קארוי צ'מגי

קארוי צ'מגי (במקור נאש - Nasch, בהונגרית: Csemegi Károly;‏ צ'ונגראד, 3 במאי 1826 – בודפשט, 18 במרץ 1899) עורך דין יהודי-הונגרי, נשיא מועצת הקוריה (נשיא בית המשפט העליון), סגן שר המשפטים ההונגרי, הדמות הבולטת ביותר במשפט הפלילי ההונגרי, נותן את שמו ל"קודקס צ'מגי" (Csemegi-kódex) שהוא חוק העונשין ההונגרי הראשון. היה גם חבר האספה הלאומית ההונגרית במשך שתי קדנציות.

קארוי צ'מגי
Csemegi Károly

לידה	3 במאי 1826 צ'ונגראד, הונגריה
פטירה	18 במרץ 1899 (בגיל 72) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
שם לידה	Nasch Károly
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
תפקיד	מזכיר מדינה חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (3 בספטמבר 1872–24 במאי 1875) חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (30 באוגוסט 1875–30 באוקטובר 1878)
מפלגה	מפלגת דיאק, המפלגה הליברלית

צ'מגי עשה עבודה יוצאת מן הכלל ברפורמה ופיתוח חיי המשפט ההונגריים. הוא ניסח את חוקי הארגון השיפוטי (סעיף 4 משנת 1869 על סמכות שיפוטית, סעיף שנת 1871 על ארגון משרד התובע), שעל בסיסם הופרדה הסמכות השיפוטית מהמינהל הציבורי. בשנת 1874 ביצע גם את עבודת הקודיפיקציה של חוק תקנות עורכי הדין. הוא הכין גם את טיוטות חוקי העונשין המשקפים את התפיסה הליברלית (סעיף V משנת 1878 וסעיף XL משנת 1879), שיצר ברוח האידיאלים הבורגניים הפרוגרסיביים.

הוא עבד לא רק כיוצר חוקים, אלא גם כשופט וכותב מומחה - כתוצאה מכך הייתה לו השפעה ארוכת טווח ומשמעותית על התפתחות המשפט הפלילי ההונגרי.

כמו כן, היה לו ידע מעמיק בתחום ענייני הכליאה. בנוסף לרצונו להקים את מערכת הכליאה המודרנית ביותר האפשרית, הוא גם שם לעצמו למטרה להפוך אותה למושלמת ביותר מבחינת מדעי העונשין. יתרה מזאת, כזו שתואמת באופן מלא לתנאים המקומיים.

נעוריו

הוא נולד במשפחה יהודית בשם קארוי נאש. אביו יוז'ף נאש היה סוחר כפרי. אחיו הצעיר איגנץ צ'מגי בחר בקריירה הצבאית. בצעירותו עבד אביו כפקיד בנק בבפריז, כך שעל אף שסיים את בית הספר היסודי בכפר הולדתו הוא הצליח ללמוד צרפתית מאביו וגרמנית מאמו. מאוחר יותר, עם התקדמות לימודיו, למד גם יוונית ולטינית. הוא השלים את השנתיים הראשונות של בית הספר התיכון בין 1834 לבין 1836 בפשט ולאחר מכן בשנת 1836 רשם אותו אביו לבית הספר הצבאי הריאלי של סגד. משנת 1838, הוא המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון הפיאריסטי שם, ולאחר מכן סיים את שנת התיכון האחרונה שלו ב-1840/1841 בגימנסיה בקצ'קמט.

צ'מגי (אז עוד נאש) השלים את לימודי המשפטים שלו בפשט. ביחד עם פרידייש קוראני, שאנדור פונטאק ושאלאמון גאיגאזו (הו'), הקימו את החברה ההונגרית של האוניברסיטה. לרוע המזל, אפילו בעזרת הפטרון היוקרתי שלהם, פרופסור פרנץ טולדי, לא הצליחו לאשר את תקנון החברה על ידי מועצת הנגידים.

ייתכן שגם האווירה הפטריוטית של החברה הזו תרמה לכך שהוא שינה את שם משפחתו מנאש לצ'מגי ב-1845.

כעורך דין וכחייל

ב-1846 הוא עבר את מבחן לשכת עורכי הדין, ולאחר התמחות קצרה נבחר לרשם המשנה ולמזכיר-הסופר של מחוז טורונטאל בפרלמנט הרגיל האחרון (1847). שיריו פורסמו גם בכמה כתבי עת. הוא כתב כתבות ודיווחים בעיתונות ופרסם כתבות על גילוי אמריקה בספר הנערות הפטריוטיות (1847).

