גלית גיאת
גלית גיאת-זובר (נולדה ב-3 באוקטובר 1971 בגבעת שמואל) היא שחקנית, קומיקאית וזמרת ישראלית. זוכת פרס מסך הזהב חמש פעמים ברציפות.
![]() | |
לידה |
3 באוקטובר 1971 (בת 51) גבעת שמואל, ישראל ![]() |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
תקופת הפעילות | 1993–הווה (כ־30 שנה) |
מקום לימודים |
תלמה ילין ![]() |
פרסים והוקרה | פרס מסך הזהב לשחקנית קומית ודרמטית |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
נולדה וגדלה בגבעת שמואל ליחיאל וכרמלה גיאת, כבת בכורה ולה שלוש אחיות קטנות. למדה בתיכון תלמה ילין.
בצה"ל שירתה בלהקת פיקוד המרכז, בבימויו של איקה זהר אשר הקים את להקת פיקוד המרכז מחדש עם יאיר רוזנבלום - שגם היה אחראי על הניהול המוזיקלי של הלהקה. לצדה שירתו בלהקה גם עידן אלתרמן ודדי זהר.
ב-1993 היא הייתה בין המלווים של הזמר אדם בקדם האירוויזיון.
בטלוויזיה ובקולנועעריכה
בין השנים 1993–1996 גילמה את שרית אוחיון לצד איילת זורר ואורי בנאי בסדרת הטלוויזיה "עניין של זמן" שיצרה יפה אורנשטיין וביימה יעל גרף, וב-1998 גילמה את שרית גם בספין אוף "עשרים פלוס". בשנת 1994 השתתפה בסרטו של מנחם גולן "גיבורים קטנים" לצד אלון אבוטבול ואורי גבריאל. ב-1995 גילמה את נועה בסדרת הטלוויזיה "הלו פנינה" שהייתה סדרה ללימוד עברית ומנטאליות ישראלית לעולים חדשים ששודרה בטלוויזיה החינוכית. בין השנים 1996–1999 גילמה את תמר רוטנברג לצד נתן רביץ בסדרה "כסף קטלני" שכתב איציק גלעד וביים ערן ריקליס. על משחקה בסדרה זו זכתה בפרס מסך הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרה דרמטית[1] ב-1999. ב-1996 גילמה את מקרנה בקלטת הווידאו לילדים "מועדון גן הרקדנים" שביימה רחל שיין ארגמן. ב-1997 הגישה את התוכנית "החופש הגדול" בטלוויזיה החינוכית. בין השנים 1997–2004 גילמה את אתי הלל בסדרת הטלוויזיה "שמש" לצד צביקה הדר. על משחקה בסדרה זו זכתה גיאת ארבע שנים ברציפות (בשנים 1999–2002) בפרס מסך הזהב לשחקנית קומית[2].
בשנת 1998 הופיעה גיאת במופע "פעמוני היובל".
בשנת 2001 הנחתה גיאת את הפסטיגל לצד צביקה הדר והתחרתה בו עם השיר "עוד געגוע" שזכה במקום השני.
ב-2003 דיבבה את מרינה בסרט הקולנוע "סינבד: אגדת שבעת הימים". באותה שנה הייתה חלק מהפקת העונה הראשונה של התוכנית "כוכב נולד", ובשנת 2005 הנחתה את התוכנית "לא נפסיק לשיר". בין השנים 2005–2008 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה "אפצ'י וסיפור" ששודרה בערוץ 1. ב-2006 גילמה את תמי בסדרת הטלוויזיה "אגדת דשא" שכתב גל פרידמן וביים עופר ויצמן. בין השנים 2007–2008 גילמה את סמדר עוזרי שפיגלמן בסדרת הטלוויזיה "הנפילים" שביים רובי דואניאס. ב-2008 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה "שולץ". באותה שנה השתתפה בעונה הרביעית של התוכנית "רוקדים עם כוכבים" לצד הרקדן קיריל סיבולפוב, וזכתה עמו במקום הראשון. ב-2009 הנחתה ב"אולפן השקוף" של ערוץ 24. בין השנים 2009–2011 הנחתה לצד יוני רועה את התוכנית "חלון לים התיכון" בערוץ 24. ב-2012 גילמה את סימה בסרטו של בני תורתי "בלדה לאביב הבוכה". ב-2013 גילמה את מזל בסרטו של דן תורג'מן "רימון הזהב".
