קיריבטי

מדינה באוקיאניה

הרפובליקה של קיריבטי או קיריבסגילברטית: Ribaberiki Kiribati) היא מדינת איים באוקיינוס השקט, משני עברי קו המשווה. השוכנת במרכז האוקיינוס השקט הטרופי. 33 האטולים של המדינה מפוזרים על פני 3,500,000 קמ"ר. המדינה כוללת את איי גילברט, ליין, פניקס ובנבה.

הרפובליקה של קיריבטי
Ribaberiki Kiribati
Republic of Kiribati
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

יפןאיי מריאנה הצפונייםפלאומיקרונזיהמזרח טימוראינדונזיהאטול מידווייהוואיאטול ג'ונסטוןוייק (אי)פפואה גינאה החדשהאיי מרשלנאורוקיריבטיפולינזיה הצרפתיתפיטקרןטוקלאואיי קוקאיי שלמהנורפוקניו זילנדונואטוטובאלוואליס ופוטונהטונגהניואהאוסטרליהסמואהסמואה האמריקניתפיג'יהאולנדבייקראטול פאלמירהשונית קינגמןג'רוויסקלדוניה החדשהיפןאנטארקטיקהרוסיהאי הפסחאאלסקהקנדהמקסיקוארצות הבריתקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתהרפובליקה העממית של סיןטאיוואןוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדהפיליפיניםהרפובליקה העממית של סיןסינגפורמלזיהברוניי
מוטו לאומי בריאות, שלום, ועושר
המנון לאומי עמדי קיריבטי
המנון
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא קיריבטי עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הרשות המבצעת נשיא קיריבטי עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא קיריבטי טאנטי מאמאו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית גילברטית ואנגלית
עיר בירה דרום טאראווה 1°19′N 172°58′E / 1.317°N 172.967°E / 1.317; 172.967
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת בית האספה של קיריבטי עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אוקיאניה
שטח יבשתי[1] 811 קמ"ר (190 בעולם)
אחוז שטח המים זניח
אזור זמן UTC +12 עד +14
היסטוריה
הקמה   
עצמאות מבריטניה 12 ביולי 1979
ישות קודמת בריטניהבריטניה האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 במאי 2024)
135,378 נפש (195 בעולם)
צפיפות 166.93 נפש לקמ"ר (79 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 28.47%
גילאי 15 - 24 20.24%
גילאי 25 - 54 40.05%
גילאי 55 - 64 6.65%
גילאי 65 ומעלה 4.59%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022) 223 מיליון $ (207 בעולם)
תמ"ג לנפש 1,650$ (172 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2022)
0.628 (137 בעולם)
מדד ג'יני 27.8 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע דולר אוסטרלי‏ (AUD)
בנק מרכזי בנק קיריבטי עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט ki
קידומת בין־לאומית 686
www.kiribati.gov.ki
(למפת קיריבטי רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקור שמה של המדינה עריכה

בפי תושביה נקראת המדינה "קיריבס", מפני שעל פי כללי הכתיב המקומיים, הצירוף ti נהגה s. השם "קיריבס" הוא דרך ההגייה המקומית של השם "גילברט" (ר' להלן: היסטוריה).

היסטוריה עריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של קיריבטי

קיריבטי הייתה מיושבת על ידי קבוצה אתנית מיקרונזית אחת, שדיברה את אותה שפה אוקיאנית ב-2,000 השנים שקדמו למגע עם המתיישבים האירופים.

בשנת 1820 ניתן לאיים השם איי גילברט על ידי האדמירל הרוסי, אדם יוהאן פון קרוסנסטרן, ורב החובל הצרפתי לואי דופרי. האיים נקראו על שם רב החובל הבריטי תומאס גילברט אשר חצה את האיים בשנת 1788.

בשנת 1892 הפכו האיים לפרוטקטורט בריטי, ולמושבה בשנת 1916. איי גילברט היו חלק מן המושבה שנקראה איי גילברטואליס וב-1937 צורפו למושב איי פיניקס.

