ראובן אברג'ל

פעיל פוליטי ישראלי
(הופנה מהדף ראובן אברג'יל)
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רוברט ראובן אברג'יל (נולד ב-26 בדצמבר 1942) הוא פעיל חברתי, ממקימי וממנהיגי תנועת המחאה הפנתרים השחורים.

ראובן אברג'ל
לידה 26 בדצמבר 1942 (בן 81)
רבאט, מרוקו
מדינה כיום, ישראל
תאריך עלייה 1950
פעילות בולטת אחד ממובילי התנועה "הפנתרים השחורים"
ידוע בשל דמות אשר סמל למחאה
תקופת הפעילות מ-1971
עיסוק מהפכן חברתי בחברה הישראלית
בת זוג מרסל אברג'יל

קורות חייו עריכה

אברג'יל נולד בעיר רבאט, בירת מרוקו, ויחד עם משפחתו היגר בשנת 1948 לצרפת. משם עלה עם משפחתו בשנת 1950 לישראל, בה התגוררה המשפחה בשכונת מוסררה שבירושלים. בנעוריו התחנך אברג'יל כילד-חוץ, בחברת הנוער בקיבוץ משמר הנגב. בשנת 1971 נמנה עם מקימי תנועת הפנתרים השחורים ותוך זמן קצר הפך לדמות מובילה בה[1][2]. הוא השתתף במפגשי תיאום של התנועה עם המשטרה[3] ובאפריל 1971 השתתף בפגישה של ראשי התנועה עם ראש הממשלה, גולדה מאיר[4]. דירתו של אברג'יל שימשה למפגשים של הפנתרים השחורים, וביוני 1971 נשרפה. הדירה שופצה בסיוע עיריית ירושלים, ועל פי דיווחים בעיתונות, שהוכחשו על ידי העירייה, השיפוץ נעשה בעקבות לחץ של הפנתרים השחורים[5]. באוגוסט 1971 נעצר אברג'יל עם פעילים אחרים על ניסיון גניבת דלק ממכלית[6].

בשנת 1972 למד אברג'יל במכון וינגייט, בקורס רכזי ספורט שהוצע לפעילים של הפנתרים השחורים[7]. לאחר הקורס עבד כרכז ספורט בירושלים[8]. בשנת 1973 נמנה עם קבוצת פעילי המחאה שפרשה מתנועת הפנתרים השחורים והובלה בידי שלום כהן[9]. בראשית 1975 יצא עם משלחת של הפנתרים השחורים לצרפת[10].

בראשית 1976 נעצר אברג'יל עם אחיו, בעקבות חקירה של חבר הכנסת אהוד אולמרט ותלונות של חבריו בפנתרים השחורים שטענו שהוא משליט טרור בשכונת מוסררה, סוחר בסמים ומדיח בני נוער[11]. אברג'יל הועמד לדין יחד עם אחרים ממשפחתו, שנדונו לתקופות מאסר ארוכות, אך הוא זוכה מחמת הספק. בשנות השמונים של המאה העשרים התמכר אברג'יל לסמים קשים[12] בעקבות אותו משפט והמעצר הקשה לפניו, אך נגמל. מאוחר יותר, החל להיות פעיל בארגוני שמאל שונים ובתנועות מאבק שונות, שבחלקן הוא פעיל עד היום, כמו הקשת הדמוקרטית המזרחית. הוא בלט בפעילותו במאבק המחאה הקשור ב"עמק הצבאים".

כיום עוסק אברג'ל בעריכת סיורים בשכונת מוסררה, וממשיך במאבקים פוליטיים וחברתיים, בעיקר באמצעות המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית ותראבוט[13].

מתגורר כיום בירושלים ובאשדוד, אב לשלושה ילדים, ומספר נכדים ונינים.

ספרים

  • ראובן אברג'ל כתב מאמר על השבר הצפון אפריקאי בספר קולות מזרחיים: לקראת שיח מזרחי חדש על החברה והתרבות הישראלית. הספר - אסופת מאמרים של מספר כותבים מציג את דעות שונות של הקשת הדמוקרטית המזרחית. המאמר פורסם בכתבי עת נוספים. אברג'ל השתתף גם בכנס העוסק בנושא "המאבק המזרחי לאן", העוסק בנושא המאמר.[1]
  • הספר פנתר שחור [2] נכתב ביחד עם הסופרת תמר ורטה זהבי. יצא לאור בשנת 2020.