ב-2009 הנחתה את טקס פתיחת משחקי המכביה.
ב-2014 השתתפה בסדרת הדוקו-ריאליטי "בוליווד", ובמסגרתה אף זכתה בחוזה בוליוודי לשלוש שנים.
ב-2017 החלה לשחק בקומדיית מצבים "סברי מרנן" בדמותה של לירי גבריאל, בת זוגו של איתמר (אותו מגלם יניב פולישוק).
בשנת 2020 השתתפה בתוכנית המציאות "הזמר במסכה" של ערוץ 12 בתור היעל, והגיעה למקום החמישי. באותה שנה השתתפה בסדרה "זיגי" בתפקיד נועה צפריר.
בתיאטרוןעריכה
בתיאטרון העממי השתתפה ב-1994 במחזמר "חנות קטנה ומטריפה" שביימה שירלי דשא בהפקת אברהם דשא פשנל. ב-1999 גילמה את הנסיכה אאודה במחזמר "סביב העולם בשמונים יום" שכתב וביים ירון כפכפי (ע"פ "מסביב לעולם בשמונים יום" מאת ז'ול וורן). ב-2001 השתתפה ב"פלאנובלה של פסטיגל" שביים חנוך רוזן. ב-2002 גילמה את מריקה, התפקיד הראשי במחזמר "רמבטיקו" מאת קוסטאס פריס שביים מיכה לבינסון בתיאטרון חיפה. ב-2010 שיחקה בהצגת הילדים "הענק וגנו הקסום" שעיבד וביים ליאור כלפון ע"פ אוסקר ויילד. ב-2014 גילמה את אום כולתום במחזמר "אום כולת'ום" שביים יגאל עזרתי בתיאטרון יפו. ב-2015 גילמה את אנה, התפקיד הראשי במחזמר "המלך ואני" מאת רוג'רס והמרשטיין שביים צדי צרפתי.
בתיאטרון הבימהעריכה
בין השנים 1998–2021 גילמה את ויקטוריה בהצגה "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון שביים צדי צרפתי. ב-2000 גילמה את גילג'אן בהצגה "נאסר א-דין" מאת דן אלמגור שביים צדי צרפתי. ב-2005 גילמה את נעמה, אשתו של שלמי (אבי קושניר) בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מאת סמי גרונמן שביים אילן רונן. ב-2008 החלה להשתתף במופע שביים אלון אופיר "בראבו - שרים 90 להבימה" לצד לירז צ'רכי, ניקי גולדשטיין ועידו רוזנברג.
מוזיקהעריכה
גיאת מופיעה עם האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי במופע "רוח האנדים", הכולל מוזיקה מארצות דרום אמריקה. המופע כולל שירים של מרסדס סוסה ואריאל רמירס וקטעים אינסטרומנטליים מהמוזיקה העממית והכפרית-ילידית של ארצות האנדים.
ב-2011 העלתה את המופע "שושנה, יפה ואסתר גם" - מופע מחווה לשירים של שושנה דמארי, יפה ירקוני ואסתר עופרים.
ביולי 2018 הוציאה גיאת את אלבומה הראשון, "שירת לבבי" ופתחה בסיבוב הופעות שמלא בכל שירי האלבום ושירים שמלווים אותה לאורך שנות הקריירה שלה.
חיים אישייםעריכה
גיאת נשואה למרסלו זובר ולהם שלושה ילדים.
מתגוררת בגבעת שמואל.
