במלחמת השחרור, בקרב לטרון ובמבצע חירם לכיבוש הגליל המערבי.
בסוף מלחמת העצמאות, באפריל 1949, הלחין את שירו הראשון "אל העין" למילותיו של חברו אוריאל אופק[א]. השיר בוצע על ידי הצמד "אילקה ואביבה" ולאחר מכן על ידי חנה אהרוני ויפה ירקוני.
בין שיריו הידועים ביותר של הדר: "ערב של שושנים" ו"תפוח חינני", שאת מילותיהם כתב המשורר משה דור ופורסמו בעיקר על ידי צמד הדודאים, וכן גם "בהר הגלבוע" בביצוע צמד הפרברים ו"שובה אלי" בביצוע צמד הגיטרות. את "ערב של שושנים" ביצעה לראשונה מרים אביגל. הדר הקליט עם אביגל גם שירי ילדים רבים.
הדר ידוע כ"מלחין הצמדים" שהיו פופולריים בשנות החמישים והשישים, כדוגמת "צמד הדודאים", "העמרנים" ו"צלילי צבר". במהלך חייו הקים מספר מקהלות: מקהלת רמת-גן, מקהלת קריית-אונו, מקהלת חולון, מקהלת הסתדרות המורים, מקהלת ערד ומקהלת ילדי תל אביב יפו.
הדר כתב 240 שירים ביניהם שירים המושרים בכל רחבי העולם מפי גדולי זמרי העם, כמו מרים מקבה, הארי בלפונטה, "האורגים" (הוויברז), פיט סיגר ועוד. רבים משיריו, ובהם גם "שיר הנוקדים", "תפוח חינני", ועוד, נודעים כשירי-עם, וככאלה הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית וחלק בלתי נפרד מהז'אנר של שירי ארץ ישראל.
הדר שימש גם כמעבד וכמנצח על מקהלות ילדים ובוגרים, ושימש כמורה למוזיקה במשך שנים רבות. ערך גם קייטנות קיץ לילדים, שרבים מהם הביאו עמם כלי נגינה לקייטנה וניגנו בניצוחו לחוף הים.
בשנת 1974[1] עבר להתגורר עם משפחתו בערד, בה הקים מקהלה עירונית, לימד בבית הספר התיכון המקומי והשפיע רבות על חיי התרבות בקהילה.[2]
הדר נפטר ב-26 באוגוסט 2006 בעקבות מחלה ממושכת, בביתו באבן יהודה, שבה התגורר בחמש השנים האחרונות לחייו. הותיר את אשתו דליה ושלושה ילדים.
ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.
פרסים
עריכההדר הוא יקיר העיר רמת גן לשנת תשנ"ח-1998; חתן פרס אקו"ם ("נוצת הזהב") למפעל חיים למלחין לשנת 2000,[3] על מפעל חייו בתחום הזמר העברי והחינוך המוזיקלי בישראל; וחתן אות הוקרה על תרומתו לתרבות הזמר העברי מטעם אוניברסיטת בר-אילן וגלי צה"ל (2006).
משיריו הידועים
עריכה- "ערב של שושנים" ביצוע: מרים אביגל, הפרברים
- "תפוח חינני" (מוכר כ"נד אילן")
- "עץ אפרסק" (בסולם פנטטוני), ביצוע: אסנת פז
- "לבב אנוש" ביצוע: אסנת פז
- "אל העין" למלא אוריאל אופק
- "שיר הנוקדים" ביצוע: הדודאים
- "בהר הגלבוע" ביצוע: הפרברים
קישורים חיצוניים
עריכה- יוסף הדר, באתר זמרשת
- יוסף הדר, באתר שירונט
- יוסף הדר, באתר AllMusic (באנגלית)
- יוסף הדר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- יוסף הדר, באתר Discogs (באנגלית)
- יוסף הדר, דף שער בספרייה הלאומית
- יוסף הדר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- טלילה אלירם, יוסף הדר באתר המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
- יוסף הדר באתר מוזיאון בית אברהם קריניצי
- יוסף הדר באתר הספרייה הלאומית
- יוסף הדר באתר WorldCat Identities
- רשימת הפרסומים של יוסף הדר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אור ברנע, הלך לעולמו המלחין יוסף הדר, באתר ynet, 26 באוגוסט 2006
- חגי חיטרון, שירות "הארץ", מת המלחין יוסף הדר, מחלוצי היוצרים בזמר העברי, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2006
- חגי חיטרון, נפטר המלחין יוסף הדר, מגדולי יוצרי הזמר העברי, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2006
- יוסף הדר באסופת מלחיני שירי משוררים, בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
ביאורים
עריכה- ^ לצפייה במכתבו של יוסף הדר אל אוריאל אופק, בו נזכר גם השיר "אל העין", ראו בבלוג של מכון גנזים כאן.
הערות שוליים
עריכה- ^ הדר יניף שרביטו בערד, מעריב, 2 בספטמבר 1974.
- ^ ראו למשל: משולם עד, הצעירים מעדיפים את ערד, דבר, טור 3, 21 ביולי 1975.
- ^ הזוכים בתחרות פרסי אקו"ם בשנים 1991-2001, באתר אקו"ם.