ריקי חיות

שחקנית, במאית, מתרגמת ומורה ישראלית למשחק ובימוי

ריקי חיות (נודלה ב-24 בפברואר 1951) היא שחקנית, במאית, מתרגמת ומורה ישראלית למשחק ובימוי.

ריקי חיות
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 בפברואר 1951 (בת 73)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה רבקה ולנר
סוגה מועדפת תיאטרון, קולנוע
מדינה ישראל
עיסוק שחקנית, במאית, מורה לתיאטרון, מתרגמת
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג עו"ד אבי שץ
פרסים והוקרה

פרס ראשון בפסטיבל "סמולבמה",

פרס ע"ש אהוד מנור (2014)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עיקר פעילותה בשנים האחרונות מתקיימת בתיאטרון "תמונע", שם מועלות הצגות בבימויה ושם אף משחקת במסגרת האנסמבל של תמונע.

ביוגרפיה עריכה

חיות נולדה בתל אביב בשם רבקה ולנר, לאם שעלתה לארץ עם הוריה מפולין בגיל 16. אביה, יליד פולין, מעצב אופנה, עלה לישראל ב-1945. את האהבה לתיאטרון ולמוזיקה ספגה בבית הוריה. בגיל 6 החלה ללמוד אצל מיה ארבטובה בלט, ובהמשך למדה נגינה על פסנתר. למדה בבית ספר יסודי "הקליר" בתל אביב.

בגיל 15 עזבה את הארץ עם הוריה, לאחר שאביה קבל עבודה כמעצב אופנה בניו-יורק. שם למדה בבית ספר תיכון ונחשפה לראשונה לאמנות התיאטרון. במהלך שהותה שם החלה ללמוד משחק והשתתפה בהפקות שהועלו בבית ספרה. זאת הייתה ארצות הברית הסוערת והמסעירה של מלחמת וייטנאם, של התנקשויות פוליטיות (ג'ון קנדי, רוברט קנדי מרטין לותר קינג), של צעירים נגד הממסד, של דור הפרחים, של פסטיבל וודסטוק. ההשפעה של אירועים אלה נכרה היטב בזירה התיאטרונית, אלה היו שנות פריחה של תיאטרון אקספרימנטלי ופוליטי, ושנים מכוננות עבור חיות, שעצבו את תודעתה האישית והאמנותית בהמשך.

לאחר שחזרה לארץ המשיכה לימודים באוניברסיטת תל אביב במשך שנה, עד שהתגייסה לצבא.

עבדה בחברת התעופה TWA עד אשר פגשה את הבמאי ההונגרי הגדול גזה פרטוש, שעלה ארצה מאנגליה והחל לביים וללמד תיאטרון בארץ. בעקבות המפגש אתו שבה אל ייעודה, התיאטרון.

תיאטרון עריכה

חיות עבדה במשך 13 שנים עם פרטוש, כשחקנית וכעוזרת במאי בתיאטרון דובר אנגלית שפרטוש יסד כאן. בשנים אלה שיחקה ב"אי העיזים" מאת אוגו בטי, "פאטיו" מאת ג'. הייפנר, עיבודים לסיפורים קצרים של צ'כוב: "אולינקה", "900 רובל", ו"הדב" מאת צ'כוב, הצגת בכורה מאת ג'ון קרומוול, מונודרמה "ינטל" מאת י. בשביס זינגר. ב-1993 הופיעה עם ההצגה HAPPY DAYS מאת סמואל בקט בבימויו של פרטוש בפסטיבל אדינבורו וההצגה זכתה לביקורות נלהבות. במהלך שנים אלה אף הקימה תיאטרון סיפור לילדים בשם "עולם האגדות", שם תפקדה כמפיקה, מעבדת, במאית ושחקנית. התיאטרון פעל ברחבי הארץ בחסות "אמנות לעם". בעת ההיא החלה לשחק בסדרות וסרטים. תפקידה הראשון בסדרת הטלוויזיה "כסף קטלני" שם גילמה את דמותה של גאולה רוטנברג, לצידם של רפי תבור, סנדי בר וגלית גיאת.

לאחר שפרטוש חזר להונגריה, חיות שבה ללימודים באוניברסיטת תל אביב שם סיימה בהצטיינות לימודי MFA בבימוי. במסגרת לימודיה עיבדה וביימה את ההצגה "המעגל" מאת ארתור שניצלר, שזכתה בפרס ראשון בפסטיבל "סמולבמה", בהמשך ביימה את "הסנדלרית המופלאה" מאת גרסיה לורקה, ואת "חפות"[1] מאת דאה לוהר, שהמשיכה לרוץ כהצגה אורחת בתיאטרון "גשר".

ב-2014 זכתה בפרס עידוד היצירה ע"ש אהוד מנור בתחום המשחק.[2]

בימוי עריכה

בעקבות חשיפתה למחזאות אוסטרו/גרמנית, המשיכה לתרגם ולעבד מחזות גרמניים ואוסטרים, יחד עם הדרמטורגית סוזנה שטרן ובהמשך ביימה את ההצגה "אמונה אהבה תקוה" מאת אדן פון הורבאט בתיאטרון תמונע. ההצגה רצה כארבע שנים.

לאחר מכן, הצטרפה לאנסמבל תיאטרון תמונע, שם עבדה עם הבמאית והכוריאוגרפית מייסדת תמונע נאוה צוקרמן, שהשפיעה רבות על עבודתה. היא ממשיכה בשיתוף הפעולה עם צוקרמן, והשתתפה כשחקנית בפרויקט "מחזות כיס", פרי עטה ובימויה של צוקרמן במהלך תקופת הקורונה. בתקופת הסגר הראשון אף תרגמה והשתתפה בסרט ביתי קצר, בבימויו של שי יצהר, "פומזל וגבלס", שצולם לרגל יום השואה, עיבוד לראיון יחיד שנתנה ברונהילדה פומזל, מזכירתו של יוזף גבלס ב-2016.

בשנים האחרונות עבדה כלקטורית בתיאטרון החאן, והחלה ללמד במכללת אמונה בירושלים, שם ביימה את המחזה "שנים עשר המושבעים" שעיבדה לנשים, ואף הנחתה את ההצגה "תהיי שמנה עם עצמך" של בוגרות המכללה שיצאה מתחומי המכללה כהצגה מסחרית.

בשנת 2018 השתתפה בסדרת ה-BBC היוקרתית THE LITTLE DRUMMER GIRL, שם שיחקה בתפקיד פרופ' מינקל.

בימים אלה עולה ההצגה "ימים מאושרים" מאת בקט, אותה תרגמה לעברית, ביימה ואף משחקת בה, בתיאטרון תמונע. כיום היא עובדת על מחזה גרמני חדש, מונודרמה, שבה תשחק בעתיד הקרוב.

בן זוגה של חיות הוא עו"ד אבי שץ. היא אמא לשני ילדים.

פעילותה בקולנוע בטלוויזיה ובתיאטרון עריכה

קולנוע עריכה

  • THE REVOLUTIONARY II – במאי: רוברט מרקרלי - בתפקיד קלאודיה פרוקולה אשתו של פונטיוס פילטוס 1996
  • "הכל מתחיל בים" – במאי איתן גרין – בתפקיד סימה – 2008[3]
  • "עץ לימון "– במאי ערן ריקליס – בתפקיד השופטת לבנת – 2008

טלוויזיה עריכה

  • "כסף קטלני" עונה 1+2 – במאי ערן ריקליס בתפקיד גאולה רוטנברג (1996-1997)[4]
  • "כן או לא" – סדרת טלוויזיה של ערוץ 1 1997
  • "בנות בראון" – במאית עירית לינור – בתפקיד השופטת 2002
  • "24/7" – בתפקיד אמו של תום אבני – 2007
  • "עד החתונה" – במאים דפנה לוין ועודד לוטן - בתפקיד נירה – 2008[5]
  • "החברים של נאור" – במאי נאור ציון – בתפקיד האסטרולוגית – 2009
  • "חסמבה דור 3" – במאי דני סירקין – בתפקיד זיוה – 2011
  • "משפחה טובה" – במאי אלון זינגמן – בתפקיד עידית – 2014
  • THE LITTLE DRUMMER GIRL – BBC – במאי פארק צ'אן ווק – בתפקיד פרופ' מינקל – 2017
  • "הפקידה" – במאי יותם גנדלמן – בתפקיד השופטת עדנה קפלן – 2020 (טרם עלה לאקרנים)

