קו המשווה

בגאוגרפיה, קַו־הַמַשְווה הוא הקו הדמיוני המקיף את כדור הארץ באמצע הדרך בין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי. באופן דומה מוגדר קו־המשווה של כוכבי הלכת ושל כוכבים אחרים.

קו המשווה מסומן באי Ilhéu das Rolas שבקבוצת איי סאו טומה ופרינסיפה

בקו־המשווה שטח הפנים של כדור הארץ (שצורתו כדור פחוס במקצת, "גאואיד") מקביל לציר הסיבוב. קו־המשווה מחלק את פני כדור הארץ לשני חצאים שווים: חצי הכדור הצפוני וחצי הכדור הדרומי. על פי הגדרתו קו־המשווה הוא קו הרוחב 0°. אורכו של קו־המשווה כ-40,075 ק"מ, או ליתר דיוק 40,075,016.6856 מטרים. כיוון שכדור הארץ פחוס מעט בקטבים, קוטר כדור הארץ בקו־המשווה גדול ב־43 קילומטרים מקוטר כדור הארץ בקטבים.

מיקום השמש בשמים באזור קו המשווה

בקו־המשווה השמש מצויה ישירות ממעל בצהרי יום השוויון. אורך היום בקו־המשווה הוא כ־12 שעות. השמש זורחת בשעה 6 בבוקר בקירוב ושוקעת בשעה 6 בערב בקירוב. הזריחות והשקיעות מהירות, ובקו־המשווה אין כמעט תופעה של דמדומי בוקר או ערב. בלילה, כל הכוכבים נראים כאילו הם נעים בחצי מעגל שמרכזו בנקודה הדרומית ביותר או הצפונית ביותר של האופק.

בין יום השוויון החל בחודש מרץ ליום השוויון החל בספטמבר, קווי הרוחב הצפוניים נוטים כלפי השמש עד לקו הרוחב 23.5° צפון, הקרוי חוג הסרטן, הנקודה הצפונית ביותר שבה ניתן לצפות בשמש ישירות ממעל. הקו הדרומי המקביל קרוי חוג הגדי ומיקומו 23.5° דרום, ובו קווי הרוחב הדרומיים נוטים כלפי השמש בתקופה שבין ימי השוויון של ספטמבר ומרץ. האזור משני צדי קו־המשווה בין חוג הסרטן לחוג הגדי קרוי האזור הטרופי.

גאות ושפל

ערך מורחב – גאות ושפל

ההבדל בין גאות ושפל בקו־המשווה הוא הקטן ביותר בהשוואה לחופי אוקיינוסים בקווי רוחב אחרים. גאות ושפל הם תופעות מורכבות התלויות בגורמים כגון צורת קו החוף, עומק המים בסמוך לחוף, זרמי האוקיינוס ובעיקר תנועות השמש והירח. מכיוון שהירח נע סביב כדור הארץ במישור המצוי בזווית של 23° בהשוואה למישור קו־המשווה השפעתו באזור קו־המשווה היא הקטנה ביותר.

אקלים

ערך מורחב – אקלים

עונות השנה באזור הטרופי ובקו־המשווה שונות באופן ניכר מהעונות באזורים הממוזגים או באזורי הקוטב. באזורים טרופיים רבים נוהגים להבחין בין שתי עונות: גשומה ויבשה, אבל ברוב המקומות שבסמוך לקו־המשווה, העונה גשומה כל השנה, אף שכמות המשקעים משתנה בהתאם לגורמים שונים ובכללם הגובה והקרבה לאוקיינוס.

ישנם קלימטולוגים המגדירים את האקלים באזור קו־המשווה כ"משווני" ולא טרופי, אם ההבדל בין הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם ביותר לחודש הקר ביותר לא עולה על C°‏ 3. הקלימטולוג ולדימיר קפן קבע את הפרש הטמפרטורה השנתי בטווח של C°‏ 5 עבור אקלים משווני, אך כיום שונתה ההגדרה על מנת שהשטח המכוסה על ידי ההגדרה "משווני" יהיה זהה בגודלו לשטח המוגדר "טרופי". העונה הגשומה יותר היא בדרך כלל בתקופה ה"קרירה יותר".

