קתדרלת טרואל
קתדרלת טרואל (בספרדית: Catedral de Teruel), או בשמה המלא קתדרלה דה סנטה מריה דה מדיאוויה דה טרואל (Catedral de Santa María de Mediavilla de Teruel) היא כנסייה קתולית בעיר טרואל במחוז טרואל, באראגון שבספרד. הכנסייה, המוקדשת למרים, אם ישו, היא דוגמה בולטת לאדריכלות בסגנון מודחאר. יחד עם כנסיות אחרות בעיר ובמחוז סרגוסה היא מוגדרת מ-1986 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
 | |||||||||
| קתדרלת טרואל | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| סוג |
קתדרלה קתולית, קו-קתדרלה  | ||||||||
| מיקום |
טרואל | ||||||||
| מדינה |
ספרד | ||||||||
| הקמה ובנייה | |||||||||
| תקופת הבנייה | ?–1171 | ||||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1171 | ||||||||
| אדריכל |
Pau Monguió i Segura | ||||||||
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות מודחאר, נאו-מודחאר | ||||||||
| קואורדינטות | 40°20′38″N 1°06′26″W / 40.34389°N 1.10722°W | ||||||||
  | |||||||||
.JPG)
היסטוריה עריכה
קתדרלת טרואל מקורה בכנסיית סנטה מריה דה מדיאוויה, שעליה החלו העבודות בסגנון אדריכלות רומנסקית בשנת 1171 והסתיימו עם הקמתו של מגדל מודחאר בשנת 1257. במחצית השנייה של המאה ה-13, ארגן מחדש המוריסקו (אנ') (אנוס מוסלמי) חוסף (Juzaff), שהיה אלריפה (alarife, בנאי מומחה בסגנון מודחאר) את הסגנון הרומנסקי הישן והעניק לבניין שלוש ספינות בסגנון מודחאר של בנייה באבן ובלבנים.
האפסיסים הרומנסקים הוחלפו באותו סגנון גותי-מודחאר כבר במאה ה-14, כפי שניתן לראות בכניסה לקפלה הגדולה. מספר התומכות הצטמצם בחצי, מה שהגדיל את כמות האור ואת החלל הפנימי בספינות בעלות הקשתות המחודדות. בנוסף, הקירות הורחבו. בשנת 1423 העלה האנטי-אפיפיור האראגוני בנדיקטוס השלושה עשר (במקור פדרו מרטינס דה לונה), מה שכונה "האפיפיור לונה", את הכנסייה למעמד של כנסייה קולגיאטית (אנ'). האלמנטים בסגנון המודחאר השתנו מעט מאז.
בשנת 1538 הוקם מגדל התאורה (אנ')[א] של הספינה המרכזית על ידי מרטין דה מונטלבאן בסגנון פלטרסק (אנ')[ב]-מודחאר. הוא נבנה על פי תוכנית מתומנת על קשתות זווית ועל חלונות ביפוריים חיצוניים עם עיטורי פלטרסק. מאוחר יותר, בשנת 1587, עם הקמת הדיוקסיה של טרואל (אנ'), הועלה הבניין למעמד של קתדרלה ונחנך ככזה. לבסוף, בשנת 1909, החזית הדרומית נבנתה בסגנון נאו-מודחאר על בסיס עיצוב של פאו מונגיו (Pau Monguió).
תיאור עריכה
המגדל עריכה
את מגדל המודחאר החלו להקים בשנת 1257. החלק התחתון שלו הוא קמרון חבית שעוברים ושבים יכולים לעבור דרכו. זהו אחד ממגדלי מודחאר העתיקים בספרד. הוא בצורת ריבוע עם שלושה צדדים מעוטרים בשפע באריחי אסולחו (אנ')[ג] מזוגגים. החלק העליון הוא מגדל תאורה מתומן מהמאה ה-17.
הרפורמה המודחארית עריכה
לאחר השלמת מגדל המודחאר, בוצעו שינויים נוספים במחצית השנייה של המאה ה-13 בניהולו של המורסקו חוסף, הספינות הוגבהו (בהתאם לכללים של האדריכלות הגותית להגביה את התקרה במטרה לגרום לאדם תחושה שהוא קטן וחסר חשיבות לעומת האל), נבנו אפסיסים חדשים בסגנון מודחאר, ובוצע קירוי של הספינות בתקרות באותו סגנון.
הבנייה המקורית של הבניין התקדמה מהאפסיסים למגדל מודחאר. כעת, השיפוצים התקדמו בכיוון ההפוך. ואכן, מרגע שגובהן של שלוש הספינות הועלה והתאורה שופרה, והוסדרה תקרת המודחאר החדשה מעל הספינה המרכזי, נוצר המצב שקצה הכנסייה התגמד והיה לא פרופורציונלי ביחס לספינות החדשות. לפיכך נבנה מקום המצלב ושלושה אפסיסים חדשים. עבודה זו הושלמה עם פירוק הפיגומים שתמכו בקשתות הטיוח והצביעה בשנת 1335, לפי רשימת חשבונות שנמצאו בארכיון הקתדרלה.
