קולומביה (נהר)
נהר קולומביה (באנגלית: Columbia River) הוא נהר שמוצאו בקולומביה הבריטית שבקנדה, הזורם משם לצפון-מערבה של ארצות הברית. בקטע האחרון מהווה הנהר גבול בין מדינות וושינגטון ואורגון לאורך כ-497 ק"מ.
 | |
| נהר קולומביה | |
| אורך | 2,044 ק"מ |
|---|---|
| גובה מוצא הנהר | 808 מטרים |
| ספיקה ממוצעת | 7,504 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 258,000 קמ"ר |
| מוצא | אגם קולומביה, קולומביה הבריטית שבקנדה |
| שפך | האוקיינוס השקט |
| מדינות באגן הניקוז | ארצות הברית, קנדה |
 | |
לנהר קולומביה ישנה ספיקת המים הגדולה ביותר מבין הנהרות הנשפכים לאוקיינוס השקט בחצי הכדור המערבי, והוא הנהר הרביעי באורכו בצפון אמריקה. אורכו 2,044 קילומטרים והוא מנקז שטח של 258,000 קילומטרים מרובעים. הסכרים שעליו מייצרים את כמות החשמל הגדולה ביותר מבין נהרות צפון אמריקה.
קפטן רוברט גריי היה האירופאי הראשון שהפליג בנהר קולומביה (11 במאי 1792). גריי הפליג לצפון-מערבה של אמריקה לסחור בפרוות על ספינה בבעלות פרטית בשם "קולומביה". הוא קרא לנהר על שם הספינה.
הקטע האחרון של מסע משלחת לואיס וקלארק היה הפלגה בנהר קולומביה עד האוקיינוס השקט.
על גדותיו של הנהר הוקם אתר הנפורד במסגרת פרויקט מנהטן, ובו יוצרה כל כמות הפלוטוניום ששימשה בפצצות האטום הראשונות שפוצצו במלחמת העולם השנייה. פצצת הפלוטוניום הראשונה פוצצה בניסוי טריניטי, והשנייה הוטלה על נגסאקי שביפן. כמויות עצומות ממי הנהר שימשו לקירור החום הרב שנוצר בכורים הגרעיניים בתהליך ייצור הפלוטוניום. לאחר מלחמת העולם נבנו כורים ומעבדות נוספים, אך עד תחילת שנות ה-70 נסגרו רוב הכורים. עד סגירתם גרמו הכורים לזיהום רדיואקטיבי חמור של מי הנהר ושל חופי ארצות הברית אליהם נשפכים מימיו, שפגע במדינות וושינגטון ואורגון.
בשנת 1980 הופיע הנהר בפתיחת הסרט הניצוץ.
