ויקיפדיה

רות פלאטו-שנער

פרופסור וראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה

רות פלאטו-שנער (נולדה ב-21 בפברואר 1965) היא פרופסור מן המניין בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה וראש המרכז לדיני בנקאות אותו יסדה במכללה. תחומי התמחותה הם דיני בנקאות, רגולציה פיננסית, הגנת הצרכן הפיננסי, אתיקה ופיננסים, אמצעי תשלום ומימון, ושירותים פיננסיים מבוססי טכנולוגיה (פינטק).

רות פלאטו-שנער
לידה 21 בפברואר 1965 (בת 59) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פלאטו-שנער נולדה בתל אביב. למדה בגימנסיה הרצליה. את שרותה בצה"ל עשתה באגף כוח אדם. היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. נושא עבודת הדוקטורט שלה היה "מהותם המשפטית של היחסים הנוצרים בגין הכספת הבנקאית", בהנחיית פרופ' סיני דויטש.[1] בשנים 1991–1997 עבדה כעורכת דין במחלקה המשפטית בבנק לאומי. מאז היא מתמקדת בפעילות אקדמית.

מתגוררת בתל אביב, נשואה לדורון שנער, עורך דין וסופר, ואם לשתי בנות.

באקדמיה עריכה

פלאטו-שנער מלמדת בבית הספר למשפטים ובבית הספר למנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה משנת 1997. לימדה בנוסף, כמרצה מהחוץ, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת תל אביב. היא מכהנת כראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, שייסדה במכללה האקדמית נתניה בשנת 2004.[2]

בשנת 2007 זכתה בפרס קרן פורד לשימור ואיכות הסביבה, על מחקרה בנושא אחריות מַלווים בגין מימון פרויקטים הגורמים לפגיעה בסביבה.[דרוש מקור]

פלאטו-שנער שימשה כחוקרת במכון למשפט השוואתי בלוזאן שווייץ; במכון מקס פלאנק למשפט פרטי בהמבורג; במעבדה לבנקאות באוניברסיטת לוקסמבורג; בפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד; באוניברסיטת הונג-קונג, בUCL לונדון; בקינגס קולג' לונדון; ועוד.

היא הוזמנה להרצות בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות שונות בעולם, ביניהן: הסורבון בפריז; London School of Economics; אוניברסיטת פדואה באיטליה; טורו קולג' בארצות הברית; אוניברסיטת הונג קונג; אוניברסיטת דלהאוזי בהליפקס קנדה; אוניברסיטת Queen Mary, לונדון; בית הספר קרדוזו למשפטים, ניו יורק; אוניברסיטת סיינה, איטליה; אוניברסיטת צ'ינגחואה, בייג'ינג; ובאוניברסיטת קיוטו, יפן.

היא חברה בוועדה המייעצת של המכון האסיאתי למשפט פיננסי בינלאומי Asian Institute for International Financial Law באוניברסיטת הונג-קונג;[3] בוועדה האקדמית של המרכז למשפט מסחרי CCLS באוניברסיטת Queen Mary בלונדון; השתתפה בצוות המחקר בדיני בנקאות בראשות פרופ' אודו רייפנר מאוניברסיטת המבורג; ובפרויקט המחקר הבינלאומי בנושא הוצאות התנהגות (Misconduct Costs) בראשות פרופ' רוג'ר מקורמיק מבית הספר לכלכלה של לונדון.

שימשה כחוקרת רגולציה בנקאית במכון ון ליר, השתתפה בפרויקט "אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה" וריכזה את תחום הרגולציה הבנקאית.

פלאטו-שנער חברה במספר אגודות משפטיות: חברת הנהלה באקדמיה הבינלאומית למשפט מסחרי וצרכני (International Academy of Commercial and Consumer Law); הארגון העולמי למשפטנים בשיטות משפט מעורבות (World Society of Mixed Jurisdiction Jurists); האקדמיה הבינלאומית להגנת הצרכן הפיננסי (IAFICO); האגודה הבינלאומית למשפט צרכני (IACL); האגודה הישראלית למשפט פרטי.

