פתיחת התפריט הראשי

צסק"א מוסקבה (כדורגל)

קבוצת כדורגל

מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א מוסקבהרוסית: Профессиональный футбольный клуб ЦCКА) הוא מועדון כדורגל רוסי מעיר הבירה מוסקבה, המשחק בליגת העל הרוסית. המועדון החל את דרכו כקבוצת OLLS ב-1911, וזהו אחד ממועדוני הכדורגל הוותיקים והמעוטרים ביותר ברוסיה. בעבר היה המועדון חלק מאגודת צסק"א שהייתה מקושרת לצבא האדום, ולאחר התפרקות ברית המועצות הופרט ועבר לבעלות פרטית.

צסק"א מוסקבה
PFK CSKA 2008.svg.png
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א מוסקבה
כינוי Koni (הפרשים),
Krasno-sinie (האדומים-כחולים),
Armeitsy (אנשי הצבא)
תאריך ייסוד 27 באוגוסט 1911
אצטדיון ארנה צסק"א, מוסקבה
(תכולה: 30,000)
בעלים ואדים גינר
נשיא רוסיהרוסיה יבגני גינר
מנכ"ל רוסיהרוסיה רומן באבאייב
מאמן בלארוסבלארוס ויקטור גונצ'רנקו
ליגה הפרמייר ליג הרוסי
http://www.pfc-cska.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
מחלקות הספורט
של צסק"א מוסקבה
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg
כדורגל גברים כדורגל נשים כדורגל חופים
Basketball pictogram.svg Basketball pictogram.svg Handball pictogram.svg
כדורסל גברים כדורסל נשים כדוריד
Football pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg
קטרגל כדורעף כדורעף נשים
Field hockey pictogram.svg Field hockey pictogram.svg Rugby union pictogram.svg
הוקי קרח בנדי רוגבי
Field hockey pictogram.svg Water polo pictogram.svg
הוקי קרח לנוער כדורמים

צסק"א זכתה שבע פעמים באליפות ברית המועצות (1946, 1947, 1948, 1950, 1951, 1970, 1991) וחמש פעמים זכתה בגביע הסובייטי. לאחר התפרקות ברית המועצות זכתה הקבוצה שש פעמים באליפות רוסיה (2003, 2005, 2006, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016), ושבע פעמים זכתה בגביע הרוסי. בנוסף זכתה שבע פעמים בסופר קאפ הרוסי, והיא הקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בתואר אירופי (גביע אופ"א ב-2005).

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

הקמת הקבוצה והתחזקותהעריכה

תולדות צסק"א שזורות בתולדות הליגה המוסקבאית. ב-14 בנובמבר 1909 הוקמה האליפות המוסקבאית בכדורגל בתחילת שנת 1911 הקבוצה הוקמה על ידי ספורטאים מקבוצת מחליקי הקרח של מוסקבה ובאוגוסט אותה שנה הקבוצה שיחקה את המשחק הרשמי הראשון שלה במסגרת הליגה המוסקבאית, מול קבוצת וגה - אותה הביסה 6:2. ב-1912 נפתח אצטדיון OLLS ועד 1917 נודעה הקבוצה בשם OLLS - קבוצת הכדורגל של חברת מחליקי הקרח המוסקבאית.

ב-1918 הקבוצה התחילה להשתתף באליפות העיר באופן סדיר והייתה לאחת הקבוצות החזקות בעיר. באותה תקופה האליפות הרוסית התקיימה במסגרת נבחרות, כל עיר שלחה נבחרת להשתתף בטורניר האליפות ולא התקיימה אליפות בין קבוצות, למעט אליפויות ערים. ב-1922 נערך גביע קולומיאגי KFS והקבוצה זכתה בו לאחר שניצחה בגמר 4:2 את MKS שהפכה ב-1923 לקרסניה פרסניה מוסקבה. גביע KFS קולומיאגי היה הטורניר היחיד שנערך בין מועדוני הכדורגל של האימפריה הרוסית, אלא שהזוכות בו תמיד היו קבוצות מהבירה סנקט פטרבורג, OLLS הייתה הראשונה ששברה את המסורת והייתה זו גם העונה האחרונה שלה ששיחקה תחת השם OLLS.

צדק"א וצסק"אעריכה

ב-27 באפריל 1923 חדלה OLLS מלהתקיים ועל בסיסה הצבא האדום הקים את מועדון הספורט שלו, תחת השם OPPV. בשנים אלה התפתחה היריבות של הקבוצה עם ספרטק, שאך הוקמה. פעמים רבות נפגשו שתי הקבוצות במסגרת הליגה המוסקבאית כאשר המאבקים ביניהן היו לנודעים במיוחד בכדורגל המוסקבאי.

ב-23 בפברואר 1928, במלאת עשור להקמת הצבא האדום, הוקם על פי צו של משרד ההגנה בית הספורט המרכזי הצבאי שנודע בראשי התיבות צדס"א והיה לשמה של הקבוצה. כעבור זמן-מה הפכה להיקרא בשם צדק"א.

