קארמניולה
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פרטים מיותרים, עיקר וטפל. | |
קארמניוֹלה (באיטלקית: Carmagnola) היא עיר במטרופולין של טורינו במחוז פיימונטה, 26 ק"מ דרומית לעיר טורינו, שבצפון איטליה.
 סמל קארמניולה | |
 | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 פיימונטה |
| נפה | טורינו |
| בירת העיר |
קארמניולה  |
| שטח | 96.38 קמ"ר |
| גובה | 240 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 28,182 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 257 נפש לקמ"ר |
| קואורדינטות | 44°51′N 7°43′E / 44.850°N 7.717°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comune.carmagnola.to.it | |
  | |
עיריית קארמניוֹלה כוללת שכונות עירוניות אך בעיקר כפרים וחוות חקלאיות. היא שוכנת על הגדה הדרומית של נהר הפו בקרבת עיקול הנהר צפונה לעבר טורינו. באזור זה, זרימה הנהר איטית וגרמה להצטברות אדמת סחף פוריה.
בקרבת העיר שתי שמורות טבע: הגדולה, Riserva Naturale Speciale della Lanca di San Michele בגודל של כ-140 אלף דונם, ליד מונקאליירי שמדרום לטורינו.[1] השנייה, Parco Comunale Bosco Del Gerbasso, בגודל של כ-190 דונם, מצפון מערב לעיר.[2]
כיום אין קהילה יהודית בעיר, אך קיים בית כנסת עם בימה מפוארת, אשר שוחזר והחל משנת 1987 ניתן לבקר בו, תוך תיאום מראש עם קהילת טורינו.
תולדות המקום עריכה
המצודה שבעיר נבנתה במאה ה-9. מאותה תקופה קיימים מסמכים רשמיים על קארמניוֹלה. השטח היה בבעלות משפחת ארדויניצ'י (אנ') מטורינו (Marca di Torino). סביב המצודה נבנתה חומה ובתוך החומה הוקמה עיר קטנה. המרקיזות של סלוצו (Il marchesato di Saluzzo), שקנתה שליטה בעיר, נחלה מפלה במהלך המלחמה האיטלקית 1542–1546, בקרב קרסולה (אנ') כנגד הצרפתים וכך נאלצה להעביר את השליטה במקום לידי הצרפתים, ואלה נשארו בה 40 שנה.
בין בניה הבולטים של העיר היה המצביא פרנצ'סקו בוסונה דה קארמניולה. (אנ').[3]
ב-1588 עברה העיר לשליטת בית סבויה לאחר שקרלו אמנואלה הראשון, דוכס סבויה, כבש את העיר לאחר מצור. בשנים 1637–1642 היה המקום תחת שליטה צרפתית. ב-1691 חזרה העיר משליטה צרפתית לשליטת בית סבויה, לידי הנסיך ויטוריו אמדאו השני, מלך סרדיניה.
חקלאות העיר עריכה
ייחודה של האדמה בעיר וסביבתה, הסחף מנהר הפו, הביאה לכך שבעבר הייתה עדיפות לגידול ירקות באזור. בינתיים גבר הביקוש לכבלים ואז החל האזור לגדל צמחים, מהם מפיקים סיבים, כמו הקנבס לייצור חוטים וכבלים, הדרושים לאוניות. העיר עוסקת לא רק בגידול אלא גם בייצור והתחרה ביצרנים ממחוז ליגוריה באיטליה וממרסיי בדרום צרפת.