פעילות ציבורית עריכה

מנהיגות נשית עריכה

בשנת 2010 נבחרה פלאטו-שנער על ידי פורום הנשים הבינלאומי להשתתף בתוכנית לפיתוח מנהיגות נשית של הפורום, תוכנית אליה נבחרות מדי שנה שלושים נשים מובילות מרחבי העולם. פרופ' פלאטו-שנער היא הישראלית השלישית שהשתתפה בתוכנית מאז יסודה בשנת 1990. במסגרת התוכנית השתתפה בקורס מנהיגות נשית בבית הספר למנהל עסקים בהרווארד, ובתוכנית "נשים מובילות שינוי גלובלי" בבית הספר למנהל עסקים INSEAD בפונטנבלו, צרפת. לרגל בחירתה לתוכנית היא זכתה במענק כספי מטעם הפדרציה של יהדות מיאמי.

בשנת 2011 נבחרה להשתתף בפרויקט מיוחד של המכון הבינלאומי לפוליטיקה וחברה בברלין, בשיתוף פעולה עם האו"ם – יוניצ"ף, בנושא מנהיגות נשית. החזון שלה לגבי העצמה נשית פורסם בספר "מנהיגות נשית – לומדים מהנשים המצליחות בעולם[9]". הרווחים ממכירת הספר אשר תורגם לשפות רבות, נמסרו ליוניצ"ף לשם מימון תוכניות חינוך לילדות במדינות מתפתחות.

לא אחת הביעה את ביקורתה על תקרת הזכוכית הקיימת באקדמיה ועל הצורך בקידום נשים לדרגים הגבוהים במוסדות להשכלה הגבוהה.[10]

מחקריה עריכה

מחקריה של פרופ' פלאטו-שנער עוסקים בתחום המשפט הבנקאי והפיננסי, ובכלל זה דיני בנקאות, רגולציה פיננסית, אתיקה ופיננסים, אחריות אתית חברתית וסביבתית של מוסדות פיננסיים, הגנת הצרכן הפיננסי, אמצעי תשלום – תוך התמקדות באמצעי התשלום הדיגיטליים, פינטק ושירותים פיננסיים מבוססי בינה מלאכותית.

יחסי בנק-לקוח והגנת הצרכן הבנקאי עריכה

במחקריה השונים ניכרת תפיסה צרכנית המצביעה על הצורך במתן הגנה רחבה ללקוחות הבנקאיים. בהתאם, היא מצדדת בהטלת נורמות אתיות מחמירות על הבנקים והמוסדות הפיננסיים ביחסיהם עם לקוחותיהם. עם זאת היא מזהירה מפני הטלת אחריות יתר על המוסדות הפיננסיים, ושואפת לאיזון בין האינטרסים של הצדדים תוך הכרה בחשיבות השמירה על יציבות המערכת הבנקאית והפיננסית. אחד מחידושיה הוא הכפפת הבנק ל"חובת גילוי במובן הרחב". "חובת הגילוי במובן הרחב" כוללת לא רק מסירת נתונים אינפורמטיביים בנוגע לעסקה, אלא גם חובת הסבר רחבה הכוללת התייחסות לכל היבטיה של העסקה, וכן חובה לוודא - ככל שניתן - שהלקוח אכן הבין את מהותה של העסקה והסכים לה.[11] את "חובת הגילוי הרחבה" היא מציעה להרחיב ולהחיל גם כלפי ערבים[12] וכלפי ממשכנים.[13] גישתה זו אומצה על ידי בית המשפט העליון בפסקי דין שונים.[14]

נושא נוסף שבו עסקה בהרחבה הוא הסודיות הבנקאית, או הזכות לפרטיות פיננסית. זאת בעיקר נוכח התרחבות חובות הגילוי מכוח דין, וכן לאור חדירת הטכנולוגיות המודרניות לתחום הפיננסי והחשש לשימוש בלתי ראוי במידע הפרטי של לקוחות.[15]

חובת האמון הבנקאית עריכה

אחד התחומים העיקריים עימם מזוהה פלאטו-שנער הוא חובת האמון הבנקאית. היא עסקה בכך במאמרים רבים שפרסמה בישראל ומחוצה לה,[16] וכן בספרה "דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית" שראה אור בשנת 2010 בהוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, וכן בספר שערכה בנושא "חובת האמון במשפט הישראלי" בהוצאת נבו 2016.