ב-8 בדצמבר 1931 הועלה רעיון להקים אגודת ספורט צבאית מקבילה לספרטק. אך הרעיון לא זכה לתמיכה רחבה והוא נגנז לזמן-מה. ראשי הקבוצה החלו לדון במגרש הבית שבו תשחק הקבוצה, ועמדו לפניהם שתי אפשרויות: פארק צדק"א על שם מיכאיל פרונזה ואצטדיון חדש שיוקם על הרי הדרורים במוסקבה, סמוך למנזר נובודוויצ'י, שהיה אמור להכיל עד 30,000 מושבים.

בשנות ה-30 הגיחה יריבות נוספת, הפעם צדק"א מול דינמו. נערכו מספר פעמים טורנירי הכרעה של האליפות המוסקבאית בין שתי הקבוצות הללו, וצדק"א הפסידה בכל ההתמודדויות. ב-1935 נערכה האליפות המוסקבאית האחרונה, והפעם הוכיחה הקבוצה את עליונותה וזכתה באליפות העיר. לאחר מכן התמודדו הקבוצות במסגרת הליגה הארצית הראשונה, ליגת העל הסובייטית שאך זה אורגנה.

האליפות הסובייטיתעריכה

ב-1936 נערכה לראשונה בתולדות ברית המועצות ורוסיה בכלל אליפות המדינה בין מועדוני הכדורגל. במקום אליפות בין נבחרות הוחלט לערוך אליפות ארצית בין כל קבוצות הכדורגל של אגודות הספורט שהוקמו במהלך שני העשורים שלפני פתיחת הליגה. אלא ששבירת המסורת העתיקה לא הייתה קלה, על מנת להכין את קבוצות הכדורגל של המדינה לתחרות ביניהן באופן ישיר במקום בין נבחרות ערים, חולקה האליפות לשניים מדי שנה - אליפות סתיו ואליפות אביב והליגה עצמה פולגה לשני בתים, בית א' ובית ב'. צדק"א בהיותה אלופת העיר מוסקבה לשנת 1935, חוברה לבית א' שנחשב לבית העליון.

ב-23 במאי 1936 נערך המשחק הרשמי הראשון של צדק"א במסגרת הליגה הסובייטית והוא נערך באצטדיון צדק"א שבסקולוניקי, במוסקבה והקבוצה שיחקה מול "קרסניה זאריה" מלנינגרד, בדיוק כפי שהביסה במשחק הראשון שלה באליפות המוסקבאית את יריבתה "וגה", גם הפעם לא טמנו השחקנים את ידם בצלחת והמשחק הסתיים בתבוסה מוחצת ליריבה הלנינגרדית - 6:2 לצדק"א.

אולם הייתה זו הצלחה בודדת. מבחינה מקצועית הקבוצה התחילה להתדרדר והיא סיימה במקום האחרון והייתה אמורה לרדת ליגה, אלא שבאותה עונה נוסף מקום בליגה והקבוצה ניצלה מהדחה (או יותר נכון, הצילה את עצמה מהדחה, מאחר שראשי צדק"א השפיעו על ראשי הליגה להוסיף מקום בליגה). עונה לאחר מכן, הקבוצה שוב לא הצליחה מבחינה משמעותית ועמדה בפני סכנת הדחה ושוב רתמו מנהלי הקבוצה את מלוא כוח השפעתם והביאו לכך שיתווספו קבוצות נוספות לליגה, מה שכמובן השאיר את הקבוצה בליגה. אלא שכאן ראשי הקבוצה התחילו להבין, כי מבחינה מקצועית ללא שיפור משמעותי - לא יתרחש שינוי לטובה ולפני האליפות הרביעית של ברית המועצות ב-1938, מונה מיכאיל רושצ'ינסקי כדי לאמן את הקבוצה. הוא דרש ממנהלי הקבוצה חיזוק והקבוצה רכשה מספר שחקנים ורק אז ניכר השינוי; לקראת סוף עונת 1938 הקבוצה סיימה במקום השני, כאשר ההפרש מספרטק מוסקבה במקום הראשון עמד על שתי נקודות בלבד. בעונת 1939 הקבוצה שוב מצאה את עצמה באחד משלושת המקומות הגבוהים. בעונת 1939 הקבוצה החליפה מדים ואלה כללו חולצה אדומה עם כוכב ומכנסיים שחורות, לאחר שעד אז ומאז היותה OLLS לבשה הקבוצה מדים כהים, שאליהם היא חזרה לקראת המאה ה-21.

לקראת האליפות השישית של ברית המועצות ב-1940, מונה מאמן חדש: סרגיי בּוּכטייב. בעונה זו הקבוצה נאבקה על ראשות הליגה כמעט לאורך כל העונה, אלא שלקראת סופה היא הפסידה לשלוש הקבוצות החזקות ביותר - דינמו טביליסי, דינמו מוסקבה, וספרטק מוסקבה - וסיימה במקום הרביעי.

לקראת עונת 1941 קיבלה הקבוצה שם חדש - על שם הבעלים שלה - והיא נקראה "קבוצת הצבא האדום" («Команда Красной Армии»). נוסף לשם החדש, לקבוצה מונה שוב מאמן חדש, מי שהיה מאמן נבחרת לנינגרד בכדורגל: פיוטר ייז'וב, שהחליף את בוכטייב, לאחר שזה האחרון הסתכסך עם מנהל הקבוצה.