בינתיים הסתבר כי מהקנבס אפשר גם להפיק חשיש. כן גבר השימוש בסיבים מלאכותיים. התוצאה ירידה בייצור הקנבס. השלטונות היו מודעים לבעיה שנוצרה והחליטו כי גידולים חקלאיים מסוימים יהיו מאופיינים בתור גידולי האזור ובתור כאלה יהנו מיתרונות בייצור ובשיווק:
יהדות קארמניולה עריכה
בקארמניוֹלה קיים אחד מבתי הכנסת היפים בפיימונטה. הוא שוחזר בעזרת השלטונות בהשקעה של 1,265 מיליון לירות איטלקיות.[5] ומאז שנת 1987 הוא פתוח לציבור, לפי הזמנה מראש. בדרך כלל בית הכנסת פתוח בימי ראשון אחרי הצהרים. בשנות ה-50 של המאה ה-19 דווח כי בית הכנסת נעזב וציודו הועבר לטורינו. בשנת 1939 התקיים האירוע האחרון בבית הכנסת, הייתה זו חתונה.[6]
היהודים בקארמניוֹלה היו מלווים בריבית. בסוף המאה ה-16 מוזכר שמו של הבנקאי היהודי ליאונה. משנת 1680 מוכרים לנו שתי משפחות בנקאיים יהודים: פוג'טי ודונטו קונדה. (Pogetti e Donato Conde). במאה ה-18 מספר היהודים בעיר לא עלה על 200. בשנת 1724 הוקם בעיר, בדומה לשאר הערים בפיימונטה, גטו. הגטו היה בשכונה רחוקה מהכנסייה בשם Cierche היום בקרבת הרחובות: Bellini,dell Cherche,Benso,Baldassano.
בית הכנסת הוא ב-Via Bellini, היכן שהייתה בעבר אחת הכניסות לגטו. בכניסה לבית הכנסת חרוטה באבן שיש הכתובת הבאה:
בית הכנסת
המאה הח"י לספה"נ
כי ביתי
בית תפילה
יקרא לכל העמים
ישעיהו נ"ו ז'
הוא נמצא בקומה הראשונה של בניין מהמאה ה-17. אולם בית הכנסת הוא מרובע. החלונות גבוהים במטרה לאפשר כניסה של אור לבית הכנסת. הבימה היא מיוחדת במינה: את האדן הנמוך בצורת מתומן סובבים שמונה עמודים לוליינים, אשר הכרכוב הבארוקי שלהם מתעטר כתר, המתנשא מעל מרכז הבמה. ארונות הקודש בסגנון בארוקי מאוחר - כמו הבימות - מעוטרים יתר על המידה בהרבה. הבימה בבית הכנסת הייתה מעין מגדל זעיר - בקרבת מרכז האולם.
ליד אולם בית הכנסת חדר קטן ובו ספסלים לילדים בגבהים משתנים: לכל ילד ספסל בגובה שלו. החדר שימש ללימוד הילדים בקהילה בה מספר הילדים היה מועט. לכל ילד ניתן היה להציע ספסל בגובה הרגלים שלו.
התפתחות האוכלוסייה עריכה
לקריאה נוספת (על יהדות העיר) עריכה
- In Piedmont Sixteen Synagogues, בהוצאת הקהילה היהודית בטורינו.
- Annie Sacerdoti,Guida All'Italia Ebraica,Marietti, Casale Monferrato,1986
- יעקב פינקרפלד, בתי הכנסת באיטליה, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ד
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Riserva Naturale Speciale della Lanca di San Michele, באתר העיר קארמניולה
- ^ Bosco del Gerbasso, באתר העיר קארמניולה
- ^ קארמניולה חי בשנים 1380–1432, היה בשרות Filippo Maria Visconti נסיך Castelnuovo Scrivia. שימש השראה לטרגדיה של Alessandro Manzoni בשם "הנסיך מקארניולה" Il conte di Carmagnola.
- ^ ההגדרה המשפטית: I Peperoni di Carmagnola sono un "Prodotti agroalimentari tradizionali italiani prodotto agroalimentare tradizionale italiano", riconosciuto dal Ministero per le politiche agricole, di cui è in corso l'istruttoria per il riconoscimento dell'I.G.P
- ^ במחירי היום 670 אלף אירו לפי שער החליפין 1936 לירות לאירו
- ^ המקור: בתי כנסת באיטליה עמוד 44