במהפכת 1848 בהונגריה שמכונה שם מלחמת העצמאות, השתתף במערכה של באצ'קה ובאנאט ב-1849 תחת פיקודו של הרוזן קזמר בתיאני, בדרגת רב-סרן כמפקד של גדוד חי"ר ופלוגת פרשים. הוא הניח את הנשק בכניעה לאוסטרים. לאחר שהניח את נשקו, נתפס ונכלא תחילה בקסרקטין בארד ולאחר מכן בטירת טמשוואר. הוא ניצל את זמן הכליאה שלו ולמד אנגלית.

בית המשפט הצבאי גזר עליו שליללת דרגתו וגיוס לצבא והוא היה טוראי בקסרקטין בבודה במשך חצי שנה, לאחר מכן שוחרר. אחר כך נסע לארד ועבד כעורך דין.

בשנות ה-70 של המאה ה-19

עם זאת, בשל דעותיו הפטריוטיות, הוא יכול היה להמשיך רק באופן זמני בפרקטיקה המשפטית שלו - תחת פיקוח משטרתי - בכפר קטן, עד 1859.

ב-1854 נישא לפרנצישקה פישר. נולד להם בן, אקוש, שמת צעיר, בגיל 17.

הקריירה שלו במינהל ציבורי

צ'מגי היה פעיל במינהל הציבורי מסוף שנות ה-50. כאשר החוברות המקצועיות והפרסומים שלו ביומון Magyarország בעריכת János Pompéry, באלפלד, ובפשטי נפלו ובכתב העת Törvényszéki Csarnok הכריזו רבות על שמו, הקריירה שלו התחילה לטפס גבוה יותר ויותר. לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, שר המשפטים בולדיז'אר הורבאט קרא לו כמזכיר וכיועץ, ולאחר מכן מינה אותו במשרד. מאוחר יותר הפך ליועץ שר ולאחר מכן לסגן שר (מזכיר מדיני). הוא שמר על תפקידו תחת שני שרי משפטים נוספים ובסך הכל שישה ראשי ממשלה (כולל דיולה אנדראשי ואישטוואן טיסה).

בין 1872 לבין 1878, הוא היה נציג מחוז פץ' בפרלמנט.

כמחבר חוקים

הקודקס של צ'מגי

בחקיקה הוא דגל בעיקרון שמלאכת הקודיפיקציה האמיתית - בדומה ליצירות אמנות גדולות - היא הישג ואחריות של אדם אחד בלבד. בהתאם לכך, צ'מגי לא שיתף אחרים בעבודתו, הוא פיתח ועיבד הכל לבד.

הוא עבד על העבודה העיקרית של חייו במשך חמש שנים: זה היה הצעה לחוק העונשין שאומצה כסעיף V משנת 1878, אשר מאוחר יותר נודע בקהילה המשפטית פשוט כ"קודקס צ'מגי". ההנמקה רחבת ההיקף שנכתבה על ידו לספר החוקים היא יצירה בעלת ערך מדעי וספרותי מתמשך. הוא נחשב לאחד התוצרים האינטלקטואליים הבולטים ביותר של הספרות המשפטית ההונגרית.

נשיא מועצת הקוריה (בית המשפט העליון)

כנשיא מועצת הקוריה (1879-1893), הוא אכף עקרונות פרוצדורליים מודרניים (כגון כתב האישום, עיקרון ההגנה, השימוע הדו-צדדי, עקרון חופש הדיבור) בפרקטיקה הפרוצדורלית של אז.

פעילותו בלשכת עורכי הדין ההונגרית

שמו נקשר גם בהקמת לשכת עורכי הדין ההונגרית, שכונסה ביוזמתו ב-1878. הוא נבחר לנשיא שלה, ולאחר מכן, עקב ההידרדרות במצבו הבריאותי ב-1898 הפך לנשיא לנצח.

אישיות שנויה במחלוקת

על אף שההכנה האקדמית וכישורי השפה שלו היו יוצאי דופן, ובקיאותו בספרות בינלאומית הייתה יוצאת מן הכלל, צ'מגי לא היה דמות פופולרית בקהילה המשפטית. כפי שכתב הסופר קלמן מיקסאט : הוא גחמני כמו אישה, גס רוח ומלא בוז, אבל כשהוא יושב בראש מועצת הקוריה, הוא כמו יופיטר, שומר על הצדק, חסר פניות וקשוח.