פלאטו-שנער מציגה גישה מאוזנת לחובת האמון הבנקאית. מחד גיסא, היא קוראת להרחבת חובת האמון כלפי לקוחות, ערבים וממשכנים. כמכשיר להבטחת התנהגות הוגנת מצד הבנק. מאידך גיסא, היא מדגישה כי חובת האמון, הגם שמטילה על הבנק רף התנהגות גבוה במיוחד, אינה הופכת את הבנק לאפוטרופוס של הלקוח. כמו כן היא מסתייגת מהרחבת חובת האמון כלפי צדדים שלישיים אחרים. במיוחד היא מבקרת את הרעיון של חובת אמון כלפי כלל הציבור. המסקנות השונות המובאות בספרה ובמאמריה אומצו על ידי בית המשפט העליון בפסקי דין שונים והפכו לתקדימים מחייבים.[17]

רגולציה פיננסית עריכה

בשנת 2016 פרסמה את ספרה Banking Regulation in Israel - Prudential Regulation versus Consumer Protection (בהוצאת Wolters Kluwer), הסוקר בצורה מקיפה את הרגולציה הבנקאית בישראל. בשנת 2019 ראה אור תרגום של הספר לסינית.

בספרה ובמאמריה עוסקת פלאטו-שנער במתח בין שני תפקידיו של הפיקוח על הבנקים – שמירה על יציבות המערכת מול הגנת הצרכן הבנקאי.[18] נושא קשור בו עסקה הוא מבנה הרגולציה על הגופים הפיננסיים בישראל וחלוקת הפיקוח בין הרגולטורים הפיננסיים השונים.[19] בנושא זה היא הביעה הסתייגות מאימוץ המודל הדו-ראשי ("Twin Peaks") בישראל.[20]

נושאים נוספים בהם עסקה: מודלים רגולטוריים חליפיים בשווקים הפיננסיים כגון "חוק רך" וקודים אתיים[21]; תפקידם של המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים כקובעי מדיניות ומתקיני סטנדרטים[22]; פיקוח על העמלות הבנקאיות[23]; שיימינג רגולטורי כמכשיר אכיפה בתחום הבנקאי;[24] בחינת הענישה ועלויות ההתנהגות של הבנקים; ועוד.

אחריות אתית, חברתית וסביבתית של מוסדות בנקאיים ופיננסיים עריכה

אחד מתחומי המחקר של פלאטו-שנער הוא האחריות האתית, החברתית והסביבתית[25] המוטלת על הבנקים והמוסדות הפיננסיים. לפי תפיסתה, למרות שמדובר בגופים עסקיים שמטרתם רווח, שיקולי הרווח אינם השיקול הבלעדי שעליהם לשקול. כגופים המנהלים את כספי הציבור מוטלת עליהם אחריות להנהיג ערכים של מוסר אישי וארגוני ולהבטיח את יישומם בפעולת הארגון, וזאת גם במחיר פגיעה אפשרית ברווחיות.[26] פלאטו-שנער תומכת בהקמת בנקים קואופרטיביים בישראל.[27]

אמצעי תשלום ושיטות מימון עריכה

תחום התמחות נוסף של פלאטו-שנער הוא אמצעי תשלום. על סמך בקיאותה בדיני שטרות,[28] הציע לה אהרן ברק נשיא בית המשפט העליון לשעבר, לכתוב את המהדורה השנייה לספרו "מהותו של שטר", ספר אשר ראה אור בתחילת שנות השבעים.[29] עם התפתחות אמצעי התשלום הדיגיטליים התרחבה כתיבתה גם לתחום זה.[30]

כמו כן עסקה בהיבטים המשפטיים של שיטות מימון שונות, כגון ליווי פיננסי לפרויקטים של בנייה,[31] ומסגרות אשראי בחשבון עובר ושב. התקדים שנקבע בבית המשפט העליון בנושא עיקול מסגרות אשראי[32] מבוסס על כתיבתה בנושא[33] וכך גם התקדים בנושא כישלון תמורה מלא בדיני שטרות.[34]

שירותים פיננסיים מבוססי טכנולוגיה (פינטק) עריכה

בעקבות חדירתן של הטכנולוגיות המודרניות לתחום הפיננסי החלה פלאטו-שנער לכתוב גם בתחום זה. מחקריה בתחום עוסקים באמצעי התשלום הדיגיטליים, חיתום אשראי אלגוריתמי, משטר השיתוף בנתוני אשראי,[35] ויישומי בינה מלאכותית בשירותים הפיננסיים.[36] כן התייחסה לשיטת "ארגזי החול" הרגולטוריים (סנדבוקס) כאמצעי לפיתוח החדשנות בתחום.[37] בצד ההכרה בתרומתן של הטכנולוגיות המודרניות לפיתוח החדשנות היעילות והתחרות בתחום הפיננסי, היא הצביעה גם על סיכונים שעלולים לנבוע מהן, כגון חשש להפליה, פגיעה בפרטיות והיחלשות האוטונומיה האישית.

