יבגניה דודינה
יבגניה (ז'ניה) דודינה (ברוסית: Евгения Додина; נולדה ב-10 בדצמבר 1964) היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלית. זוכת פרס התיאטרון לשחקנית השנה 2001 ו-2002, ומועמדת שש פעמים לפרס אופיר.
![]() | |
יבגניה דודינה בסצנה מתוך סרטה של מיכל אביעד "לא רואים עליך", 2011 | |
לידה |
10 בדצמבר 1964 (בת 56) מוגילב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית ![]() |
---|---|
מדינה |
ישראל, ברית המועצות ![]() |
שפה מועדפת |
עברית, רוסית ![]() |
עיסוק |
שחקנית, שחקנית תיאטרון ![]() |
פרסים והוקרה | פרס רוזנבלום לשנת 1998, פרס קלצ'קין לתיאטרון לשנת 2004 ופרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע היהודי בוורשה |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |


ביוגרפיהעריכה
דודינה נולדה בעיר מוגילב שבבלארוס (בברית המועצות), לאב מורה ואם רופאת ילדים. למדה משחק באקדמיה הממלכתית לאמנות במוסקבה. עם תום לימודיה, שיחקה בתיאטרון מאיאקובסקי, שם לימד גם יבגני אריה. המפגש עם אריה שכנע אותה לעלות לישראל והיא עלתה לארץ בשנת 1990 והשתלבה בגרעין המייסד של תיאטרון גשר שבו התבלטה בכשרונה מייד.
לאחר כמה שנים בגשר עברה לתיאטרון הבימה ושיחקה במגוון רב של תפקידים, ולאחר מכן גם בהפקות משותפות של הבימה עם תיאטרון הקאמרי.
מזה כעשר שנים היא מנהלת קריירה גם בחו"ל, בעיקר בתיאטרונים בגרמניה.
ביום העצמאות ה-61 של מדינת ישראל נבחרה להשיא משׂואה בהר הרצל, עבור תרומתה לתיאטרון העברי. במאי 2010 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב.
קריירת תיאטרון בארץעריכה
מייד עם עלייתה לישראל החלה לשחק בתיאטרון גשר. בין השאר שיחקה במחזות "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", שהיה הפקתו הראשונה של התיאטרון, "העבד", "אדם בן כלב", "מדיאה" ואחרות. הייתה מועמדת לפרס שחקנית השנה על משחקה בהצגה "חלום ליל קיץ". זכתה בפרס רוזנבלום לשנת 1998, ובפרס קלצ'קין לתיאטרון לשנת 2004.
כמו כל שאר שחקני התיאטרון, נאלצה גם דודינה ללמוד להופיע בעברית אף שכעולה חדשה לא דברה את השפה. היא עשתה זאת במאמצים גדולים, תוך שהיא קוראת את הטקסט העברי באותיות קיריליות ומתאמנת על ההגיה הנכונה.
ב-2007, קבלה הצעה לשחק בתיאטרון הבימה בהצגה אנה קארנינה על פי טולסטוי ומאז הפך "הבימה" לתיאטרון הבית שלה. ב-2009 שיחקה בהצגה בכיכובה "איולף הקטן" על פי איבסן. ב-2010 עלתה בתיאטרון זה ההצגה "מסילה לדמשק" מאת הלל מיטלפונקט, שם שיחקה בתפקיד הראשי. ב-2016 החלה לשחק במחזה "סיפור פשוט" שכתב ש"י עגנון, וביימה שיר גולדברג. ב-2018 שיחקה במחזה "המלך ליר" מאת ויליאם שייקספיר בבימויו של גדי רול, לצד ליא קניג.
דודינה השתתפה גם בשתי הצגות בהפקה משותפת של תיאטרון "הבימה" ותיאטרון "הקאמרי": בשנת 2014 עלתה בכיכובה ההצגה "חשמלית ושמה תשוקה", וב-2017 במחזה "שלוש אחיות" שכתב אנטון צ'כוב וביים חנן שניר.
קריירה קולנועית בארץעריכה
דודינה השתתפה בחמישה סרטים ישראליים זוכי פרס אופיר: "היו לילות", "קלרה הקדושה", "קרקס פלשתינה", "החברים של יאנה" ו"האסונות של נינה".
סרטים ישראליים נוספים שבהם הופיעה: "מייד אין איזראל", "סוף המשחק", "ז'נטילה", "סיפור חצי רוסי", "מר ולדמן היקר", "החטאים", "מות המשוררת", "משפחה" "קיצור תולדות האוהבים" ו"אין בתולות בקריות".
קריירה טלוויזיונית וקולנועית בארץעריכה
ב-2003 דודינה גילמה את דמותה של השחקנית חנה רובינא בסרט הטלוויזיה "היה או לא היה", העוסק בפרשת אהבתם של רובינא ואלכסנדר פן וזכתה על תפקיד זה בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע היהודי בוורשה.
ב-2006 שיחקה דודינה את דמותה של אירינה, בעלת חנות קסמים ברחוב סומסום. ב-2007 שיחקה בסדרה "מרחק נגיעה" בתור מרינה, אמו של זוריק (הנרי דוד). בסוף אותה שנה השתתפה בעונה השנייה של הסדרה "פרשת השבוע", בתור מושא אהבתו של אלישע (יובל סגל).
במהלך הקריירה, שיחקה דודינה בתפקידי אורח גם בסדרות טלוויזיה שונות ביניהם בפרנקו וספקטור לצד משה איבגי ורונית אלקבץ ובסדרה בת ים ניו יורק. בסוף 2008 שיחקה בסדרה "האמת העירומה" ששודרה בערוץ 10 בתפקיד מיקה, אמה של הגר, הילדה שנעלמה.
