קישלה
קישלֶה (מטורקית: kışla, כלומר - "מקלט לחורף", מ kış "חורף") הוא כינוי לבית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית. המבנה שוכן בצמוד למגדל דוד מדרום, בשולי הרובע הארמני, ומשמש כיום את מטה מרחב דוד של מחוז ירושלים של משטרת ישראל.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית סוהר, מוזיאון  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1835 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1835 |
| קואורדינטות | 31°46′33″N 35°13′44″E / 31.77581111°N 35.22877222°E |
 | |
  | |
המבנה
עריכההקישלה הוא מבנה רבוע בעל חצר גדולה וקטוּרה (לא מקוּרָה), הדומה במתכונתו לחאן. הוא בנוי שתי קומות, כאשר הקומה התחתונה גבוהה בהרבה ביחס לשנייה. צדו המערבי נסמך אל החומה העות'מאנית; צדו הצפוני פונה לכיוון חפיר המצודה; צדו המזרחי פונה אל העיר העתיקה, וצדו הדרומי פונה אל פרברי הרובע הארמני. הכניסה אל המבנה מצפון דרך שער מסוגנן.
משמעות השם
עריכהלאחר נפילת שלטונם של מוחמד עלי ובנו, שימש המבנה את הצבא העות'מאני למגורי חיילים עבור שומרי העיר. משמעות השם בטורקית היא אפוא "קסרקטין", וצורת הגייתו היא קישְלָה (במלרע). ותיקי ירושלים טוענים כי במהלך הפרות סדר והפגנות היו החיילים צועקים אל הקהל המתגודד: "קישְלָה! קישְלָה!", כאומרים: "התפזרו מיד, לפני שניקח אתכם לבית המעצר" ומזה נולדה המילה "קישטה!"[דרוש מקור]
יש הטוענים כי המילה ״קישלה״ באה מן המילה בארמית של יהודי כורדיסטן ״קשלה״ שפירושה בית ממשל (אשר היה מימי קדם המקום בו שכן בית המעצר)[דרוש מקור].
היסטוריה
עריכההמבנה הוקם במחצית הראשונה של המאה ה-19 על ידי שליט מצרים מוחמד עלי ובנו אבראהים פאשא כארמון קיץ. המיקום בסמוך למצודה לפנים מן החומה לא היה מקרי, שכן המבנה הוקם באותן עשר שנים בהן מרדו מוחמד עלי ובנו בשלטון המרכזי באיסטנבול, וביקשו להבטיח את שלומם.
לאחר כיבוש העיר בידי הבריטים, נמשך השימוש בקישלה כבסיס צבאי וכרחבת המסדרים המרכזית בעיר העתיקה. על רחבה זו נערך, בין היתר, טקס השבעתם של הז'נדרמים המקומיים, שהמשיכו בשירותם תחת הממשל הצבאי הבריטי. בשנת 1921, לאחר הקמת משטרת המנדט, עבר מתחם הקישלה לרשותה. במשך כשנה פעל במקום בית הספר הראשון לשוטרים בארץ ישראל. במקביל הוצבה בו יחידת משטרה קטנה, שפעלה בעיר העתיקה. בתקופת המרד הערבי הגדול, בשנים 1939-1936, הוצבה בקישלה תזמורת המשטרה, אשר מילאה תפקיד מבצעי ופיקחה על הנעשה ברובע היהודי. במקביל נמשך השימוש בקישלה כבית כלא, אליו נוסף בשנות הארבעים גם בית מעצר לאסירי המחתרות היהודיות. בין היתר, נכלאו בקישלה עשרים מלוחמי הגדודים העבריים ובהם זאב ז'בוטינסקי, לאחר שהגנו על תושבי ירושלים במהלך התקפות הערבים עליהם באפריל 1920 (מאורעות תר"פ).[1]
לאחר כיבוש העיר העתיקה על ידי הלגיון הערבי במלחמת העצמאות, הוחזקו בקישלה הלוחמים היהודים שנשבו, עד שעברו למחנה שבויים בירדן. לאחר שביתת הנשק, המשיכו הירדנים להשתמש בקישלה כמתקן המשטרתי המרכזי בעיר העתיקה וכבית כלא[2].
לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, הוצבה בקישלה משטרת העיר העתיקה, בפיקודו של מפקח מרדכי ישראלי[3]. בנוסף לשוטרים הישראלים, שירתו ביחידה גם שוטרים ירדנים לשעבר, שהתגייסו למשטרת ישראל. היחידה החלה לפעול כמה ימים לאחר סיום המלחמה[4]. בקישלה נערכו גם מכירות פומביות של משטרת ישראל של אבידות ומציאות שבעליהן לא אותרו וחפצים שנתפסו בפעילות מבצעית[5]. חלק ממצודת מגדל דוד גם היה בשימוש בתקופה הירדנית, אך הוסב למוזיאון לתולדות של ירושלים ותוספות בנייה שהירדנים בנו בו נהרסו[6].
