פתיחת התפריט הראשי
אח"י אף על פי כן, מספינות צי הצללים ששימשה כנחתת בחיל הים, ומהווה היום חלק ממוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה

'צי הצללים' הוא כינוי של כ-45 אוניות מעפילים שנתפסו על ידי "הסיירת הפלשתינאית" - שייטת הצי הבריטי שהוקמה בשלהי 1945 למניעת ההעפלה - ונעצרו בשובר הגלים בנמל חיפה. לאחר כיבוש חיפה על ידי ההגנה בקרב על חיפה באפריל 1948, ועל אף שהבריטים שלטו בנמל עד 30 ביוני, הוחל בהכנת עשרה כלי שיט מתוך "הצי" הזה שהיו בעלות עבר קרבי, ביניהן 2 קורבטות, לשימוש קרבי. אוניות אלו הוו את בסיס חיל הים הישראלי במהלך מלחמת העצמאות.

סגר ימי בריטי, ומעצרעריכה

בסיום מלחמת העולם השנייה חודשה ההעפלה של שארית הפליטה - ניצולי השואה מאחר שהבריטים המשיכו במדיניות הספר הלבן שפורסם ב-1939. ההתחלה הייתה צנועה (ספינת המעפילים הראשונה 'דלין' הביאה באוגוסט 1945 37 מעפילים). 6 הספינות הראשונות הצליחו לפרוץ את הסגר הבריטי. לעצירת זרם הפליטים שהלך וגבר - כ-70,000 עד הכרזת העצמאות ב-1948 - הטילה 'הסיירת הפלשתינאית' סגר ימי על חופי הארץ. ספינות המעפילים יורטו בדרכן והובלו לנמל חיפה שם הורדו הפליטים והובלו למחנות מעצר בארץ, שהמרכזי והגדול בהם היה מחנה המעצר בעתלית. אחרי שהמחנה בעתלית התמלא (כ-3000 איש) בשנת 1946, החלו הבריטים להעביר את המעפילים למחנות המעצר בקפריסין. יוצאים מהכלל היו 4,500 מעפילי אקסודוס שהוחזרו לגרמניה ו-15,000 מעפילי 'הפאנים' שהועברו ישירות לקפריסין והאוניות נעצרו בקפריסין (בהסכמה עם הבריטים הצוותים נשארו באוניות).

השמשת הציעריכה

כאשר השתלטו כוחות ההגנה על נמל חיפה, באפריל 1948 נמצאו שם ספינות "צי הצללים", והוחלט להשתמש בהם לשם הקמת זרוע ימית לשימוש במלחמת העצמאות. הזרוע הימית תוכננה למילוי משימות צבאיות כמו גם להבאת עולים לארץ, ממחנות העצורים ופליטים מאירופה. לאוניות צי הצללים ששימשו להובלת מעפילים צורפו גם "פאן קרשנט" ו"פאן יורק", שהיו עצורות בקפריסין יחד עם צוותיהן. עם הקמת המדינה כונו "עצמאות" ו"קוממיות" וסייעו במלאכת הבאת הפליטים לארץ.

צוותי אוניות צי הצללים כללו את אנשי הצוות המקוריים של האוניות, כמו גם אנשים נוספים - בעלי ניסיון בימאות ובדיג, אנשי תנועות הנוער הימיות ומבתי הספר והאקדמיות הימיות בארץ ובחו"ל. מאות מתנדבי חוץ לארץ (מח"ל) וגיוס חוץ לארץ (גח"ל), יהודים ואחרים, הגיעו לסייע במקצועות ימיים ובפיקוד ימי. רבי חובלים וקצינים ראשונים, קציני סיפון וקציני מכונה יהודים עזבו ציים זרים והצטרפו לכוח הימי הישראלי.

לאחר קום המדינה, טיפלה באוניות צי הצללים חברת "אניות וספינות" שהתמזגה עם חברת "צים". חלקן נותרו בשימוש אזרחי, וחלקן נותרו בשירות חיל הים.

הספינות העיקריות ב"צי הצללים"עריכה

  • אח"י חנה סנש - הספינה נתפסה על ידי הבריטים בדצמבר 1945 כששימשה כספינת מעפילים בשם "חנה סנש". הספינה הושמשה על ידי חיל הים הישראלי, ושירתה בו שנים מספר.
  • אח"י מעוז (ק-24) - הספינה נתפסה על ידי הבריטים במרץ 1946, כששימשה כספינת מעפילים בשם בן הכט. הספינה נכנסה לשירות בחיל הים הישראלי בספטמבר 1948 כאוניית אספקה בשם אח"י מעוז וממנה יצאו סירות הנפץ ששימשו להטבעת המשחתת המצרית האמיר פארוק במלחמת השחרור.
  • אח"י וג'ווד - קורבטה שנתפסה על ידי הבריטים ביוני 1946 כאשר שימשה כספינת מעפילים בשם "יאשיהו וג'ווד". הספינה נכנסה לשירות ביוני 1948 כאח"י וג'ווד (ק-18), והשתתפה בכמה מהחשובות שבפעילויות חיל הים במלחמת העצמאות ובהן הפגזת צור, הפגזת עין רזאל, טיבוע המשחתת האמיר פארוק והפגזת עזה. אח"י וג'ווד הוצאה משירות אחרי שחיל הים קלט באמצע שנות החמישים את המשחתות אח"י אילת ואח"י יפו.
  • אח"י הגנה (ק-20) - קורבטה שנתפסה על ידי הבריטים ביולי 1946, כאשר שימשה כספינת מעפילים בשם "הגנה". הספינה נכנסה לשירות ביולי 1948 והוצאה משירות בשנות החמישים, לאחר קליטת המשחתות אח"י אילת ואח"י יפו.
  • "ברכה פולד" - הספינה נתפסה על ידי הבריטים באוקטובר 1946 כששימשה כספינת מעפילים בשם "ברכה פולד". בשנת 1948 הועברה לחזקת חברת "אוניות וספינות", ושימשה למטרת תובלה אזרחית מספר שנים בחברה זו שהתמזגה עם צים.
  • אח"י אף-על-פי-כן - הספינה נתפסה על ידי הבריטים בקיץ 1947 כששימשה כספינת מעפילים בשם "אף על פי כן". הספינה הושמשה על ידי חיל הים הישראלי, ושימשה כנחתת. בשנת 1958 יצאה הספינה משירות. הספינה מהווה היום חלק מתצוגת מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.
  • אח"י אילת (א-16) - הספינה נתפסה על ידי הבריטים באוקטובר 1947 כששימשה כספינת מעפילים בשם "מדינת היהודים". ב-21 במאי 1948 הושמשה כספינת חיל הים אח"י אילת. בשנת 1956, עם הכנסתה לשרות של אח"י אילת ק-40 הוסב שמה ל"אח"י מצפן". הספינה הוצאה משירות ב-22 בפברואר 1961.

ראו גםעריכה

מקורות וקריאה נוספתעריכה

  • יוסף ירבלום, מעלילות הפלדה של "צי הצללים" 'מערכות ים' 104, יולי 1971, עמ' 40.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה