רחוב המדרגות
רחוב המדרגות הוא רומן מאת הסופרת יהודית הנדל. הנדל שלחה את כתב היד באופן אנונימי לאברהם שלונסקי והוא המליץ עליו לפרס אשר ברש, שאותו קיבלה הנדל ב-1954. בעקבות זאת ראה הספר אור ב-1955 בהוצאת עם עובד וזכה להצלחה גדולה. הנדל, שהתגוררה בחיפה והכירה את האנשים הגרים בשכונות העוני בעיר התחתית, העלתה לראשונה את בעיית העוני והקיטוב בחברה הישראלית ולא הססה להעלות את הבעיה העדתית בתקופה שרוב הסופרים הישראלים התעלמו ממנה.
 | |
| עטיפת הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יהודית הנדל |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | עם עובד |
| תאריך הוצאה | 1955 |
| מספר עמודים | 320 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001799075, 003155951, 001863687, 003868043, 001877732, 001907661, 002102977, 003498572 |
מצד אחד רחוב המדרגות: "רחוב המדרגות דחוק, ומפתני הבתים יוצאים ישר לרחוב, ללא כל מדרכה, אל העפר המעורב אספלט או זפת. המפתנים סדוקים ורוויים גשם החודר לבתים אם מהחלון או מהמפתן".
ולמעלה מרחוב המדרגות: "במעלה ההר יש חנויות עם צעצועים ומיני שוקולדים ומיני אורות ססגוניים בלילה ומודעות על קולנוע וילדות עם שמלות פרחים..."
גיבורי הרומן העיקריים הם:
- אברהם (אברם) בכר, בן יתום ממשפחה מזרחית קשת יום שבתור ילד נאלץ למכור עיתונים. הוא גר ביחד עם אחיו נסים, נכה קטוע רגל ממלחמת העצמאות ומנסה לברוח מגורלו על ידי התנדבות לבריגדה היהודית ואחר כך כמלח על אנייה.
- אראלה (אלה) דגן, בת יתומה לקבלן עשיר. חברה נהרג במלחמת העצמאות והיא פוגשת באברם אולם אביה מתנגד להמשך היחסים איתו.
- גבריאל דגן, קבלן עשיר המתגורר עם אביו וביתו בווילה על הכרמל. הוא מתנגד בחריפות לקשר של אריאלה עם אברם מתוך חרדה לאריאלה ולא נמנע מלהביע את דעותיו שהיום היו נקראות "גזעניות". בוויכוח עם אביו הוא אומר: "זה לא רק שהוא ספרדי, החנוך של שניהם שונה מכדי שיוכלו לחיות ביחד והסביבה שונה מדי... מה יהיה בעוד שנתיים?".
- ישעיהו דגן, אביו של גבריאל. איש האדמה שנאלץ בזקנתו למכור את אדמתו ולגור עם בנו גבריאל. הוא תומך באריאלה בקשר לקשריה עם אברם ומתווכח קשות עם בנו אך ללא הצלחה. הוא יודע שבנו מתנגד לקשר עם אברם בגלל שהוא "לא משלנו".
- רבקה, אהובת נעוריו של אברם האורבת לו עדיין יום יום לשובו הביתה מה"אשכנזיה עם השערות הצהובות".
- עובדיה, דודו של אברם, בטלן ושתיין האוהב לקבץ את ילדי השכונה ולספר להם אגדות על אריות ונמרים.
- מלכה, שבעלה נרצח במאורעות תרפ"ט והיא עבדה ככובסת מבוקר עד ערב כדי לגדל את בנה שמעון. שמעון נהרג בקרב על חיפה במלחמת העצמאות ומאז היא יושבת ימים שלמים על המדרגות ומחכה לו שישוב.
- מוסה, בעל חנות לגלנטריה ובדים שמצליח בערמימות לשכנע את נשות השכונה לקנות בדים בכספן האחרון.
עם הופעתו לראשונה ב-1955 הפך "רחוב המדרגות" לרב-מכר ומאז יצא במהדורות נוספות רבות. הציבור נחשף ברומן זה לחברת השוליים הישראלית העירונית והספר בישר את אירועי ואדי סאליב ארבע שנים מיום הופעתו.
ב-1957 עיבדה הנדל את הספר למחזה "רחוב המדרגות", שהועלה ב-1958 בתיאטרון הבימה בבימויו של ישראל בקר עם נחום בוכמן ועדה טל בתפקידים הראשיים.
בהמשך נדפס הרומן במסגרת "ספריה לעם" של עם עובד. בשנת תשנ"ט 1998 הופיע נוסח חדש במסגרת "הספריה החדשה" (הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה). הספר נדפס שוב במסגרת סדרת "עם הספר" של הוצאת ידיעות אחרונות בעריכת מנחם פרי (2011).
גלריה עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- תמר מרין, "לסדוק את המראה: מלנכוליה כאינטרטקסטואליות ברומן "רחוב המדרגות" מאת יהודית הנדל", אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה, 2, 2012. עמ' 173-149.
קישורים חיצוניים עריכה
- מנימוקי השופטים ומדבריה של הנדל במעמד הענקת פרס ברש: פרס אשר ברש ליהודית הנדל, דבר, 25 ביוני 1954
- מ. אחי-יוסף [משה בן אלול], סיפור על פרבר-העוני, דבר, "דבר השבוע", 2 ביולי 1954, המשך (שיחה עם זכייתה בפרס)
- סריקה של הספר המלא – רחוב המדרגות, תל-אביב, 1998, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית – ישראל
ביקורות:
- עמנואל בן-גריון, רחוב המדרגות, דבר, 6 במאי 1955
- מ. אונגרפלד, רחוב המדרגות, הצופה, 6 במאי 1955
- אברהם בלאט, רחוב המדרגות, הצופה, 28 באוקטובר 1955, המשך
- ש"י פנואלי, "רחוב המדרגות", על המשמר, 5 באוגוסט 1955
- ביקורת על רחוב המדרגות
ההצגה ב"הבימה":
- רחוב המדרגות באתר הבימה
מתוך הביקורות על ההצגה:
- "רחוב המדרגות" ב"הבימה": מתוך הבקרת, דבר, 10 בנובמבר 1958