ספרים שכתבה וערכה עריכה

  • Banking Regulation in Israel: Prudential Regulation versus Consumer Protection (Wolters Kluwer, 2016).
הספר פורסם גם בסינית:

以色列银行业监管—审慎监管与消费者保护 (商务印书馆) (2019).

  • חובות אמון בדין הישראלי (עורכים רות פלאטו-שנער ויהושע (שוקי) שגב, הוצאת נבו 2016).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רות פלאטו-שנער בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מהותם המשפטית של היחסים הנוצרים בגין הכספת הבנקאית, בקטלוג של אוניברסיטת בר-אילן
  2. ^ אודות המרכז - המכללה האקדמית נתניה - מובילים אותך להצלחה, באתר המכללה האקדמית נתניה, ‏1 במרץ 2021
  3. ^ Asian Institute for International Financial Law, אתר aiifl.law, ‏נלקח ב-7 בפברואר 2022
  4. ^ אודות הפיקוח על הבנקים, באתר בנק ישראל, ‏12 בפברואר 2020
  5. ^ הועדה הציבורית - מעלה, באתר מעלה, ‏1 במאי 2014
  6. ^ חברי המועצה האקדמית - משכנות שאננים, באתר משכנות שאננים, ‏3 בפברואר 2015
  7. ^ ירדן סקופ, המל"ג דחתה את הבקשה ללימודי תואר ראשון במשפטים באנגלית, באתר הארץ, הארץ,8 באפריל 2014
  8. ^ הוועדה המייעצת, באתר creditdata.org.il, ‏24 בנובמבר 2021
  9. ^ Female Leadership, Die Macht Frauen
  10. ^ חן פונדק, מקסימום תהיי דוקטורית: תקרת הזכוכית של הנשים נופצה רק חלקית באקדמיה, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2013
  11. ^ למשל בפרק 6 בספרה דיני בנקאות - חובת האמון הבנקאית. ראו גם: "The Bank's Duty of Disclosure – Towards a New Model",
    .(2012) 27 Banking & Finance Law Review 427
  12. ^ "על הטרנספורמציה במעמד הערב – מהלכת ליפרט ועד היום", ספר מצא 833 (תשע"ה).
  13. ^ "חובת הגילוי הבנקאית כלפי הממשכן נכס להבטחת חיובו של אחר", הפרקליט מט (תשס"ח) 385.
  14. ^ לדוגמה: רע"א 7096/12 אלט נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (2012). ע"א 8611/06 בנק הפועלים נ' מרטין (2011). ע"א 11120/07 שמחוני נ' בנק הפועלים (2009). ע"א 8564/06 סולטאני נ' בנק לאומי בע"מ (2008). 3562/12 פלונית נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (2014); ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי (2015).
  15. ^ "הזכות לפרטיות פיננסית – עולם הולך ונעלם" חברה משפט תרבות ב-199 (2019).
  16. ^ ראו לדוגמה: "חובת האמון הבנקאית – המודל הישראלי", משפט ועסקים י (תש"ע) 393. "חוק הבנקאות (שרות ללקוח), התשמ"א–1981: על העדרה של חובת אמון בחוק", חוקים ה 179 (תשע"ד). "מחשבות על גבולותיה הראויים של חובת האמון הבנקאית: הבנק כאפוטרופוס של הלקוח?", בספר חובות אמון במשפט הישראלי (תשע"ו). "The Bank's Fiduciary Duty under Israeli Law: Is there a need to transform it from an Equitable Principle into a Statutory Duty?", 39 Common Law World Review 219 (2012). "Three Models of the Banks' Fiduciary Duty" 2. Law and Financial Market Review 422 (2008). "An Angel Named 'The Bank': The Bank's "Fiduciary Duty as the Basic Theory in Israeli Banking Law" (2007) 36 Common Law World Review 27; ‏Law and Ethics: "The Bank's Fiduciary Duty towards Retail Customers" in Research Handbook on Ethics in Banking and Finance 214 (Edward Elgar, 2019).
  17. ^ לדוגמה: רע"א 4827/12 חיות נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (2012) העוסק בחובת האמון בעת מתן אשראי ללקוח. רע"א 3947/11 גרשון נ' אבי את רפי עבודות עפר בע"מ (2011) העוסק בחובת הבנק כלפי קבלן מבצע בעסקאות ליווי פיננסי של פרויקטים לבנייה. רע"א 823/10 חלוואני נ' בנק הפועלים (2010).
  18. ^ ראו לדוגמה את הפרק "הרגולציה הבנקאית בישראל: יציבות מערכתית מול הגנה צרכנית", בספר "רגולציה בישראל – ערכים אפקטיביות שיטות" 95 (מכון ון-ליר 2019).
  19. ^   רות פלאטו שנער, לשמור על היציבות - לוותר על המהפכה במגזר הפיננסי בישראל, באתר TheMarker‏, 27 ביולי 2015
  20. ^ "Can the Twin Peaks Model of Financial Regulation Serve as a Model for Israel?" in The Cambridge Handbook of Twin Peaks Financial Regulation (A. Godwin and A. Schmulow, eds. Cambridge University Press, 20218)
  21. ^ ראו את המאמר: "קודים אתיים – מה הם מוסיפים על הרגולציה של הבנקים?", מחקרי משפט כז 261 (תשע"א).
  22. ^ ראו את הפרק "Consumer Protection through Soft Law in an Era of Global Financial Crisis" in The Changing Landscape of Global Financial Governance and the Role of Soft Law (Brill, 2015).
  23. ^ "The Role of Political Economy in Designing Banking Regulation – The Israeli Bank Fees Reform as a Test Case", in The Political Economy of Financial Regulation (E. Avgouleas and D. C. Donald, eds. Cambridge University Press, 2019)
  24. ^ פרופ' רות פלאטו-שנער, ‏מישראכרט עד לאומי: הפיקוח על הבנקים עושה שיימינג, באתר גלובס, 1 ביולי 2021
  25. ^ ראו את פרק 14 בספרה דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית. ראו גם: "אחריות מלווים למפגעים סביבתיים הנגרמים על ידי הלווים – הניסיון האמריקאי כבסיס לקביעת הדין הישראלי הראוי", הפרקליט נ 329 (תש"ע).

