ראייתיות

ראייתיות[1][2] (או: אבידנציאליות) היא תחום מחקר בבלשנות, העוסק בעדויות הניתנות למבעים שפתיים, כלומר בהיעדר או בקיום סימוכין שפתי, ובסוגים שונים של סימוכין כזה. אבידנציאל הוא רכיב תחבירי (סופית, תחילית או מוספית אחרת) שמעידה על סימוכין (אבידנציאליות, evidentiality, בלועזית).

הקדמהעריכה

כל שפה אנושית כוללת אמצעים להביע את מקור המידע ורמת הוודאות למבעים. שפות אירופאיות (דוגמת שפות גרמאניות ושפות רומאניות) ושפות שמיות מציעות את האמצעים:

ישנן שפות המכילות רכיב דקדוקי ייעודי לראייתות. רכיב זה נדרש למימוש בכל מבע משפטי, בדומה למין דקדוקי במרבית המשפטים בשפה העברית. הרכיבים המוצעים מעלה הם אופציונליים, ולרוב אינם מביעים ראייתות בתור תפקידם העיקרי. לפיכך, הם אינם מתפקדים בתור קטגוריה תחבירית.

ניתן לתרגם את הרכיב התחבירי לעברית בהתאמה באמצעות: אני רואה ש..., אני שומע/ת ש..., אני חושב/ת ש..., כפי שאני שומע/ת, כפי אני רואה, למיטב הבנתי, אומרים ש..., נאמר ש..., נראה ש..., נשמע לי ש..., מתברר ש..., ברור ש... וכדומה.

אלכסנדרה אייכנבלד (Alexandra Aikhenvald) (2004) מדווחת שכרבע מהשפות האנושיות כוללות סוג כלשהו של אבידנציאל תחבירי[3][4]. היא מוסיפה כי למיטב ידיעתה, לא נערך מחקר על אבידנציאלים בשפות סימנים. מחקר ראשון בנושא נערך על ידי לאורה מאזוני על שפת הסימנים האיטלקית[5].

שפות רבות שכוללות אבידנציאל דקדוקי מסמנות זאת בנפרד מסימוני זמן ואספקט, וכן בנפרד ממודאליות אפיסטמית (אופן הערכת המידע בידי השומע, היינו האם המידע וודאי, אמין, סביר וכו').

ראייתות דקדוקית ניתנת לביטוי בשפות שונות באמצעים מורפולוגיים שונים. לדוגמה, ביפנית קיימים אבידנציאל יסיק (inferential evidential) ואבידנציאל מדווח (reportative evidential). שני האבידנציאלים ממומשים בשפה בתור סופיות על פעלים פרדיקטיביים, וכן בתור שמות עצם שעברו תהליך הידקדקות[6].

דוגמה נוספת מגיעה מהשפה פומו המזרחית. בשפה זו ישנם ארבעה אבידנציאלים שממומשים כסופיות לפעלים:

  • ink’e- (קלט שאיננו ראייה)
  • ine- (הסקה)
  • le- (שמועה)
  • ya- (ידע ישיר)
אבידנציאלים בפומו המזרחית (McLendon 2003)[7]
סוג האבידנציאל פועל לדוגמה תרגום
קלט שאיננו ראייה pʰa·békʰ-ink’e "נשרף" [הדוברת הרגישה את התחושה]
הסקה pʰa·bék-ine "כנראה נשרף" [הדוברת ראתה עדויות נסיבתיות]
שמועה pʰa·békʰ-·le "אומרים שנשרף" [הדוברת חוזרת אחרי משהו שנאמר לה]
ידע ישיר pʰa·bék-a "נשרף" [לדוברת יש מידע ישיר לנושא, כנראה מידע ויזואלי]

לשימוש בראייתיות יש השלכות פרגמטיות בשפות שלא מסמנות אותה בשונה ממודאליות אפיסטמית. לדוגמה, ייתכן כי סביבת אדם שהוגה אימרה שגויה תקטלג אותו כשוגה, אך אם אותו אדם יהגה את אותה האימרה בצירוף עדות ראייה (לדוגמה בשימוש אבידנציאל של ידע ישיר), הסביבה עשויה לקטלג אותו כשקרן.

