אהרן אבן חיים

(הופנה מהדף קרבן אהרן)

רבי אהרן אבן חיים (1555 בקירוב - 1632) היה מחכמי מרוקו במאה ה-16 וה-17. באחרית ימיו עלה לארץ ישראל דרך איטליה ומצרים.

רבי אהרן אבן חיים
שער קרבן אהרן.jpg
לידה 1555 בקירוב
ה'שט"ו בקירוב
פאס, מרוקו
פטירה 1632
ניסן ה'שצ"ב
ירושלים, ארץ ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מרוקו, איטליה, מצרים, ארץ ישראל
השתייכות מגורשים (יהדות מרוקו), אחרונים עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יוסף אלמושנינו
חיבוריו "קרבן אהרן", "מידות אהרן", "לב אהרן"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

נולד לרבי אברהם בפאס בשנת 1555 (בקירוב) למשפחה ממוצא ספרדי המשתייכת לקהילת המגורשים בפאס. למד בישיבתו של אביו ורבנים נוספים בפאס, בהם הרב יוסף אלמושנינו, שהוא מציין כרבו המובהק. לימים כיהן כדיין בבית הדין הרבני של פאס תחת רבי יהודה עוזיאל השני ולצד רבי וידאל הצרפתי ואחרים, ויחד עמם הוא חתום על מספר תקנות הידועות בשם תקנות המגורשים.

בראשית המאה ה-17 נסע לוונציה שבאיטליה כדי להביא לדפוס את ספריו. הוא שהה בוונציה לפחות שלוש שנים, וזכה להערכתם של רבני ונציה וערים סמוכות, שנהגו להתייעץ עמו בשאלות הלכתיות. בזמן מגוריו בוונציה הוציא לאור שלושה מספריו: ספר "קרבן אהרן" (ב' כרכים), פרשנות למדרש ספרא, אשר הודפס מחדש מאוחר יותר בגרמניה ונתפשט מאוד גם בפולין, ספר "מידות אהרן", העוסק בשלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל, וספר "לב אהרן", פרשנות על ספר יהושע ושופטים.

בהמשך עזב את איטליה ונסע למצרים, שם לימד תורה. באחרית ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נפטר בשנת 1632. בין הרבנים שחיברו הספדים וקינות עליו: רבי יהודה אריה די מודינא, רבי יוסף מטראני ורבי עזריה פיגו. כמה מחיבוריו נותרו בכתב יד.

כמה מצאצאיו המשיכו את דרכו והיו לרבנים בולטים בארץ ישראל, בהם נכדו אהרן אבן חיים (השני), שהיה מחכמי חברון במאה ה-17.

מספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • משה עמאר, 'לתולדות ר' אהרן אבן חיים', ממזרח וממערב ד (תשמ"ד), עמ' 23–36
  • דן מנור, 'ר' אהרון אבן-חיים - ביאורים רציונליים למיתוס שבמדרש', אשל באר-שבע ד (תשנ"ו), עמ' 210–225
  • דן מנור, 'ההשגחה, הנס והטבע במשנתו הפילוסופית של ר' אהרן אבן חיים', מקדם ומים ט (תשס"ו), עמ' 17–35

קישורים חיצונייםעריכה