פתיחת התפריט הראשי

קישלה

כינוי לבית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית
חזית הקישלה בעיר העתיקה בירושלים (2007)
מראה כללי של מתחם הקישלה מצריח מגדל דוד
מוחמד עלי, השליט שהקים את מבנה הקישלה
מראה כללי של החפירה מתחת למבנה המעצר ההיסטורי במתחם (2013)

קישלֶהטורקית: kışla, כלומר - "מקלט לחורף", מ kış "חורף") הוא כינוי לבית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית. המבנה שוכן בצמוד למגדל דוד מדרום, בשולי הרובע הארמני, ומשמש כיום את מטה מרחב דוד של מחוז ירושלים של משטרת ישראל.

תוכן עניינים

המבנהעריכה

הקישלה הוא מבנה רבוע בעל חצר גדולה וקטוּרה (לא מקוּרָה), הדומה במתכונתו לחאן. הוא בנוי שתי קומות, כאשר הקומה התחתונה גבוהה בהרבה ביחס לשנייה. צדו המערבי נסמך אל החומה העות'מאנית; צדו הצפוני פונה לכיוון חפיר המצודה; צדו המזרחי פונה אל העיר העתיקה, וצדו הדרומי פונה אל פרברי הרובע הארמני. הכניסה אל המבנה מצפון דרך שער מסוגנן.

היסטוריהעריכה

המבנה הוקם במחצית הראשונה של המאה ה-19 על ידי שליט מצרים מוחמד עלי ובנו איברהים פאשה כארמון קיץ. המיקום בסמוך למצודה לפנים מן החומה לא היה מקרי, שכן המבנה הוקם באותן עשר שנים בהן מרדו מוחמד עלי ובנו בשלטון המרכזי באיסטנבול, וביקשו להבטיח את שלומם.

משמעות השםעריכה

לאחר נפילת שלטונם של מוחמד עלי ובנו, שימש המבנה את הצבא העות'מאני למגורי חיילים עבור שומרי העיר. משמעות השם בטורקית היא אפוא "קסרקטין", וצורת הגייתו היא קישְלָה (במלרע). ותיקי ירושלים טוענים כי במהלך הפרות סדר והפגנות היו החיילים צועקים אל הקהל המתגודד: "קישְלָה! קישְלָה!", כאומרים: "התפזרו מיד, לפני שניקח אתכם לבית המעצר".

המבנה עד ימינועריכה

לאחר כיבוש העיר בידי הבריטים, נמשך השימוש בקישלה כבסיס צבאי וכרחבת המסדרים המרכזית בעיר העתיקה. על רחבה זו נערך, בין היתר, טקס השבעתם של הז'נדרמים המקומיים, שהמשיכו בשירותם תחת הממשל הצבאי הבריטי. בשנת 1921, לאחר הקמת משטרת המנדט, עבר מתחם הקישלה לרשותה. במשך כשנה פעל במקום בית הספר הראשון לשוטרים בארץ ישראל. במקביל הוצבה בו יחידת משטרה קטנה, שפעלה בעיר העתיקה. בתקופת המרד הערבי הגדול, בשנים 1939-1936, הוצבה בקישלה תזמורת המשטרה, אשר מילאה תפקיד מבצעי ופיקחה על הנעשה ברובע היהודי. במקביל נמשך השימוש בקישלה כבית כלא, אליו נוסף בשנות הארבעים גם בית מעצר לאסירי המחתרות היהודיות. בין היתר, נכלאו בקישלה עשרים מלוחמי הגדודים העבריים ובהם זאב ז'בוטינסקי, לאחר שהגנו על תושבי ירושלים במהלך התקפות הערבים עליהם באפריל 1920 (מאורעות תר"פ).[1]

 
טקס פתיחת תחנת העיר העתיקה ברחבת הקישלה, 31.7.1967

לאחר כיבוש העיר העתיקה על ידי הלגיון הערבי במלחמת העצמאות, הוחזקו בקישלה הלוחמים היהודים שנשבו, עד שעברו למחנה שבויים בירדן. לאחר שביתת הנשק, המשיכו הירדנים להשתמש בקישלה כמתקן המשטרתי המרכזי בעיר העתיקה וכבית כלא. לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, הוצבה בקישלה משטרת העיר העתיקה, בפיקודו של מפקח מרדכי ישראלי. בנוסף לשוטרים הישראלים, שירתו ביחידה גם שוטרים ירדנים לשעבר, שהתגייסו למשטרת ישראל. כיום, משתמשת משטרת ישראל בשלוש מצלעות המבנה ובחצר המתחם. בקישלה מוצבים מטה מרחב דוד, שבתחום אחריותו האזור הרגיש של העיר העתיקה ועיר דוד, על מורכבותו הפוליטית, הדתית והדמוגרפית. כן פועלות מהמתחם יחידות נוספות, השייכות למרחב ולמחוז ירושלים (משטרה).

ממצאים ארכאולוגייםעריכה

הקישלה עומד במקום בו נהוג לזהות על פי מקורות היסטוריים את ארמון המלך הורדוס שחי בירושלים בימי בית המקדש השני לפני כאלפיים שנה. בראשית המאה ה-21 החל להיחפר המבנה המוארך הצמוד לחומה, ששימש בעיקר לחדרי מעצר. בחפירות נתגלו קירות מאסיביים, שזוהו באופן כמעט ודאי עם ארמונו של הורדוס, והיוו אישוש ראשון להנחה ההיסטורית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלומי שטרית ואורי קוסובסקי, משטרת ישראל בשביל ישראל: מבני משטרה היסטוריים בארץ ישראל, , 2013, עמ' 279-275
 
שרידי קירות ארמון הורדוס שהתגלו בחפירות הארכאולוגיות מתחת למבנה הקישלה.