ישנן שפות בהן סמנים אבידנציאלים משמשים למטרות נוספות דוגמת דעת הדובר כלפי אמרה, או רמת האמונה שלו בה. לרוב, אבידנציאל המעיד על ידע ישיר עשוי להעיד גם על כך שהדובר בטוח בנוגע לדבריו. שימוש באבידנציאל עקיף, דוגמת אבידנציאל המעיד על שמועה או על הסקה, עשוי להעיד על כך שהדובר אינו בטוח בנוגע לאימרה, או שאיננו לוקח אחריות על אמיתותם של הדברים. לפיכך, אבידנציאל המעיד על שמועה עשוי לתת נימה של "כך אומרים, אני לא אחראי לנכונות הדברים".

אבידנציאלים יכולים גם לשמש ל"הסטת אשמה" מאימרה[8]. בעבודת הדוקטורט שלו על נאנטי, שפה אמזונית פרואנית, לב מיכאל מתייחס לדוגמה בה נערה צעירה נכווית בטעות, וחבר קהילה שואל את אם הנערה על נסיבות האירוע. האמא משתמשת באבידנציאל 'ka', שמתרגם לעברית ל'סביר ש', כדי להסיט את האשמה על טעות הנערה.

ישנן שפות בהן קיימים שימושים הגובלים באבידנציאליות. לדוגמה, בצרפתית ניתן להשתמש בצורות נטייה מסוימות של הפועל להבעת סוגים של ראייתיות. השימוש במודוס תנאי לאחד משלוש המטרות: תנאים, עתיד-מהעבר, ושמועות, צרפתית עיתונאית לעיתים תכופות מבדילה בין Il a reconnu sa culpabilité ובין Il aurait reconnu sa culpabilité. שני הביטויים מתרגמים ל "הוא הודה באשמה", אך עם השלכה של ודאות עבור הביטוי הראשון, ועם השלכה של "כך נאמר" עבור השני. תופעה דומה מתרחשת בספרדית: Él ha reconocido su culpa לעומת Él habría reconocido su culpa[9] ובפורטוגזית: Ele reconheceu sua culpa לעומת Ele teria reconhecido sua culpa[10].

סוגי ראייתיות לפי אייכנבלדעריכה

אייכנבלד (2004[11]) מתארת טיפולוגיה שמבחינה בין שני סוגים כלליים של סמנים אבידנציאליים:

  1. סמן עקיף ("type I")
  2. סמן ראייתי ("type II")

הסוג הראשון (העקיף) מעיד האם קיים סימוכין למבע כלשהו, אך אינו מציין את סוג הסימוכין. הסוג השני מציין את סוג הסימוכין (לדוגמה: האם הסימוכין הוא על בסיס מידע ראייתי, על בסיס שמועות, או על בסיס הסקה)

סמן עקיף ("type I")עריכה

מערכות עקיפות (באנגלית: Indirectivity systems או inferentiality systems) נפוצות בשפות אורליות[12][13] ובשפות טורקיות[14]. שפות אלו מעידות האם הסימוכין קיים עבור מקור מידע כלשהו, ובכך מנגידות בין מידע ישיר (מידע שמובע בפני הנמען ממקור סמכות ראשוני) לבין מידע עקיף (מידע שמובע בפני הנמען ממקור שני). בשונה ממערכות בעלות סמן ראייתי, סמן עקיף לא מעיד על מקור המידע. בין אם המידע הגיע משמועות, ממידע ויזואלי או מהסקה, הדבר לא מתבטא בתחביר. עם זאת, מספר שפות טורקיות מבחינות בין סמנים עקיפים מדווחים לבין סמנים עקיפים בלתי-מדווחים[15][16]. לדוגמה, בפעלים בטורקית:

gel-di     gel-miş
come-PAST     come-INDIRPAST
"came" "obviously came, came (as far as understood)"
"באה" "בוודאי באה, באה (למיטב הבנתי)"

במילה הטורקית geldi, הסופית הבלתי מסומננת di- מעידה על השימוש בזמן עבר. חוסר-מסומננות המורפמה מתבטא בחוסר ביטוי של קיום או היעדר סימוכין לטענה.

במילה gelmiş, הסופית miş- גם כן מעידה על שימוש בזמן עבר, אך באופן עקיף. ניתן לתרגם את משמעות סופית זו לעברית באמצעות הביטויים: בוודאי, ככל הנראה או למיטב הבנתי.

סמן ראייתי (type II")עריכה

מערכות ראייתיות מגדירות את טיב הסימוכין שתומכים את המבע. סוגי הסימוכין בשפה נתונה יכולים להתחלק לקטגוריות כגון:

  • עדות אנושית לעומת היעדר עדות. עדות אנושית מעידה שמקור המידע נאסף באמצעות התבוננות ישירה של הדובר במאורע. לרוב מדובר בעדות ראייה, הבחנה, אך ישנן שפות שמסמנות באותה הצורה גם מידע שהתקבל ישירות מעדות ראייה וגם מידע שהתקבל ישירות מעדות שמיעה. אבידנציאל עדות אנושית על פי רוב מונגדת עם אבידנציאל היעדר עדות שמעיד שהמידע לא נחזה אישית על ידי הדובר, אלא התקבל ממקור יד שנייה או שהוסק על ידי הדובר.
  • עדות יד ראשונה / שנייה / שלישית. אבידנציאל עדות יד שנייה משמש לציין שמידע לא נחזה אישית (או נשמע / הורגש אישית וכו') על ידי הדובר. הדבר עשוי לכלול מידע מוסק, או מידע מדווח.
  • עדות חושית
    • עדות ראייה מול עדות שאיננה ראייה (דוגמת עדות שמיעה או עדות ריח). לדוגמה, שפת הקשייה [אנ] מבחינה בין אבידנציאלים של קלט שמיעתי לקלט ראייתי[3].
  • עדות הסקתית. אבידנציאלים מסוג זה מעיד על מידע שלא נחווה אישית על ידי הדובר, אלא הוסק ממידע לא ישיר. תתי סוגים של עדויות הסקתיות הן:
    • מידע שהוסק מעדויות פיזיות ישירות ("דני שיחק כדורגל [משום שראיתי את הכדור שלו מלא בבוץ]")
    • מידע שהוא מידע כללי ("דני שיחק כדורגל [משום שידוע שהוא משחק כדורגל בימי שלישי בצהריים, ועכשיו יום שלישי בערב]")
    • מידע שהוסק / הוערך על בסיס חוויות הדובר מסיטואציות דומות ("דני שיחק כדורגל [משום שהוא נראה שמח ועייף כעת, ובעבר הוא היה שמח ועייף אחרי משחקי כדורגל]"). לעיתים, אבידנציאלים של עדות הסקתית מעידים גם על מודאליות אפיסטמית דוגמת חוסר ודאות, או סבירות. לדוגמה, אבידנציאל הסקתי אחד יכול להעיד על חוסר ודאות, בעוד אבידנציאל הסקתי אחר יכול להעיד שסביר שהמידע לא נכון.
  • עדות מדווחת. אבידנציאלים מסוג זה מעיד שהדובר מעביר מידע שהוא קיבל מאדם שלישי. מספר שפות מבדילות בין אבידנציאלים מהסוגים:
    • שמועות.
    • ציטוט. דוגמה של אבידנציאל של עדות מדווחת מגיע משפת שיפו[אנ] (המורפמה ronki-):
      Aronkiai.
      a-ronki-ai
      do-REPRT-INCOMPL
      "It is said that she will do it." / "She says that she will do it."
      "נאמר שהיא תעשה את זה" / "היא אמרה שהיא תעשה את זה"
  • עדות נובעת הנחה