קריירה של הבונים החופשיים

ב--6 במרץ 1872 התקבל קארוי צ'מגי ללשכת הבונים החופשיים תא הונגריה שהוקם באותו הזמן במסגרת "המזרח הגדול של הונגריה", הוא קיבל את התואר מאסטר שלו ב-4 באוקטובר של אותה שנה. צ'מגי, כעורך דין, השתתף בעבודת החקיקה הפנימית של התא - על אף שפעם שילם קנס של 5 פורינט הונגרי בשל היעדרותו הבלתי מוצדקת. ב-3 בדצמבר 1886 הוסר מרשימת חברי התא עקב אי תשלום דמי חבר.

מותו

באביב 1899, בגיל כמעט שבעים ושלוש, הוא מת עקב דלקת ריאות ושושנה שנגרמו משפעת.

הוקרה

• בשנת 1882 הוענק לו התואר "יועץ פנימי סודי אמיתי של המלך".
• המלך העניק לו את הצלב האמצעי של מסדר סטפנוס הקדוש ושר המשפטים בלה פרצל העניקה לו פרס של 6,000 HUF - אך הוא קרא בזעם לסכום, נדבה וסירב לקבלה.
• בשנת 1889 נבחר כחבר באיגוד המשפט הפלילי הבינלאומי שהוקם אז.
• בשנת 1896, נבחר ונחנך כדוקטור לשם כבוד על ידי אוניברסיטת בודפשט.
• הוא גם קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קולוז'וואר.

הנצחה

התבליט של קארוי צ'מגי בעיר הולדתו, צ'ונגרד

• בבודה, ב-Kissvábhegy, יש רחוב צ'מגי הקרוי על שמו.
• בצ'ונגראד, הספרייה נקראה על שם היליד הגדול של העיר, קארוי צ'מגי. (צ'מגי יצר את הספרייה ענקית והיקרה. זו הייתה התשוקה היחידה שלו. לדברי אשתו "קרה בקלות שצ'מגי קנה ספרים עם כל המשכורת החודשית שלו".
• רחוב בצ'ונגראד נושא גם את שמו. בשנת 1982 הוצב תבליט באתר בית הוריו.

עבודותיו העיקריות

• התיאוריה של אובדן זכויות וחוק המדינה (Pest, 1862)
• השילוב השיפוטי של רייקה בהונגריה
• 1869: IV. על הסמכות השיפוטית
• 1871: XXXIII. לגבי ארגון התביעה
• 1871: XXXIV. על קוד ההתנהגות של עורך הדין
• 1878: V. tc. על הקוד הפלילי
• חוק העונשין ההונגרי על פשעים ועבירות (1878: V. t.cz) וכל אוסף החומרים שלו. בהזמנת משרד המשפטים. טוביה לוי (עורך). בודפשט: Pesti Könyvnyomda, 1880. (קודקס טיפול)
  • 1. כרך (א' 1. נוסח התש"ח: ו. ט.צ. - 2. כל ההצעות. - 3. הנימוקים המיניסטריאליים. - 4. פרוטוקול ישיבת השרים 1880) 604 עמ'
  • 2. כרך (ב'. 5. דוחות ועדת המשפטים של בית הנבחרים. - 6. משא ומתן של בית הנבחרים. - 7. דוחות ועדת בית המסדרים הגדולים. - 8. משא ומתן של בית הנבחרים. הזמנות 1880 ז',) 920 עמ'
• 1879: XL. על ההפרות
• טיוטות להליך פלילי (1882 ו-1885)
• הסיבות לטיוטת ההליך הפלילי ההונגרי (בודפשט, 1882) באינטרנט
• הליכים פליליים בהונגריה בפני בתי המשפט: בשם שר המשפטים. בודפשט: פרנקלין, 1882. 80 עמ'
• הליכים פליליים בהונגריה בפני בתי המשפט (בודפשט, 1883)
• היד מוגבל בזכויות הרכוש הכנסייתי על פי חוקי הונגריה (בודפשט, 1897) באינטרנט
• יצירותיו שנאספו נערכו על ידי Károly Illés Edvi ו-Zsigmond Gyomai לפרסום: יצירותיו של קארוי צ'מגי I-II., בודפשט, 1904).