ב-21 ביוני 1941 נערך משחק ליגה בין ספרטק מוסקבה לצדס"א שבמהלכו נחלו "אנשי הצבא" כישלון חרוץ, כאשר הובסו 3:2, למחרת בשעות הבוקר המוקדמות פרצה מלחמת המולדת הגדולה, כאשר מיליוני חיילים נאצים בשירות היטלר פלשו למדינה. כדורגלני צסק"א וכל ספורטאי האגודה קיבלו צו עליון מפיקוד הצבא האדום להישלח לחזית והליגה הוקפאה - כאשר מרבית שחקני הכדורגל גויסו לצבא.רק שנתיים לאחר מכן הוחלט להשיב לסדרה את פעילות הליגה ושחקני הכדורגל של צסק"א שבו להתאמן. מאמן הקבוצה החדש, יבגני ניקישין החל לארגן את הקבוצה ושחקניה לקראת משחקי גביע מוסקבה וחידוש הליגה הסובייטית. המשחק הראשון של צסק"א לאחר פרוץ המלחמה נערך באוקטובר 1943 מול דינמו מוסקבה באצטדיון "סטאלינץ" בצ'רקיזובו, מוסקבה. צסק"א גברה על יריבתה המושבעת באותו משחק בתוצאה 1:3.

עם שכוך הרוחות וסיום המלחמה החלה צסק"א להתייצב על הרגליים, ב-1944 למאמנה החדש מונה בוריס ארקדייב, שהיה מאמן הקבוצה יותר מכל שאר קודמיו - כמעט עשור. עשור שהיה ליריית הפתיחה בשאר ההצלחות של צסק"א מוסקבה. הטורניר הראשון שחודש לאחר סיום המלחמה היה הגביע הסובייטי כשבגמר הטורניר נפגשו צדק"א וזניט לנינגרד שקטפו את התואר מידי המוסקבאים. שנה לאחר מכן חודשה האליפות השביעית של הליגה הסובייטית כאשר היריבות החזקה ביותר הייתה בין צסק"א לדינמו, כאשר צסק"א סיימה את העונה כסגנית האלופה.

באותה עת שיחק בשורות הקבוצה וסבולוד בוברוב, שהיה גם שחקן ההוקי קרח של צסק"א מוסקבה. הוא היה ממלכי השערים של הקבוצה ובמהלך השנים 1945-1949 הוא הבקיע עבור צסק"א 82 שערים מ-79 משחקים בליגה הסובייטית.

עונת 1945 הייתה מתוחה מאוד כאשר במרבית העונה התחרו צסק"א ודינמו כששניהן בראש טבלת הליגה עם כמעט אותו מספר נקודות כשהמאבק ביו שתי הקבוצות הגיע למאבק איתנים גם במסגרת הגביע, שם צסק"א גברה על דינמו וזכתה בגביע הסובייטי הראשון שלה והחל מאותה עת כונתה הקבוצה בשם "קבוצת הלויטננטים". לקראת עונת 1946 הקבוצה יצאה למחנה אימונים ביוגוסלביה, שם שיחקה מול פרטיזן בלגרד אותה ניצחה 3:4, והכוכב האדום בלגרד (שגם עליה גברה, בתוצאה 1:3) והתמודדה מול היידוק ספליט וגברה עליה 0:2. במשחק מול דינמו זאגרב צסק"א סיימה בתיקו 2:2.

עונת 1946 הייתה לסנסציונית כבר בפתיחתה כאשר דינמו מוסקבה האלופה ספגה 3 הפסדים רצופים וליריבתה של צסק"א הפכה דינמו טביליסי, באותה עונה צסק"א הפסידה שני משחקים בלבד בתוצאה 2:1, לטורפדו מוסקבה ולזניט סמרה וכך סיימה הקבוצה במקום הראשון וזכתה באליפות הסובייטית הראשונה בתולדותיה, כאשר היא בהפרש של 4 נקודות מדינמו מוסקבה ודינמו טביליסי, כאשר קבוצת הנוער של צסק"א זכתה בטורניר מועצת השרים הסובייטית לנערים. עונה לאחר מכן, ב-1947 הקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות.

בשנות ה-50 קטפה הקבוצה תארים נוספים וב-1960 החלה להיקרא צסק"א. שנות ה-60 היוו שנות בצורת עבור הקבוצה (למעט ההעפלה לגמר הגביע ב-1967) והיא הצליחה לזכות באליפות הסובייטית רק ב-1970 וב-1991, האליפות הסובייטית האחרונה.

לאחר התפרקות ברית המועצותעריכה

הקבוצה הייתה לאחת ממייסדות ליגת העל הרוסית, שהוקמה על בסיס אליפות רוסיה הסובייטית, והחל מ-1992 הייתה צסק"א לאחת ממועדוני הכדורגל הבודדים שלא הודחו לליגת המשנה מעולם. אולם שנות ה-90 היו שנים נטולות כל תואר והקבוצה לא הצליחה לזכות בגביע או באליפות, אף שב-1993 וב-1994 העפילה לגמר הגביע ובשנים 1997-1998 הייתה לסגנית האלופה או סיימה במקום השלישי.