תיאטרון (משחק) עריכה

  • "אי העיזים" מאת אוגו בטי – בימוי גזה פרטוש – בתפקיד סילביה - THY81 - 1986
  • "PATIO" מאת ג' הייפנר – בימוי גזה פרטוש – בתפקיד ג'ואל - THY81 - 1987
  • "אולינקה"/"900 רובל "– עיבוד לנובלות של אנטון צ'כוב – בימוי גזה פרטוש – THY81 – 1988-1990
  • "הדב" מאת א. צ'כוב – בימוי גזה פרטוש – THY81 - 1988-1990
  • "OPENING NIGHT" מאת ג'ון קרומוול – בימוי גזה פרטוש – בתפקיד פאני אליס THY81 – 1989-1990
  • "ינטל" - עיבוד לספרו של י. בשביס זינגר – בימוי גזה פרטוש – THY81 – 1990-1994
  • HAPPY DAYS מאת ס. בקט – בימוי גזה פרטוש – THY81 – 1990-1994
  • "של מי החיים האלה" מאת בריאן קלארק – בימוי דפנה זילבר – הבימה 2012
  • "המלט משין" מאת היינר מולר – בימוי נאוה צוקרמן – תמונע – 2015-2018
  • סל תרבות – מופע פרפורמנס – בימוי יאיר ורדי – תמונע – 2016-2017
  • "ימים מאושרים" מאת סמואל בקט[6] – בימוי ריקי חיות – תמונע – 2017 -
  • "את מדברת. אני מדברת" בהשראת סיפורה של ברונהילדה פומזל מזכירתו של יוזף גבלס. בימוי נאוה צוקרמן - תמונע - 2022 -
  • "אנטיגונה" בתפקיד יוקסטה - מבוסס על הטרילוגיה "אדיפוס המלך" "אדיפוס בקולון" "אנטיגונה" מאת סופוקלס - עיבוד כתיבה ובימוי נאוה צוקרמן - תמונע - 2022 -

תיאטרון (בימוי) עריכה

  • "עולם האגדות" מבחר אגדות עם מרחבי תבל – תיאטרון סיפור – 1990-1998
  • "חפות" מאת דיאה לוהר – הצגה אורחת בתיאטרון גשר – 2012-2013
  • "אמונה אהבה תקוה" מאת אדן פון הורבאט – תיאטרון תמונע – 2014-2017
  • "ימים מאושרים" מאת סמואל בקט – תיאטרון תמונע – 2017[7][8]
  • "אתה לא אבא" מאת ובביצוע - נדב בושם. זוכה פרס תיאטרונטו 2022
  • "הוועדה" מאת נדב בושם - בימוי נדב בושם וריקי חיות. זוכת פרס הבימוי בפסטיבל הקומדיה ע"ש אפרים קישון.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יאשה קריגר, חפות: חקר מובהק של שפה תיאטרלית, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2012
  2. ^ מלגות לעידוד היצירה, באתר אמ"י -אגודת אמני ישראל, ‏20114
  3. ^ הכל מתחיל בים, באתר אישים, ‏2008
  4. ^ כסף קטלני 1996, באתר אידיבי, ‏1996
  5. ^ עד החתונה-שחקנים וצוות והפקה, באתר אידיבי, ‏2008
  6. ^ צבי גורן, ימים מאושרים-צללים של שקיעה, באתר הבמה, ‏31/05/2018
  7. ^ יוקי לביא, הימים הנוראים, באתר קפה דה מרקר, ‏28/10/2018
  8. ^   ננו שבתאי, "ימים מאושרים": הפסימיות שבאופטימיות והאופטימיות שבפסימיות, באתר הארץ, 19 ביולי 2018