    "Lenders’ Liability for Environmental, Damages in the Absence of Statutory Regulation - Lessons from the Israeli Model: Part 1", 5(5) Law and Financial Markets Review 367 (2011). "Lenders’ Liability for Environmental.

  26. ^ ראו את המאמר: "קודים אתיים – מה הם מוסיפים על הרגולציה של הבנקים?", מחקרי משפט כז 261 (תשע"א).
  27. ^   רות פלאטו־שנער, לחדש את פעילותן של אגודות האשראי, באתר TheMarker‏, 9 באפריל 2013
  28. ^ ראו לדוגמה את מאמריה: "הערבות לשטר לאור התיקונים לחוק הערבות", ספר שמגר - מאמרים (חלק ג', תשס"ג) 437. "לקראת מודל רציונלי של הגנות בדיני שטרות", המשפט יב (תשס"ח) 249. "על כישלון תמורה מלא, אחיזה כשורה ומה שביניהם : הזדמנות לתיקון אנכרוניזם משפטי בדיני השטרות", מאזני משפט יב 205 (תשע"ח).
  29. ^ עם מי כותב השופט אהרן ברק ספר חדש ולמה? - גלובס, 15 באפריל 2010.
  30. ^ ראו למשל: רות פלאטו־שנער – חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019: הגנת הצרכן הפיננסי בעולם של שירותי תשלום דיגיטליים | כתב העת המשפט – המכללה למינהל, באתר המשפט, ‏באוקטובר 2020
  31. ^ ראו לדוגמה את כתיבתה בנושא ליווי פיננסי לבנייה: פרק 11 בספרה דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית
  32. ^ ע"א 1507/11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלבס (2014).
  33. ^ "עיקול מסגרות אשראי – הרהורים בטרם פסיקה מחודשת של בית המשפט העליון בסוגיה", מאזני משפט ח 101 (תשע"ג).
  34. ^ רע"א 8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2015). דנ"א 8447/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' טל טריידינג קורפ (2017).
  35. ^ "Consumer Credit: The Role of a National Credit Database in AI-Based Underwriting", in The Use of Artificial Intelligence in the Financial Sector: Opportunities and Regulatory Challenges (Edward Elgar, 2022, co-authored).
  36. ^ ראו לדוגמה: "חיתום אשראי צרכני על סמך עיבוד מידע אלגוריתמי, היש סיבה לחשוש מהפליה אסורה?" עיוני משפט – כרך מיוחד בנושא משפט ואי שוויון בשווקים (2022, עם כותבת נוספת).
  37. ^ פרופ' רות פלאטו-שנער, ‏ארגז החול למען קידום תעשיית הפינטק הישראלי, באתר גלובס, 3 ביולי 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רות_פלאטו-שנער&oldid=38061157"