השפעתו מחוץ להונגריה

• היצירה הגדולה של חייו, חוק העונשין ההונגרי עורר באותה התקופה עניין גדול לרבות המבוא המרשים שלו, כך היא תורגמה ופורסמה על ידי ממשלת צרפת תחת השם " Code Pénal Hongrois des Crimes et les Delits" (פריז, 1885).
• חוק העונשין הבולגרי שאושר ב-1 במאי 1896, כפי שהצהיר בגלוי ראש ממשלת בולגריה לשעבר קונסטנטין סטוילוב, הוא העתק נאמן של קודקס צ'מגי מכל הבחינות.
• כששר המשפטים ג'וזפה זנרדלי הציג את טיוטת חוק העונשין לפרלמנט האיטלקי ב-1887, הוא שלח את ההצעה גם לצ'מגי, "המאסטרו הנודע במשפט הפלילי".

לקריאה נוספת

• A Pallas nagy lexikona (Pallas Irodalmi és Nyomdai Rt., Budapest, 1893–1897)
• Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Bp., Szerző, 2005
• Bartkó Róbert: Hajnal Hugó: Csemegi Károly. = Magyar Jog, 2004. LI. évf. 5. szám, 319–320.
• Csemegi Károly [nekrológ]. Jogtudományi Közlöny, 1899. XXXIV. évf. 12. szám., p. 89–91.
• Estók József: A magyar börtönügy arcképcsarnoka – Csemegi Károly (1826–1899). Börtönügyi Szemle, 2011. XXX. évf. 3. szám, p. 85–90.
• Györgyi Kálmán: Emlékezés Csemegi Károlyra. In Csemegi Károly emlékkönyv. Budapest, MTA Jogtudományi intézet, 2000. p. 19–24.
• Hajnal Hugó: Csemegi Károly, a magyar büntető törvénykönyv s a bírói szervezetről szóló törvény megalkotójának élete és működése (Budapest, 1943)
• Horváth Tibor: Az első magyar büntető törvénykönyv és kodifikátora: Csemegi Károly. In A praxistól a kodifikációig. Csemegi Károly emlékére, 1826–1899. Budapest, Osiris, 2001. p. 24–36.
• Magyar életrajzi lexikon 1000–1990 (főszerkesztő: Kenyeres Ágnes) Akadémiai Kiadó, Budapest, 1994
• Magyar Jogtörténet : Mezey Barna, Osiris kiadó, Budapest, 2004
• Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 180. o. Online elérés
• Mezey Barna: Egy jogászkarrier a 19. században. Csemegi Károly (1826–1899) [in: Mezey Barna (szerk.): A praxistól a kodifikációig. Csemegi Károly emlékére (1826–1899) Osiris, Budapest, 2001] 1
• Mezey Barna: Egy jogászkarrier a 19. században. Csemegi Károly (1826–1899). In A praxistól a kodifikációig. Csemegi Károly emlékére, 1826–1899. Budapest, Osiris, 2001. p. 9–23.
• Ruzitska Ödön: A "Hungária" páholy története 1872-1902, Budapest, 1902
• Sebestyén István: Csemegi Károly (1826–1899). In Magyar jogtudósok. 3. kötet. Budapest, Nemzeti Tankönyvkiadó, 2006. p. 41–58.
• Solt Pál: Csemegi Károly, a kuriai tanácselnök. In: A praxistól a kodifikációig. Csemegi Károly emlékére, 1826–1899. Budapest, Osiris, 2001. 55–60. p.
• Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái II. (Caban–Exner). Budapest: Hornyánszky. 1893
• Tarnai János: Csemegi Károly emlékezete. A Magyar Jogászegylet díszülése, 1899. október 29.Jogtudományi Közlöny, 1899. XXXIV. évf. 44.szám, 313–317. p.
• Tanulmányok a Csemegi-kódex megalkotásának 140. évfordulója tiszteletére ­– konferenciakötet; Szerkesztette: Horváth Attila; kiadta: Dialóg Campus; 2020, Budapest

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קארוי צ'מגי בוויקישיתוף

• קארוי אטווש : על קארוי צ'מגי. בתוך: יצירותו "דמויות הונגריות". בודפשט, 1901. 174-186. עמוד באינטרנט
• ביוגרפיה של קארוי צ'מגי. ספריה פרלמנטרית. פורטל משפטי הונגרי
• יצירות דיגיטאליות של קארוי צ'מגי בספריית הפרלמנט.
• קארוי צ'מגי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)