פתיחת התפריט הראשי

היסטוריהעריכה

בשנת 1596 היה הכפר תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, מחוז משנה של תבנין, במחוז צפת.[2] באותה שנה היו בכפר 49 משקי בית. כל האוכלוסייה הייתה מוסלמית. תושבי הכפר שילמו מס קבוע של 25% על מוצרים חקלאיים כגון חיטה, שעורה, עצי זית, עצי פרי, עיזים ו-כוורות. האוכלוסייה התפרנסה מגידול עצי זית, ירקות, הפקת דבש, וגידול עיזים על שטח של 3,966 אקר (16,049 דונם).

בשנת 1852 החוקר אדוארד רובינסון ערך מיפוי ארכאולוגי באזור הכפר. נתגלו מספר סרקופגים. בנוסף, נחשפו מספר בורות מים.[3]

בשנת 1875 החוקר ויקטור גרן גילה בכפר סרקופג.[4]

בשנת 1881 הקרן לחקר ארץ ישראל חקרה את האזור. החוקרים דיווחו על כמה סרקופגים גדולים מסביב לכפר, ובית בד אחד.[5]

באותה תקופה התגוררו בכפר 150 תושבים, כולם היו מוסלמים. הכפר תוכנן ללא תשתית של ניקוז מים. העמק ממערב הפך לביצה בחורף, בשל חוסר ניקוז. תוארו בשטח הכפר מספר בורות ומאגר בודד לאספקת מים.

מבצע מגן צפוניעריכה

ביום השני למבצע (5 בדצמבר 2018) החל צה"ל בחיפוש מנהרת טרור שנייה שיצאה מראמיה והגיעה בסמוך למושב זרעית,[6] ובהמשך החלו פעולות לאיתור מנהרת טרור שלישית שיצאה מהכפר מיס אל-ג'בל.

ביום הראשון למבצע (4 בדצמבר) אותרה מנהרת טרור שחצתה את הגבול מדרום כפר כילא אל מטולה.[7]

ב-9 בדצמבר אחר הצהריים צה"ל קרא לתושבי הכפרים הלבנוניים כפר כילא וראמיה, הסמוכים לגבול עם ישראל – לעזוב את בתיהם.

דובר צה"ל בשפה הערבית, סא"ל אביחי אדרעי, פנה לתושבי הכפרים והזהיר אותם כי הם חיים באזור של "חבית חומר נפץ", כיוון שחזבאללה הקים מתחת לבתיהם רשת של מנהרות טרור. "צה"ל ממליץ לתושבי הכפרים לשקול ולעזוב באופן זמני את בתיהם עד סיום הפעולה". דובר צה"ל תא"ל רונן מנליס הוסיף: "התוואי מולכד על ידי צה"ל וכל מי שייכנס אליו מצדו הלבנוני מסכן את חייו"[8]

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה