קאחתי
קאחֶתי (בגאורגית: კახეთი) או מחוז קאחתי (კახეთის მხარე, קאחֶתיס מחַרֶה) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח גאורגיה והמחוז המזרחי ביותר של גאורגיה. החבל, הטובל בכרמים ויקבים רבים, כונה על ידי הסופר אלכסנדר דיומא "הגן הגדול".
צינאנדאלי, בית המוזיאון של משפחת האצולה הגאורגית, משפחת צבצ'בדזה | |
מדינה | גאורגיה |
---|---|
חבל ארץ | קאחתי, מזרח גאורגיה |
מושל | גיאורגי ר'ווינישווילי (2008) |
נפות במחוז | אחמטה, גורג'אני, דדופליסצקארו, תלאווי, לאגודחי, סאגרג'ו, סיר'נאר'י, קווארלי |
ערים במחוז | תלאווי, אחמטה, גורג'אני, דדופליסצקארו, לאגודחי, סאגרג'ו, סיר'נאר'י, קווארלי, צנורי |
בירת המחוז | תלאווי |
שפה רשמית | גאורגית |
שטח | 11,310 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז | 318,583 (2014) |
קואורדינטות | 41°45′00″N 45°43′00″E / 41.75°N 45.716666666667°E |
אזור זמן | UTC +4 |
http://www.kakheti.gov.ge/ | |
גאוגרפיה
עריכהקאחתי גובלת מצפון בהרי הקווקז הגדול, ממזרח ומדרום באזרבייג'ן וכארתלי ממערב (מחוז כארתלי תחתית ומצחתה מתיאנתי). רכס הרי ציוו-גומבורי העובר לאורכו מחלק את החבל לשני אזורים: "קאחתי הפנימית" ממזרח ו"קאחתי החיצונית" ממערב. האזור המזרחי מושקה על ידי נהר האלזאני והמערבי על ידי נהר יורי. ההרים שמקיפים את קאחתי שומרים עליו מפני רוחות ותורמים למשקעים רבים. תנאי האקלים מאפשרים גידול ענבים במורדות ההרים והיינות של החבל הם המשובחים ביותר בגאורגיה ומפורסמים גם מחוצה לה.
החבל ההיסטורי של קאחתי גובל מצפון-מערב בחבל ההיסטורי ההררי הקטן, תושתי שנכלל בתחומי המחוז המודרני. במערב הוא גובל בחבל ההיסטורי ארצו-תיאנתי, שנכלל אף הוא בתחומי מחוז קאחתי המודרני.
חלוקה מנהלית
עריכהיישובים
עריכהבקאחתי ישנם 285 יישובים:
ממשל
עריכהמושל המחוז הוא נציג נשיא גאורגיה וממונה על ידו לניהול ענייני המחוז. הממשל המקומי מורכב ממועצת המחוז - ה"סאקרֶבּוּלוֹ" והגוף הביצועי - "גאמגֶאוֹבָּה". מושלי המחוז לפי שנים:
- 1993 - לבאן תדיאשווילי
- 1995 - גיאורגי ארסנישווילי
- 1999 -
- 2002 - בידזינה סוֹנר'וּלאשווילי (ბიძინა სონღულაშვილი)
- 2003 - תאמאז חידשלי
- 2004 - פטרה ציסקארישווילי
- 2006 - גיאה נאצוולישווילי (გია ნაცვლიშვილი)
- 2008 - לֶוואן בֶּז'אשווילי (ლევან ბეჟაშვილი)
- 2008 - גיאורגי ר'ווינישווילי (გიორგი ღვინიაშვილი)
- 2012 - זוראב צ'יאברשווילי
דמוגרפיה
עריכההקאחים, תושבי החבל, הם אחת הקבוצות האתניות המרכיבות את העם הגאורגי ודוברים בניב מקומי. בנוסף לקאחים מתגוררים במחוז כיסטים ותושים בתושתי ובאצבים בערוץ פנקיסי.
