קרגל היא חברה ישראלית שהחלה את דרכה בייצור קרטון גלי, בשנת 1954.

קרגל בע"מ
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול פלקר
מייסדים סם דובינר, אלכסנדר רפאלי
תקופת הפעילות 1954–הווה (כ־70 שנה)
משרד ראשי לוד
בעלות כלל תעשיות (26%)
מוצרים עיקריים אריזות קרטון
שווי שוק 31.2 מיליון ש"ח (18 במרץ 2024)
הכנסות 704 מיליון ש"ח (2022)[1]
רווח תפעולי הפסד של 53.1 מיליון ש"ח (2022)[1]
רווח הפסד של 85.9 מיליון ש"ח (2022)[1]
הון עצמי 191 מיליון ש"ח (2022)[1]
סך המאזן 842 מיליון ש"ח (2022)[1]
 
www.cargal.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארגז מתוצרת קרגל בעת הכנתו לשימוש
"קרגלים" בשימוש במשרד משפטי בתל אביב
ארגז קרגל במשרד משפטי בתל אביב
שריפה במפעל קרגל, 1969
שרפה במפעל קרגל, 1969

תולדות החברה עריכה

מפעלה הראשון של קרגל נפתח בבני ברק ביוני 1954, על ידי סם דובינר,זאב גרודז'נסקי (זאב גדרון[2]), וד"ר אלכסנדר רפאלי,[3] ארבעה חודשים לאחר קבלת אישור משרד המסחר והתעשייה[4]. המפעל ייצא אריזות קרטון לחוץ לארץ[5] ובשנות ה-50 נכלל ברשימת היצואנים הישראלים שייצאו ביותר ממיליון דולר לשנה[6]. בנוסף, מכר קרגל אריזות קרטון לצורך אריזת ייצוא תוצרת חקלאית מישראל[7].

בשנת 1956 אושר לקרגל להקים מפעל נוסף לייצור קרטון[8], שהוקם בלוד[9]. בתחילת 1959 החברה נכנסה לקשיים ונדרשה להזרמת כספים של הממשלה ושל משקיעים[10]. ביולי 1959 נמכר המפעל לחברות "יוניון בג" ואינטרנשיונל פייפר האמריקאיות במסגרת הסדר עם הנושים[11]. המפעל בבני ברק נסגר ונפתח מחדש רק לאחר מכירת החברה[12], עד השלמת העברת המכונות ללוד באוקטובר 1959[13]. דו"ח של משרד המסחר והתעשייה קבע שהקמת המפעל בלוד הסתמך על תחזיות שגויות וכי הממשלה והבנקים לא בדקו כיאות את הבקשה למפעל מאושר[14]. בשנת 1983 רכשו דנות ובנק לאומי שני שלישים ממניות החברה[15] וחלק ממניות החברה הועברו למנכ"ל החברה, אורי מנשה[16]. בנובמבר 1986 רכש לאומי את חלקה של דנות בקרגל[17] ובתחילת 1987 מכר בנק לאומי את החזקותיו בחברה לכלל תעשיות, אורי מנשה ומייקל שטיינהרדט[18]. בשנת 1998 החזיק אורי מנשה בכמחצית ממניות החברה והוא התכוון למכור את מניותיו לחברת פראט האוסטרלית, שנסוגה מהעסקה. מנשה תבע את פראט על ביטול העסקה, שלטענתו נסגרה, והתביעה הסתיימה בפשרה[19]. במאי 2004 מכר מנשה את מניותיו בחברה לסי אי קרטון[20], שרכשה עוד שישית מהחברה בתחילת 2005[21]. 27% מהחברה היו אז בידי כלל תעשיות ו-7.5% בידי הציבור[22].

החל משנת 2011 פועלת החברה להעברת המפעל בלוד לאזור תעשייה עידן הנגב[23].

אריזת פרי הדר עריכה

במשך מספר שנים נאבק המפעל לשכנע את המועצה לשיווק פרי הדר לעבור מאריזת פרי ההדר לייצוא מארגזי עץ לקרטון גלי[24], מאבק שהוכתר בהצלחה והביא בשנת 1958 לשימוש ביותר מ-8 מיליון מיכלי קרגל לייצוא פרי הדר מישראל[25]. אולם בתחילת 1959 ביטלה המועצה לשיווק פרי הדר את הזמנת המיכלים, לאחר שנטען שהקרטונים אינם מתאימים לשיווק פרי הדר וגורמים להפסדים[26]. החלטה זאת בוטלה לאחר כחודש בלחץ שר החקלאות קדיש לוז, כדי למנוע פיטורי פועלי קרגל בלוד[27][28].

קרטל עריכה

בינואר 1966 אישר הממונה על הגבלים עסקיים הקמת קרטל לייצור קרטון בין קרגל לפלארו של זלמן סוזאיב[29]. הסדר זה הורחב בהמשך לכלול גם את מפעל מיכלי כרמל בטירת כרמל של כור[30].

