קישלה

בית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית

קישלֶהטורקית: kışla, כלומר - "מקלט לחורף", מ kış "חורף") הוא כינוי לבית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית. המבנה שוכן בצמוד למגדל דוד מדרום, בשולי הרובע הארמני, ומשמש כיום את מטה מרחב דוד של מחוז ירושלים של משטרת ישראל.

קישלה
מידע כללי
סוג בית סוהר, מוזיאון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1835
תאריך פתיחה רשמי 1835 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′33″N 35°13′44″E / 31.77581111°N 35.22877222°E / 31.77581111; 35.22877222
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חזית הקישלה בעיר העתיקה בירושלים (2007)
מראה כללי של מתחם הקישלה מצריח מגדל דוד
מוחמד עלי, השליט שהקים את מבנה הקישלה
מראה כללי של החפירה מתחת למבנה המעצר ההיסטורי במתחם (2013)

המבנה

עריכה

הקישלה הוא מבנה רבוע בעל חצר גדולה וקטוּרה (לא מקוּרָה), הדומה במתכונתו לחאן. הוא בנוי שתי קומות, כאשר הקומה התחתונה גבוהה בהרבה ביחס לשנייה. צדו המערבי נסמך אל החומה העות'מאנית; צדו הצפוני פונה לכיוון חפיר המצודה; צדו המזרחי פונה אל העיר העתיקה, וצדו הדרומי פונה אל פרברי הרובע הארמני. הכניסה אל המבנה מצפון דרך שער מסוגנן.

משמעות השם

עריכה

לאחר נפילת שלטונם של מוחמד עלי ובנו, שימש המבנה את הצבא העות'מאני למגורי חיילים עבור שומרי העיר. משמעות השם בטורקית היא אפוא "קסרקטין", וצורת הגייתו היא קישְלָה (במלרע). ותיקי ירושלים טוענים כי במהלך הפרות סדר והפגנות היו החיילים צועקים אל הקהל המתגודד: "קישְלָה! קישְלָה!", כאומרים: "התפזרו מיד, לפני שניקח אתכם לבית המעצר" ומזה נולדה המילה "קישטה!"[דרוש מקור]

יש הטוענים כי המילה ״קישלה״ באה מן המילה בארמית של יהודי כורדיסטן ״קשלה״ שפירושה בית ממשל (אשר היה מימי קדם המקום בו שכן בית המעצר)[דרוש מקור].

היסטוריה

עריכה

המבנה הוקם במחצית הראשונה של המאה ה-19 על ידי שליט מצרים מוחמד עלי ובנו אבראהים פאשא כארמון קיץ. המיקום בסמוך למצודה לפנים מן החומה לא היה מקרי, שכן המבנה הוקם באותן עשר שנים בהן מרדו מוחמד עלי ובנו בשלטון המרכזי באיסטנבול, וביקשו להבטיח את שלומם.

לאחר כיבוש העיר בידי הבריטים, נמשך השימוש בקישלה כבסיס צבאי וכרחבת המסדרים המרכזית בעיר העתיקה. על רחבה זו נערך, בין היתר, טקס השבעתם של הז'נדרמים המקומיים, שהמשיכו בשירותם תחת הממשל הצבאי הבריטי. בשנת 1921, לאחר הקמת משטרת המנדט, עבר מתחם הקישלה לרשותה. במשך כשנה פעל במקום בית הספר הראשון לשוטרים בארץ ישראל. במקביל הוצבה בו יחידת משטרה קטנה, שפעלה בעיר העתיקה. בתקופת המרד הערבי הגדול, בשנים 1939-1936, הוצבה בקישלה תזמורת המשטרה, אשר מילאה תפקיד מבצעי ופיקחה על הנעשה ברובע היהודי. במקביל נמשך השימוש בקישלה כבית כלא, אליו נוסף בשנות הארבעים גם בית מעצר לאסירי המחתרות היהודיות. בין היתר, נכלאו בקישלה עשרים מלוחמי הגדודים העבריים ובהם זאב ז'בוטינסקי, לאחר שהגנו על תושבי ירושלים במהלך התקפות הערבים עליהם באפריל 1920 (מאורעות תר"פ).[1]

 
טקס פתיחת תחנת העיר העתיקה ברחבת הקישלה, 31.7.1967

לאחר כיבוש העיר העתיקה על ידי הלגיון הערבי במלחמת העצמאות, הוחזקו בקישלה הלוחמים היהודים שנשבו, עד שעברו למחנה שבויים בירדן. לאחר שביתת הנשק, המשיכו הירדנים להשתמש בקישלה כמתקן המשטרתי המרכזי בעיר העתיקה וכבית כלא[2].

לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, הוצבה בקישלה משטרת העיר העתיקה, בפיקודו של מפקח מרדכי ישראלי[3]. בנוסף לשוטרים הישראלים, שירתו ביחידה גם שוטרים ירדנים לשעבר, שהתגייסו למשטרת ישראל. היחידה החלה לפעול כמה ימים לאחר סיום המלחמה[4]. בקישלה נערכו גם מכירות פומביות של משטרת ישראל של אבידות ומציאות שבעליהן לא אותרו וחפצים שנתפסו בפעילות מבצעית[5]. חלק ממצודת מגדל דוד גם היה בשימוש בתקופה הירדנית, אך הוסב למוזיאון לתולדות של ירושלים ותוספות בנייה שהירדנים בנו בו נהרסו[6].

בינואר 1984 התמוטט הקיר החיצוני של מבנה אורוות הסוסים של המשטרה בקישלה. בעקבות חפירה ארכאולוגית שנערכה בין הקישלה ומגדל דוד, בה חיפשו אחר ארמון הורדוס. עקב כך אוכסנו 15 הסוסים שהיו במקום באורווה פתוחה, שהוקמה בחצר הקישלה[7].

ב-2011 הוסב צד אחד של המבנה לאולם הופעות ותערוכות, בנוסף שומרו בו הממצאים של ארמון הורדוס[8].משטרת ישראל המשיכה להשתמש בשלוש מצלעות המבנה ובחצר המתחם. בקישלה מוצבים מטה מרחב דוד, שבתחום אחריותו האזור הרגיש של העיר העתיקה, על מורכבותו הפוליטית, הדתית והדמוגרפית. כן פועלות מהמתחם יחידות נוספות, השייכות למרחב ולמחוז ירושלים (משטרה).

ממצאים ארכאולוגיים

עריכה

הקישלה עומד במקום בו עמד ארמונו של המלך הורדוס בשלהי המאה הראשונה לפני הספירה. שרידי הארמון נחשפו לראשונה בחפירה ארכאולוגית שנערכה ברחבה שלפני המבנה ב-1984[9]. ב-1999 החל להיחפר גם המבנה המוארך הצמוד לחומה, ששימש בעיקר לחדרי מעצר. בחפירות נתגלו קירות מאסיביים, שזוהו באופן כמעט ודאי עם ארמונו של הורדוס, והיוו אישוש ראשון להנחה ההיסטורית שהארמון רחב המידות היה באזור זה[10]. בנוסף נתגלתה במקום חומה מימי בית המקדש הראשון, המתוארכת לימי חזקיהו מלך יהודה[10].

בשנת 2018 שולב המבנה המוארך והממצאים ארכאולוגים שבו במוזיאון מגדל דוד הסמוך למבנה[11].

מבני "קישלה" נוספים

עריכה

מבנים נוספים שנבנו בתקופה העות'מאנית כבית מעצר או בית כלא וקיבלו את הכינוי "הקישלה" היו:

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קישלה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שלומי שטרית ואורי קוסובסקי, משטרת ישראל בשביל ישראל: מבני משטרה היסטוריים בארץ ישראל, ירושלים, 2013, עמ' 279-275
  2. ^ צכע את כלא־הקישלה, על המשמר, 14 במאי 1959
  3. ^ תחנת המשטרה בעיר העתיקה תשכון בבניין ה"קישלה" לשעבר, דבר, 8 בינואר 1968
    כלא ה"קישלה" - מיפקדת משטרת הקריה, למרחב, 8 בפברואר 1968
  4. ^ ה"קישלה" בעיר העתיקה מאוכלסת כבר בעצירים, למרחב, 19 ביוני 1967
  5. ^ מאושרים ופריירים במכירה הפומבית של הקישלה, כל העיר, 11 בינואר 1980
  6. ^ ייהרס אגף ה"קישלה" המכער מגדל דוד, דבר, 24 ביולי 1968
  7. ^ רן לוי , הקישלה ואוצר המלך הורדוס, כל העיר, 13 בינואר 1984
  8. ^ נועם דביר, מבית מעצר לאכסניית תרבות: הקישלה ישופץ ויארח מופעים, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
  9. ^ רן לוי, אוצר מתחת לקישלה, כל העיר, 6 בינואר 1984
  10. ^ 1 2 דליה שחורי, "הארמון חולק לאולמות משתה עצומים... נפלאות היו התקרות", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2001
  11. ^ נעמה ריבה, 40 מיליון דולר כדי לרענן את סביבת העיר העתיקה, באתר הארץ, 14 במאי 2018
  12. ^ גיא ליברמן, האחים נקש קיבלו היתר לבניית מלון בוטיק על שטח מבנה "הקישלה" ביפו, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2009
    נעמה ריבה, הקישלה של יפו הופכת למלון פאר שמסתיר את המסגד המפורסם, באתר Xnet‏, 24 באוגוסט 2013
  13. ^ 'הקישלה' בחיפה תחוסל, זמנים, 28 במרץ 1954