ב-2002 צסק"א זכתה לראשונה בגביע הרוסי ושנה לאחר מכן (ב-2003), זכתה לראשונה באליפות הרוסית. ב-2005 וב-2006 זכתה שוב באליפות, ואף זכתה בגביע אופ"א בעונת 2004/05, מה שציין את עונת 2005 בתור העונה המוצלחת ביותר בתולדות הקבוצה מאז הקמתה..

לאורך השנים ביססה הקבוצה את עצמה, כאחת מקבוצות הכדורגל הבכירות במדינה כאשר זכתה במירב תוארי הגביע.

ב-2005 קיבל המועדון תמיכה כספית נרחבת מהספונסר סיבנפט, חברת נפט שהייתה בבעלות האוליגרך הרוסי, רומן אברמוביץ'. אברמוביץ' תכנן לנהל את צסק"א מוסקבה במקביל לתפקידו כיו"ר צ'לסי מהפרמייר ליג, אך לפי חוקי אופ"א נאסר עליו לנהל שתי קבוצות. סיבנפט הפכה לבסוף לגזפרום בנק ובינתיים צסק"א חתמה על חוזה חסות עם ונשטורגבנק ולבסוף חתמה עם בשנפט - חברת הנפט הלאומית של בשקיריה, רוסיה.

צסק"א מוסקבה זכתה בגביע אופ"א בשנת 2005 לאחר ניצחון במשחק הגמר על ספורטינג ליסבון 1-3 בליסבון והייתה לקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בתואר אירופי בכיר.

ב-2008 הוחל בבניית אצטדיון חדש עבור הקבוצה, ארנה צסק"א, אשר נבנה על חורבותיו של אצטדיונה הקודם של הקבוצה, אצטדיון צסק"א פסצ'אנוי ע"ש גריגורי פדוטוב.

ב-2010 היא העפילה לראשונה בתולדותיה לשלב רבע הגמר של ליגת האלופות, לאחר ניצחון 2-3 על סביליה בסיכום מפגשי שמינית הגמר, ובכך הייתה לקבוצה הרוסית הראשונה שעושה זאת מאז 1996.

בעונת 2011/2012 נחלה מפלה קשה כאשר הייתה למועדון הרוסי הבכיר שהודח כבר בשלב שמינית גמר הגביע הרוסי, לאחר שהודחה בבושת פנים על ידי וולגר גזפרום אסטרחן מליגת המשנה, בתוצאה 0:1. תחת תחושה קשה של חוסר מוכנות, הוגרלה צסק"א באותה עונה לשלב הבתים של ליגת האלופות מול אינטר מילאנו, ליל, טרבזונספור, היא העפילה לבסוף מהמקום השני בבית לשלב שמינית גמר ליגת האלופות והתמודדה מול ריאל מדריד[1]; במשחק הראשון במוסקבה צסק"א סחטה שוויון 1:1[2] ובמשחק השני הובסה וסיימה את שלב הבתים במקום השלישי.

בעונת 2012/13 זכתה באליפות הליגה הרוסית, מחזור אחד לפני סיום העונה[3]. בתום אותה עונה זכתה הקבוצה גם בתואר הגביע הרוסי ובסופר קאפ הרוסי. בעונת 2013/14 הצליחה לזכות באליפות הליגה הרוסית במחזור הסיום[4] וחזרה על ההישג גם בעונת 2015/16.

בעונת 2017/2018 הקבוצה העפילה עד לשלב רבע גמר הליגה האירופית, לאחר שגברה במפתיע על אולימפיק ליון וסיימה כסגנית אלופת הליגה[5].

בעונת 2018/2019 השתתפה בפעם ה-17 ברציפות בשלב הבתים במפעלים האירופיים, במה שמהווה הישג שיא לקבוצה רוסית.