בינואר 1984 התוטט הקיר החיצוני של מבנה האורוות הסוסים של המשטרה בקישלה. בעקבות חפירה ארכאולוגית שנערכה בין הקישלה ומגדל דוד, בה נחפש ארמון הורדוס. עקב כך אוכסנו 15 הסוסים שהיו במקום באורווה פתוחה, שהוקמה בחצר הקישלה[7].
ב-2011 הוסב צד אחד של המבנה לאולם להופעות ותערוכות, בנוסף שומרו בו הממצאים של ארמון הורדוס[8].משטרת ישראל המשיכה חהשתמש בשלוש מצלעות המבנה ובחצר המתחם. בקישלה מוצבים מטה מרחב דוד, שבתחום אחריותו האזור הרגיש של העיר העתיקה, על מורכבותו הפוליטית, הדתית והדמוגרפית. כן פועלות מהמתחם יחידות נוספות, השייכות למרחב ולמחוז ירושלים (משטרה).
ממצאים ארכאולוגיים
עריכההקישלה עומד במקום בו עמד ארמונו של המלך הורדוס בשלהי המאה הראשונה לפני הספירה. שרידי הארמון נחשפו לראשונה בחפירה ארכאולוגית שנערכה ברחבה שלפני המבנה ב-1984[9]. ב-1999 החל להיחפר גם המבנה המוארך הצמוד לחומה, ששימש בעיקר לחדרי מעצר. בחפירות נתגלו קירות מאסיביים, שזוהו באופן כמעט ודאי עם ארמונו של הורדוס, והיוו אישוש ראשון להנחה ההיסטורית שהארמון רחב המידות היה באזור זה[10]. בנוסף נתגלתה במקום חומה מימי בית המקדש הראשון, המתוארכת לימי חזקיהו מלך יהודה[10].
בשנת 2018 שולב המבנה המוארך והממצאים ארכיאולוגים שבו במוזיאון מגדל דוד הסמוך למבנה[11].
מבני "קישלה" נוספים
עריכהמבנים נוספים שנבנו בתקופה העות'מאנית כבית מעצר או בית כלא וקיבלו את הכינוי "הקישלה" היו:
- "הקישלה" ביפו - מבנה בכיכר השעון ששימש כתחנת משטרת יפו ואחר כך הוסב למלון[12]
- "הקישלה" בחיפה[13] -
קישורים חיצוניים
עריכה
- מיכאל יעקובסון, מנהרת הזמן של ירושלים: 3,000 שנים נחשפו מתחת למגדל דוד, באתר Xnet, 17 באוקטובר 2013
- הקישלה באתר מוזיאון מגדל דוד
הערות שוליים
עריכה- ^ שלומי שטרית ואורי קוסובסקי, משטרת ישראל בשביל ישראל: מבני משטרה היסטוריים בארץ ישראל, ירושלים, 2013, עמ' 279-275
- ^ צכע את כלא־הקישלה, על המשמר, 14 במאי 1959
- ^ תחנת המשטרה בעיר העתיקה תשכון בבניין ה"קישלה" לשעבר, דבר, 8 בינואר 1968
כלא ה"קישלה" - מיפקדת משטרת הקריה, למרחב, 8 בפברואר 1968 - ^ ה"קישלה" בעיר העתיקה מאוכלסת כבר בעצירים, למרחב, 19 ביוני 1967
- ^ מאושרים ופריירים במכירה הפומבית של הקישלה, כל העיר, 11 בינואר 1980
- ^ ייהרס אגף ה"קישלה" המכער מגדל דוד, דבר, 24 ביולי 1968
- ^ רן לוי , הקישלה ואוצר המלך הורדוס, כל העיר, 13 בינואר 1984
- ^ נועם דביר, מבית מעצר לאכסניית תרבות: הקישלה ישופץ ויארח מופעים, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
- ^ רן לוי, אוצר מתחת לקישלה, כל העיר, 6 בינואר 1984
- ^ 1 2 דליה שחורי, "הארמון חולק לאולמות משתה עצומים... נפלאות היו התקרות", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2001
- ^ נעמה ריבה, 40 מיליון דולר כדי לרענן את סביבת העיר העתיקה, באתר הארץ, 14 במאי 2018
- ^ גיא ליברמן, האחים נקש קיבלו היתר לבניית מלון בוטיק על שטח מבנה "הקישלה" ביפו, באתר TheMarker, 18 ביוני 2009
נעמה ריבה, הקישלה של יפו הופכת למלון פאר שמסתיר את המסגד המפורסם, באתר Xnet, 24 באוגוסט 2013 - ^ 'הקישלה' בחיפה תחוסל, זמנים, 28 במרץ 1954