התקרה של הספינה המרכזית עריכה
כמעט כל תקרות מודחאר בנויות מפאנלים שקועים (coffer), כלומר רק אלמנטים דקורטיביים. במקרה זה מדובר בחיפוי התקרה, שהמסגרת שלו תומכת בחלקה העליון של הספינה ומייצבת את המבנה. היא קרויה "הקפלה הסיסטינית" של אמנות מודחאר, בגלל הערך האדריכלי והציורי הגדול שלה. אורכה 32 מטר, והיא מתוארכת למאה ה-14. בפאנלים השקועים של התקרה יש ציורים של קצינים, בעלי מלאכה, דמויות היסטוריות ויצורים פנטסטיים. הסוגים האנושיים המגוונים והמגוון הנרחב בדימויים הציוריים נשמרו היטב מכיוון שהם כוסו בתקרה נאו-קלאסית מזויפת במאה ה-18, שהגנה על הציורים מפני מזג אוויר סגרירי.
נגרם לה נזק מסוים בהפצצות מלחמת האזרחים בספרד, אך הנזקים תוקנו.
מגדל התאורה עריכה
מגדל התאורה תוכנן בשנת 1537 על ידי האומן חואן לוקאס "בוטרו" (Juan Lucas "Botero"), שהיה האדריכל של מגדל התאורה על קשתות הזווית המודחארים בקתדרלת סלבדור דה סרגוסה ושל קתדרלת טרסונה (אנ'). המגדל הוקם בשנת 1538 על ידי הבנאי הראשי מרטין דה מונטלבאן. מגדל התאורה האיר את עבודת האמנות החדשה מאחורי המזבח הראשי (1536), יצירת מופת של הרנסאנס של הפסל גבריאל יולי (Gabriel Yoly).
בנייה מאוחרת עריכה
בסביבות שנת 1700 שונה החלק האחורי הגותי של הקתדרלה הראש הגותי ליצירת אמבולטוריום. כמו כן, הקישוט שונה כדי להתאים אותו לטעמים הנאו-קלאסיים, כשהוא מסתיר מאחורי תקרה מזויפת מהמאה ה-18 את תקרת המודחאר המקורית, מה ששמר על הציורים.
בשנת 1909 נבנתה החזית הדרומית ההיסטורית, שמשלבת מבנה נאו-רומנסקי של ארכיוולטים (אנ') מעגליים למחצה עם עיטורים בסגנון נאו-מודחאר טיפוסי. המבנה תוכנן על ידי אדריכל המודרניזם הקטלאני פאו מונגיו. הפורטיקו נסגר עם שער ברזל מאת מתיאס אבאד (Matías Abad), בהשראת בית המקהלה בתוך הקתדרלה, שנעשה על ידי האומן קניאמצ'ה (Cañamache) מהמאה ה -15.
אתר מורשת עולמית עריכה
המגדל, התקרה ומגדל התאורה של קתדרלת טרואל הוכרזו, יחד עם המכלול המונומנטלי של מבנים בסגנון מודחאר של העיר, אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1986.
על פי ההכרזה:
ההתפתחות במאה ה-12 של אמנות מודחאר באראגון נבעה מהתנאים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים הייחודיים ששררו בספרד לאחר הרקונקיסטה. אמנות זו, המושפעת מהמסורת האסלאמית, משקפת גם סגנונות אירופיים שונים בני אותה תקופה, במיוחד הגותיים. הסגנון שהיה רווח עד ראשית המאה ה-17, היה מאופיין בשימוש מעודן ומלא המצאה בלבנים ואריחים מזוגגים באדריכלות, במיוחד במגדלי הפעמונים.[1]
לקריאה נוספת עריכה
- Santiago Sebastián; Artesonado de la catedral de Teruel. Savings Bank and Mount of Piety of Zaragoza, Aragón and La Rioja (Ibercaja, Obra Social y Cultural) 1981 ISBN 84-500-4979-2
קישורים חיצוניים עריכה
- תיאור ותמונות של הקתדרלה (בספרדית)
- תיאור ותמונות של תקרת הקתדרלה (בספרדית)
ביאורים עריכה
- ^ מגדל המוצב בדרך כלל במקום המצלב בעל חלונות גדולים שנועדו להחדיר אור לכנסייה
- ^ פלטרסק הייתה תנועה אמנותית, בעיקר ארכיטקטונית, שהתפתחה בספרד ובשטחים בבעלותה, שהופיעה בין סוף תקופת האדריכלות הגותית ועד לשלהי הרנסאנס בסוף המאה ה-15, והתפשטה בשתי המאות הבאות. זהו שינוי של מושגים מרחביים גותיים ותערובת אקלקטית של רכיבים דקורטיביים מהסגנונות מודחאר, גותי ולומברדי, ואלמנטים של רנסאנס ממוצא טוסקני.
- ^ אריחים בזיגוג בדיל בשימוש בספרד ובייחוד בפורטוגל
הערות שוליים עריכה