ריצ'רד גולדסטון
ריצ'רד ג'וזף גולדסטון (באנגלית: Richard Joseph Goldstone, במקור Goldstein; נולד ב-26 באוקטובר 1938) הוא משפטן יהודי דרום אפריקאי, שכיהן כשופט לשעבר בבית המשפט החוקתי של דרום אפריקה. עמד בראש צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה. שימש שנים ארוכות כחבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
 | |
| ריצ'רד גולדסטון | |
| לידה |
26 באוקטובר 1938 (בן 86) בוקסבורג, דרום אפריקה  |
|---|---|
| מדינה |
דרום אפריקה |
| השכלה |
אוניברסיטת ויטווטרסראנד |
| תפקידים בולטים |
תובע פלילי |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
משפחתו
עריכהגולדסטון נולד בבוקסבורג שעל יד יוהנסבורג לבנג'מין הארי גולדסטון ולקתרין ג'ייקובסון. גולדסטון הוא דור שלישי למשפחה דרום אפריקאית ממוצא אנגלי-ליטאי מעורב, אבי אמו היה אנגלי וסבו השני היה ליטאי שהיגר במאה ה-19. משפחתו לא הייתה דתייה, אולם הוא זוקף לזכות היהדות את השקפותיו המוסריות, לאור הרדיפות הרבות מהם סבלו היהודים לאורך ההיסטוריה.[1]
הוא נשוי לנולין גולדסטון (נולדה נולין ברמן), אותה פגש בעת לימודיהם באוניברסיטה בשנת 1960. לזוג שתי בנות, אחת מהן התגוררה בישראל.[2] גולדסטון מגדיר עצמו ציוני, וכשופט שאב השראה מפסיקותיו של אהרן ברק.
עבודתו המשפטית בדרום אפריקה
עריכהגולדסטון סיים בשנת 1962 לימודי משפטים בהצטיינות באוניברסיטת ויטווטרסראנד ביוהנסבורג ועבד כעורך דין בעיר זו. בשנת 1980 מונה לשופט מחוזי בפרובינציית טרנסוואל. בשנת 1989 מונה לשופט בערכאת הערעור של בית המשפט העליון.
גולדסטון עמד בראש ועדת חקירה על אלימות ציבורית והפחדה, שנודעה בשם "ועדת גולדסטון".[3] הוועדה פעלה להפגת פרץ האלימות בדרום אפריקה שהחל לקראת סוף שלטון האפרטהייד. גולדסטון שימש נשיא המכון הלאומי למניעת פשיעה ושיקום עבריינים בדרום אפריקה, וכן ראש מועצת המנהלים של המכון לזכויות האדם בדרום אפריקה.
החל משנת 1994 ועד לשנת 2003 שימש שופט בבית המשפט החוקתי של דרום אפריקה.[4]
כשכיהן כשופט בערכאת הערעור העליונה של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד אישר הוצאה להורג של 28 שחורים על עברות אלימות ועונש מלקות לארבעה שחורים. באחד מפסקי הדין כתב גולדסטון כי "הגרדום הוא העונש היחידי שעשוי להרתיע רוצחים". כמו כן שלח למאסר ילד בן 13 שהפגין נגד האפרטהייד.[5] בתגובה לפרסום מידע זה ב"ידיעות אחרונות", במאי 2010, אמר גולדסטון כי מאז ומתמיד היה נגד עונש מוות, אך בתקופת האפרטהייד היה עליו לכבד את חוקי המדינה, וסיפר כי מעולם לא הפלה נאשמים שחורים אף שלעיתים נאלץ לקיים חוקים שהתנגד להם מוסרית.[6]
משפטן בינלאומי
עריכהמ-15 באוגוסט 1994 ועד ספטמבר 1996 גולדסטון היה התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר (ראו גם גרובן מאליץ') ובבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה. בשנת 1997 מונה לחבר ועדה בינלאומית שמונתה על ידי ממשלת ארגנטינה לבדיקת הפעילות הנאצית במדינה החל משנת 1938. בשנים 1998 - 2001 עמד בראש ועדת בדיקה בינלאומית על קוסובו. בשנת 2004 מונה על ידי מזכיר האו"ם קופי ענאן כחבר בוועדת פול וולקר כדי לחקור את תוכנית נפט-תמורת-מזון של האו"ם בעיראק.
צוות הבדיקה על מבצע עופרת יצוקה
עריכה
ערך מורחב – צוות הבדיקה של האו"ם למבצע עופרת יצוקה
ב-3 באפריל 2009 מונה גולדסטון לעמוד בראש צוות הבדיקה של האו"ם למבצע עופרת יצוקה, שהוקם לבדיקת פעילות צה"ל במבצע עופרת יצוקה ולמעשי החמאס שהובילו למבצע (צוות שנודע בשם ועדת גולדסטון). ב-15 בספטמבר פרסם האו"ם את דו"ח צוות הבדיקה.