במהלך מלחמת העולם השנייה האיים נכבשו והוחזקו על ידי יפן בין השנים 1941–1943. בנובמבר 1943 כבשו האמריקאים את אטול טאראווה במה שנודע כקרב טאראווה. ניסויים גרעיניים נערכו באזור סביב אחד האטולים, קריטימטי (אי חג המולד), על ידי בריטניה בסוף שנות החמישים, ועל ידי ארצות הברית בשנת 1962.

בשנת 1971 קיבלו האיים אוטונומיה. איי אליס הופרדו מהמושבה ב1975 והיו ב-1978 למדינה העצמאית טובולו. ובשנת 1979 הפכו למדינה עצמאית, וצורפו אליה איי ליין כלל האי קיריטימני (קריסמס).

פוליטיקה עריכה

פרלמנט קיריבטי שנקרא "מאנבה ני מאונגאטאבו" נבחר אחת לארבע שנים ובו 42 נציגים. הנשיא משמש כראש המדינה וכראש הפרלמנט. למעט ישראל מ-1996 עד 2001, קיריבטי היא המדינה היחידה שבה ראש הרשות המבצעת נבחר בבחירות ישירות והרשות המבצעת תלויה בפרלמנט. הרשות השופטת, שהיא בלתי תלויה, כוללת בית משפט לערעורים ובית משפט גבוה וכן בית משפט השלום בכל אי מיושב. סמכות שיפוט בתי משפט השלום אינה מוגבלת בענייני מקרקעין אך מוגבלת בתיקים פליליים ואזרחיים.[5]

לכל אחד מ-21 האיים המיושבים יש מועצה מקומית (לאי טאראווה יש שלוש מועצות מקומיות: בטיו, דרום טאראווה וצפון טאראווה).

כלכלה עריכה

פרט לאי בנבה, חקלאות ודיג הם מקורות קיומם של האיים. מגדלים בעיקר: דקלי קוקוס, עץ הלחם, בטטה, טרו, ירקות ופירות. קיריבטי ידועה כיצרנית קופרה.

תחבורה עריכה

665 ק"מ דרכים, מהן 483 ק"מ כבישי אספלט. שתי אוניות בנפח כולל של 3,250 טון, משמשות לתחבורה בין האיים.

גאוגרפיה עריכה

אקלים עריכה

האקלים משווני, חם ולח בכל חודשי השנה. הטמפרטורות הממוצעות של החודש החם ביותר ושל החודש הקר ביותר: 28, 27. כמות המשקעים השנתית 1,250-1,900 מ"מ. סערות טייפון קשות פוגעות לעיתים באיים.

המדינה נחשבת למקום המסוכן ביותר עקב עליית מפלס מי האוקיינוסים כתוצאה מההתחממות הגלובלית. על פי ההשערות, האיים, שרובם מגיעים לגובה של 2.5 מטרים בלבד מעל פני הים, ייעלמו עד ל-2050. למקרה שתוצף, קיריבטי קנתה שטח אדמה בגודל 20 קמ"ר בפיג'י כדי להעביר את תושביה לשם.[6]

אזורי זמן עריכה

עד 1994 חצה קו התאריך הבינלאומי את המדינה. ב-1 בינואר 1995 הוזז קו התאריך באזור מזרחה, וכיום אזורי הזמן בקיריבטי הם 12+UTC עד 14+UTC.

דמוגרפיה עריכה

נכון לשנת 2010, גרו במדינה כ-103,000 תושבים. רוב האזרחים הם בני שבטים מיקרונזים. בחלק מן האיים יושבים פולינזים. אמנם רוב האוכלוסייה היא כפרית, אך בשנים האחרונות חל תהליך עיור.

הנצרות היא הדת המרכזית בקיריבטי, לאחר שהובאה על ידי מיסיונרים במאה ה-19. 53% מהתושבים קתולים, 40% פרוטסטנטים ו-6% מורמונים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ New World Encyclopedia, Kiribati
  6. ^ הישרדות איי מרשל: האיים שיטבעו בגלל האקלים, באתר ynet, 13 בדצמבר 2015