טיפולוגיה של מערכות ראייתיותעריכה

להלן סקירה קצרה של מערכות אבידנציאליות שונות משפות שונות ברחבי העולם, כפי שאייכנבלד (2004) מאפיינת אותם. חלק מהשפות מבדילות בין שני סוגי אבידנציאליים, בעוד שפות אחרות עושות עד 6 אבחנות. המערכות השונות מאורגנות לפי כמות האבידנציאלים המצויים בשפה. לדוגמה, עבור מערכת עם שני סמנים תחביריים (A) יהיו שני סמנים אבידנציאליים. מערכת עם שלושה סמנים תחביריים (B) תהיה בעלת 3 סמנים אבידנציאליים. כל מערכת תת-מובחנת לפי סוג האבידנציאליות (דוגמת A1,A2 וכו'). שפות שמדגימות כל סוג של מערכת מובאות בסוגריים.

מערכות עם שני סמנים תחביריים (A)עריכה

מערכות עם שלושה סמנים תחביריים (B)עריכה

  • B1: סימוכין ישיר, לעומת סימוכין מוסק לעומת סימוכין מדווח (לדוגמה: איימרה, קצ'ואה)
  • B2: סימוכין ראייתי, לעומת סימוכין חושי ישיר אחר, לעומת סימוכין מוסק (לדוגמה: וואשו [אנ])
  • B3: סימוכין ראייתי לעומת סימוכין חושי ישיר אחר, לעומת סימוכין מדווח, בלי ביטוי תחבירי לאבידנציאל מוסק (לדוגמה: פומו הצפונית)
  • B4: היעדר ביטוי תחבירי לסימוכין ראייתי, סימוכין חושי ישיר שאינו ראייתי לעומת סימוכין מדווח לעומת סימוכין מדווח (לדוגמה: תזסיק [אנ])
  • B5: סימוכין מדווח לעומת סימוכין מצוטט, כל יתר סוגי הסימוכין ללא ביטוי תחבירי

מערכות עם ארבעה סמנים תחביריים (C)עריכה

  • C1: סימוכין ראייתי, לעומת סימוכין חושי ישיר אחר, סימוכין מוסק וסימוכין מדווח (לדוגמה: פומו המזרחית)
  • C2: סימוכין ישיר לעומת סימוכין מוסק, לעומת סימוכין מוערך לעומת סימוכין מדווח (לדוגמה: פוני)
  • C3: סימוכין ישיר לעומת סימוכין מוסק, לעומת לעומת סימוכין מדווח לעומת סימוכין מצוטט (לדוגמה: ווינטו)
  • C4: סימוכין ראייתי, לעומת סימוכין חושי ישיר אחר, סימוכין מוסק, לסימוכין מדווח אין ביטוי תחבירי (לדוגמה: חלק מהשפות היוטו-אצטקיות)
  • C5: סימוכין ישיר לעומת סימוכין מוסק, לעומת סימוכין מוערך (לדוגמה: בולגרית[17])
  • C6: סימוכין מוסק, לעומת סימוכין מדווח לעומת סימוכין מצוטט (לדוגמה:

מערכות עם חמישה סמנים תחביריים (D)עריכה

אלו שפות המציעות סמן תחבירי שונה לכל אחד מהבאים: סימוכין ראייתי, סימוכין חושי שאיננו ראייתי, סימוכין מוסק, סימוכין מוערך וסימוכין מדווח. (לדוגמה: לוז'באן).

