קהילת יהודי קישקרש

קהילת יהודי קישקרש היא קהילה יהודית שישבה בעיר קישקרש (נכתב לפעמים בשגיאת כתיב כ"קישקורוש"; בהונגרית: Kiskőrös, ביידיש קישקעריש), שנמצאת במחוז באץ'-קישקון, שבמרכז הונגריה. קהילה אורתודוקסית, אחת מבין אלפי הקהילות ההונגריות שהושמדו בשואה.

תולדות הקהילהעריכה

יהודים ראשונים החלו להתיישב בקישקרש בסוף המאה ה-18. רוב המתיישבים הראשונים, שהקימו את הקהילה, הגיעו ממחוז מרמרוש בטרנסילבניה. כמה מהם היו ממוצא מוראבי. עד שנת 1930 מספר היהודים גדל ללא הרף מאחר שמדובר בקהילה אורתודוקסית יחסית בודדה באזור מלא בקהילות ניאולוגיות, יהודים אורתודוקסים העדיפו לגור בה. בנוסף, היה אזור קיסקרש אזור פורה מאוד והיהודים התפרנסו ממכירת התוצרת החקלאית, בעיקר דגנים, יין ומוצרי מזון. חלק מיהודי קישקרש היו בעלי מלאכה, וכמה מהם היו בעלי חוות.

בשנת 1880 חיו בעיר 360 יהודים מתוך 6,834 תושבי הכפר (כ-5% מכלל האוכלוסייה).

הקהילה הוקמה רשמית בתחילת המאה ה-19 ובזמן הקרע ביהדות הונגריה אחרי קונגרס יהודי הונגריה בשנים 1869-1868, הצטרפה הקהילה לזרם קהילות הסטטוס קוו אנטה, כלומר נשארה במתכונתה שלפני הקונגרס. בשנת 1912 עברה לזרם האורתודוקסי. אך עם זאת, הגדירה את עצמה הקהילה כיחסית מתונה מבחינת המצוות, בהשוואה לקהילות אורתודוקסיות אחרות. דבר זה צוין גם על ידי העובדה שרבני קישקרש נהגו להעביר את דרשותיהם בגרמנית ולא ביידיש.

כפי שהיה נהוג, תחת כנפי הקהילה חסו קהילות יהודיות קטנות יותר כמו הקהילות ב: ארשקצ'נאד (Érsekcsanád), קצל (Kecel), באיאסנטאישטוואן (Bajaszentistvan), צ'אסארטלטש (Császártöltés), נמשנאדודוואר (Nemesnádudvar), שיקשד (Sükösd).

מפקדי האוכלוסין של יהודי קישקרשעריכה

שנה מספר היהודים בקישקרש[1] כלל האוכלוסייה
1840 143
1880 360 6,834
1910 482
1920 536
1930 588
1941 509 12,875

מוסדות הקהילהעריכה

בין מוסדות הקהילה היו "חברה קדישא", אגודת נשים, קופת גמילות חסדים שסיפקה אוכל וכסף לעניים, יתומים ואלמנות, בית ללינת לילה עם שלושה חדרים לאורחים עניים. ובבעלות הקהילה הייתה אדמה שהכסף שהכניסה שימש לצדקה.

בקהילה היו שני בתי ספר, בית ספר יסודי שהוקם בסביבות שנת 1880 הוא כלל שש כיתות ולכל כיתה שני מורים, ו"תלמוד תורה" קטן שהיה קיים בחדר צדדי של בית הכנסת[2]. בית הכנסת נבנה בשנת 1915 והורכב משני חדרים גדולים, הגדול היה אולם התפילה ובו שורות ספסלים, עם ארון קודש (ברשות הקהילה היו 18 ספרי תורה) ומעליו "נר התמיד". ובחדר הקטן יותר היה החדר של תלמוד תורה אליו הגיעו ילדים מגיל 5 ללמוד עברית, קריאת התורה ואת מנהגי המסורת היהודית. בנוסף פעלה בעיר עמותה ללימוד תלמוד שהחזיקה בספריה גדולה.

רבני הקהילהעריכה

 
ספר מבי"ט של הרב משולם רובינשטיין, רבה השני של קישקרש
  • 1810-1866 הרב חיים כהן בן הרב משה אברהם פייגלסברג, תלמידו של החתם סופר.
  • 1866-1899 הרב משולם רובינשטיין שהיה חתנו של הרב חיים כהן ותלמידו של מחבר הכתב סופר. הוא כתב ספר בשם "מבי"ט" על התורה וחידושי סוגיות[3]. בית הכנסת בקישקרש נבנה בתקופת רבנותו.
 
