רדיפת הרוהינגיה במיאנמר (2016–הווה)

רדיפת הרוהינגיה במיאנמר היא דיכוי צבאי מתמשך של בני הרוהינגיה במחוז ראקין שבמערב מיאנמר, על ידי הצבא והמשטרה במיאנמר. הדיכוי החל כתגובה למתקפות על חיילי גבול מיאנמריים בידי מורדים רוהינגיים באוקטובר 2016. הצבא המיאנמרי מואשם בהפרות בוטות של זכויות אדם ובפשעים נגד האנושות ובכללם: רצח עם, גירוש המוני, רצח, אונס המוני, הצתות ומניעת ילודה. המשטר משיב כי טענות אלו "מוגזמות". עד כה נטבחו למעלה מ-24,000 בני אדם כתוצאה מהאירועים, וכ-700,000 נעקרו מבתיהם, וההערכות הן כי בוצעו אונס ואלימות מינית נגד כ-18,000 נשים ונערות מוסלמיות.

מחנה פליטים של בני הרוהינגיה, בנגלדש

רקע

מיאנמר מורכבת מעיקרה מבודהיסטים (88%-90% מהאוכלוסייה), עם מיעוט קטן של דתות אחרות, הכולל מיעוט מוסלמי שגודלו כ-4% מהאוכלוסייה. על רובם נאסר להצביע והם משוללי אזרחות (למעט הקמאנים). האומה נשלטת על ידי הקבוצה האתנית "באמאר" (או בורמן - בורמזים) הבודהיסטית ברובה והמהווה את רוב האוכלוסייה (68%). כמה קבוצות אתניות נוספות סובלות מאפליה, התעללות והזנחה על ידי הממשלה. במחוז ראקין מדובר בשתי קבוצות: הראקין (בודהיסטים ברובם) והרוהינגיה (מוסלמים ברובם) אשר סבלו רבות מידי הממשל. המתחים בין קהילות בודהיסטים ומוסלמיות הובילו לאלימות, כאשר הבודהיסטים תוקפים לעיתים קרובות את הרוהינגיה. הרוהינגיה הם קבוצת אתנית נכחדת, עם שפה ותרבות משלהם, אך הטוענים לחיבור היסטורי ארוך למדינת ראקין.

הרוהינגה מתוארים במקומות מסוימים כ"אחד המיעוטים הנרדפים ביותר בעולם", בין היתר בשל כך שהם משוללי אזרחות ומשוללי הזכות לנדוד באופן חופשי ולרכוש השכלה גבוהה. בעבר אף נחקק חוק האוסר עליהם להביא לעולם יותר משני ילדים (אם כי החוק לא נאכף בצורה רצינית). שטחים מסוימים במחוז ראקין הוחרמו מבני הרוהינגיה והועברו למתנחלים בודהיסטים מאזורים אחרים במיאנמר.

הרוהינגיה מתארים עצמם כצאצאים של סוחרים ערבים שהתיישבו באזור לפני דורות רבים. חוקרים מעריכים כי הם היו נוכחים באזור מאז המאה ה-15. עם זאת, הממשלה שוללת את אזרחותם בטענה כי הם מהגרים מבנגלדש. היא אינה משתמשת במילה "רוהינגיה" אלא מכנה אותם "באנגאלי", כלומר בנגלים.

בעקבות הרדיפה, גמביה תבעה את מיאנמר בבית הדין הבין-לאומי בהאג. במשפט גמביה הגישה בקשה לאינדיקציה לאמצעי הגנה זמניים. ב-23 בינואר 2020 בית המשפט אישר את הבקשה למשך ארבעה חודשים. השלב הבא במשפט יתקיים ב-23 ביולי 2021 - התגובה של מיאנמר לתגובת גמביה לארבעת חודשי אמצעי ההגנה. על פי ניתוח של ד"ר מרקו מילנוביץ', תוצאת המשפט עד עכשיו הייתה "ללא ספק ניצחון של גמביה ושל בני הרוהינגיה".

משבר פליטים

בני רוהינגיה במחנה פליטים בבנגלדש, 2017

מספר העקורים כתוצאה מהאלימות מוערך בכ-92,000 נכון לינואר 2017, כאשר 65,000 נמלטו לבנגלדש הגובלת במיאנמר, ו-23,000 נותרו עקורים במיאנמר. בפברואר 2017 הודיעה ממשלת בנגלדש שתעביר את 232,000 הפליטים הרוהינגיים שבשטחה לאי ת'נגר צ'אר שממול לחוף הבנגלי, אך אמצעי תקשורת שונים העבירו ביקורת על התוכנית, וטענו כי מדובר בטרנספר בלתי חוקי וגירוש, בנוסף לביקורת שלילית על האפשרות לתנאי מחיה טובים על האי.