הדו"ח מותח ביקורת על התנהגות ממשלת ישראל בעת מבצע עופרת יצוקה. בדו"ח קבע צוות הבדיקה כי התקפות צה"ל על מבני ממשל ועל מתקני משטרה בתחומי רצועת עזה מהווים למעשה התקפה צבאית על אזרחים, האסורה על פי החוק הבינלאומי.
צוות הבדיקה סקר בדו"ח את התקפות הטילים והמרגמות מתוך רצועת עזה על ריכוזי אוכלוסייה ישראלים, באופן מיוחד על שדרות וקיבוץ ניר-עם, התקפות אשר גרמו להרג שלושה אזרחים בתקופה הנבחנת בדו"ח, כאלף פצועים ופגועי הלם, וכן להפרעה משמעותית בשגרת החיים. הדו"ח קובע כי התקפות אלה של ארגונים פלסטיניים, אשר כוונו נגד ריכוזי אוכלוסייה, עומדות בניגוד לחוק הבינלאומי.
גולדסטון הסביר את רצונו לעמוד בראש צוות הבדיקה בכך "שהמניע העיקרי שלי הוא לעשות משהו, אפילו קטן, לטובת תהליך השלום".[7][8]
ממשלת ישראל, צה"ל ומשרד החוץ טענו שהדו"ח אינו מאוזן, מסולף, "שקר מרושע" וגורם נזק למדינת ישראל ולמלחמה בטרור. כמו כן פרסם צה"ל דוח החולק על ההאשמות בדו"ח גולדסטון על פגיעה מכוונת באזרחים ותשתיות אזרחיות. בתחילת 2010 פרסמו צה"ל והפרקליטות הצבאית דו"ח החוקר את טענות דו"ח גולדסטון ומתנגד לטענות הדו"ח על פגיעה מכוונת של צה"ל באזרחים חפים מפשע ובתשתיות אזרחיות. הדו"ח נמסר לבכירים באו"ם וחלקים ממנו דלפו לעיתונות לפני שפורסם רשמית.[9]
ב-1 באפריל 2011 פרסם גולדסטון מאמר בעיתון "וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "בחינה מחדש של דו"ח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה". במאמרו טען גולדסטון כי לוּ נהנה משיתוף פעולה מצד ישראל ולוּ "ידע אז מה שיודע היום", היו מסקנות הדו"ח שונות. במיוחד התייחס גולדסטון להאשמה ב"פשעי מלחמה לכאורה", שהופנו נגד ישראל. עוד טען גולדסטון במאמרו כי מועצת זכויות האדם של האו"ם מוטה לרעת ישראל, וכי ישראל חקרה את מעשיה, בעוד החמאס מאן לעשות כן.[10][11]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- האו"ם: שופט יהודי יחקור "פשעי מלחמה" בעזה, באתר ynet, 3 באפריל 2009
ריצרד גולדסטון (1938-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ גולדסטון: תפישתי בעניין פשעי מלחמה מבוססת על השואה, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
- ^ אנשיל פפר, בתו של ריצ'רד גולדסטון: אלמלא אבי עמד בראש ועדת החקירה - המסמך היה חמור אף יותר, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2009
- ^ Richard J. Goldstone appointed to lead human rights fact-finding mission on Gaza conflict. באתר האו"ם
- ^ PHR Board of Directors, Justice Richard J. Goldstone, באתר PHR
- ^ Ashley Rindsberg, UN's Goldstone Sent 13-Year-Old Boy to Prison for Protesting Apartheid, באתר The Huffington Post, 19 בנובמבר 2009
- ^ גולדסטון שלח עשרות שחורים לתלייה, באתר "רשת"
עקיבא אלדר, ריצ'רד גולדסטון ל"הארץ": רק ישראל מפקפקת ביושרי, באתר הארץ, 6 במאי 2010 - ^ אורי בלאו, ריצ'רד גולדסטון: ישראל מבודדת את עצמה, באתר הארץ, 11 ביוני 2009
- ^ 'My father is a Zionist, loves Israel', ג'רוזלם פוסט, 16 בספטמבר 2009
- ^ פנחס וולף, צה"ל יציג הוכחות מצולמות נגד גולדסטון, באתר וואלה, 24 בינואר 2010
- ^ Richard Goldstone, 'Reconsidering the Goldstone Report on Israel and war crimes', April 1, 2011
- ^ המאמר בתרגום עברית