הספר "דיבובי חן", לרבי דוב לבלוביץ
  • 1899-1942 הרב דוב לבלוביץ חתנו של הרב משולם רובינשטיין ומקים הישיבה בקישקרש. הרב לבלוביץ למד בנערותו בישיבת קאזאמורק שבסלובקיה ובישיבת טיסאפורד וכתב במהלך חייו את הספר "דיבובי חן" שנדפס בקונסנטמיקלוש. אחד מתלמידיו היה הרב משה דב וולנר, רבה האשכנזי הראשון של אשקלון ומראשי "חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי".
  • 1942 ועד להשמדת הקהילה כיהן הרב יעקב סניידרס בן הרב בן ציון סניידרס, לאחר חתונתו עם בת הרב דוד וסלי מפרשבורג לימד תורה במשך תשע שנים בעיר חותנו ומשם עבר לכהן כרבה של קישקרש. במהלך השואה גורש לאוסטריה ולאחריה כיהן כרב העיר בזל בשווייץ.

מלחמת העולם הראשונה ובין המלחמותעריכה

היחסים בין יהודי העיר לתושביה הלא יהודים היו טובים והחלו להתדרדר לאחר מלחמת העולם הראשונה. בימי הטרור הלבן, שהיו סדרה של פוגרומים שפרצו בכל רחבי הונגריה, נשדדו חנויות בבעלות יהודים בעיר. בעקבות ההתפרעויות נמלטו יהודים מפוחדים רבים ועזבו את העיירה. כך שבשנת 1941 חיו בעיר 509 יהודים, לעומת 588 יהודים בשנת 1930. 509 היהודים היו פחות מ-4% מכלל האוכלוסייה בעיר (12,875)

מלחמת העולם השנייה (השואה)עריכה

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה גויסו יהודים לעבודות כפייה במסגרת צבאית. ובתחילת 1940 נעצרו שישה מיהודי קישקרש ושולחו למחנה ריכוז.

בסוף אפריל, שבועות אחדים לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, רוכזו יהודי קישקרש שנשארו בעיר במספר בתים שבסביבת בית הכנסת. ב-4 במאי 1944 הובלו 22 מיהודי קישקרש למחנה ריכוז בעיר באצ'קה טופולה, משם שולחו לשטראסהוף (Strasshof)(אנ') שבאוסטריה. הכשירים לעבודה הועסקו בעבודות כפייה, והיתר גורשו למחנה ההשמדה באושוויץ.

ב-12 במאי 1944 הורה ד"ר לסלו אנדרה, סגן הממונה על המחוז, הונגרי ימני-קיצוני, לאומני ואנטישמי ששיתף פעולה עם הנאצים, להקים גטאות במחוזו. ב-24 במאי 1944 פקד הממונה על נפת קישקרש, יאנוש בנדק (Benedek János), להקים גטו בקישקרש, בקרבת בית הכנסת. ב-30 וב-31 במאי 1944 רוכזו בגטו יהודי העיר וכן יהודים משני הכפרים הסמוכים, אקסטו (Akasztó) וצ'נגוד (Csengőd). במהלך החודשיים של יהודי העיר שנשארו בגטו, הורשו רק נציגים מהקהילה לצאת מהגטו על מנת לרכוש מזון ומצרכים בסיסיים. עד שביוני לקצ'קמט שם רוכזו כל יהודי הסביבה, ומשם הובלו גם הם למחנה ההשמדה באושוויץ.

אחרי השואהעריכה

הניצולים שחזרו לעיירה בתום המלחמה חידשו את חיי הקהילה בראשות הרב סניידרס. בניין בית הכנסת נמצא הרוס ובניין חברת ש"ס הוכשר לבית תפילה.

בשנת 1945, הנציחו הניצולים את הקהילה שהושמדה על ידי הנאצים על מבנה בית הכנסת. הבניין נותר במצבו המקורי עד שנת 1979, אז מועצת העיר לקחה אותו לבעלות קהילתית, בנתה אותו מחדש, וכיום פועל שם בית ספר למוזיקה ואולם קונצרטים.

המספר הקטן של הניצולים שעוד היו בעיר עזבו אותה בעיקר בתקופה זו, רבים לישראל ואחרים לבודפשט.

לוח השיש בקיר בית הכנסת היה במקור החלק העליון של אחת המצבות של משפחת סאלווטר, שהובא מבית העלמין הסמוך למסילה והותקן בחזית הקדמית של הבניין במקום אחד החלונות. החלק החיצוני היה מלוטש בצורה חלקה ואז הונח עליו "לוח הזיכרון לחללים אהובי נפשינו, שמתו בשנות האימה, נהרגו משנאה, שמור על זיכרון האהבה שלהם". בשנת 1987 ביצעה מועצת העיר שיפוץ גדול של הבניין וכן בשנת 2014.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה