קלנטן
קלנטן (במלאית: Kelantan) היא מדינה במלזיה. בראש המדינה עומד סולטאן. קלנטן נמצאת בחלקה המערבי של מלזיה, בחצי האי המלאי, והיא גובלת בתאילנד בצפון-מערב, ים סין הדרומי בצפון-מזרח, טרנגנו במזרח, פהנג בדרום ופרק במערב. בירתה, המשמשת גם כבירה המלכותית שלה (מקום מושבו של הסולטאן), היא קוטה בהרו.
| |||
| מדינה |
 מלזיה | ||
|---|---|---|---|
| מושל | מוחמד החמישי מקלנטן | ||
| בירת המדינה | קוטה בהרו | ||
| שטח | 15,099 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במדינה | 1,792,500 (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 97 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 5°15′N 102°00′E / 5.25°N 102°E | ||
| אזור זמן | UTC +8 | ||
| http://www.kelantan.gov.my | |||
  | |||
שמה המורחב של המדינה הוא קלנטן דרול נאים (במלאית: Kelantan Darul Naim, בג'אווי: كلنتن دار النّعيم).
היסטוריה
עריכהעד המאה ה-15 קלנטן נשלטה על ידי אימפריות אזוריות שונות, כמו סריביג'איה (Srivijaya), מג'פהיט וסיאם. ב-1411 הראג'ה של קלנטן הכריז על עצמאותה מסיאם והיא נהפכה למרכז מסחרי חשוב באזור בהמשך המאה ה-15. ב-1499 היא הפכה למדינה וסאלית של סולטנות מלאקה.
ב-1511 סולטנות מלאקה הופלה על ידי פורטוגל וקלנטן התפרקה לשבטים קטנים ששילמו מס לממלכת פטני (Kerajaan Pattani). עד תחילת המאה ה-17 פטני הצליחה להשתלט לחלוטין על מרבית אזור קלנטן.
ב-1760 אזורי קלנטן אוחדו והיא הפכה להיות מדינת חסות של סולטנות טרנגנו. בשלב מסוים בסוף המאה ה-18 פרצה בקלנטן מלחמת אזרחים בין תומכי טרנגנו ובין המתנגדים לה אשר בסופה קלנטן הפכה לעצמאית וב-1800 הוכתר הסולטאן הראשון שלה. בהמשך קלנטן חתמה על ברית עם סיאם, אותה ניצלה האחרונה כדי להשתלט על קלנטן.
ב-1909 נחתם חוזה בין בריטניה וסיאם במסגרתו הועברו מספר שטחים סיאמיים, בהם קלנטן, לידי הבריטים. ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, קלנטן נכבשה כמו יתר חצי האי המלאי על ידי האימפריה היפנית. היפנים העבירו את קדה עם עוד מספר שטחים מלאים לבעלת בריתם תאילנד. ב-1945, עם סיום המלחמה, קלנטן הוחזרה לבריטניה.
ב-1946 קלנטן צורפה לאיחוד המלאי, שהפך ב-1948 לפדרציית מלאיה. ב-1957 פדרציית מלאיה קיבלה את עצמאותה והיא הייתה בין הישויות שהרכיבו את מלזיה ב-1963.
כלכלה
עריכהכלכלת קלנטן מתבססת בעיקר על חקלאות, הכוללת בין היתר גידול אורז וטבק. בנוסף לחקלאות הכלכלה מסתמכת על דיג ותיירות.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קלנטן
