פתיחת התפריט הראשי

קרסניסטבפולנית: Krasnystaw; ביידיש: קראַסניסטאַוו) היא עיר מחוז בפרובינציית לובלין שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

קרסניסטב
Krasnystaw
POL Krasnystaw COA.svg
סמל קרסניסטב
POL Krasnystaw flag.svg
דגל קרסניסטב
Kościół Św. Franciszka Ksawerego.jpg
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה לובלין (פרובינציה)לובלין (פרובינציה)  לובלין
מחוז קרסניסטב
שטח 23.07 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 19,434 (2006)
קואורדינטות 51°00′00″N 23°10′00″E / 51°N 23.166666666667°E / 51; 23.166666666667 
אזור זמן UTC+1
http://www.krasnystaw.pl

תוכן עניינים

תולדות היישובעריכה

לקרסניסטב הוענקו זכויות עיר בשנת 1394, ובין השנים 1490 ו-1826 הייתה בבעלות הבישוף מחלם. באמצע המאה ה-17 נהרסה העיר והמצודה שנבנתה בה בידי השוודים.

בחלוקת פולין השלישית, בשנת 1795, נכללה העיר בתחום ממלכת הבסבורג, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית. במהלך מרד ינואר במחצית השנייה של המאה ה-19 אירעו בעיר ובסביבתה מספר קרבות בין המורדים הפולנים לגייסות הרוסיים.

יהודי קרסניסטבעריכה

 
המבנה בו שכן בית הכנסת של קרסניסטב.

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיר הוא מסוף המאה ה-15, אולם באמצע המאה ה-16 הוענק לעיר כתב זכויות האוסר על מגורי יהודים בה. איסור זה נמשך עד סוף המאה ה-18, אך גם בתחילת התקופה הרוסית, הגבילו האחרונים את מגורי היהודים ביישוב.

הקהילה היהודית בעיר התפתחה מהמאה ה-19, ואלו נטלו חלק פעיל בפיתוחה התעשייתי. בית כנסת נבנה בעיר עוד בשנת 1799, ובשנת 1870 נחנך בה בית כנסת חדש, וקודש בה בית עלמין. בתום מלחמת העולם הראשונה פרעו ביהודי העיר חיילי הצבא הכחול.

בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-1,700 יהודים, כחמישית מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות היהודיות השונות, תוך קיום תלמוד תורה וקיבוצי הכשרה. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי העיר מהתנכלויות אנטישמיות גוברות והולכות מצד שכניהם הפולנים.

בשואהעריכה

עם כיבוש העיר בידי הגרמנים באמצע ספטמבר 1939, הוציאו בה אלו להורג 7 גברים יהודים, ובזזו בתי עסק של יהודים. 6 יהודים נוספים מהעיר נהרגו לאחר מכן כבני ערובה בקרב עם שרידי כוחות פולניים באזור. כעבור זמן מה נכנסו לעיר הסובייטים, אך אלו נסוגו ממנה בהתאם להסכם ריבנטרופ מולוטוב.

בתחילת 1940 הטילו הגרמנים גזירות שונות על יהודי העיר, ובהן חובת תשלום סכומי כופר, ואוגוסט 1940 רוכזו כ-1,200 יהודי העיר בגטו שהוקם בה, אליו הובאו כ-500 יהודים נוספים מיישובי הסביבה, וממנו שולחו היהודים למחנות עבודה, בהם חלקם נספו. בקיץ 1941 ביצעו כוחות צבא גרמניים מעשי שוד ורצח ביהודי העיר, כאשר עברו דרכה, ובד בבד, נחטפו יהודי העיר לעבודות כפייה. בחורף 1942-1941 הובאו לגטו שבעיר פליטים יהודים ממערב פולין ומצ'כיה.

ב-12 באפריל 1941 פשטו על הגטו שבעיר אנשי ס"ס וכוחות עזר אוקראיניים, ושילחו את שארית יושביו לאיזביצה, ממנה שולחו כעבור זמן מה למחנה ההשמדה בלז'ץ. קבוצה של עובדי כפייה יהודים שהושארו בעיר לאיסוף רכוש המגורשים נרצחה לאחר מכן.

קישורים חיצונייםעריכה