קישורים חיצונייםעריכה
- גלית גיאת, ברשת החברתית פייסבוק
- גלית גיאת, ברשת החברתית אינסטגרם
- גלית גיאת, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- גלית גיאת, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- גלית גיאת, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- גלית גיאת, באתר שירונט
- גלית גיאת, באתר ספוטיפיי
- גלית גיאת, דף שער בספרייה הלאומית
- גלית גיאת, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- גלית גיאת, בארכיון הבימה
- סרטונים בערוץ של גלית גיאת, באתר יוטיוב
- גלית גיאת, תופסות ראש יווני, באתר ynet, 7 באוגוסט 2002
- תמי שמש-קריץ, צריך לצאת החוצה ולצרוח, באתר nrg, 30 בספטמבר 2002
- ynet, אגדת שער, באתר ynet, 23 בינואר 2007
- נועה רום, בטן מלאה, באתר ynet, 24 בינואר 2007
- מערכת, ריאיון עם גלית גיאת, באתר של "רשת 13", 14 ביולי 2008 (במקור, מאתר "nana10")
- ynet, שיחת נפש עם גלית גיאת (פרק מלא), באתר ynet, 15 בפברואר 2009
- ליאור זאבי, מעבר לפינה עם גלית גיאת, באתר nrg, 8 ביולי 2009
- טל פרי, אינדיאנית ים תיכונית, ראיון באתר "MOOMA" , 19 בספטמבר 2009
- ערן סויסה, דואט קיום: גלית גיאת משתפת פעולה עם היבה בטחיש, באתר nrg, 24 באוגוסט 2010
- ynet, גיאת ולוזון מזמרים תהלים, באתר ynet, 28 ביוני 2011
- סמדר כהן-טרקל, רוצים לעשות יוגה בבית? גלית גיאת עם 8 תרגילים, באתר ynet, 3 ביולי 2011
- יוני בינרט, גלית גיאת: "לעד אהיה אתי מ'שמש', וזה בסדר", באתר ynet, 26 בנובמבר 2014
- ענת מוניץ, גלית גיאת בין המזרח הרחוק למזה"ת, ראיון באתר "הבמה", 14 ביולי 2015
- רותי זוארץ, אנה ואני: גלית גיאת מככבת במחזמר חדש על במת התיאטרון, ראיון באתר מעריב סופהשבוע, 23 ביולי 2015
- אסף נבו, לעולם בעקבות השמש, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ אודליה ברקין, מסך הזהב - כל הזוכים, באתר של "רשת 13", 26 באוקטובר 1999 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ * ב-1999 זכתה גם בפרס השחקנית הקומית וגם בפרס השחקנית הדרמטית: אודליה ברקין, מסך הזהב - כל הזוכים, באתר של "רשת 13", 26 באוקטובר 1999 (במקור, מאתר "nana10"), נועה רום, רגעים קטנים של חסד, באתר ynet, 17 בנובמבר 2004
- ב-2000: נועם שגב, חלומות טלוויזיה, באתר ynet, 25 באוקטובר 2000
- ב-2001: ynet, המנצחת של "מסך הזהב": "לגעת באושר", באתר ynet, 30 באוקטובר 2001
- ב-2002: ynet, מסך הזהב, הזוכים, באתר ynet, 18 בנובמבר 2002
הקודמת: | פרס מסך הזהב לשחקנית דרמטית - גלית גיאת (כסף קטלני) 1999 |
הבאה: 2000 - אורלי פרל (זינזאנה) |
הקודמת: | פרס מסך הזהב לשחקנית קומית - גלית גיאת (שמש) 1999 |
הבאה: 2000 - גלית גיאת (שמש) |
הקודמת: גלית גיאת (שמש) |
פרס מסך הזהב לשחקנית קומית - גלית גיאת (שמש) 2000 |
הבאה: 2001 - גלית גיאת (שמש) |
הקודמת: גלית גיאת (שמש) |
פרס מסך הזהב לשחקנית קומית - גלית גיאת (שמש) 2001 |
הבאה: 2002 - גלית גיאת (שמש) |
הקודמת: גלית גיאת |
פרס מסך הזהב לשחקנית קומית - גלית גיאת (שמש) 2002 |
הבאה: 2003 - אין |