קנוט הגדול

מלך אנגליה, דנמרק ונורווגיה

קְנוּט השני מלך דנמרק (הראשון מאנגליה)"הגדול"דנית: Knud den Store - קְנוּד דֶן סטוֹר, לעיתים נהגה קָאנוּט;‏ 994/99512 בנובמבר 1035) היה מלך אנגליה, דנמרק ונורווגיה, שליט ומושל שלזוויג ופומרניה. בנם של סוויין פורקבירד וסיגריד, אלמנת אריק המנצח. אביו של קנוט היה עובד אלילים, אך קנוט עצמו נטבל לנצרות בגיל צעיר, וקיבל את השם למברט.

קנוט הגדול מלך אנגליה, דנמרק ונורווגיה
Cnut the Great
קנוט הגדול
קנוט הגדול
לידה 994 או 995
דנמרקדנמרק דנמרק
פטירה 12 בנובמבר 1035
ממלכת אנגליהממלכת אנגליה שאפטסבורי (אנ'), אנגליה
מדינה ממלכת דנמרק, North Sea Empire עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת קתדרלת וינצ'סטר, וינצ'סטר
בת זוג אמה מנורמנדיה
שושלת בית דנמרק
אב סוון הראשון, מלך דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
אם גונהילד מפולין עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים סוון קנוטסון
גונהילדה מדנמרק
הארדיקאנוט
הרולד הראשון
בת בשם לא ידוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך אנגליה
101612 בנובמבר 1035
(כ־19 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע עריכה

מהמאה ה-9 החלו הויקינגים הדנים פולשים לממלכת אנגליה. עם השנים התיישבו בארץ, שנודעה כ"דֶנילוֹ". אתלסטאן, מלך אנגליה מיגר את הדנילו, אך יורשיו, אדמונד הראשון ואדרד, נאלצו להדוף פלישות ויקינגיות חוזרות ונשנות. עם המלכתו של אדגר שקטו הרוחות, והפולשים הוכרו כיושבי קבע, אך לאחר מותו החריפו מחדש היחסים בין יושביה הדנים של אנגליה ליושביה האנגלו-סקסים, ושבו הפלישות הוויקינגיות.

מלך אנגליה עריכה

אתלרד השני, שירש את הכתר האנגלי, השיג את השלום במחיר כבד, אך לבסוף עלה על דעתו כי כל שכירי חרבו ויושביה הוויקינגיים של ממלכתו קשרו נגדו קשר. בשנת 1002 הוציא לפועל טבח המוני. בין הנטבחים הייתה גונהילד, אחותו של סוויין מלך דנמרק. כתגמול, סוויין פשט על אנגליה, טבח ביושביה, ולאחר קבלת מס עתיר חזר לארצו.

באוגוסט שנת 1013 שב סוויין לאנגליה בלווית בנו קנוט, נסיך הכתר הדני. במערכה מתוחכמת שיעבד את הדנים שבצפון אנגליה, ורבים מיושבי אנגליה המרכזית, התקפתו נהדפה בלונדון, אך הוא נמשח למלכות אנגליה בעוד שאתלרד פרש לנורמנדיה. בפברואר של אותה השנה מת סוויין, והצי הכתיר את בנו למלך אנגליה. המלכתו של קנוט לא נתקבלה בידי האצולה, ואתלרד המודח הושב לכס האנגלי. לפיכך שב קנוט לדנמרק בשנת 1014, מחשש לחייו, אך לא לפני שהטיל מומים בשבויי אביו, כאות לעתיד לבוא.

באוגוסט שנת 1015 פלש לאנגליה בשנית, עם צבא של כ-8000 איש. הוא לחם במספר קרבות לא מכריעים כנגד אתלרד, ומאוחר יותר כנגד יורשו אדמונד השני. באוקטובר שבשנת 1016 מחץ קנוט את כוחותיו של אדמונד בקרב אסנדון.

השניים נפגשו על אי בנהר הסברן והסכימו לחלק את הממלכה ביניהם, אך מותו של אדמונד בנובמבר 1016 הפך את קנוט לשליטה היחיד של אנגליה, באישור הויטנגמוט מינואר 1017. על מנת לבסס את שלטונו נישא קנוט לאלמנתו של אתלרד השני, אמה מנורמנדיה, בתו של ריצ'רד הראשון, דוכס נורמנדיה, ובכך חיזק גם את קשריו הפוליטיים והמסחריים עם דוכסות נורמנדיה.