הישגים לפי עונהעריכה

מקרא
זכייה גמר/סגנות מקום שלישי העפלה לליגה בכירה יותר מקום אחרון/הדחה מהליגה
להצגת הישגי צסק"א מעונה לעונה לחצו על "הצגה" משמאל
עונה ליגה מיקום גביע מפעלים אחרים / אירופיים ממוצע צופים הערות
1936 (אביב) ליגת העל הסובייטית 4 7,000 [6][7]
1936 (אביב) 8 16 אחרונות 8,000
1937 9 חצי גמר 17,750
1938 2 32 אחרונות אין נתונים 10,250 [8]
1939 3 רבע גמר 27,538
1940 4
1941 העונה נעצרה עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה [9][10]
1942 מלחמת העולם השנייה [11]
1943 מלחמת העולם השנייה [12]
1944 גמר מלחמת העולם השנייה [13][14]
1945 ליגת העל הסובייטית 2 מחזיקת הגביע 50,455
1946 1 רבע גמר 38,455
1947 1 חצי גמר 36,250
1948 1 זכייה 54,231
1949 2 חצי גמר
1950 1 חצי גמר 45,722
1951 1 זכייה 50,000 [15]
1952 נשרה מהאליפות מחזיקת גביע ההתאחדות הסובייטית [16]
1953 פורקה
1954 6 חצי גמר 29,091 [17]
1955 3 זכייה 38,500
1956 3 37,200
1957 5 1/2 38,182 [18]
1958 3 שמינית גמר 49,400
1959 9 48,545
1960 6 שמינית גמר 49,615 [19][20]
1961 4 32 אחרונות 59,538 [20]
1962 4 16 אחרונות 45,188 [20]
1963 7 16 אחרונות 29,408
1964 3 רבע גמר 40,000
1965 3 שמינית גמר 33,494
1966 5 16 אחרונות 36,122
1967 9 גמר 29,278
1968 4 שמינית גמר 28,263
1969 6 חצי גמר 26,156 [20]
1970 1 שמינית גמר 27,156
1971 12 שמינית גמר גביע האלופות: שמינית גמר 26,400
1972 5 חצי גמר 19,200
1973 10 רבע גמר 18,533 [21]
1974 13 שמינית גמר 17,933
1975 13 חצי גמר 21,800
1976 (א) 7 12,763 [22]
1976 (ס) 7 רבע גמר 13,750
1977 14 שמינית גמר 12,220
1978 6 שמינית גמר 9,827
1979 8 חצי גמר 10,471
1980 5 שמינית גמר 8,028 [23]
1981 6 שמינית גמר 32 אחרונות בגביע אופ"א 7,928
1982 15 8,159
1983 12 חצי גמר 10,782 [23]
1984 18 רבע גמר 8,200
1985 ליגת המשנה הסובייטית 2 רבע גמר 5,719 [24]
1986 1 16 אחרונות 5,672 [25]}}
1987 ליגת העל הסובייטית 15 16 אחרונות 14,320 [23][26]
1988 ליגת המשנה הסובייטית 3 שמינית גמר 5,495
1989 1 5,919
1990 ליגת העל הסובייטית 2 חצי גמר 11,242 [27]
1991 1 זכייה גביע המחזיקות: 16 אחרונות 11,553
1992 ליגת העל הרוסית 5 גמר רבע גמר ליגת האלופות 4,592 [28]
1993 9 גמר 3,676
1994 10 גמר 2,877 [29]
1995 6 שמינית גמר 5,760 [30]
1996 5 רבע גמר 5,624
1997 12 שמינית גמר 5,176
1998 2 רבע גמר 7,847
1999 3 חצי גמר 9,229
2000 8 גמר 7,750
2001 7 שמינית גמר 8,580
2002 2 זכייה 9,667
2003 1 16 אחרונות
גמר הסופרקאפ
שמינית גמר גביע הפרמייר ליג הרוסי
10,761
2004 2 רבע גמר ליגת האלופות: שלב הבתים,
זכייה בסופרקאפ
גביע אלופות חבר המדינות: רבע גמר
7,567
2005 1 זכייה
זכייה בגביע אופ"א
גמר הסופרקאפ האירופי
גביע אופ"א: שלב הבתים
11,233
2006 1 זכייה ליגת האלופות" שלב הבתים,
זכייה בסופרקאפ
חצי גמר גביע אלופות חבר המדינות
10,647
2007 3 שמינית גמר גביע אופ"א: 16 אחרונות
ליגת האלופות: שלב הבתים}},
זכייה בסופרקאפ
חצי גמר גביע אלופות חבר המדינות
12,680
2008 2 זכייה}} שמינית גמר גביע אופ"א 14,776
2009 5 זכייה זכייה בסופרקאפ, ליגת האלופות: רבע גמר 13,747
2010 2 16 אחרונות גמר הסופרקאפ, שמינית גמר הליגה האירופית 8,280
2011/12 3 16 אחרונות גמר הסופרקאפ, שמינית גמר ליגת האלופות 13,692 [31]
2012/13 1 זכייה 14,398 [32]
2013/14 1 חצי גמר זכייה בסופרקאפ, ליגת האלופות: שלב הבתים 14,398
2014/15 2 חצי גמר זכייה בסופרקאפ, ליגת האלופות: שלב הבתים 8,967
2015/16 1 גמר ליגת האלופות: שלב הבתים 9,746
2016/17 2 16 אחרונות גמר הסופרקאפ, שלב הבתים בליגת האלופות 14,453
2017/18 2 16 אחרונות שמינית גמר הליגה האירופית 14,541
2018/19 32 אחרונות
2019/20 ?

צסק"א במפעלים האירופייםעריכה

אצטדיונים ומתקני אימוניםעריכה

 
ארנה צסק"א ברחוב פסאצ'ניה השלישי במוסקבה

עד לחניכת VEB ארנה בספטמבר 2016 צסק"א ערכה את משחקי הבית שלה ב-37 אצטדיונים שונים ב-24 ערים ברוסיה ובעונת 1992/1993 אף אולצה לארח את משחקיה בליגת האלופות באצטדיון האולימפי בברלין. הקבוצה אירחה את מרבית משחקי הבית באצטדיון דינמו (בשנים 1937—2008 היא אירחה 601 משחקים), אצטדיון לוז'ניקי (בשנים 1956—2013 היא אירחה שם 279 משחקים), אצטדיון צסק"א פסצ'אנוי ע"ש גריגורי פדוטוב (בשנים 1974—2001, צסק"א אירחה 121 משחקים), הקבוצה גם אירחה 65 משחקים בהיכל הספורט האוניברסלי של צסק"א בשנים 1980—1993) ולעיתים אף אירחה באצטדיון לוקומוטיב, בשנים 1936—2008 (56 משחקים), כמו גם באצטדיון אדוארד סטרלצוב (47 משחקים בשנים 1982—2013), 10 משחקים באצטדיון צדק"א בשנים 1936—1939, 196 משחקים היא אירחה בארנה חימקי (בשנים 2010—2016). 51 משחקים נוספים צסק"א אירחה ב-29 אצטדיונים שונים[33]. בעונת 2018/2019 קיבלה את אישור אופ"א לארח משחקים בליגת האלופות באצטדיון לוז'ניקי.