אוכלוסיית קאחתי לפי נפות (באלפים) | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שטח | אוכלוסייה לפי שנים[1] | ||||||
נפות | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | |
נפת אחמטה | 2,248.0 | 41.2 | 40.9 | 40.8 | 41.7 | 41.6 | 41.5 |
נפת גורג'אני | 849.2 | 71.9 | 71.5 | 70.9 | 70.9 | 70.5 | 70.2 |
נפת דדופליסצקארו | 2,531.7 | 30.5 | 30.3 | 30.2 | 30.8 | 30.6 | 30.3 |
נפת תלאווי | 1,094.0 | 70.0 | 69.7 | 69.5 | 70.6 | 70.4 | 70.0 |
נפת לאגודחי | 890.0 | 50.7 | 50.4 | 50.4 | 50.9 | 51.0 | 51.1 |
נפת סאגרג'ו | 1,515.6 | 58.7 | 58.3 | 58.4 | 58.8 | 58.8 | 58.7 |
נפת סיר'נאר'י | 1,251.7 | 43.3 | 43.0 | 42.8 | 43.9 | 43.6 | 43.1 |
נפת קווארלי | 1,000.0 | 37.5 | 37.2 | 36.9 | 37.2 | 37.1 | 37.0 |
סך הכל | 11,380.2 | 403.8 | 401.3 | 399.9 | 404.8 | 403.6 | 401.9 |
היסטוריה
עריכהחבל קאחתי היה מהראשונים שהשתחררו מהכיבוש הערבי של המאה השביעית, הפך לדוכסות עצמאית החל מהמאה השמינית. בראשית המאה האחת עשרה הסתפח לממלכה הגאורגית המאוחדת שאך נוסדה, אך במהרה שאיפות העצמאות של אצילי החבל הכריעו את הכף לטובת פרישה. רק בראשית המאה השתים עשרה הצליח המלך דוד הבנאי (1089-1125) לצרף את החבל לאיחוד, וסבלה לאחר מכן מהפלישה המונגולית לגאורגיה.
אחרי התפרקות הממלכה המאוחדת במאה החמש עשרה קאחתי המשיך להתקיים כממלכה עצמאית, שסבלה מתוקפנותה של ממלכת פרס יותר מכל חבל גאורגי אחר, בעיקר במאות השש עשרה והשבע עשרה. הסיבות לכך היו עושר המשק החקלאי, שבא לידי ביטוי בטיפוח כרמים וגידול עדרי צאן, בקר וסוסים, כמו גם מרדנותם הרבה של תושבי החבל, שנענתה בתגובות אכזריות. מלבד מסעות עונשין של טבח והרס, כ-100,000 תושבי קאחתי, ביניהם גם כל האוכלוסייה היהודית של המחוז, נעקרו בגלי גירוש שונים מכפריהם ויושבו בחבלים מדבריים של פרס. במאה השמונה עשרה הממלכה הקאחית התאוששה בצורה ניכרת וב-1762 אף תפסה את הבכורה באיחודה עם ממלכת כארתלי. בירת קאחתי, תלאווי, הייתה לבירת ממלכת כארתלי-קאחתי. גם איחודו המדיני של מזרח גאורגיה לא הרתיע את פרס מתוקפנותה והמלך הקאחתי של הממלכה, ארקלה השני, נאלץ אחרי עמידה איתנה של שני עשורים לחתום ב-1783 על החוזה של גאורגייבסקי עם רוסיה, שהפך את הממלכה המזרח-גאורגית לבת חסותו של הצאר. הציפיות מההסכם נכזבו לאחר שהרוסים בוששו מלהושיט לכארתל-קאחתי סיוע צבאי משמעותי.
הממלכה שנהרסה כמעט כליל מעמידתה בבדידות מול האויב המוסלמי סופחה ב-1801 לאימפריה הרוסית. לאחר שחלק עם שאר העם הגאורגי את הכיבוש הצאריסטי והקומוניסטי, מ-1991 קאחתי הוא מחוז ברפובליקה של גאורגיה, שבירתו תלאווי.
אתרים
עריכה- מנזר אלאווֶרדי מהמאה האחת עשרה
- מצודת זדאזני (ზედაზნის ციხე)
- מנזר איקאלתו (იყალთოს მონასტერი)
- דוד גארג'ה (מתחם מנזרי) החצובה בסלע מהמאה השישית
- קומפלקס מנזר גרמי מהמאה השש עשרה בגרמי, הבירה העתיקה של החבל (בתקופת ממלכת קאחתי)
- שרידי מנזר נֶקרֶסי מהמאה הרביעית
- בזיליקת שוּמַטָה מהמאה החמישית-שישית
- מנזר בּוֹדבֶּה מהמאות התשיעית-האחת עשרה
- מצודת נינוֹצמינדָה מהמאה השביעית
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של קאחתי (באנגלית)
- קאחתי - חבל היין של גאורגיה (גאורגיה), מסע אחר
- קאחתי באתר התיירות הרשמי של גאורגיה(הקישור אינו פעיל), באנגלית
- משה גלעד, חבל קאחתי / לחיי הענבים, הכורמים והנשים היפות, מסע אחר
- אבי אשכנזי, נופי טוסקנה עם מזג אוויר צונן: חופשת קיץ בגיאורגיה, באתר וואלה, 24 במאי 2016
- רותם מימון, מסע של יין, אוכל ונופים מרהיבים בחבל קאחתי בגאורגיה, באתר הארץ, 13 ביולי 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ מתוך אתר סטטיסטיקות גאורגיה, (באנגלית)