רוני קידר

שחקנית ישראלית

רוני קידר (נולדה ב-27 באפריל 1984) היא במאית קולנוע, תסריטאית, שחקנית ומפיקה ישראלית.

רוני קידר
לידה 27 באפריל 1984 (בת 40)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.veronicakedar.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

רוני קידר נולדה בצהלה וגדלה בארצות הברית. היא למדה בתל אביב, בעירוני א' במגמת תיאטרון. בסיום לימודיה זכתה בציון לשבח על כתיבה ובימוי מחזותיה המקוריים: "מסעדה בסוף העולם" ו"כביסה מלוכלכת". ההצגות הועלו בפסטיבל עכו 2002, מייד אחרי שסיימה את כיתה י"ב.

ב-2005 כתבה קידר את המחזמר "בלונדינית עד כאב" שהוצג וזכה בפרס בפסטיבל עכו ואחר-כך הוצג בתיאטרון תמונע וצוותא. המחזמר הוא קומדיה שחורה שעוסק בגילוי עריות. רונה קינן הלחינה את השירים.

ב-2016 כתבה וביימה את המחזה "זה פוליטי" בכיכובה של מורן רוזנבלט, במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר.

ב-2004 החלה ללמוד קולנוע במדרשה במכללת בית ברל במשך ארבע שנים.

סרטיה הקצרים במסגרת לימודיה, "מרטיר תל אביבי", "קומדיה רומנטית" ו"זנב", הוקרנו בעשרות פסטיבלים בעולם וזיכו אותה בפרס "היוצרת המקורית" בפסטיבל הסטודנטים הבינלאומי בתל אביב 2010 ובמענק תסריט על ידי חברת ZENTROPA (חברת ההפקות של לארס פון טרייר) במסגרת פרס מיוחד בפסטיבל "UP & COMING" לבמאים צעירים בגרמניה.

הסרט "קומדיה רומנטית" שכתבה וביימה, עוסק בסיפור אהבה בין אנס לנאנסת, משחקים ניתאי גבירץ והגר בן-אשר.

ב"זנב", סרט הגמר שלה, אותו ביימה וכתבה ב-2008, השתתפו מאיה מרון, אוהד קנולר וליאת הר לב. הסרט מספר על בחורה אובדנית שנולדה עם זנב של סוס, שנאלצת לבחור בין להתאהב לבין להגשים את פנטזיית ההתאבדות שלה.

קידר שיחקה בסרט הסטודנטים "פיתיון" של מיכל ויניק, שהוקרן בפסטיבל סאנדנס ופסטיבל ירושלים, בסרט הקצר "מעבר לחלון" של חן שומוביץ, שזכה בפרס בפסטיבל הגאה ותרמה את קולה לסרט "החלוצות" של מיכל אביעד.

ב-2011 עלה לסינמטקים סרטה העצמאי הארוך הראשון "ג'ו + בל", אותו הפיקה, כתבה ואף כיכבה בו, לצד סיון לוי ורומי אבולעפיה. הסרט נעשה ללא סיוע או תמיכה של הקרנות או גוף שידור, אך זכה להד גדול למרות היותו סרט עצמאי. הסרט זיכה את קידר בפרסים רבים והתמודד בפרסי אופיר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשנת 2012[1].

ב-2011 זכתה קידר בתחרות הפיצ'ינג בפסטיבל חיפה עבור הפרויקט החדש שלה "5.5 ימים בברלין". בין השופטים שהעניקו את הפרס היו גארת' אונוין (מפיק "נאום המלך") ומייקל קאהן (מפיק "להיות ג'ון מלקוביץ'").

ב-2012 ביימה את הסרט הקצר "באני לאב", על פי תסריט שכתבה דניאל ג'יידלין, בכיכובן של ג'יידלין וענאל יונס. הסרט הוקרן בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה, פסטיבל חיפה וזכה בציון לשבח בפסטיבל אייקון בתל אביב.

באוקטובר 2012 זכתה בפרס אמנות הקולנוע מטעם משרד התרבות והספורט. [2]

ביולי 2013 זכתה במקום הראשון בחממת הקולנוע הבינלאומית ירושלים עבור הפרויקט "משפחה"[3].

ב-2016 יצא סרטה הניסיוני "סופעולם", הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל המדע הבדיוני סיטג'ס בספרד ולאחר מכן בפסטיבל דרום. הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל אוטופיה 2014[4].

באותה שנה, קידר יצרה את סדרת הרשת המצליחה "בטיפלול" בכיכובה של איילת רובינסון וזכתה על הסדרה בפרס האקספורט בתחרות "יוצרים ברשת".

קידר כתבה את התסריט לסרט הקצר "תעשי בכאילו" בבימויה של צורית הר ציון. הסרט הוקרן בפסטיבל חיפה וזכה בפרסים בפסטיבל אאוטפסט בלוס אנג'לס ובפסטיבל הסרט הקצר באר שבע 2017.

קידר ביימה את הסרט הקצר "האישה שרצתה להרוג מישהו" על פי סיפור קצר של אורלי קסטל בלום, במסגרת פרויקט גרמניה-ישראל של מכון גתה. הסרט השתתף בפסטיבל הסטודנטים הבינלאומי בתל אביב 2017, במסגרת תחרות הסרטים הקצרים העצמאיים.

סרטה הארוך השלישי "משפחה", קו פרודוקציה עם גרמניה, יצא לאקרנים בשנת 2018. בסרט משתתפים אלי דנקר, יבגניה דודינה, חן יאני, אריה הספרי וקידר עצמה בתפקיד הראשי[5]. הסרט הוגבל המועצה לביקורת סרטים ומחזות לצפייה מגיל 18 בלבד[6]

לקריאה נוספת

עריכה
  • פבלו אוטין, שיעורים בקולנוע - שיחות עם יוצרות ויוצרים ישראלים, הוצאת אסיה, 2017, הפרק "סופעולם / שיחה עם רוני קידר", עמ' 280–303.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עכבר העיר, "ג'ו + בל" זכה בפרס הראשון בפסטיבל סרטי הנשים ברחובות, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2011
  2. ^ יריב פלג, חמישה זוכים בפרס אמנות הקולנוע, באתר קולנוען, 10 באוקטובר 2012
  3. ^ משפחה שכזאת, באתר taasiya.co.il, ‏7 ביולי 2013
  4. ^ מתן שירם, ‏הבמאית רוני קידר: "אמרתי לשחקנים: זה הלילה האחרון שלכם", באתר גלובס, 11 בספטמבר 2014
  5. ^ ביקורות:
      אורי קליין, מה הסרט "משפחה" רוצה מאתנו?, באתר הארץ, 2 במאי 2018
    ליאור אלפנט, על "משפחה" של רוני קידר, באתר פוליטיקלי קוראת, 3 באוגוסט 2017
  6. ^ אורון שמיר, "משפחה" של רוני קידר הוגדר כסרט לא לכל המשפחה, באתר הארץ, 3 במאי 2018