VEB ארנהעריכה

  ערך מורחב – ארנה צסק"א

ב-19 במאי 2007 נערך טקס הנחת אבן פינה לאצטדיון צסק"א החדש, בנוכחות ראש עיריית מוסקבה דאז, יורי לוז'קוב ונשיא צסק"א יבגני גינר. הבנייה החלה בפועל ב-9 בדצמבר 2007[34][35][36] בספטמבר 2010 הוכרז שהאצטדיון ייפתח בשנת 2015[37].

סמוך לאצטדיון נבנה בית ספר לכדורגל, בית הארחה, מוזיאון צסק"א ומרכז עסקים. בפברואר 2016 נודע שסכום ההשקעה הגיע לכדי 200 מיליון יורו[38][39]. הבנייה הושלמה באוגוסט 2016 ומשחק הבכורה בו נערך ב-10 בספטמבר כשצסק"א אירחה את טרק גרוזני, במשחק שהסתיים בניצחון צסק"א 3:0. האצטדיון מכיל 30,000 מושבים, שטחו הכולל הוא 174,100 מ"ר ובמתחם מגרש חניה עבור 1,400 רכבים.

בסיס האימונים ואטוטניקיעריכה

בסיס האימונים של צסק"א נמצא בכפר ואטוטניקי שבמחוז מוסקבה, המשמש כבסיס אימונים עבור אגודת הספורט צסק"א בענפים שונים. המתחם כולל ברכת שחייה באורך 25 מטרים, היכל התעמלות ספורטיבי, מרכז רפואי, מגרשי כדורגל, מגרשי כדורסל והיכל משחקים לכדורעף, קטרגל, כדוריד, טניס ועוד[40].

קבוצות בתעריכה

מחלקת הנוער של צסק"א היא אחת המפותחות במדינה וברשותה שבעה זכיות באליפות ברית המועצות בכדורגל לנוער, ברם אף שקבוצת הנוער בעונת 2016/2017 העפילה לשלב רבע גמר ליגת האלופות לנוער היא זכתה באליפות רוסיה בכדורגל לנוער פעם אחת בלבד, בעונת 2005.

בעבר צסק"א העפילה קבוצת בת בשם "צסק"א-2 מוסקבה".

בעלים, תקציב וספונסרים ראשייםעריכה

 
מטוס סוחוי סופרג'ט 100 של חברת התעופה אארופלוט בצבעי צסק"א, 2013

משנת 2001 חברת Bluecastle Enterprises Limited הבריטית מחזיקה ב-49% ממניות המועדון, 25% — בבעלות החברה הרוסית AVO-Capital, שנשלטת על ידי Bluecastle ו-25% בידי משרד ההגנה הרוסי. בשנת 2013 חברת Bluecastle רכשה את כל מניות הקבוצה והפכה למחזיקת המניות היחידה בקבוצה.

נכון לשנת 2007 תקציב, המועדון עמד על 51,4 מיליון דולרים[41][42][43]. בשנים 2008 ו-2009 התקציב פחת ועמד על 49 מיליון דולר[44][45]. בשנת 2010 התקציב גדל וכבר עמד על 64 מיליון דולרים[46]. בשנת 2011 התקציב גדל עוד יותר ועמד על 75 מיליון דולרים[47].

ספונסריםעריכה

לכל אורך שנות קיומה היו לצסק"א 5 ספונסרים ראשיים. עד שנת 2004 הקבוצה הייתה בבעלות משרד ההגנה הסובייטי ולאחר מכן משרד ההגנה הרוסי. בשנת 2004 חברת קונטי (КОНТИ) הפכה לספונסר הראשי[48], אך מאוחר יותר ההסכם הופר ובמרץ אותה שנה נחתם חוזה חדש עד סוף 2006 עם חברת הנפט סיבנפט שבבעלות רומן אברמוביץ'[49], אך לבסוף שוב הופר החוזה[50], ובשנים 2006 - 2008 בנק VTB היה לספונסר הקבוצה[51].

ביולי 2009 חברת התעופה אארופלוט הפכה לספונסר החדש[52].

בפברואר 2010 אארופלוט הוחלפה עם חברת בשנפט[53][54]. ביולי 2012 אארופלוט חזרה להוות לספונסר הקבוצה[55][56].

ביוני 2013 חברת רוס-סטי חתמה על חוזה ספונסר על סך 130 מיליון דולרים[57].