סמנים אבידנציאלים וקטגוריות נוספותעריכה

מערכות אבידנציאליות בשפות רבות לעיתים מסמנות בו זמנית גם קטגוריות בלשניות נוספות[18]. לפי אייכנבלד, שפה מסוימת עשויה להשתמש באותו סמן תחבירי כדי לציין אבידנציאליות וכן מירטיביות (כלומר הפתעה, חוסר ידיעתו מבעוד מועד של הדובר על המידע). לדוגמה, אייכנבלד טוענת כי באפאצ'י מערבית (אחד מניבי שפות האפאצ'י), בה לאחר פעלים יכולה לבוא הסופית lą̄ą̄- שמשמשת כסמן מירטיבי אך יש לסופית זו גם תפקיד משני בתור אבידנציאל מוסק. תופעה זו של ריבוי תפקידים של סמנים אבידנציאלים ככל הנראה נפוצה למדי. התופעות הבאות של עירוב תפקידים דווחו בעבר במחקר הבלשני:

יתרה על אלו, השימוש באבידנציאלים בשפות מסוימות עשוי להיות תלוי בסוג הפסוקית, מבנה השיח או בסוגה הבלשנית.

אבידנציאליות בשילוב מודאליות אפיסטמיתעריכה

אבידנציאל לעיתים נחשב כתת-סוג של מודאליות אפיסטמית[19][19], אם כי העניין נדון בספרות הבלשנית ועדיין יש חלוקה בנושא. המחשה להבדל בין השניים בעברית היא:

- אני רואה שהוא מגיע (קריאה אבידנציאלית)

- אני יודע שהוא מגיע (קריאה אפיסטמית)

דה האן (1999[20],2001[21],2005[22]) מציין שהאבידנציאל תובע את הסימוכין, בעוד מודאליות אפיסטמית מעריכה את הסימוכין, וכן כי ראייתיות דומה יותר לקטגוריה דאיקטיט בסימונו את מערכת היחסים בין דוברים ומאורעות / פעולות. אייכנבלד (2004) רואה באבידנציאלים ככלי של דוברים להביע את עמדתם על וולידיות של טענה, אם כי היא מבהיכרה כי זו איננה תכונה הכרחית לאבידנציאלים.

המחשבה על סמנים אבידנציאלים כסוג של מודאליים אפיסטמיים עשויה הייתה לנבוע מניתוח של שפות לא אירופאיות במונחים של מערכות מודאליות הנפוצות בשפות אירופאיות. לדוגמה, פעלים מודליים בשפות גרמאניות משמשים להביע הן אבידנציאליות והן מודאליות אפיסטמית (ועל כן עמומים במשמעותם בתוך קונטקסט). שפות אחרות (שאינן אירופאיות) מסמנים את שתי הקטגוריות בצורות שונות. דה האן (2001) מצא כי תופעת השימוש בפעלים מודליים כדי להביע ראייתיות נדירה באופן יחסי (על בסיס מדגם של 200 שפות).

ראייתיות ועבריתעריכה

ראייתיות איננה נחשבת לקטגוריה תחבירית בעברית משום שהיא איננה מבוטת בדרכים מורפולוגיות שונות, והיא כמעט תמיד אופציונלית. בשפות אחרות (דוגמת קצ'ואה) הדובר נדרש לסמן את הפועל הראשי או את המשפט בכללותו עם סמן ראייתי כלשהו.

נתבונן במשפטים הבאים בעברית:

- אני רעב.

- דני רעב.

הסבירות להגייה של המשפט השני נמוכה, אלא אם כן מישהו אמר לנו שדני עצמו רעב (וייתכן כי דני עצמו עשה זאת). אף שייתכן כי דני אינו מסוגל להעיד על הרעב שלו עצמו, לדוגמה אם הוא תינוק או חיית מחמד, בהנחה כי דני הוא מבוגר עצמאי, הרי שמשפט כזה פחות סביר להאמר. אם אנו מניחים כי דני הוא רעב בגלל האופן בו הוא מתנהג או נראה, אנו סבירים יותר לומר את אחד המשפטים הבאים:

- דני נראה רעב.

- נדמה כי דני רעב.

- נשמע לי שדני רעב.

- דני בטח רעב.

כאן, העובדה שאנו מתבססים על עדות חושית (במקום על ניסיון מיד ראשונה) מתבטא בשימוש שלנו בביטויים "נראה" ו-"נשמע".