שריפות עריכה

ביולי 1969 נשרף המפעל בלוד[31]. המפעל הוקם מחדש תוך הרחבתו ונפתח בפברואר 1970[32]. סכום הביטוח ששולם למפעל היה הגדול ביותר ששולם עד אז בישראל[33]. בספטמבר 1977 נשרף המפעל שוב[34] ושוקם במשך חצי שנה בידי סולל בונה[35]. בשרפה זאת האשימה המשטרה את כנופיית מע"צ[36], שברבות השנים זוכו מכל אשמה. שרפה שלישית, קטנה בהיקפה, אירעה במפעל בדצמבר 1978[37].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרגל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 קרגל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ מנחם תלמי, דון זאב ולוולה גדרון, מעריב, 12 במרץ 1965.
  3. ^ אלכסנדר רפאלי, ישראל והמשפחה, חלום ומעש: סיפור חיי, מכון ז'בוטינסקי בישראל, 1995, עמ' 152-154
  4. ^ קרגל בית חרושת לחומרי אריזה, חרות, 8 ביוני 1954
  5. ^ מיכלי קרטון במליון דולר נמכרו לחו"ל, דבר, 29 בנובמבר 1956
  6. ^ תעודות היצואן המוסמך חולקו ל-120 יצואנים, דבר, 9 בפברואר 1958
  7. ^ יצוא התוצרת חקלאית באריזת קרטון גלי, דבר, 14 ביולי 1954
  8. ^ קרגל יקים מפעל ענק למיכלי קרטון, דבר, 1 באוגוסט 1956
  9. ^ 3 מליון דולר יצוא קרגל ב-1957, דבר, 20 ביוני 1957
  10. ^ דובינר: הקשיים של קרגל הם זמניים, מעריב, 15 במרץ 1959
  11. ^ י. שדמי, דובינר מכר את קרגל ל-2 חברות אמריקאיות, מעריב, 15 ביולי 1959
  12. ^ התחדשה העבודה בקרגל בני ברק, דבר, 19 ביולי 1959
  13. ^ הושלמה העברת קרגל ללוד, דבר, 14 באוקטובר 1959
  14. ^ ביקורת על הקמת קרגל לוד בדו"ח לשר המסחר והתעשייה, דבר, 12 באפריל 1959
  15. ^ דרור שרביט, קרגל נרכש במכפיל 9 ללא גיבוי נכסי מלא, דבר, 28 ביוני 1983
  16. ^ דנות והשקעות בל"ל רכשו 66% מקרגל, דבר, 15 ביוני 1983
  17. ^ בנק לאומי מכר מניותיו בארגמן, מעריב, 10 בנובמבר 1986
  18. ^ יואב יצחק, כלל תעשיות רכשה את קרגל במציאה, מעריב, 4 באוגוסט 1987
  19. ^ אמיר הלמר, הושגה פשרה בין אורי מנשה, בעל השליטה לשעבר בקרגל, לבין יו"ר פראט האוסטרלית, באתר TheMarker‏, 11 במאי 2004
  20. ^ גולן פרינדנפלד, ‏אורי מנשה מוכר את השליטה בקרגל לפי 27.5 מ' ד' - נמוך בכ-65% מהשווי לפיו התכוון למוכרה לפראט, באתר גלובס, 6 במאי 2004
  21. ^ שי שלו, ‏תחרות מקרטון: מנכ"ל קרגל עושה עסקים עם המתחרה, באתר גלובס, 11 בינואר 2005
  22. ^ שי שלו, ‏בעלי קרגל מחלצים את הציבור בפרמייה של 28%, באתר גלובס, 2 בפברואר 2005
  23. ^ נעמה סיקולר, למה המדינה חושבת שעידוד התעסוקה בנגב חשוב מפתרון הבעיות בלוד, באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2011
  24. ^ הצליחה אריזת פרי הדר בקרטון, הצופה, 26 בינואר 1956
    הדים לסכסוך קרגל בכנסת, הצופה, 13 ביוני 1957
  25. ^ קרגל ייצאה בדצמבר ב-274 אלף דולר, חרות, 2 בינואר 1959
  26. ^ י. שדמי, גילויים של השר ספיר בפרשת הקרטונים, מעריב, 14 בינואר 1959
  27. ^ מועצת ההדרים תרכוש מליון תיבות קרגל, דבר, 27 בפברואר 1959
  28. ^ ארגזי עץ או מיכלי קרטון, דבר, 8 באפריל 1959
  29. ^ אושר קרטל מפעלי הקרטון, דבר, 7 בינואר 1966
  30. ^ חוק ההגבלים העסקיים, דבר, 16 בינואר 1974
  31. ^ זיוי שורר, מפעל קרגל עלה באש, דבר, 31 ביולי 1969
    צפוי שיקום מהיר של קרגל, מעריב, 1 באוגוסט 1969
  32. ^ בית חרושת קרגל שוקם, דבר, 10 בפברואר 1970
  33. ^ הפיצוי לקרגל - סכום הביטוח הגדול ביותר ששולם בישראל, דבר, 12 בפברואר 1970
  34. ^ הדליקה הגדולה בתולדות ישראל, דבר, 2 באוקטובר 1977
  35. ^ סו"ב השלים שיקום מפעל קרגל, דבר, 18 ביוני 1978
  36. ^ ה-8 ניסו לפגוע בכלכלת המדינה, מעריב, 1 באוקטובר 1978
  37. ^ שוב אש בקרגל, מעריב, 27 בדצמבר 1978