כמלך אנגליה שילב קנוט בין מוסדות אנגליים ודניים. כמו כן, ריכז את החוקים האנגליים ויצר אחידות במסורת הסקסונית. בחלקו את המדינה, בסגנון הדני, לארבעת מחוזות (וסקס, מרסיה, מזרח אנגליה ונורת'מבריה), ייסד את שיטת האדונות הטריטוריאלית שתונח ביסוד הממשל האנגלי במשך מאות שנים לאחר מכן. מס ההגנה האנגלי האחרון שולם למלך, וסכומו הכולל היה 82,500 פאונד. קנוט הרגיש בטוח דיו כדי לשלוח את הצי בחזרה לדנמרק לאחר קבלת תשלום של 72,000 פאונד בשנת 1018. קנוט תמך במפעלים רבים, מימן את בנייתן של כנסיות וקתדרלות רבות, שלח מסיונרים לדנמרק ואף עלה לרומא.

כדי לקשר עצמו עם השושלת שהדיח נשא, כאמור, את אמה מנורמנדיה, וכך מנע התקפה מצד נורמנדיה, בה ישבו בניו הגולים של אתלרד השני, אלפרד ואדוארד. את בנו מנישואין אלו, הארדיקאנוט, מינה ליורש העצר על חשבון אחיו הרולד, בנה של פילגשו. בשנת 1018 (או 1019) ירש קנוט את אחיו, הרולד השני, מלך דנמרק, ובשנת 1028 כבש את נורווגיה עם צי בן 50 ספינות מאנגליה. ניסיונו לשלוט בממלכה דרך סוויין, בן נוסף מפילגשו, תם במרידה והחזרת השושלת הנורווגית המודחת, תחת מגנוס הטוב

קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, התיידד עם קנוט, ואירס את בנו היינריך לגונהילדה, בתו של קנוט. וכן העביר לפיקוחו את שלזוויג ופומרניה. האחרונה כנראה הייתה לאחוזה פיאודלית של קנוט, היות שבולסלאב הראשון, דוכס פולין, שלח את צבאו לעזרת קנוט בכיבוש אנגליה.

קנוט זכה לתדמית של מלך טוב ומוצלח, אולם נקודת מבט זו ניתן לשייך ליחסו הטוב לכנסייה, ששלטה בכל הכותבים וההיסטוריונים דאז. כך, למשל, מתואר קנוט כמלך ששמר על מצוות הדת, אף על פי שניהל נישואים ביגמיסטיים באופן פתוח, והיה אחראי לרציחות פוליטיות רבות.

הוא מוזכר במיוחד באגדה מסוימת בה ניסה להחזיר את גלי הים אחורה. לאחר שנמאסו עליו דברי החנופה שבחצרו, כאשר פגש בחנפן שהציע כי המלך יכול לשלוט ביסודות הטבע עצמם, יצא לסאות'המפתטון כדי להוכיחו אחרת. אגדה זאת נתפרשה פעמים רבות באופן שגוי, כאילו חשב המלך את עצמו לבעל כוחות על-טבעיים. למעשה הייתה האגדה תעמולה בעדו.

מותו עריכה

קנוט מת בשנת 1035 בשפטברי, דורסט, ונקבר בווינצ'סטר. הוא הוריש את כל המקומות בהם שלט לבנו הארדיקאנוט, שמלך בדנמרק כ"קאנוט השלישי", אך אחיו למחצה, הרולד קל-הרגליים תפס את השלטון באנגליה. לאחר מותו של הרולד ב-1040, הפך הארדיקאנוט גם למלך אנגליה.

אילן יוחסין עריכה

גורם הזקן
 
תירה
 
מיסטיבוי
 
לא ידועה
 
סימומיסל
 
לא ידועה
 
בולסלאוס הראשון, דוכס בוהמיה
 
ביאגוטה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
האראלד "כחול השן"
 
 
 
 
 
גונהילד או טובה
 
 
 
 
 
מיישקו הראשון
 
 
 
 
 
דוברבה מבוהמיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סוון פורקברד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיגריד היהירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קנוט הגדול


לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קנוט הגדול בוויקישיתוף