ביקורת

הדיכוי הצבאי נגד בני הרוהינגיה משך ביקורת של האו"ם (אשר העלה את האפשרות כי מדובר ב"פשעים נגד האנושות"), ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל", משרד החוץ של ארצות הברית, כמו גם בנגלדש ומלזיה, מדינות אליהן ברחו פליטים רבים מהדיכוי. ראשת הממשלה דה-פקטו במיאנמר, אונג סן סו צ'י, ספגה ביקורת על כך שלא פעלה מספיק על מנת למנוע את האירועים, אך ישנן טענות כי הצבא הוא גוף חזק מדי עד כדי כך שהיא אינה יכולה לשלוט בו לגמרי. האו"ם העביר גם ביקורת חריפה על הרשת החברתית פייסבוק, לפיה מעשי הזוועה ההמוניים לא היו יכולים להתבצע ללא התעמולה וההסתה אליה נחשפו המבצעים בפיד שלהם. לדברי חוקרי האו"ם, בלי הפעילויות של השלטון ברשת החברתית, לא ניתן היה להרים את האופרציה; קנאים בודהיסטים מפעילים עמודים עם מאות אלפי תומכים, שקוראים להרג הרוהינגה. תומכי הרוהינגה טענו שפייסבוק מוחקת פוסטים שעוסקים ברדיפות, ולעיתים אף את חשבונות המפרסמים.

באוגוסט 2018 פורסם דוח של צוות חוקרים של האו"ם על רדיפת בני הרוהינגיה, ובו נקבע כי בכירים בצבא מיאנמר חתרו לביצוע רצח עם; ועל כן, יש מקום להעמידם לדין. צוות החוקרים שמע כ-875 עדויות ובחן צילומי לוויין, תמונות וסרטונים וקבע כי העדויות על רצח המוני ומקרי אונס קבוצתי היו אמיתיות. בדוח נקבע כי מועצת הביטחון של האו"ם צריכה להיות האחראית לכך שכל האחראים (מפקד צבא מיאנמר וחמישה גנרלים נוספים) רצח העם יועמדו לדין, בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) או בית דין שיוקם במיוחד לכך, וכי על מועצת הביטחון להפעיל סנקציות אישיות עליהם. בדוח נכללה קריאה להטלת אמברגו נשק על מיאנמר והוטלה ביקורת קשה על ראשת הממשלה אונג סן סו צ'י.

על רקע רדיפת בני הרוהינגיה, עלו קריאות בישראל להימנע ממכירת נשק למיאנמר. בספטמבר 2017 קיבל בג"ץ החלטה, שנאסרה לפרסום בישראל, בעקבות עתירה שדרשה להפסיק את יצוא הנשק הישראלי למדינה.

בדצמבר 2018 הכריז בית הנבחרים של ארצות הברית כי רדיפת הרוהינגיה בידי כוחות הביטחון של מיאנמר היא בגדר רצח עם. ההחלטה עברה ברוב מוחץ של 394 תומכים לעומת מתנגד אחד. התאריך 25 באוגוסט מצוין על ידי בני רוהינגיה כ"יום רצח העם".

לקריאה נוספת

Moshe Yegar, The Muslims of Burma : a study of a minority group, Wiesbaden : O. Harrassowitz, 1972

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רדיפת הרוהינגיה במיאנמר בוויקישיתוף

• גיא אלסטר‏, עם נשק וחיבוק מישראל, מיאנמר משמידה מיעוט מוסלמי באכזריות, באתר וואלה, 16 במרץ 2017
• יוסף ישראל, רצח, אונס ושריפת כפרים: רצח העם השקט של בני הרוהינגיה במיאנמר, באתר nana10‏, 9 בספטמבר 2017
• תאגיד השידור הישראלי מסע הייסורים של הרוהינג'יה | מתוך רואים עולם 29.7.17 באתר יוטיוב 29 ביולי 2017
• רועי ילניק העימות במיאנמר הוא לא מה שסיפרו לכם באתר מידה 3 בינואר 2018
• צור שיזף, "אחרי שהם גמרו להרוג את כל הגברים, הם אנסו את הנשים. וכשהם סיימו, אחד המפקדים אמר לחיילים: אם ניתן להן ללכת, הן יספרו מה עשינו. חסלו אותן", באתר "ידיעות אחרונות", 24 בינואר 2018
• סיימון לואיס, זבה סידיקי, קלייר בולדווין ואנדרו מרשל, רויטרס, אונס, הצתות והוצאות להורג: כך גורשו 700 אלף מבני הרוהינגה מבורמה, באתר הארץ, 11 ביולי 2018
• גיא אלסטר‏, תינוקות הושלכו לאש, משפחות רוססו: עדויות הזוועה מרצח העם במיאנמר, באתר וואלה, 30 באוגוסט 2018