קסדת M1

קסדת פלדה אמריקאית בשירות מ-1942

קסדת M1אנגלית: M1 Helmet), המוכרת בישראל כקסדת פלדה, היא קסדה צבאית, שפותחה ונכנסה לשירות הכוחות המזוינים של ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.

קסדת M1
M1 Helmet
M1helmetshell.jpg
מידע כללי
סוג קסדה
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יחידות שיוצרו 22 מיליון (עד 1945)
היסטוריית שירות
תאריכי שירות 1941–כיום[1]
מלחמות מלחמת העולם השנייה

הקסדה נותרה בשירות בארצות הברית עד לשנות ה-80 כאשר הוחלפה בהדרגה על ידי קסדת הקוולאר ה-PASGT. מדינות רבות סביב העולם אימצו את קסדת ה-M1 או פיתחו קסדות בעיצוב דומה והיא הייתה נפוצה מאוד במחצית השנייה של המאה ה-20. בישראל ה-M1 (שהייתה ידועה בשם "קסדת פלדה", או בר"ת "קפל"ד") הייתה קסדת השירות העיקרית החל מקום המדינה ועד שהוחלפה בהדרגה על ידי קסדות קוולאר (קפלס"ט) תוצרת ישראל החל מסוף שנות ה-70, ונותרה בשימוש מסוים של כוחות מילואים לפחות עד מלחמת לבנון השנייה ב-2006.

שירותעריכה

קסדת ה-M1 פותחה בארצות הברית כמחליפה לקסדת ה-M1917 (קסדת "קלי") המיושנת, אשר שירתה את הכוחות האמריקאים ממלחמת העולם הראשונה והתבססה על העיצוב הבריטי (קסדת ברודי). ה-M1917 פותחה כדי לספק הגנה על הראש מפני רסיסים ופגיעות בחלק העליון של הראש, בעיקר בלחימה סטטית יותר או בשירות בחפירות. המשימה לעיצוב קסדה מודרנית המתאימה לשדה קרב דינמי ומספקת הגנה יותר מקיפה, הוטלה על מייג'ור הרולד סינדנהאם, אשר ביצע ניסויים מקיפים ובחן מספר עיצובים עד שנבחרה קסדת ה-M1.

קסדה זו הורכבה משני חלקים; קסדת הפלדה עצמה שעוצבה בתצורת כעורה סביב הראש כולל הגנה לאוזניים ולעורף, וחלק פנימי העשוי סיבי פלסטיק אשר סיפק שכבת בידוד מהפלדה החיצונית. הקסדה כללה רצועות עור (בהמשך בד) להידוק הקסדה לסנטר וקצוות הקסדה קומרו כלפי חוץ. חלק הפלדה החיצוני לא היה מתאים לחבישה ללא חלק הפלסטיק הפנימי, בעוד שהיה ניתן לחבוש את החלק הפנימי בתור כובע קשיח ששימש בין היתר מדריכי קליעה, שוטרים צבאיים או לטקסים. הקסדה הייתה בעומק 18 ס"מ וברוחב של 24 ס"מ, עובייה היה 3 מ"מ והדגם המקורי שקל סך הכל 1.29 ק"ג.

 
צנחן אמריקאי במלחמת וייטנאם, צורת הקסדה הפכה לסמל אייקוני לחיילים האמריקאים במלחמה.

לאורך המלחמה מספר שינויים והתאמות נעשו לקסדה כדי לשמש יחידות ומקצועות שונים, בהם קסדת ה-M1C שכללה רצועת סנטר מותאמת לכוחות מוצנחים ושימשה את הצנחנים האמריקאים בפלישה לנורמנדי, ה-M2 שהייתה גרסה מאוחרת יותר המותאמת לצנחנים וה-M3 שכלל מיגון צד נוסף לשימוש בין היתר של צוותי נ"מ. במהלך המלחמה יוצרו 22 מיליון קסדות M1 ולאחר המלחמה נעשו שינוים קלים בעיקר לחלק הפנימי ורצועות הקסדה, בשנות ה-60 יוצרו עוד כמיליון קסדות מדגם M1966[2] לשימוש הכוחות במלחמת וייטנאם. דגם הקסדה המשמעותי האחרון היה דגם M1973[3] שכלל רצועות ניילון עבות ותופסנים להידוק החלק הפנימי לקסדה החיצונית, דגם זה נותר בשירות סדיר עד שהוחלף בהדרגה במהלך שנות ה-80 על ידי קסדת הקוולאר PASGT.

"קסדת הפלדה" בשירות צה"לעריכה

לישראל הגיעו כמויות קטנות של קסדות M1 סביב מלחמת העצמאות, אך בתקופה זו הקסדות העיקריות בשימוש כוחות צה"ל היו בריטיות, רק בתחילת שנות ה-50 סופקו לישראל מספרים גדולים של קסדות פלדה מעודפי מלחמת העולם השנייה. גם בישראל הייתה עדיפות לקסדת ה-M1 על פני העיצוב הבריטי, ובהדרגה הקסדות הבריטיות הוצאו משירות (אם כי עדין נותרו בשירות מספר יחידות מילואים ותותחנים אפילו ערב מלחמת יום הכיפורים).

קסדת ה-M1 הייתה קסדת השירות הסדירה של כוחות צה"ל במשך כשלושה עשורים עד שהוחלפה בהדרגה על ידי קסדת קוולר (קפלס"ט), תוצרת ישראלית, החל משנת 1976. לאורך שירותה בצה"ל עברה הקסדה שינויים מקומיים, התאמות ותוספות בעיקר בחלק פנימי והרצועות, זאת כדי להתאימה לצרכים של כוחות צה"ל. היחידות הלוחמות השונות מהכלל היו כוחות הצנחנים שהמשיכו לעשות שימוש בקסדת הצנחנים הבריטית מימי מלחמת העולם השנייה שנחשבה בידי החיילים לנוחה יותר ועוצבה במיוחד לכוחות מוצנחים עם רצועות מתאימות לצניחה.[4]

משתמשות עיקריותעריכה

 
חיילים אמריקאים במערכה בנורמנדי, יוני 1944.
 
מסדר של חיילי צה"ל בטירונות, 1969.

משתמשות כיוםעריכה

משתמשות לשעברעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קסדת M1 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הקסדה יצאה בהדרגה משירות בארצות הברית במהלך שנות ה-80, אך עדין נמצאת בשימוש נרחב במספר מדינות סביב העולם, הן הדגם המקורי והן נגזרות או העתקים מקומיים.
  2. ^ דגם ה-M1966, אתר Helmets.com (בצרפתית).
  3. ^ דגם ה-M1973, אתר Helmets.com (בצרפתית).
  4. ^ מתוך "כלי נשק וציוד אישי", פורטל: נוסטלגיה צה"ל, אתר "נוסטלגיה אונליין".