שנים ספונסר
1911—2003 ללא
2004 קונטי (КОНТИ)
2004—2005 סיבנפט
2006—2008 VTB
2009 אארופלוט
2010—2012 בשנפט
2012—2013 אארופלוט
2013— רוס-סטי
2018— סיבנפט

שמות הקבוצהעריכה

 
סמל קבוצת OLLS מוסקבה, 1911–1922
 
סמל צסק"א מוסקבה, 1991–2006
 
דגל צסק"א
  • 1911: OLLS, חברת הספורט של מחליקי הקרח
  • 1923 - 1928: OPPV, חברת התצוגה הניסיונית
  • 1928 - 1951: צדק"א, קבוצת הספורט של הבית המרכזי של הצבא האדום
  • 1941: הצבא האדום מוסקבה
  • 1951 - 1957: צדס"א, הבית המרכזי הספורטיבי של הצבא הסובייטי
  • 1957 - 1960: צס"ק מ"ו, מועדון הספורט המרכזי של משרד ההגנה
  • 1960 ואילך: צסק"א, מועדון הספורט המרכזי הצבאי

תאריםעריכה

שחקני עבר בולטיםעריכה

סגל השחקניםעריכה

נכון ל-22 בפברואר 2019

מס' עמדה שם
1 רוסיה  שוער איליה פומאזון
2 רוסיה  מגן מריו פרננדס
3 רוסיה  בלם ניקיטה צ'רנוב
5 רוסיה  בלם ויקטור ואסין
8 קרואטיה  קשר ניקולה ולאשיץ'
9 רוסיה  חלוץ פיודור צ'אלוב
10 רוסיה  קשר אלן דזגוייב
11 אורוגוואי  חלוץ אבל ארננדס
14 רוסיה  מגן קיריל נבאבקין
15 רוסיה  קשר דמיטרי יפרמוב
17 איסלנד  קשר ארנור סיגורדסון
18 מאלי  חלוץ לסאנה אנדיאייה
מס' עמדה שם
19 יפן  חלוץ טאקומה נישימורה
20 רוסיה  קשר קונסטנטין קוצ'אייב
23 איסלנד  בלם הורדור מגנוסון
25 קרואטיה  קשר כריסטייאן ביסטרוביץ'
29 סלובניה  קשר יאקה ביול
31 רוסיה  קשר אלכסנדר מקארוב
35 רוסיה  שוער איגור אקינפייב (קפטן)
42 רוסיה  מגן גאורגי שצ'ניקוב
50 ברזיל  בלם רודריגו בקאו
77 רוסיה  קשר אילזאט אחמטוב
78 רוסיה  בלם איגור דיבייב
98 רוסיה  קשר איוואן אובליאקוב