על השתתפותה בסרטה של מיכל אביעד "לא רואים עליך", זכתה בפרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה באוקטובר 2011.[1]
בשנת 2012 השתתפה בסדרה "עניין של זמן". בשנת 2016 משתתפת בסרט "שבוע ויום" שזכה לפרס בפסטיבל קאן. בשנת 2019 החלה להשתתף בסדרה "כבודו". ב-2020 שיחקה בסדרה "חזרות" של כאן 11[2].
קריירה בחו"לעריכה
דודינה מרבה להופיע בתפקידים בחו"ל, בעיקר בגרמניה. היא לומדת את התפקידים בגרמנית למרות שאינה דוברת את השפה, כפי שעשתה בעברית כשהייתה עולה חדשה.
ב-2012 השתתפה בהצגה "פרסונה", בהפקה משותפת של תיאטרון "הבימה" ותיאטרון "רזידנס" במינכן. ההצגה עלתה הן בגרמניה והן בישראל.
ב-2017 שיחקה בסרט הגרמני "בזמנים של אור דועך" לצד השחקן ברונו גנץ.
ב-2019 הצטרפה לפרק אחד בעונה השלישית של דרמת הטלוויזיה של BBC אמריקה "להרוג את איב"[3] .
בתחילת 2020 קבלה הזמנה להצטרך למשך שנה לאנסמבל התיאטרון העירוני בשטוטגרט, מהתיאטרונים המוערכים בגרמניה, אך התוכנית בוטלה בגלל הקורונה.
חיים פרטייםעריכה
דודינה נשאה בנישואין אזרחיים בקפריסין לאבי בנימין, מלחין הבית של תיאטרון גשר, ולהם בת, אנה נדזבצקי.[4]
קישורים חיצונייםעריכה
- יבגניה דודינה, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- יבגניה דודינה, באתר "הבמה"
- שירלי מושיוף, 23 שאלות עם יבגניה דודינה, באתר ynet, 16 במאי 2003
- מרב יודילוביץ', פרס קלצ'קין יוענק לשחקנית יבגניה דודינה, באתר ynet, 2 בספטמבר 2004
- רוני קובן, לא טרגדיה יוונית, באתר nrg, 4 בפברואר 2005
- גילי מצא, כל העולם במה: תיאטרון נודד עם יבגניה דודינה, באתר ynet, 29 במרץ 2011
- צפי סער, לקראת פסטיבל סרטי נשים ברחובות, משחקות באש, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
- ציפי שוחט, יבגניה דודינה מציגה: פרסונה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2012
- טל פרי, פרסונה כפולה: יבגניה דודינה בתפקיד כפול במחזה "פרסונה", באתר גלובס, 5 בפברואר 2013
- מאיה לוינטר, ה"פרסונה" של יבגניה דודינה, באתר אפוק טיימס ישראל, 15 במרץ 2013
- ארצי חלפון, השחקנית יבגניה דודינה תפוצה ב- 612,360 שקל, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 22 באפריל 2013
- יובל אברמוביץ', דרמה קווין, באתר ישראל היום, 28 בנובמבר 2014
- אבנר שביט, יום יום חג: ריאיון עם יבגניה דודינה, על "שבוע ויום" ועל שנה עמוסה בפרסים, באתר וואלה! NEWS, 7 בספטמבר 2016
- אורי קליין, מתי תזכה יבגניה דודינה למעמדה הראוי כאחת משחקניות הקולנוע הגדולות בארץ?, באתר הארץ, 20 ביולי 2017
- נירית אנדרמן, יבגניה דודינה: "הסכנה היא שאנשים יתחילו לחשוב מה מותר לכתוב ומה אסור", באתר הארץ, 11 במרץ 2018
- יבגניה דודינה מתארחת בפודקאסט "גיקונומי", 13 במאי 2018
- אינה טוקר, יבגניה דודינה: "אני לא מתנשאת", באתר ynet, 8 בנובמבר 2018
- סמדר שילוני, יבגניה דודינה: בזמן שאני בוכה על הסוכנת שלי שמתה, קיבלתי תפקיד בסדרה שהערצתי, באתר ynet, 21 בבמאי 2020
- מאיה כהן, מיס עולם: יבגניה דודינה חיית במה, באתר ישראל היום, 12 בנובמבר 2020
- איתי סגל, "כולם מפחדים ממני, אבל אני מפחדת מכולם", באתר "ידיעות אחרונות", 15 בינואר 2021
מכתביה
- "מה העניינים, כפרה?", באתר ynet, 20 באפריל 2008
- המהגרים: תל אביב של יבגניה דודינה, באתר nrg, 25 באפריל 2009
- עדיין לא יודעת מה זה להיות ישראלי, באתר הארץ, 28 באפריל 2009
- יבגניה דודינה, ברשת החברתית פייסבוק
- יבגניה דודינה, ברשת החברתית אינסטגרם
- יבגניה דודינה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- יבגניה דודינה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- יבגניה דודינה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
הערות שולייםעריכה
- ^ נירית אנדרמן, "לא רואים עלייך" - הזוכה בפסטיבל חיפה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2011
- ^ איתי סגל, אנשים שעובדים איתי לראשונה, תמיד מופתעים לגלות שאני לא מפחידה כמו שהם חשבו, באתר ynet, 15 בינואר 2021
- ^ מאיה כהן, מיס עולם: יבגניה דודינה חיית במה, באתר ישראל היום, 12 בנובמבר 2020
- ^ יעקב בר-און, יבגניה דודינה: "אחרי העלייה הייתי באופוריה מוחלטת. ישר הרגשתי ישראלית", באתר מעריב אונליין, 11 בספטמבר 2018