קול ישראל בפרסית
קול ישראל בפרסית (בפרסית: بخش فارسی رادیو اسرائیل) הייתה בעבר תחנת רדיו של קול ישראל, ששידרה בשפה הפרסית במסגרת שידורי רק"ע ורשת ה'.
אולפן קול ישראל בפרסית בירושלים; ליד המיקרופון: מנשה אמיר | |
פרטי התחנה | |
---|---|
חדשות | כן |
שפה | פרסית |
בעלות | תאגיד השידור הציבורי |
תקופת הפעילות | עד ל-2017 |
שידורי התחנה נפסקו ב-2017, עם סגירת רשות השידור[1] וחודשו במסגרת תאגיד השידור הישראלי תחת השם VoisFarsi[2]. השידורים בפרסית בתחנת רק"ע נפסקו ומאז הם משודרים רק ב-VoisFarsi.
היסטוריה
עריכהקול ישראל החל לשדר פינה בפרסית של כרבע שעה בתחילת 1949[3][4]. החדשות בפרסית שודרו בימים שני ושישי[5]. עם התרבות מספר השפות בהם שודרו חדשות לעולים, שודרו החדשות בפרסית בגל 43.9[6]. בשנות ה-50 המוקדמות שידר קול ישראל ב-11 שפות בנוסף לעברית, ופרסית הייתה אחת מהן[7]. השידור בפרסית החל ב-1956 במסגרת מדיניות הסברה של ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן-גוריון, לחיזוק הקשרים עם מדינות ותרבויות מוסלמיות שאינן ערביות, וכן עבור עולים יהודים מאיראן, ומאוחר יותר הופנתה לקהל האיראני. במשך שנים מומנה התחנה בשיתוף פעולה עם מערכת הביטחון[8]. אולם בשנת 1957, בעקבות קיצוצים בתקציב בוטלו השידורים בטורקית ופרסית[9], לאור העובדה שהשידורים בפרסית זכו לאחוזי האזנה של 0.3% בלבד[10]. השידורים בפרסית חודשו בשנת 1958[11] ומשכם הורחב מרבע שעה לחצי שעה בתחילת 1960[12]. בשנת 1961 פורסם שהשידורים בפרסית זוכים לפופולריות רבה, שבעקבותם התגברה תיירות המרפא מאיראן לישראל ונטען שלשידורים הייתה תרומה לידידות ביחסי איראן–ישראל[13]. השידורים בפרסית הועברו בגלים בינוניים ונקלטו היטב בטהראן[14]. השידורים הוכנו על ידי המחלקה הערבית של קול ישראל[15].
השידורים
עריכההתחנה קיבלה ושידרה שיחות מאזינים רבות, הן מאיראן עצמה והן מן הפזורה האיראנית. השדר המזוהה ביותר עם שידורים אלו היה פרשן קול ישראל לענייני איראן מנשה אמיר, יהודי יוצא איראן ודובר פרסית, שעבד בתחנה מאז 1959 ועד סגירתה. התחנה ראיינה דוברי פרסית ישראלים שונים, בהם שאול מופז בהיותו שר ביטחון[16].
התחנה שידרה סה"כ 12 שעות שבועיות: מדי יום שעה בין השעות 17:00 - 18:30 (עד 18:00 בשישי ושבת) ברשת ה' עבור יהודים דוברי פרסית בחו"ל (בדרך כלל באיראן) ובימי א'-ה' בין השעות 19:00 - 19:30 ברק"ע עבור עולים דוברי השפה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- גילי איזיקוביץ, שידורי המהפכה של קול ישראל, באתר הארץ, 1 ביולי 2009
- קרינה שטוטלנד, המשבר במפרץ הפרסי, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2004
הערות שוליים
עריכה- ^ מנשה אמיר, קולנו נדם אל מול איראן, באתר ישראל היום, 15 במאי 2017
- ^ אתר התחנה
- ^ קול ישראל, דבר, 15 במרץ 1949. לעומת זאת, בינואר, לא היו שידורים בפרסית: ראדיו, על המשמר, 9 בינואר 1949
- ^ היום ברדיו, חרות, 27 במאי 1949
קול ישראל, דבר, 13 ביוני 1949 - ^ היום ברדיו, חרות, 12 באוגוסט 1949
- ^ קול ישראל, דבר, 18 ביולי 1949
- ^ קול ישראל משדר ב-12 שפות, הצופה, 20 באוגוסט 1956
- ^ רונן ברגמן, מבקר המדינה, "ידיעות אחרונות", 16 ביולי 2009
- ^ מיכאל קשיב, תקציב תקציב תקציב, חרות, 18 בינואר 1957
ש. ערן, קול ישראל לקראת שנת הכספים הבאה, דבר, 15 בנובמבר 1957 - ^ משה בן שחר, ההאזנה לשידורי חדשות בלועזית פוחתת, חרות, 21 במאי 1956
- ^ קול ישראל מרחיב שורותיו, דבר, 15 באפריל 1958
- ^ קול ישראל ירחיב את השידורים לאפריקה ואסיה, דבר, 7 בדצמבר 1959
- ^ בשולי דברים - השידורים הפרסיים, דבר, 14 בספטמבר 1961
- ^ יצחק גטניו, בטהראן, בין כסה לעשור, מעריב, 26 בספטמבר 1969
- ^ אהוד יערי, הסברה ישראלית לעולם הערבי, דבר, 14 במאי 1967
- ^ סוכנויות הידיעות, איום איראני בתגובה לדברי מופז ב"קול ישראל" בפרסית, באתר ynet, 24 בדצמבר 2003