היסטוריית המחקר של ראייתיות במערבעריכה

התפיסה של ראייתיות כסמן תחבירי הכרי עלה לראשונה ב-1911 על ידי פרנץ בועז בהקדמה שלו לספר The Handbook of American Indian Language[23]. הביטוי אבידנציאל נטבע לראשונה על ידי רומן יאקובסון ביחס לשפות סלאביות של הבלקן.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים וקריאה נוספתעריכה

  1. ^ Ferdinand, de Haan (2012). "Evidentiality and Mirativity". Oxford Handbooks Online. doi:10.1093/oxfordhb/9780195381979.013.0036.
  2. ^ Aikhenvald, Alexandra Y.; Dixon, R. M. W. (28 בפברואר 2003). Studies in Evidentiality. John Benjamins Publishing. ISBN 9789027296856 – via Google Books. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Studies in evidentiality, Amsterdam: John Benjamins Pub, 2003, מסת"ב 978-90-272-9685-6
  4. ^ The grammar of knowledge : a cross-linguistic typology, First edition, 2014, מסת"ב 978-0-19-100456-8
  5. ^ Laura Mazzoni, Impersonamento ed evidenzialità in LIS, semanticscholar
  6. ^ The Oxford handbook of evidentiality, First edition, 2018, מסת"ב 0-19-875951-7
  7. ^ Sally McLendon, Typological Studies in Language, Amsterdam: John Benjamins Publishing Company, 2003, עמ' 101–129, מסת"ב 978-90-272-2962-5
  8. ^ Megan Jane Crowhurst, Lev D. Michael, Iterative Footing and Prominence-Driven Stress in Nanti (Kampa), Language 81, 2005, עמ' 47–95 doi: 10.1353/lan.2005.0013
  9. ^ Various, UC Berkeley Seismic Guidelines, Appendix II: Ground Motion TimeHistories for the UC Berkeley Campus, 2003-06-03
  10. ^ Teresa Oliveira, Between evidentiality and epistemic modality, Evidentiality and the Semantics-Pragmatics Interface 29, 2015-12-31, עמ' 101–122 doi: 10.1075/bjl.29.05oli
  11. ^ Alexandra Y. Aikhenvald, Evidentiality, The Oxford Handbook of Evidentiality, Oxford University Press, 2018-01-25, עמ' xxxiv–44
  12. ^ Randy J. LaPolla, Typological Studies in Language, Amsterdam: John Benjamins Publishing Company, 2003, עמ' 63–78, מסת"ב 978-90-272-2962-5
  13. ^ Maslova, Elena, Evidentiality in Yukaghir, עמ' 237–241
  14. ^ Lars Johanson, Evidentials, Berlin, Boston: DE GRUYTER, מסת"ב 978-3-11-080528-4
  15. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Evidentials, 2000-12-31 doi: 10.1515/9783110805284
  16. ^ Johanson, Lars, Turkic indirectives, L. Johanson & B. Utas, עמ' 61–87
  17. ^ Georgi Gerdzhikov, Preizkazvaneto na glagolnoto deĭstvie v bŭlgarskii͡a ezik, Sofii͡a: "Sv. Kliment Okhridski", 2. fototipno izd, 2003, מסת"ב 954-07-1834-1
  18. ^ Evidentiality, egophoricity, and engagement, 2020, מסת"ב 978-3-96110-270-9
  19. ^ 1 2 F. R. Palmer, Mood and modality, Cambridge [Cambridgeshire]: Cambridge University Press, 1986, מסת"ב 0-521-26516-9
  20. ^ Wayback Machine, באתר web.archive.org, ‏2007-09-26
  21. ^ Modalität und Modalverben im Deutschen, Hamburg: H. Buske, 2001, מסת"ב 3-87548-254-9
  22. ^ Linguistic diversity and language theories, Amsterdam: J. Benjamins Pub, 2005, מסת"ב 978-90-272-9462-3
  23. ^ Franz Boas, Introduction to the Handbook of American Indian languages, Washington, D.C.: Georgetown University Press, [1966?], מסת"ב 0-87840-150-4