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא צסק"א מוסקבה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אופיר להב, סלוצקי: רוצים להדיח את ריאל, אח"כ את ברצלונה, באתר ynet, 20 בפברואר 2012
  2. ^ דרמה במוסקבה: 1:1 לצסק"א מול ריאל בדקה ה-93 באתר One
  3. ^ צסק"א מוסקבה זכתה באליפות רוסיה, דיווח בוואלה! ספורט
  4. ^ צסק"א מוסקבה אלופה אחרי 0:1 על לוקומוטיב
  5. ^ מחזור הנעילה ברוסיה: צסק”א משתחלת לליגת האלופות
  6. ^ בשנת 1936 נערכו שתי אליפויות — אליפות אביב ואליפות סתיו.
  7. ^ בשנים 1936—1937 שיטת הניקוד הייתה כדלהלן: 3 נקודות על ניצחון, 2 נקודות על שוויון, נקודה אחת על הפסד.
  8. ^ בשנים 1938 - 1994 שיטת הניקוד הייתה כזו: 2 על ניצחון, 1 — על שוויון, 0 — על הפסד.
  9. ^ בעונת 1941 הקבוצה נקראה "הצבא האדום"(«Красная Армия»)
  10. ^ אליפות 1941 לא הושלמה ונעצרה ב-24 ביוני עקב הפלישה הנאצית לברית המועצות. בשנים 1942—1944 האלו פחות הלאומית לא נערכה. קבוצות הכדורגל המוסקבאיות נטלו חלק באליפות העיר.
  11. ^ Чемпионат Москвы по футболу 1942 (осень), cska-games.ru
  12. ^ "Чемпионат Москвы по футболу 1943". Протоколы матчей ЦСКА на cska-games.ru. 
  13. ^ ""Никишин мог также тренировать также в первой половине 1944 года"". "cska-games.ru". 
  14. ^ "Чемпионат Москвы по футболу 1944". Протоколы матчей ЦСКА на cska-games.ru. 
  15. ^ בשנת 1951 שם הקבוצה שונה לצדס"א (ЦДСА, Центральный Дом Советской Армии), ראשי התיבות ל"הבית המרכזי של הצבא האדום".
  16. ^ בשנת 1952 קבוצת צדס"א פורקה.
  17. ^ בשנת 1954 הקבוצה הוקמה מחדש
  18. ^ ב-1957 המועדון שינה את שמו לצס"ק מ"ו, מועדון הספורט המרכזי של משרד ההגנה (Центральный Спортивный Клуб Министерства Обороны)
  19. ^ משנת 1960 המועדון נושא את שמו הנוכחי, צסק"א — ЦСКА
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 העונה נערכה בשני שלבים.
  21. ^ בעונת 1973, במקרה של שוויון אחרי 90 דקות נערך דו-קרב פנדלים ולמנצחת בו הוענקה נקודה אחת ולא שלוש.
  22. ^ בעונת 1976 נערכו שני אליפויות, אליפות האביב ואליפות הסתיו.
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 בעונת 1980 הוטלה מגבלה על מספר השוויונות האפשריים, לא יותר מ-10. בשל כך הורדו ממאזנה של צסק"א 2 נקודות בשל חריגה.
  24. ^ פרוטוקול המשחקים באתר cska-games.ru
  25. ^ [1]
  26. ^ Протоколы Кубка Федерации футбола 1987, Сайт ФК Динамо
  27. ^ Протоколы Кубка Федерации футбола 1990
  28. ^ משנת 1992 נערכת אליפות רוסיה בכדורגל ובאותה עונה היא כללה שני שלבים
  29. ^ С 1994 года официальное название клуба — ПФК ЦСКА
  30. ^ בעונת 1995 הוחלט כי מעתה יוענקו 3 נקודות על ניצחון ונקודה אחת על שוויון.
  31. ^ עונת 2011/2012 הייתה עונת מעבר שהחל באביב והסתיימה בסתיו. מעתה העונה מתחילה בסתיו ומסתיימת באביב. עונת המעבר נמשכה שנה וחצי.
  32. ^ מעונת 2012/2013 האליפות נערכת בשיטת סתיו-אביב
  33. ^ ДОМАШНИЕ СТАДИОНЫ ЦСКА: ОТ МОСКВЫ ДО БЕРЛИНА
  34. ^ ЦСКА начал строительство стадиона
  35. ^ Стадион ЦСКА будет сдан в мае 2010 года
  36. ^ Дмитрий Тихонов. "Земля уходит из-под стадиона". Газета.Ru. 
  37. ^ Левин, Борис (20 בספטמבר 2010). "Евгений Гинер: «Надеюсь, уже в 2013 году ЦСКА будет играть на своем стадионе»". Спорт-Экспресс. אורכב מ-המקור ב-2011-08-18. 
  38. ^ В Москве заложен первый камень в основание стадиона ЦСКА
  39. ^ Сезон-2009 ЦСКА начнет на новом стадионе
  40. ^ בסיס האימונים ואטוטניקי באתר צסק"א
  41. ^ Крампец Г., Тутушкин А. Игра в убыток // Ведомости, № 184 (1958), 1 октября 2007
  42. ^ Олег Ефимов. "Федун раскрыл карты". Газета.Ru. 
  43. ^ «Зенит» — самый богатый клуб России, «Локомотив» — самый убыточный
  44. ^ ЦСКА обнародовал бюджет
  45. ^ Дефицит бюджета ЦСКА на 2009 год составит более 11 млн долларов
  46. ^ Бюджет ПФК ЦСКА на сезон 2010 составит 64 миллиона долларов
  47. ^ ЦСКА: «В этом году доходы клуба превысят расходы»
  48. ^ "«Конти» стала генеральным спонсором ЦСКА". newlist.ru. 
  49. ^ "Почем баррель футбола?". רוסיסקאיה גאזטה. 
  50. ^ ""Сибнефть" разрывает спонсорский контракт с ЦСКА". Lenta.ru. 
  51. ^ "Внешторгбанк стал генеральным спонсором ЦСКА". Спорт-Экспресс. 
  52. ^ "«Аэрофлот» стал титульным спонсором ЦСКА.". football.kulichki.net. 
  53. ^ ОАО АНК «Башнефть» — генеральный спонсор ПФК ЦСКА
  54. ^ "ОАО АНК «Башнефть» - генеральный спонсор ПФК ЦСКА". football.kulichki.net. 
  55. ^ "У ЦСКА появится новый генеральный спонсор". sports.ru. 
  56. ^ "Самолет Sukhoi SuperJet 100 авиакомпании «Якутия» прибыл в Жуковский на доработку". Aviation Explorer. 25 במרץ 2013. 
  57. ^ ЦСКА заработает от сети. «Россети» потратят на контракт с ЦСКА 4,2 млрд рублей
ליגת האלופות 2018/19
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
ספרד  אתלטיקו מדריד ספרד  ברצלונה צרפת  פריז סן-ז'רמן רוסיה  לוקומוטיב מוסקבה גרמניה  באיירן מינכן אנגליה  מנצ'סטר סיטי ספרד  ריאל מדריד איטליה  יובנטוס
גרמניה  בורוסיה דורטמונד אנגליה  טוטנהאם איטליה  נאפולי פורטוגל  פורטו פורטוגל  בנפיקה ליסבון אוקראינה  שחטאר דונצק איטליה  רומא אנגליה  מנצ'סטר יונייטד
צרפת  מונקו הולנד  פ.ס.וו. איינדהובן אנגליה  ליברפול גרמניה  שאלקה 04 הולנד  אייאקס צרפת  אולימפיק ליון רוסיה  צסק"א מוסקבה ספרד  ולנסיה
בלגיה  קלאב ברוז' איטליה  אינטר מילאנו סרביה  הכוכב האדום בלגרד טורקיה  גלאטסראיי יוון  א.א.ק. אתונה גרמניה  הופנהיים צ'כיה  ויקטוריה פלזן שווייץ  יאנג בויז ברן