קו המשווה ושיגור לוויינים

מקומות בקרבת קו־המשווה הם אתרים טובים לנמלי חלל, מכיוון שהם נעים מהר יותר מכל נקודה על כדור הארץ עקב סיבובו של כדור הארץ. תוספת המהירות מקטינה את צריכת הדלק הנדרשת לשם שגור חללית. זו הסיבה שהאמריקנים מיקמו את אתר השיגור שלהם בפלורידה שהיא המדינה הדרומית ביותר בארצות הברית, וסוכנות החלל האירופאית משתמשת במרכז החלל הגיאני שבגויאנה הצרפתית הסמוכה לקו המשווה.

מקומות בהם עובר קו המשווה

שתי מדינות מכילות בשמן את המילה קו־המשווה: גינאה המשוונית באפריקה (אף על פי שבעצם קו־המשווה עובר מדרום לה); ואקוודור באמריקה הדרומית, שפירוש שמה הוא "קו־המשווה" בספרדית. קו־המשווה עובר בעיקר באוקיינוס. הנקודה הגבוהה ביותר על קו־המשווה היא בגובה 4,690 מטרים על המדרונות הדרומיים של הר הגעש קיאמבה (Cayambe) שבאקוודור, וזו גם הנקודה היחידה על קו־המשווה בה השלג נערם על הקרקע.

באדום, המדינות בהן עובר קו־המשווה. בכחול מדינות בהן עובר קו האורך 0°

מקומות אותם חוצה קו־המשווה החל ביבשת אפריקה ממערב למזרח הם:
איליאו דאש רולש






(קו־המשווה אינו עובר ישירות באף אי)
פיני – אי קטן ליד סומטרה
סומטרה
לינגה ואי קטן נוסף ליד סומטרה
בורנאו
סולאווסי
הלמהרה
איים קטנים מזרחית להלמהרה
איי גילברט (כנראה שקו־המשווה אינו עובר ישירות באף אי)
איי פניקס (כנראה שקו־המשווה אינו עובר ישירות באף אי)
איי ליין
איסבלה
אקוודור (עיר אמצע העולם)
קולומביה
ברזיל

הנקודה שבה מצטלב קו המשווה עם המרידיאן הראשי (בקואורדינטות 0°N 0°E) זכתה לכינוי נאל איילנד.

טקס חציית הקו

בכמה חילות ים מקובל לערוך טקס למלחים שטרם חצו את קו־המשווה. מקור הטקס בחיל הים הבריטי וממנו הגיע גם לחיל הים הישראלי. בטקס נאלצים המלחים שזו הפעם ראשונה שהם חוצים את קו־המשווה לעבור סדרת השפלות (הכאות, סקילה בפירות באושים, אכילת דגים חיים וכדומה).

סוגים נוספים של קו־משווה

בנוסף לקו הרוחב 0° קיימות דוגמאות נוספות של קו־משווה:

• קו־המשווה השמימי – הקו החותך את כיפת השמיים במישור שהוא היטלו של קו־המשווה של כדור הארץ.
• קו־המשווה המגנטי – אוסף כל הנקודות בהם מחט המצפן מקבילה לאופק. זהו קו מקביל לקו־המשווה, (ככל שמתקרבים לקוטב המגנטי המחט נוטה יותר ויותר כלפי מרכז כדור הארץ. בקוטב המגנטי המחט נוטה בזווית של 90°).

גלריה

• 
  סימון קו רוחב 0 באוגנדה
• 
  סימון קו רוחב 0 בעיר קיטו בירת אקוודור

קישורים חיצוניים

• איילת נעמן‏, קו המשווה: הסיפורים, האגדות והמחקרים שנולדו סביב הקו הדמיוני, באתר וואלה, 28 בספטמבר 2013
• "טקס חציית קו המשווה - 1862". "הצפירה", שנה ראשונה, גיליון 14, 8 במאי 1862, עמ' 106–107. העתק דיגיטלי בתוך: שפת הים - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, מרץ 2017.
• קו המשווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)