סרטי תעודה

ראובן אברג'ל השתתף במספר סרטי תעודה כמו "רוח קדים". בעקבות "רוח קדים חלק א" ציטוט מביקורת שכתבה אורלי מלמד "מששת הנרטיבים האישיים, עולה נרטיב על, המציג את העלייה המרוקאית כקורבן מדוכא של האליטה האשכנזית השמאלנית". "ההסברים למצבם של המרוקאים נעים מ"תאוריית קונספירציה" שהייתה כאן יד מכוונת של האליטה האשכנזית ציונית בהנהגת בן-גוריון, להעלות את המרוקאים ולהפוך אותם לחוטבי עצים ולשואבי מים, באמצעות סלקציה, דיכוי מכוון ואלים של זהותם התרבותית הייחודית, דיכוי כבודם העצמי, הפניית ילדיהם למסלולי לימוד טכנולוגיים ולעבודות כפיים, הפנייתם לאזורי פריפריה שוממים שאין בהם אפשרויות תעסוקה ולימוד, ביתוק והרס התא המשפחתי באמצעות הפרדת הצעירים והחזקים מהזקנים, החולים והמוגבלים (בין אם בשלב העלייה, ובין אם מאוחר יותר באמצעות שליחת הילדים לפנימיות ולקיבוצים כילדי חוץ בישראל). בהסבר זה מחזיקים ראובן אברג'ל ועובד אבוטבול. הסבר פחות קונספירטיבי, המגדיר את השתלשלות האירועים כטרגדיה הנובעת מפער תרבותי, מתרבות התקופה ומרוח התקופה, מספקים שלמה בן עמי ואריה דרעי". - השתתף בסדרת הטלוויזיה עמוד האש (בערוץ הראשון) בפרק תקומה. - זמן שאול הבמאי שאול ביבי. - סרטי דוקו על הפנתרים השחורים. - סרטים קצרים בבתי ספר לתקשורת (עבודות סטודנטיאליות).ועוד.

תפקידים

להלן רשימה חלקית של תפקידים בהם כיהן או מכהן ראובן אברג'ל:

יו"ר הפנתרים השחורים מיוני 1971 עד תום פעילות התנועה כארגון.

חבר ועדת ראש הממשלה לנוער וצעירים. 1972-1976.

מנהל מרכז חינוך גופני לנערים במוסררה 1973-1976.

מנהל מרכז טיפול בנפגעי סמים בירושלים 1990-1993.

שותף לייסוד והקמת כפר הגמילה זוהרים במטה השכונות 1992-1995.

חבר הנהלת מתנ"ס מוסררה ירושלים 1995-2004 ויו"ר ועדת החינוך.

חבר ועדות ציבוריות בתחום החינוך בירושלים 1990-2002.

מדריך חבורות רחוב ביחידה לקידום נוער וצעירים 1997-2002.

נשיא הכבוד של תנועת האוהלים 1999.

יו"ר וחבר מזכירות הקשת הדמוקרטית המזרחית, חבר בקשת משנת 1999 ועד היום.

חבר הנהלת ארגון הגג לזכויות הדיור. ועוד

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ראובן אברג'ל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גידי וייץ, נמר כפול, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2007
  2. ^ הפנתרים בירושלים מסבירים, מעריב, 25 במרץ 1971
    עיתון העתונאים, דבר, 25 ביולי 1971
    יצחק בן חורין, מנהיגי הפנתרים השחורים בקורס סיוף, מעריב, 7 בינואר 1972
  3. ^ הפנתרים קיימו הפגנה בירושלים, דבר, 4 במרץ 1971
    הפגנת פנתרים אלימות, דבר, 19 במאי 1971
  4. ^ רה"מ נפגשה עם משלחת הפנתרים, דבר, 14 באפריל 1971
  5. ^ פנתרים התפרצו ללשכת טדי קולק, דבר, 2 ביולי 1971
    יצחק גרוסמן, לא התפרצו, דבר, 13 ביולי 1971
  6. ^ נעצרו ששה פנתרים חשודים בגניבת דלק ממיכלית, דבר, 25 באוגוסט 1971
    הפנתרים שוחררו בערבות, דבר, 2 בספטמבר 1971
  7. ^ אלי אייל, האסבסטונים אשר בקצה שביל החלב, מעריב, 17 במרץ 1972
  8. ^ מרדכי פרידמן, פנתר שחור וממורמר היה למרכז קייטנה מצליח, מעריב, 20 באוגוסט 1972
  9. ^ הפנתרים פירקו השותפות, דבר, 27 באוגוסט 1973
    פצועים בקטטה בין קבוצות, דבר, 30 באוגוסט 1973
  10. ^ הפנתרים מכחישים שרצו מגע עם אש"ף, דבר, 26 במרץ 1975
    פילוג בפנתרים, דבר, 7 באפריל 1975
  11. ^ היה מידע על הנעשה במוסררה, דבר, 7 בינואר 1976
    ראובן אברג'יל: הכל פוליטיקה, דבר, 12 בפברואר 1976
  12. ^ נרי ליבנה, הפנתר שחזר מהכפור, באתר הארץ, 3 ביולי 2002
  13. ^ שיר-לי גולן, הם כן נחמדים, באתר ynet, 8 ביולי 2007